מכתב: Bodl. MS heb. b 11/27
מכתב Bodl. MS heb. b 11/27תגים
תיאור
Most of a long, very distressed letter from Menaḥem, writing in Fusṭāṭ/Cairo, to a business associate, whose family lives in Fustāṭ/Cairo and who has traveled. The details of the case are difficult to follow and merit deeper examination. Menaḥem's enemies have gotten the upper hand, and they are gloating to the utmost, and he has lost a great deal of money. In what remains of the letter, he first mentions the visit of Lu'lu' ("may the enemies of Israel perish"), who may be identical with al-Raqqī, to a prison (where Menaḥem had been held?). The entirety of the rest of the story has to do with the misdeeds of al-Raqqī and Ibn Kātib al-ʿArab, called "dogs" by the writer (they call him the same). The latter "stands in the middle of the markets [of Fusṭāṭ and Cairo] and hosts great gatherings (? maḥāfil), even greater than those of al-Raqqī. He said that I am his enemy and that I testified against him to the representative of the sultan" (r12–15, 29). Apparently the addressee normally has the ear of Ibn Kātib al-ʿArab, and so none of this would have happened if the addressee had not had to travel "for my sins" (r24–25). Menaḥem writes repeatedly that he is "in the fire" and that it would be better to be dead (r25–31, v21–25). His uncle (ʿamm) Abū l-Faraj is egging on al-Raqqī, standing in the market and "on the slaughterhouse" (?) and cursing Menaḥem and the addressee before the Jews and the Muslims. Abū l-Faraj is instructing al-Raqqī not to "appraise these pawns" (hādhihi l-ruhūnāt lā tuqawwimuhum) (does Menaḥem run a pawnshop?) (r32–36). The villainy of Abū l-Faraj goes deeper, for he "sits in the house with Yūsuf and his brothers and his children, dancing (raqṣ) and listening to music (ṭarab) (rm22–33). The installment of the story that continues on verso has to do with al-Raqqī's claim that he is owed 1000 nuqra (dirhams) by the addressee. Various legal documents and (false?) witnesses are produced (v1–15). Someone states, "This is how fortunes are lost because of slander" (v12). Menaḥem expands on his wretched state. He prays for God to command the "angel of my misfortunes" to relent. Every day ends with tears and with the melting of his liver, bit by bit (v19–32). He concludes by urging the addressee to come quickly and to seek aid from a powerful man ("kiss the feet for me of he whom you know," v33–34). He apologizes for the distressing matter contained in the letter (v35–37). R. David sends his regards and rebukes; R. Shelomo is well, recovering, back to his usual self; the addressee's wife and children are well (v37–40). In a postscript: "I heard that Muhadhdhab b. al-ʿŪdī is in critical condition and that wheat is expensive. May God have mercy." ASE
Edition: Elbaum, Alan
Translation:
Bodl. MS heb. b 11/27 27 recto
תיעתוק
Alan Elbaum, unpublished editions (n.p., 2020).Recto
- . . . אל . . . אלדי אדעא בהא אגתמע בי רב שלמה יר הו
- ואשאר עלי באנני לא אטהר חתי יחצר אלמולא לאלא
- ירוחו אויבי יש׳ בית האסורים פאכתפית מן אלליל
- פגא אלרקי ללגד וקאל כלוה יכרג יבתני קאלו לה וחק כדי
- סאפר לה שהוד ישהדו עליך בקבץ מבלג ראח יגיבהם
- פזעק כתיר וגמע אלנאס עלי אלבאב ומא כלי ולא בקי
- וכל אויבי שמחו מאוד ומא בקא להם שגל אלא ישהדוה
- עליה וסיר אלשכץ וקאל לבן כאתב אלערב //וללרקי// וחק הדא אלפאעל
- אלצאנע מא לה ענדי פי אלמלך ולא חבה ווחק כדי הו פי
- וסט אלבית קאעד ושי אלרגל חאצר ביתנאכד עלי אלרגל
- מא בישתהי יעטיה שי אעמאל אללצוץ ואלשלוח וסבב
- הדא גמיעה דנובי אלדי אוגבת גיבתך ובן כאתב אלערב
- ואקף פי וסט אלאסואק יעמל מחאפל עטימה אכתר
- מן אלרקי וקאל יא מולאי אנא כצמה ואנא אשהד עליה
- ענד נאיב אלסלטאן ויהדד פי וסט אלכלק לא אפעל . .
- פי הדא אלכלב ולא אצנע ולא תסאל מא ביעמלוה
- אלאויבים פי חקי וחקך איצא וסמעתהם באדני
- יקולו וחק לו קבל מנא אכדנא הדא אלכלב ולא תזאל אלמקארע
- תכיט (?) חתי יגיב אלמאל וי[ט]הרו ען אנפסהם ללכלק
- חסידות עטימה וישנעו עני אן דאך אלאכיר לץ פאעל
- צאנע וגרי חלול שם עטים האיל אשר לא ראו אבותיך
- ואלניראן משתעלה וחלול השם לא יסתר פילית [=פיא לית] יא אכי לו
- כאן קצא אללה במות קבל הדה אלקציה קצתי בחיי ולו
- כאן שא תע באנך תכון חאצר מא גרי שי לאן בן כאתב
- אלערב כאן ירי לך ותפהמה אלחק ואלאן יא סידי ויא מולאי
- אנא פי אלנאר ומא באכאף אלי יזיד עליה שי אמות פי
- וסט הדה אלנאר פלמען השם סאעה וקופף עלי הדה אלאחרף
- לא תנעאק סאעה ואחדה פלי מכתפי יב יום אלי תסטירה
- וכל סאעה יעמל מחאפל פי וסט אלאסואק מצר ואלקאהרה
- ואלנאר משתעלה מא יגד מן יכמדהא בל יקויהא
- וישעלהא ויגהזוה ויקולו פי וסט אלכלק מעדור מסכין נהב
- מאלה ואבו אלפרג עמי ואקף מע אלרקי פי וסט אלאסואק
- ועלי אלמגזרה ילעני וילענך ומא יכלי ולא יבקי קדאם (?)
- אליהוד ואלמסלמין ויקול ללרקי מא אתלף הדא אלכלב וש . .
- עלי אכד אמואל אלנאס אלא דאך אלכלב ובירתבה איש
- יעמל ואיש יקול וקאל לה הדה אלרהונאת לא תקומהם
- בל אגדא יום אל[[כמיס]]אתנין אנא אקעד פי אלסוק תגי אלי
- ענדי ענאדי עליהם קדאם שני עידים כדהם ברבע נחאס
- מא ילזמך אן תקומהם ומהמא בקי תאכדה מן רקבתה
- וקאל אלרקי מא יעמל אלי אלדי קאל לה . . . ה ואס . . . ו עלי
- הדה אלצורה וי . . לה אל . . ה ינגזו עליהם
Recto, right margin
- לא אליכם כל
- עוברי דרך הביטו
- וראו אם יש מכאוב
- וגמ ביום
- חרון אפו
- כמא יקאל פי
- אלמתל עדותי
- גאפלתי (?)
- ומא יכלי
- אבו אלפרג
- מא ביעמל
- הו ואכותה
- ואולאדהם
- ויקולו אבצרו
- רבנא כיף אשהר
- הדלכלב ופיך
- איצא ביעמל
- עטים הו
- וגמיעהם
- יא מולאי דבחתני
- בגיבתך ויקולו
- ללנאס וחק
- אלשריעה קאעד
- פי וסט אלבית
- ובירקץ אבו
- אלפרג ויוסף
- ואכותה ואולאדה
- רקץ וטרב
- ביצגו אלנסא
- מן טרבהם
- ואלכלק ביצגו מן
- עטם חילול
- השם ולא
- ביכמד (?) וכל
- סאעה יקולו
- אלגנד אכוה
- עלי אלבאב
- . . א פי אלנאר
- . . . . . . . עה
תרגום
Bodl. MS heb. b 11/27 27 verso
Verso
- ואלרקי אכד עליך שטר באן לה ענדך אלף נקרה
- וגא אלי ענד אלשיך סלימאן אלכהן טלב מנה אלשהאדה קאל לה
- מא עאקתהא אלי מנך לו גית כתבת לך פבלגני אלקציה מע מא
- אנני מא אנא חאצר אלצואב אלי במנזלה מן ביתקלא פי אלס[אג?]
- פסאלתה אנה יכאסרך באלשהאדה חתי תגי נפד עלי כתיר וקאל
- לא כיר ולא כראמה ולא עזאזה אנא ואהרון שהדנא עליה באנה
- קבץ אלף נקרה ואקנינא מנה עלי הדא מא אשהד בנדר הדא פקלת
- וחק אלשריעה אחאלני עליה בהא ואכדתהא מנה והי מן גמלה
- אלמאיתין אלדי בידעי בהא פקאל לי מא אעיק אלא אלדי אשהד בה
- ואי וקת אן רגע טלבה מני דפעת לה אלשהאדה פגא אלרקי
- אגתמע בה וקאל לה סמעת אנך אסתופיתהא קאל מחאל כיף
- באלתשנע תרוח אמואל אלנאס מא אכדת מנהא שי אצלא
- ואל . . . . . מא ביסתר וחילול השם כלמא מאר בי תזאיד
- ואלרקי ענד בן כאתב אלערב צאבח מאסי וענד יוסף וישועה וחפדתהם
- ויפתקו (?) לה מלאזם (?) כתירה ודעאוי כתיר ללה תע למען השם
- לא תבטי עני סאעה ואחדה ולו אנך תבטל כל שגל אן לך פמא
- הדא וקת אלגפלה אנא פי אלנאר ואלמצאג מא יגיב רבע
- קימתה פי אלנדא וקאלו לה אלשרע אנך תנאד (?) עליה קדאם אתנין
- ומא דכרת ללמולא כמר (?) מזלי (?) ממא גרי ומא אערף איש יתגדד
- ומא אקדר אשהד חתי תחצר ואנא אערף אנני אנכד עליך
- ואשוש ואנמא איש אעמל יא אכי אנא פי אלנאר ומא כאן
- הדא פי אלבלד וקד טמע פיה כתיר וצאר לה משדין (?) ואקף
- הו והם יתזאטטו ויתמשעלו נהאר וליל ולא יכלו
- וטמעו פיה ושמתו אלי אלגאיה ואלנהאיה פלו כאן שא תעלי
- בכיר כנת קד מת אסתרחת מן דלגזר דין אלשדיד אלעטים
- אלהאיל ולא ביגדו מן ירד פי פמהם כלמה ולו אגד אנא
- איצא מן אתחדת מעה בכלמה אדברה וירוח לי פמא הדא
- אלא עקאב שדיד אסאלה תע בזכות החסידים והקדושים והחוזים
- והנביאים אן ינטר נטרה ברחמה וישוב מחרון אפו למען שמו
- ויאמר למלאך מצוקותי הרף ידיך בזכות האבות יא מולאי
- מא בתנקצי נהאראתי אלי פי בכא ודובאן כבד בעץ בעץ
- מא אסתחקה גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי ומא יחתאג
- אלמולא וציה אשתהי מן תפצל אלמולא אן יקבל לי רגלי מן
- תעלם //עני// ותסאלהם אן יבקשו עלי רחמים אולי תעשה
- האל לנו ולא נאבד ולא יאכד עלי אלמולא כוני טולת עליה
- כוני צדעתה פמא אנא חאצר אצלא בל גאיב אלצואב
- ייפן אלינו ברחמים ושלום כפול ור׳ דוד יסלם עלי אלמולא
- ויעתב עליה עלי עאקתה ורב שלמה פי עאפיה בידאוי עלי
- עאדתה ובית אלמולא פי עאפיה ואלצגאר יא מולאי עיני מתטלעה
- אלי אלבאב למען השם לא תקעד סאעה ושלום כפול
- ממלוכה
- מנחם
- ומהדב בן אלעודי סמעת אנה עלי כטה ואלחטים ביוקר
- הו תע ידבר ברחמתה ושלום אנס
