Letter: Bodl. MS heb. c 28/16

Letter Bodl. MS heb. c 28/16

Input date

In PGP since 1990

Description

Letter from Natan b. Shemuel he-Ḥaver, in Fustat, to Petahya b. ʿOvadya ha-Kohen, in Damascus. Almost entirely in rhymed Hebrew with one sentence in Judaeo-Arabic in the margin of verso. Dated: Ḥeshvan 1453 Seleucid, which is October/November 1141 CE. Natan complains that his junior school friend has not written to him for a long time. He also conveys his greetings to Petahya's family. Natan's sons Mevorakh, Seʿadya, and Yehosef send their greetings. Natan concludes with a request for pens. Goitein summarizes this document as follows (Med Soc V, p. 294): "Judge Natan b. Shemuel he-ḥaver (Med. Soc, II, 513, sec. 18) served as secretary of the Damascus branch of the Jerusalem yeshiva, but accompanied Maṣliaḥ Gaon, when he opened a Cairene branch in 1127. In a letter from Fustat, dated October/November 1141, Natan complained bitterly about the addressee, Petahyahu ha-Kohen, a close companion of his youth, and two other friends in Damascus, from whom he had not received letters for years. True, in 1141 the Crusaders' kingdom separated Damascus from Egypt. But we know that Jews and Muslims were permitted to travel through the Christian territory, and our letter reports the arrival of a dignitary from Damascus carrying an eloquent epistle to the Egyptian Nagid written by Natan's friend Petahyahu. Natan does not complain about the Crusaders. He accuses Time: 'I complain about Time, the perfidious, the faithless, which disregards the claims of brotherhood and impedes its growing; it weakens and emaciates the love of friends. This is its character from its very beginning, incessantly urging separation, the treacherous robber! . . . It changed your relationship with me, you, my friend and beloved, whom I have reared on my knees, until I made you my equal.'"

Transcription

Jacob Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fâtịmid Caliphs (New York: Ktav Publishing House, 1970), vol. 2.

(recto)

  • [בש' רח]מ'
  • יקרא נבון הי...ה לו חכמת לקח וירכי לבו מור הרקח ו.ם
  • כי שפתותיו שושנים שמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו השמרים
  • בביתיו בלילות קמו ידידים ויאשרוהו בעברם עליו ועתו עת דודים
  • וייף במאד מאד ברוב דעות תבונותיו ויצלח לעמוד לפני מלכים
  • כעמוד אמצעי בהיכל מלך ישמח לב כהן אמת כי צץ ממטיהו
  • [כ]מוהו ויגמול שקדי יראה וענוה ותהי זאת משכורתו כי יגע ומצא
  • ונידרשנה וזכה לשרת ישינה ולהוציא חדשה מישנה ואם לא שנה
  • כי שנה ושילש שנה אחרי שנה זה כמה שנים הולך חכמים ונבונים
  • והו בן זקונים ירד לפרדס וארה ממגדיו חדשים גם ישנים ויצפנם
  • להלבין שנים לבל להתערב עם שונים ואם ריעיו שונים ומא.. ולא
  • שונים פנים בפנים דיברה עמו מזימה ומליצה חידות לו יפתה
  • במתק שנותיו וגם יוכל בעצתו לקרב ולרחק בלי שוחד בחיק כי אם
  • בחסד לא ימחק ועד לא ירתק חבל הכסף חבלים נפלו לו בנעימים
  • וחבל נמרץ בל ראה ? לנצח בחבלי אדם מושך יש זהב ורב פנינים
  • ומשך ערכו לא אלה אשרי כמוהו ילד ואחלי כמוהו גידל וברוך שזה
  • יצא מחלציו צדיק כתמר הפריח ושה קציר כמו נטע ושגשג ביום
  • נטעו ויזה אור וידועו וזרעו במים רבים זוריע על כל מים כגק מרנא
  • ורבנא פתחיהו הכהן החבר בסנ' גד' ארך האבר משביר שבר לחבוש
  • כל שבר הנסגל מכל עבר ה.ר עם חבר .י.ן והיקר וכיבדו . . .
  • ישגביהו צור מוראו וירגילהו בנס ישועותיו ורחבה ונסכה אהב[ת]ו
  • בלבב כל יודעיו ועד עשות ועד הקימו מזימות לבו באחוותם וריעותם
  • בן מלמדי ושהדי ועידי המחזיק ידי בעודו כגק מרנא ורבנא עובדיהו
  • הכהן המלמד הצדיק זל אם אתלונן על הזמן אשר לא יומן ולא
  • נאמן מיפיר חוק אחוה וגידולה ממציא חלישות ודלדול בחיבת
  • ריעים וחשק מודעים זה מנתו מיום היותו קורא פירוד מדור ואין
  • קצה לקריאתו בוגד ושודד ועליו ניבא עודד ואם לבות צודד
  • הלא צדה ירה וקיר עירה ועבר בים צרה וביבשה רוב ומורא עד
  • הימיר אחותך אתה ריעי ואהובי אשר גידלתך על ברכי ושמתיך
  • כערכי בחיבת אהב ורצון שוכני סנה וזה כמה שנים אחרי אפיסת
  • גאון כל ישראל זקל לא עמדתי לך על כתב ואפילו קריאת שלום על פי
  • אחירים עם אלהים הסיתך ירח מנחה ועם בני האדם אל ימצאו מנוחה

(right-hand margin, reversed)

  • ועליך * הייתי נסמך כ[י] * תהיה לי לעינים * להחוותי *
  • כל דבריך על נכון והמתחדש * בארץ עבור כל הדברים כי *
  • לבי יאמינך ומורש לבתי * ראשית ממונך ואם זמות כמה *
  • למען השב יד כבוצר עלם לנחלה * למי ולמה ועל מה על בלימה *
  • בניתה יסוד והשלח רפסוד * על פני מי ערמותיך שוב *
  • עתה והשב את אחיך חסד * ואמת והגיע כתבך על יד * השר הגדול רב[נא]
  • ברוך איש * המזימה נטרוהי מן שמיא * אל הדרת אדונינו הנגיד *
  • הגדול נגיד ישראל ויה[ודה] * ישמרהו שומר נפשות חסידיו *
  • ופתחתי אותו לפניו וקריתי * אותו כמו שלשה פעמים * למען הודיע שבחך
  • ותהלות * בינותיך בקהל רב ושמחה * היא לקראתו גם ההיו * במושבו . . . *
  • מקומ. . . . .

(top margin)

  • ... איש חמוד * יותר מכל * ........ * יעמ[ד] * כאשר * הש. *
  • ושנס * עד..* ה..דו * השא. * ואם . * גדול
  • |p2

(verso)

  • אל תתמהמה על החפץ ואם גבוה מעל גבוה וראה מה תעשה כי לאורך
  • ימיך לא יפול על ידך כזה המקרה להלוך והחסד אליך ברגליו ולעשות לך נס
  • בשירות חכמים ודי לנבון דבריך מקצת דברי גם לא ידעתי הרפות ידי
  • קהלות הקדש אשר במעטירה אחי וריעי ממני(?) על כמה וכמה כתבים כתבתי אליהם
  • כתבתי ותשובה לא הגיעה אל השר הנכבד רבנא אלעזר אהוב הישיבה וידידה
  • פאר הריעים וכתר השועים ישמרהו אלהינו והו אלשיך אלכרים אבן מנצור
  • גאלב וגם אל השר הנחמד רבנא מנשה הנכבד בן אדוני החבר המעולה זל
  • ולא ידעתי על מה העדירו כתביהם ממני ושכחו אהבת נוער וחיבת
  • אחוה ועליך הדבר לגלות את אזני ולהודיעיני גם להודיעיני דברי
  • שאירי הורתי ואחותי וגדול תהילתם שר חמדתם וחמדת כל בני שכל
  • השר האדיר שר בית ישראל יחי לעד ואיך דברם אל נדון וכל אודותם כי חי יו׳
  • זה שנתים ימים נעדרה שמועתם ממני ולבי טרוד עליהם ודבר אחר לא
  • שאלתיך ולא השאלתיך תחת התפוח עוררתיך ובא[ה]בתך האמרתיך
  • ובריתך הזכרתיך אומר הדרך ואניחך אורך וכל [ה]מאורע בר . . . .
  • .. דבריך וחוזה .. נמצאו ואוכלם [והיו] בפי כדבש למתוק
  • שלשת חמודי בניך מבורך וסעדיה ו[[....]] ויהוסף מנשקים עיניך ומעצמים
  • שלומיך ושלום השמים יופרס עליך ועל כל נלויך ואוהביך והנלוים אליך
  • יגדל לעד מרחשון א[ת]נג צוען ישעינו ישעינו
  • הוא יושיענו

(margin) (margin)

  • לעל מן
  • תפצלה יהדי לי
  • עשרה אקלאם . . . [
  • מן אגוד מא . . דר עליה
  • פאני שדיד אלח[אגה
  • אליהמא ושלום יקרו
  • ירב