מכתב: T-S NS J29
מכתב T-S NS J29תגים
תיאור
Letter from the physician Abū Zikrī, in Alexandria, to his father Eliyyahu the Judge, in Fustat. Dating: Shortly before 1227 CE. Abū Zikrī tries to convince Eliyyahu to accept the post of judge in Alexandria. He promises that he will procure Eliyyahu's pension from the Ayyubid sultan al-Malik al-Kāmil (r. 1218–38 CE). He reports about the downfall of the Muslim governor and the Jewish Nasi of Alexandria and suggests that his father could get a position in that town if he wanted to. He also rebukes his father in strong terms for failing to include an update on the health of his mother in the previous letter, causing tremendous agitation and fear that she might be sick (r18–21). In a section that is almost completely effaced (v16–17), he mentions "appetite for food," perhaps in the context of one of his own chronic illnesses. (Information in part from Frenkel and from Goitein, Med. Soc. Vol. 1, p. 64 and Vol. 2, pp. 353, 380, 596.) See also T-S Ar.39.64. ASE
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
T-S NS J29 1r
תיעתוק
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).- ולא עדם בקאה
- שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול
- וצלת [[כתב]] כתב אלמולי אלסייד אלאגל אלואלד
- אלאעז אלאכץ אלמפצל אלמכרם אלמחתרם
- אלמחסן אלמנעם אלמתפצל אדאם אללה
- עלוה ואהלך עדוה וחסודה ואבאד שאנייה
- וצדודה וקרן באלתופיק חלה ועקדה וקראתהא
- ופהמת אשאראתהא מן גהה אלאטלאק אלי אלמלך
- אלכאמל נצרה אללה פלולא אלשתי ואלא כנת
- כרגת אלי עסכר אלמנצור אלמעטמי ואנגזת
- ללמולי כתאב במא יצלח וקד סיירת גואב כתב
- אלמולי כתב עדידה פיהא דכר דל[...] אלמול[י]
- [......] ספר אלשתי וכלפתה וכא[......]
- אלוקת אלצייק אלדי אתפק פיה קלה אלמעאש
- וגלו אלסער פאללה תע יב(?)ארך [......ל.]
- בנא בפצלה ואחסאנה ווצלת אנעאם מולאי אלואלד
- דאמת סעאדתה ולא עדמת חיאתה אבדא
- ואשגלת יא מולאי קלבי לכונך לם תדכר ואלדתי
- פי כתבך וטיירת עקלי עליהא פאללה אללה
- סאעה וקופך עלי הדה אלאחרף סייר לי כתאב
- ערפני פיה איש אלסבב אן מא דכרתהא לי פי
- כתבך פאללה יאמן כנפנא גמיע אמן
- וקצדת אן אסייר למולי כתאב תוצלה אלי
- אלאמיר סעד //אלדין// בן כוגרא פי קציה אלאטלאק
- פאנך תעלם אן לי עליה כדמה ומא ינסאהא
- וכאן ינגז לך אלאמר ויכפיך פי מא תריד
- רגעת קרית כלפתך וכרוגך אנת איצא
- פעסי בעד הדה אלאחרף יצלך אלכתאב
- בכיר יכון בפצלה אן שאללה ואמא קולה
- אן נסתגמע באלחכים עמראן ותאכד לי
- מנה כתאב בוצולך אליהם פאלחכים אליום
Right Margin
- כאחד העם לאן קטע אלסלטאן גאמכיתה ועזל אלמעתמד בעד דלך וצאר אמיר אלחג' ותולא מוצעה אלאמיר אלגרס כליל אלדי
- כאן מתמאן דאר אלסולטאן פענד ולאיתה שאשוא אלגמאעה ווקפו אשתכוא אלנשיא באנה יאכד מנהם אלשחד פי אלאחכאם מן אלכצמין
- ואנה אכד בסט אלכניסה ואלכתב אלדי פיהא פאמרה אלואלי בתסלימהם ואנסבוה אלי קלה אלמערפה פי אלאחכאם פכסר גמלה כבירה
תרגום
T-S NS J29 1v
Verso
- וגאת פיה כתב בעד גראמה כתירה באלוצאה עליה
- מא קנעה דלך אלי אנה קצד נפי צדיק אלרייס אלעתיק
(תוספת בשוליים): פמא תם להם אמר אלי אלאן
- פלמא ערפת אלצפי מא דכרה אלמולי כדמה
- וקאל לו גא כאן יריח ישראל מן הדא אלצער
- אלעטים פלו אשתהית אלכרוג' מא גלבת לאן
- אלצאחב אמרה נאפד' ואצחאבנא אלשיך
- אלמהדב /א/בו אלתנא אלגמיל אלפאצל אלנביל
- אלסייד אלאציל יכדמה וכדלך אלשיך
- מכארם בן אלאמשאטי פלו קצדתהם אגאבוך
- ומא כאנו ירדוך וכאנוא יקצדוך פי דלך
- מע מא אן סמעת אן מן כאן קדם מן אלשאם
- מא יעזה ואן מא יעזה אלא אהל //אלבלד// נפסהם
- פאללה נסאל אלכיר מן ענדה פהו מעדנה
- פאללה לא יכייבנא מנה אמן ולא תגפל ען
- מא דכרתה לך יא מולאי פי אן תהיי לי שי
- ינפע אלכבז [ ]
- אלשהוה ללטעאם [ ]
- ואהל אלבית יקבלון אלארץ בין ידיך
- ויכצוכם באפצל סלאם [ ]
- ואחסאנהם וכדלך ואלדהא וואלדתהא [ ]
- יכצוכם באתם סלאם וידעוא אל[י] אללה תע
- ב[...]ם וגמע שמלנא בכם [ ]
- בכדמתכם פאללה יקרב [ ]
- מן אלמהאלך פי אלטרקאת ואלמסאלך [.]מן
Right Margin
- מן כל בד בעד תקביל מואטי קדמין מול[אי אלו]אלד יכץ
- נפסה באתם סלאם וכדלך ללסת אלואלדה ואלאכת אלכבירה
- ואלאך אבי אלברכאת מכצוצין באלסלאם וכץ עני גמיע
(בצד): אלאצחאב באלסלאם ושלום רב.
Footnotes Recto
- תהילים קיט, קסה.
- אלמלך אלכאמל: הסולטאן האיובי (1218-1238). מכאן שהסולטאן האיובי נהג להעניק שכר או קצבה לנושאי משרות בקהילה היהודית.
- החג: במקור – 'אלשהר'[=החודש] ותורגם על פי הקונטקסט. אולי הכוונה לחודש הרמצ'אן.
- הצבא: אבו זכרי, כותב המכתב, שהיה רופא במקצועו, שימש ככל הנראה כרופא בצבאו של אלמלך אלכאמל. ראו מוצקין, א, עמ' 33.
Verso
- אלצפי: אולי הוא העבד המשוחרר הנזכר בשורה הקודמת.
- אלשיך' אלמהד'ב אבו אלת'נא: היה רופא באלכסנדריה, מידידיו של אליה בן זכריה. נזכר בתעודה נוספת: TS 13 J 24.10, וכן כמי שהפך את ביתו להקדש. ראו גויטיין, חברה, ב, עמ' 421 ( מס' 92 ,94).
