רשומה קשורה ל-מכתב: T-S Misc.36.207 + Bodl. MS heb. e 44/80 + BL OR 5561B.9 + BL OR 5561B.10 + Bodl. MS heb. e 44/81
מכתב T-S Misc.36.207 + Bodl. MS heb. e 44/80 + BL OR 5561B.9 + BL OR 5561B.10 + Bodl. MS heb. e 44/81- ציטוט
- A. Neubauer, "Elhanan, Son of Shemariah ben Elhanan,"Jewish Quarterly Review 6, no. 1 (New York, NY: University of Pennsylvania Press, 1893), 222-224.
- Location in source
- pp. 222-23
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
- ציטוט
- משה גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 2.
- Location in source
- #030
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
- ציטוט
- Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature (New York, NY: NY KTAV Publishing House, 1931), vol. 1.
- Location in source
- pp. 98-104
- Relation to document
- מהדורה
תמונה
תיעתוק
תרגום
Editor: Neubauer, A.
Bodl. MS heb. e 44/80 80 recto
A. Neubauer, "Elhanan, Son of Shemariah ben Elhanan," Jewish Quarterly Review 6, no. 1 (New York, NY: University of Pennsylvania Press, 1893), 222-224.
Recto
- אלוף ובהצלחת מעשיו ובתת חנו ובהגבר
- ידיו אשר חסדי ייי האלה עמנו ועם כל ישר
- כעל אשר גמלנו ייי ורב טוב לבית ישראל
- אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו קראנו
- ונאמרה מאור זה הזרחת לנו אלהינו הגיהו
- מהודך נסה עליו אור פניך לא יבא ולא יאסף
- כי לאורו נלך חשך ובוא(!) נראה אור' והלכו
- גוים לאורו ומלכים לנגה זרחו מעין זה בקעת
- להשקות צמאים לרוות עייפים המשיכהו
- מאתך נוזלים מן לבנון לא יכזבו כי מעין ישועה
- הוא לשואבים נשתלחו מעיניו בנחלים בין
- הרים יהלכון ישקו כל הקרובים ישברו
- רחוקים צמאם: עץ חיים זה נטעת בעמך
- אשר פריו יתן בעתו תנוב למאכל ועלהו
Bodl. MS heb. e 44/80 80 verso
Verso
- לתרופה מאביו אוכל כל רעב תנוב כל עדנים
- מגד תבואות שמש מגד גרש ירחים מגד
- ארץ ומלואה ובצלו שוכן כל עיף ורבים
- ועצומים מחנות מחנות בצל דליותיו תשבנה
- על יובל ישלח שרשיו ועד נהר הגיע יונקותיו
- ולא יראה כי יבא חם לחדשיו יבכר ועלהו לא
- יבל וכנה אשר נטעה ימינך כורנקי לחכמי
- דתך גדור גדריה ועל כן אמצת לך שים עיניך
- עליו והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה ורבות
- כאלה בקשנו מלפני אלהינו והוא ברחמיו ישמע
- ויעשה כי הוא ייי אשר לא יבושו קויו ואשר
- שלח אלוף יחי לעד הגיע משלחת ידידנו איש
- סודנו ובעל בריתנו אוהבו החפץ בו השמח
- באהבתו מחמד עינינו מרי ורבנא יעקב
Bodl. MS heb. e 44/81 81 recto
Recto
- צדיק ופי רשעים יכסה חמס ברוך ייי אתא
- וברכתי לך נחלה ומורשה מעתה ועד עולם ויותר
- מן הדברים האלה אין אנחנו צריכים תורך נוראות
- ימינך ורוח נדיבה תסמכך ועמדנו על אשר
- הזכיר אלוף נט רח משבחו שלָרָב המובהק
- אדירנו איתננו רבנו שמריה ראש שורת נהרדעאי
- בישיבה שלנו יאמצהו קדושנו ויסעדהו ויעזהו
- ויעודדהו בן רבנו אלחנן זל וכי הוא הראש בתקה(!)
- הזאת אמנם כי כן הוא ואנחנו יודעים בשבחו
- יותר מאחרים ומי לנו כמהו ממזרח שמש
- וממערב ארי שבחבורה גדול הישיבה ודעתנו
- בפלאון חכמותיו וחדרי תבונותיו וקושייו
- ופירוקיו ותרביציו וכחו בתורה יותר מדעת
- זולתו ולולי כן לא שמנוהו לנו למשנה ולא
Bodl. MS heb. e 44/81 81 verso
Verso
- שתנוהו לראש בשורה גדולה משלש השורות
- שלישיבה כי שבחו עדינו רב מן הכל גם
- הבן היקיר אצילנו החשוב עלינו מאד מר רב
- אלחנו חברנו נט רח אשר סמכנוהו בישיבה
- וכמה שיושבים תחת המקום הקבוע לו: ואמנם
- כי הוא מוסיף מעת על עת' וכל אגרת אשר
- תבא מאתו לפנינו טובה מאשר לפניה וכל
- שאלות שניות טובות מן הראשנות כל זאת עם
- בחוריו ובטוחים אנו כי עד אשר יזקין
- לגבורות יגיע יוסיף ויעדיף על רבים ועצומים
- ואהבתנו להם אמצת מאד' ומר אלחנן נט רח
- הוא גידולנו וריבוינו ואם יש כמו שיבוש בדעתו
- שלאלוף נט רח מאשר נראה לנו מדבריו לא
- מֶעמנו הוא כי מִשָּׁם וְכָלָה מאהבתם לנו ומרו
A: TS Misc. Box 36, f. 207 (formerly TS Loan 207) B: Bodl. MS Heb. e 44, fol. 80 C: BM OR 5561 B, fols. 9-10 D: BODL MS HEB E 44, fol. 81 ed. Mann, Texts, vol. 1 pp. 98-104 Bodl. MS Heb e 44, f. 80 originally ed. Neubauer, JQR, 6, 222-23, BM OR 5561 B, fols. 9-10 originally ed. Mann, JQR, 8, 360-62 06-12-90, Y.S. (p) Letter by Sherira Gaon. (Fol. 1, recto)
- כשפריר נמתח. וברכה כמקור נפתח. והדר
- כלבוש מלתח וטוב מלא כל אמתח. ותפנוק עדן
- דתחתח. עד פרפרת קטנה וכותח. וצדק שלם
- לא מנתח. בעט ברזל על צור מפותח. וגבורה
- לחשוב כקש תותח. ושאר הטובות והתשועות
- וההצלחות תהיינה לאלוף האדיר ולאחיו החשובים
- והנדיבים ולכל מתי סודו וסיעתו ולכל הנלוים
- עליו לנצח. ישא אלוף שלום רב ממנו ומן
- האלופים וזקני סנהדרין וכל חכמי הישיבה
- והתנאים והסופרים והתלמידים אשר כלם
- בשפל שוכנים בצל אל ובצלו וחיין במעשיו
- ובזכר שמו הטוב כי ברחמי יוצרינו שם לנו
- נפשנו לשלל נודהו ונזמרהו לשמו וברוך
(verso)
- שתנוהו לראש בשורה גדולה משלש השורות
- שלישיבה כי שבחו עדינו רב מן הכל. גם
- הבן היקיר אצילנו החשוב עלינו מאד מר רב
- אלחנן חברנו נט רח אשר סמכנוהו בישיבה
- וכמה שיושבים תחת המקום הקבוע לו. ואמנם
- כי הוא מוסיף מעת על עת. וכל אגרת אשר
- תבא מאתו לפנינו טובה מאשר לפניה וכל
- שאלות שניות טובות מן הראשונות כל זאת עם
- בחוריו. ובטוחים אנו כי עד אשר יזקין
- לגבורות יגיע יוסיף ויעדיף על רבים ועצומים
- ואהבתנו להם אמצת מאד. ומר אלחנן נט רח
- הוא גידולנו וריבוינו ואם יש כמו שיבוש בדעתו
- שלאלוף נט רח מאשר נראה לנו מדבריו לא
- מעמנו הוא כי משם וכלה מאהבתם לנו ומרוב
(fol. 6 (=T.S., fol. 2), recto)
- חפצם בנו אשר מבקשים להתיחדנו להם וכן
- אנחנו מיוחדים להם לכל דבר הוד וסוד והברית
- אמצת לא נסירנה ולא נפירנה ומר אלחנן אור
- עינינו יחי לעד הוא בשרנו באשר נתחדש לאלוף
- נט רח מן הכבוד והשבח עם בן השליט הנפטר
- ונחשבה לו מנחה עריבה ואשכר רצון. יהי רצון
- שנתבשר עליך לעולם בשורות טובות ושיחדשו
- לך מן השמים נסים ונפלאות וטובות וחסדים
- והוד והדר וכבוד וגדולה מדי התחדש יום ליום
- יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת. ועל דברת
- השבח והמהלל אשר ספר אלוף יחי לעד על הזקן
- הטוב והנכבד מרי ורבנא דנון בן מרי ורבנא
- חיים נט רח ויהי צור בעזרו ויגן עליו ברוב
- חסדיו וחנותיו ושמחנו מאד ונפלא הדבר
(verso)
- בעינינו והפרטים אשר פרט אשר הוא קם לגדור
- פרצות אחיו להקל המס ולעזור כושל ומוסר את
- נפשנו לדברים הטובים האלה גם הוא לעזרתה
- לישיבה להכין חקיה שמחתנו מאד בהם והודינו
- לאלהינו אשר כן הותיר בעמו והרבינו לו ברכות
- וכשיעשו מן השמים נסים ותסור הצרה הזאת
- ונושיב את הישיבה כתקנה ברך נברכהו בקהל
- רב בסוד ישרים ועדה וייי ישמע ויענה בו:
- וידע אלוף כי בחדש הזה של אלול ימי הכלא
- היינו מוטלין במרחק עם תלמיד אחד והיינו
- יושבים בדד ומדדמים במסכתא דכלא בבכי
- ואנקה. ובטוחים אני כי באדר הזה ברצון
- אלהינו מראש החדש נשימה יומא דפתאחא
- ונקבעה הפרקים בטוב לבב [ו]תודה לאל
verso
- הוא. ומודיעים כי הגיעה לפנינו אגרת
- אלוף יחי לעד החבובה והיקרה ותראה לנו כאשר
- יבקע השחר אחרי מצוק לב מאפל ומחשך
- וינץ עלינו שמו הטוב והנכבד כהנץ החמה ואלתר
- קודם הפתחה לפנינו קראנו עליה מי זאת הנשקפה
- כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות
- אף לא אל השמש הזאת דמינוה כי אם אל שמש
- הצדקה ומרפא בכנפיה ובה נעור לבנו כמו מישינה
- חיתה רוחנו נתישבה דעתנו יצאנו ונפוש כעגלי
- מרבק. וכהקראה לפנינו ויודע לנו שלום אלוף יחי
- לעד וסוד אלוה עלי אהלו השתחוינו במסיבנו
- לפני אלהים לחכנו עפר ונרבה הודיות ושבח
- לפניו על חסדו אשר הוא עושה עמנו בשלום
(fol. 2 (= Bodl. fol. 80), recto)
- אלוף ובהצלחת מעשיו ובתת חנו ובהגבר
- ידיו אשר חסדי ייי האלה עמנו ועם כל ישר
- כעל כל אשר גמלנו יי'י ורב טוב לבית ישראל
- אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. קראנו
- ונאמרה מאור זה הזרחת לנו אלהינו הגיהו
- מהודך נסה עליו אור פניך לא יבא ולא יאסף
- כי לאורו נלך חשך ובוא נראה אור. והלכו
- גוים לאורו ומלאכים לנגה זרחו מעין זה בקעת
- להשקות צמאים לרוות עייפים המשיכהו
- מאתך נוזלים מן לבנון לא יכזבו כי מעין ישועה
- הוא לשואבים נשתלחו מעיניו בנחלים בין
- הרים יהלכון ישקו כל הקרובים ישברו
- רחוקים צמאם . עץ חיים זה נטעת בעמך
- אשר פריו יתן בעתו תנוב למאכל ועלהו
(verso)
- לתרופה מאביו אוכל כל רעב תנוב כל עדנים
- מגד תבואות שמש מגד גרש ירחים מגד
- ארץ ומלואה ובצלו שוכן כל עיף ורבים
- ועצומים מחנות מחנות בצל דליותיו תשכנה
- על יובל ישלח שרשיו ועד נהר הגיע יונקותיו
- ולא יראה כי יבא חם לחדשיו יבכר ועלהו לא
- יבל. וכנה אשר נטעה ימינך כורנקי לחכמי
- דתך גדור גדריה. ועל בן אמצת לך שים עיניך
- עליו והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. ורבות
- כאלה בקשנו מלפני אלהינו והוא ברחמיו ישמע
- ויענה כי הוא ייי אשר לא יבושו קויו. ואשר
- שלח אלוף יחי לעד הגיע משלחת ידידנו איש
- סודנו ובעל בריתנו אוהבו החפץ בו השמח
- באהבתו מחמד עינינו מרי ורבנא יעקב
(fol. 3 (Or. fol. 9), recto)
- [ישמ]רהו עו[זרו וישגב]הו ויאמצהו. בן
- [מרי ור]בנא יוסף [זכ]ל[ב] כאשר כתב אלוף
- [יחי לע]ד ואכן אין [לנו] לשון להודות מאלוף
- . . . . . ולא נדע איך נספר טובו וחסדו
- [כי הם נשג]בו מהודאותינו עצמו מספר.
- . . . . . . [כ]י לא נוכל. מן השמים יכריזו
- . . . . . . ועל . . . . . . . ליך וכן אלהינו
- . . . . . יוס[ף] . . . . לנצח נצחים
- [ויעלהו] ממ[ע]לה [למעלה וממ]דרגה למדרגה
- ואשר הגיד [לנו מן] הגדולות ובצורות
- . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . את אשר
- . . . . . . [מ]אור עינינ[ו האל]וף תחיה לעד מן
- . . . . . . . . . . אשר בעבורם כתבת אל
(verso)
- אל מר חסן [בן מ]ר . . . [יגו]ננהו אלהינו ויאמצהו
- באותן המלין אשר כ[תב]ת והנה הכר[ענו]ך לכף
- זכות והטבנו את נפשנו ועצר המצוק אשר
- היה בלבנון מן הדבר הזה פשט[נוהו וה]רוחנוהו
- והרחבנוהו ונתישבה דעתינו הס . . . . . . . .
- את דעתך ירוח לנו כי צר לנו מ[אד] . . . . .
- בקרבנו ואתה אור [ע]ינינו ור[וח אפינו].
- ואנו אב בית [דין כו[תבים [הדברים]
- האלה וכמו אתה [האלוף תחי]ה לעד [עומד]
- לנגדנו וכאלו אתה . . . בראש והנה רוח
- לנו כמעט במלין ה[אלה כ]י בהשתוחח נפש[נו]
- אותך נשיב אל לבנו על כן אחיל ואת ט[עמך]
- הטוב ואת מעשיך הנאים נשובב [ואם]
(fol. 4(=Or. fol. 10), recto)
- הוא דומה לעכב אין העולם מכילנו.
- ומחמדים אנו לנו מפני טרם זאת כי מאסנו
- את אבותם לשית עם תלמידינו ויותר
- [מ]זה אין אנו אומרין אם קרח אם משה
- ו[לולי באה] אגרתך זו אשר נתישבה בה
- [דעתנו ויש]רה בה נפשנו היינו לומר אם
- . . . . . . . . יך כי האמת עם אחרים לך
- . . . . . . תניחנו ואם לאו אל תאיץ להקניט
- . . . . . בזכרון תעלולים כי מה אם
- [מי שאמר וה]יה העולם שיכול יש קניטות
- [לפניו י]תרומם ויתעלה מזכרון עבודה זרה
- [ככ] כי קצר המצע מהשתרע והמסכה
- [צרה] כהתכנס ואמ ר שמואל בר נחמני אמ
- ר [יו]נתן קצר המצע מלהשתורר עליו שני
- [רועים ו]אמר איך יהיו שני מנהגים ור יו[נתן]
(verso)
- כי הוה מאטי האיי קרא הוה באכי והמסכ[ה]
- צרה כהתכנס מי שכת בו כונס כנד מי הים
- תעשה לנו מסכה צרה. אנו איך לא תקנ[ט]
- דעתנו מכל זאת. אבל אגרת אלוף יחי [לעד]
- זו הרויחה את דעתנו הרחיב[ה את נפשנו] . . .
- לו הגדילה השמחה ואין צר[ך] . . . . . . . . . .
- כי אין כלום כל עיקר ודבר ה . . . . . . . . . .
- לא נחשב הבל וריק ייקנט וב . . . . . .
- לא יתקיים כל עיקר לכן כל . . . . . . . .
- נקייה ובפשיטות בלי התכנס [ושלח לנו]
- הנמצא עדיך בין [מצו]את ר . . . . . [ובין]
- מצואת מר דויד בן [מר] יוסף בן [אבי]
- אמך זכרו לברכה ובין כל הנדב[ות מן]
- מחמדנו מר יעקב אלוף בן מר [יוסף זל]
- ואל תתעכב ואל תירא ברכות [לראש]
(fol. 5 (Bodl., fol. 81), recto)
- צדיק ופי רשעים יכסה חמס. ברוך ייי אתה
- וברכתו לך נחלה ומורשה מעתה ועד עולם ויותר
- מן הדברים האלה אין אנחנו צריכים תורך נוראות
- ימינך ורוח נדיבה תסמכך. ועמדנו על אשר
- הזכיר אלוף נט רח משבחו שלרב המובהק
- אדירנו איתננו רבנו שמריה ראש שורת נהרדעאי
- בישיבה שלנו יאמצהו קדושנו ויסעדהו ויעזהו
- ויעודדהו בן רבנו אלחנן זל וכי הוא הראש בתקה
- הזאת. אמנם כי כן הוא ואנחנו יודעים בשבחו
- יותר מאחרים ומי לנו כמהו ממזרח שמש
- וממערב ארי שבחבורה גדול הישיבה ודעתנו
- בפלאון חכמותיו וחדרי תבונותיו וקושייו
- ופירוקיו ותרביציו וכחו בתורה יותר מדעת
- זולתו ולולי כן לא שמנוהו לנו למשנה ולא