רשומה קשורה ל-מכתב: T-S 13J35.1 + T-S 20.94
מכתב T-S 13J35.1 + T-S 20.94- ציטוט
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- דיון
- ציטוט
- משה גיל, (634–1099) ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונהv (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #024
- Relation to document
- Digital Edition
- מהדורה
- ציטוט
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Location in source
- Relation to document
- מהדורה
תמונה
תיעתוק
תרגום
Editor: גיל, משה
T-S 13J35.1 1r
משה גיל, (634–1099) ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונהv (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
recto
- ]ברצון צוויים בשם טוב מנויים
- ]המתפללים ב . . . . . ל . . קאניים
- ]להמת . . ך תחת עץ החיים
- ]בורי תורה דורשי יקרה הוגי משנה וחודרי הלבות
- ]ם חוקרי נזקים . . . . ת ש . . . ם יודעי דקדוקי ה . . . א .
- ]מאותיהן ו . . . . . . . . . . קרים ל . . . . . . . . . . . . . רים
- מנצחים על יראת ייי האהובים והחכמים והיקרים שלום אמת ותוספת
- חיים וברכה זכה ושנות נעימים לכם הנבונים והחכמים והתמימים ולכל
- ישראל המונעמים יחיים שוכן מרומים
- שאו שלום גדול ממנו אנו הזקנים והעדים הכותבים עדותינו בכתב הזה
- ומר יהושוע השופט שלנו ומן המלמדים והסופרים והחזנים והפרנסים
- וכל קהל[ות]נו ה . . . . . כי שלום אנחנו בכל אתרינו ובכל עברינו מודי[ם
- לצור[נו] . . . . . למלכינו משבחים ליוצרנו על כל הטובות שגמלנו ועל
- כל הנסין שעשה לנו והוציאנו מחשיכה לאורה ומחמס לצדק והטה עלינו
- חסד לפני אדוננו המלך ולפני הפחות והרוזנים ו . . . . . . ו לנהוג עמנו באמת
- במשפט תורתינו ולעשות לנו כחפצינו ותאותינו וכן יהי רצון שיתדיר אדון
- השלום לנו ולכם השלום ל . . ן מן . . . . . תורתינו וסדרי משפטינו [ו]לא
- . . . להק(?) . . ויקרב . . . . . . . הישע וה . . . וההצצלחות והה . . . ות
- בקיום מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב
- משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך
- ומודיעים אנו לכבודכם כי הקד בר הו ברא עולמו בחכמה [. . . . . . . . . . .]לה
- ] בחכמה יסד ארץ וג וכ ראשית חכמת יראת ייי וג ו[כ . . . . ] מייי ל[
- בש כי אל ד|עות ייי ו . . . ן ויודעי דעת ומביני מדע וכ בת |[בונה] ובדעת
- הא למדנו שאין | חכמה נחה אלא במקום הדעת כי | כתיב ודעת אלהים
- מעולות וכ הלא היא ה|דעת אותי נאם יי והק בר הו קרא את | זה חכמה בעש
- ויאמר לאדם הן יראת י[יי היא חכמה . . .] | ל[יר]אה את שמו כד . .| עבדו את יי ביראה
right margin (on the connection between the pages)
- יהוש|וע
- כת|ב
recto
- ועוד הוכיח לאשר שנא [. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .] דעת ויראת יי לא
- בחרו והירא נקרא [. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ] ברבים
- ואמרו רבון כל החסדים [. . . . . . . . . . . .] וחלק לעולם ושמחת לב ימות אדם
- ואל תבא תקלה על ידיו ורא[. . . . . . . . . . . . ] הסוד נמסר לנביאים ואילולי זה
- לא היו [. . . . . . . . . .] כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים הא למדנו משמואל
- עליו השלום בעת ראה אליאב בן ישי ויאמר: אך נגד יי משיחו השיבו הק בר הו
- אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא כי האדם יראה לעינים
- ויי יראה לל[בב] וכך נאמר באלישע ויי העלים ממני ולא הגיד לי ואתם יודעים
- אחינו כי בגולה נשארנו ריקם בלא רועה ולא נביא ולא אורים ותומים שנשאל
- בהם ונדע בין מעוות למתוקן ובין טוב לרע ובין מיוחס ללא ייחוס ובין נשיא
- לראש אבל יש לנו בגולה לדעת בין כהן ללוי ובין ללוי (!) לישראלי בקבלה וירושה
- והכהן שיאמרו לו אחיו הכ[ה]נים שהוא כהן ויעידו לו אנשי עירו וכן הלוי
- ולעת שיטלטל ממדינת ה[י]ם אל מדינות רחוקות ויבא יפרוס כפיו לברך ישראל
- בשם אי איפשר למנעו [ואבוי] לאומר לו איה יחוסך אלא הוא מברך ועומד
- במקום כהן ונוטל מעשר ואוכל חלה וכל מתנות כהונה וכך הלוי
- ולא נעלם מכם אחינו המעשים העצומים שעשה עם קהלותיכם ועמנו
- ועם ארץ מצרים ובירושלים ובכל ארץ ישראל אותו האיש הקרוי נשיא
- ונתכנה שם טוב והיה עמו כתב יחס ושפט ועשה קנתורין ולקח אוקנמים
- וכתב כתבים ושילח רצים ונטל מעשרות והכביד העול וירד ממקום
- למקום ושפט ישראל והיו במדינתכם סנהדרין וחברים וחכמים ותלמידים
- והיו גבורים בתורה יותר מכל ונכנסו תחת רשותו וכיבדוהו וייקרוהו ולא
- דקדקו אחר ייחוסו והיו שותים בצמאה את דבריו ואומרים לפניו שיר
- ומשבחים אותו לעיני גויים ומהללים אותו לפני מלכים ורוזנים בכל
- מקום ומקום שיכנס לשם ממצרים עד כלנה לא הזיקו חכם ולא
- ראש ולא תלמיד והיו אחרמותיו ק[יימי]ם וגזירותיו רשומים לעיני
- כל ולקץ שנתים נתגלה עליו כי אינו נשיא ונעלם מכל הקהלות
- ייחוסו שהיה אומר ש[ה]וא שקר ולא בושו ולא נכלמו מכיבודם לו
- כי אמרו חכם היה ובאימתו העמיד הדינים והוציא הגזילות ולא בישוהו
- ולא הכלימוהו אבל לקחוהו בעלי היראה והוציאוהו מטיבריה בלא חרפה
- ולא כלמה ושילחוהו לארץ אדום ומת שם בדרך
- ומגמת כתבינו זה אליכם אחינו להודיעכם בדרך קצרה אותו האיש שעבר
- עלינו באשר שאלתם בכתב יד ר יעקב החבר נט ר בתחלת הדבר בא אלינו
- שליח פתאום גוי מנערי הפחה שעל שפת הנהר ועמו כתב גדול והוא ח[תום]
- בטבעת נשיאות ושאלנוהו ממי זה הכתב ואמר אני שכור [
- כל יום שלחם [
- ....