Letter: T-S 8.58

Description

Letter in Judaeo-Arabic. Dating: 11th or 12th century, perhaps 11th based on the format. The sender writes at great length and in vague terms (no names or specifics are mentioned) about justifying his actions (it seems the addressee became upset that the sender was gossiping about him) and repairing the rift in their relationship. Verso is an extended allegory comparing the addressee to a noble aristocrat who employs and honors a lowly peasant (the sender) for a time, then banishes him. Excerpts: . . . פי קלבי גארח בעד . . . ואן יכון ליס לך פי דלך . . . . פאטרח בעד . . . לאן אעטם אלצעב עלי . . . . פעלת פאן מנד וקת מא . . . . . . בקי סנתין או קריב מנהא . . . אריד אסאלך פי מאלך ואוולדך אלדי הו ארפע מן דלך . . . תרידה ען מא לא תרידה חפאט למודתך ורעאיה לתפצלך . . . . והו עאלם אלצמאיר ואלאסראר . . . אעתקאד מני אנך . . . ען נפסי ויזול שכך או שכי בטריק חק ולפט צחיח וכשיר . . . וכתרת אן תבקא נייתי עלי דלך טול חיאתי שא אן יכונו אולאדך בסלאמתהם . . . גאיבין ואנת תעלם אנני מן יום אן וצלת מן אלאם(?) . . . . . בדלך סאבקה והו אלעאלם וכדלך אנת איצא ומא מנע הוכח תוכיח את עמ[יתך] . . . מן ילאתם ויעלם //מני// . . . אנני דכרתך מתל מא דכרת גירך ללחיאה וללמות ואעתקדת . . . . ולם יחרכני וזר(?) אלזמאן ותעבי ליל ונהאר לאביעך(?) . . . ונסית מא כנת תתלאהא פי כל וקת וחין ותקול אן פסח לי אלזמאן . . . פי חקך מא יגב ואלקדים(?) עאלם ואנת ואלכאלק . . . מתל הדא לם אתחדת . . . אלא מע אהלך ולם אכרגה כארג אלי בשר גיר אהלך ואנא פלא אזול ען דלך אלניה בחדיתי מעך לא גירי . . . . אן אערף או תערף או לא תנצפני מן כלאמי ביני ובינך . . . .אלי אללה סבחאנה . . . . לא תסמע מני שיא עלי יד גיר אבדא ולא אטרח חקך . . . ולא יראה אללה פי צחיפתי פאדא כנת אנא לא אסתחסן כרוג ואלאגדר . . . אשתהי אן ידכל . . . אלאכראק . . . ואנני אשבה נפסי מע חצרתך לפלאח אסתכדמה צאחב ציעה גליל פי אלנאס דו וקאר וסמעה ואללה קד . . . . מן כל נעמה אולאד ומאל פישרפו לדלך אלפלאחין עטיה בפלאחתה גלה יעיש בהא ויעטיהא לה . . . . . . . וקסמה וכטה ואן כאן מא . . . . . . . . בה אלכרמה בתלך אלפלאחה בגמיע קואה ואגתהאדה ופי כל וקת ווקת יאכ[ל] מן לחמה ויכבא דלך אלגלה ליסתנפע בהא גמלה אלי חין . . . . אלארץ וזכת(?) וגא . . הא פאזראר פרח אלפלאח . . . . בניה צאחב אלציעה . . . ודלך אלפרח מן אלפלאח . . . צאחבה . . . גמיע אגרתה ענדה והו . . . . אעטם מן דלך . . . ראי ציחב אלציעה חלול //דלך// עליה . . . אלקול . . . באעדא . . . לנפסה . . . . אלציעה . . . סייג עליהא סיאגא . . . . מן אלפאצה וטרד אלפלאח . . . . ענדה . . . . אלפלאח אלטלב אתכאל . . . . יקול לעל . . . . וידכר וישהוד ולא . . . .אללה אלעאלם אן מא לי מלגא גיר . . . . לאנני מא אסייב . . . . ולא אלי בעד . . . ומא מנה הוכה ת[וכיח א]ת עמיתך . . . . בדינר וען . . . בכמא ותרב . . . ירכב אלהוא