מסמך משפטי: T-S 24.74
מסמך משפטי T-S 24.74What's in the PGP
- תמונה
- 1 Transcription
תיאור
Legal testimony. In the hand of Avraham b. Natan Av. No witness signatures. Location: Cairo. Dated: Thursday, 27 Adar I 1415 Seleucid, which is 1104 CE. The document contains the proceedings before the court regarding the matter of dispute between two members of the community of Malīj, Shelomo b. Avraham (aka Salāma b. Ibrāhīm al-Sayrajī) and Peraḥya ha-Kohen b. Ṭarfon (aka Abū l-Surūr b. Ṭarīf). The story opens with a verbatim copy of another testimony (called a sheṭar/maḥḍar) dated 2.5 months earlier (Saturday night 12 Ṭevet 1415 Seleucid), in which the witnesses Mevorakh b. Yiṣḥaq, Yosef b. Mevorakh, and Elʿazar b. Yosef testify that they entered the house of a Jew named Bashshār and found Salāma b. Ibrāhīm assailing Abū l-Surūr b. Ṭarīf and hanging on to his clothing; the latter was not defending himself. Salāma insisted on taking Abū l-Surūr before the government (sulṭan); Abū l-Surūr insisted on taking Salāma to the Jewish courts (before 'the Rayyis'). Salāma then insulted the Rayyis and said, "I am [King] Baldwin (Bardawīl), and Abū l-Surūr is my prisoner!" Salāma summoned the police (rajjāla) and had Abū l-Surūr and Yūsuf b. Rajā and Yūsuf b. Manṣūr taken before the Muslim courts/government (headed by "the amir"). The amir nearly had the defendants beaten. (End of first document.) Now, Abū l-Surūr has finally succeeded in bringing Salāma before the Jewish court and "sayyidnā" (though the pronouns are not entirely clear in l. 4 and it could also be Salāma suing Abū l-Surūr). The court orders Salāma to justify his behavior. Salāma says to summon the witnesses. The court refuses, saying, And what if they don't obey the order? Abū l-Surūr says that the court should use the ḥerem stam (blanket excommunication) to coerce people into reporting any communication they received from Salāma to antagonize Abū l-Surūr before the Muslim courts. Either Salāma or Abū l-Surūr at this point accuses the other of bearing false witness in the Jewish court ("before Sayyidnā"). The court reads out a letter that Salāma confesses to be his own, in which he accuses a troublemaker (=Abū l-Surūr) who had been exiled from Malīj to Cairo of sending letters to Ibn al-Qāsh the dyer and to the shoṭer and the nadiv to the effect that they aren't rid of him yet, since he will return as soon as Rabbenu dies. The court asks Salāma on what basis he made that claim, and Salāma can only respond that someone (he refuses to say who) told him about Abū l-Surūr's alleged letters. The court believes Abū l-Surūr's side of the story, but also issues a ḥerem stam commanding anyone who did receive a troublemaking letter from Abū l-Surūr to come forward with it. The shoṭer and the nadiv are present, and they deny receiving any such letter from Abū l-Surūr. The document ends abruptly with the line, "The day broke, and the crowd dispersed." ASE
תגים
Editor: Goitein, S. D.
T-S 24.74 1r
- מעשה שהיה לפנינו אנו החתומים למטה כן הוה חצר אלינא
- בבית דין באלקאהרה אלמעזיה יום אלכמיס אלסאבע ואלעשרין
- מן אדר ראשון שנת אתטו מ פרחיה הכהן בר טרפון סט תם
- אסתדעא בית דין [[למכאתבתה]] //למחאכמתה// מ שלמה בר אברהם נע פאחצר
- מ פרחיה הכהן דנן שטר הדה נסכתה מלה במלה יקול מן
- טרח כטה אכר הדא אלמחצר אן למא כאן לילה אלאחד
- אלתאני עשר מן טבת שנת אתטו דכלנא אלי בית אנסן יהודי
- יקאל לה בשאר פוגדנא סלאמה אלשירגי קאבצא עלי אטואק
- אבו אלסרור בן טריף ותיאב אבו אלסרור דנן מכרקה וסלאמה בן
- אברהים דנן ישיל ידה וילטם אבו אלסרור דנן עלי ראסה ואבו אלסרור
- דנן ידיה דאכל תיאבה ויקול אשהדו עליה יא יהוד אנא מא אמד ידי
- לך ולו פעלת אכתר מן הדא וסלאמה בעד הדא יקול וחק
- מולאנא אן פארקתה אלי אלסלטאן וסאלנאה עדה דפעאת אן יכלי
- ידה מן תיאבה או ימסך ען צרבה ולם יפעל חתי צאר וקת מן אלליל
- ואבו אלסרור דנן יקול מא אחאכמה אלא ענד אלרייס וסלאמה יסב
- אלרייס ויקול אנא הו ברדויל ואבו אלסרור אסירי מן כאן פיכם
- יכלצה יגי ואנפד סלאמה גיאב אלרגאלה ואכדו אבו אלסרור ויוסף
- בן רגא ויוסף בן מנצור ואכתצמה ענד אלסלטאן וכאד אלאמיר
- אן יבטש בהם ואלחזן חאצר וסאלנא סלאמה עדה דפעאת
- אן לא ימצי אלי אלסלטאן פלם יפעל ולם יקבל מנא ומה דהוה
- קדמנא כתבנא וחתמנא בחד בשבה דהוא תרי סרי יומי בירח
- טבת שנת אתטו שריר וקיים ושהוד הדא אלכתאב מבורך בר
- יצחק ננ יוסף בן מברך סט אלעזר בר יוסף ננ פלמא קרי הדא
- אלכתאב קיל לסלאמה כיף פעלת הדא ואנת תסוס נפסך שיך
- קהל פקאל יגו שהוד הדא אלכתאב ישהדו פי וגהי קבלא פקאל
- לה בית דין אשכץ אלשהוד //מן// אין יסוג לי הדא ומתי יתם הדא לו
- פעלתה פאהמלו הדא אלטלב כמא אהמלתה קבל אליום פקאל
- אבו אלסרור יחרם לי פי וגהה עלי מן אסתעדי עלי אלי אלסלטאן
- ולם יגאוב עלי דלך פקאל פכיף כתב שהד עלי ענד סיידנא
- עדות שקר פאכרג בית דין אלכתאב אלדי כתבה סלאמה
- ואוראה איאה וקאל לה הדא אנת כתבתה פקאל נעם פקרי
- מנה פצל הדה נסכתה מלה במלה עבדהא יקבל אליד אלשריפה
- ויעלמהא אן קד כאן פי מקאם מן חלף לא יסכן מליג ובקי פי
- אלקאהרה מסכה ען אלמחלוקת פלמא נאה ען אלבלד טן אנה
- אדא פעל שי וכתב בה ונצבה ורתבה אנה ינסב אלי גירה
- וקד עמד מכאתבה רגל צבאג ענדנא יערף באבן אלקאש
- ואלי אלשוטר ואלנדיב יקול פי כל וקת לא תחפלו בעד
- כוני פי אלקאהרה מא דאם אללה תע יחפץ [[אלרייס]] רבנו
- פלמא קרי קאל בית דין לסלאמה כיף תשהד בהדא אנת
- ראית כתבה בהדא אלוצף פקאל לא מא ראית שי ואנמא
- קיל לי פחרץ בה בית דין אן יקול מן קאל לה פלם ידכר
- אחדא פצח בראה אבו אלסרור ממא קדף בה ממא לא
- חקיקה לה תם גדד בית דין חרמא ברבים ואלנדיב ואלשוטר
- חאצרין עלי מן וצלה מנהם מן אבו אלסרור כתאב או רסאלה
- אלא ויקולהא אלסאע[ה] פקאלו אמא רסאלה פלם תצלנא
- גמלה וסוי הדה אלכתאבין לם יצלנא אלא אן כאן אנפד שי ולם
- יצלנא פמא נעלם תם אחדאנא מצא אלי תניס מן וקת אן
- קעד אבו אלסרור פי אלקאהרה אלי חין וצול כתאב בית דין בחרם
- עלי מן וצלה כתאב מן אבו אלסרור ולא יחצרה ואכר כאן טול
- הדה אלמדה באלאסכנדריה פתרי אי שי עמלו האולאי מן
- אלמחלוקת וטלע אלנהאר פאנצרף אלנאס ומאי דהוה קדמנא
- כתבנא וחתמנא כתיב עלי גיהטא אבו אלסרור ממא קדף בה ממא
- לא וקיימין ודין קיומיהון