Scholarship on Legal document: BL OR 5566D.24 + T-S 10J16.8
Legal document BL OR 5566D.24 + T-S 10J16.8- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
- Location in source
- ח7
- Relation to document
- Digital Edition
- Digital Translation
- Edition
- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, The Yemenites – History, Communal Organization, Spiritual Life (in Hebrew) (Ben-Zvi Institute for the Study of the Jewish Communities in the East, 1983).
- Location in source
- pp. 67-72
- Relation to document
- Digital Edition
- Edition
- Bibliographic citation
- S. D. Goitein's unpublished edition (1950–85).
- Location in source
- Relation to document
- Edition
Image
Transcription
Translation
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
T-S 10J16.8 1r
°
S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
recto
- ולמא כאן יום אלסבת תאני יום אלכלאם אשתמעו גמיע אלצחאבנא (!)
- אלגרבא וגאו אלי ענד אלשיך אבו סעיד וקאלו לה אש עולת
- אן תפעל פקאל להום לאני וחדי מא יגי מני שי אלא אך תכון כלמתנא
- ואהדה וקאלו לה לאן נחן לא נבריה עלי הדא אך יכורק בנא
- ובריסנא ומן ינתסב אליה ואתפק ראינא גמיע עלי אן נקאומהום
- ובאלכרוג אלי סלאטין אן יוכשף ענא הדה אלנובה והדא אלטלם אלעטים
- ⟦ואתפק ראינא⟧ ובקולו לנא פי אלכניס יאמעאשר ישראל לאן
- וצל הדא אלסנה כל גריב וכל כלב וכל סבאג וכל מן ליס לה קדר
- גא אלי הדא אלבלד פי הדא אלסנה מן דיאר מצר ויקול אני ואני
- ולא יכול אלי ביות אהל אלבלד ולא ידכול אלכניס והום פי מצר
- יאכלון פי ביות אלסמרה ואלקראין ואלהוראסין | ותמנע אלאן | כרג
- אלשיך אלאגלי מצמון וקאל פי גמיע אלגרבא שי אן יטול שרהא
- וגמיע האדא לים הו מנה אלא מא חומי עלי גמיע אלגרבא
- ולם יכון פיהום מן יורה ע⟦לי⟧ן דלך ולמא כאן יום אלאחד אתפק
- ראינא אן נמציו אולא אלי שיך עצמון ונקול לה אז כאן
- האדי אלאמור גמיעה מן ענדהא וען אמרה סמע וטאעה
- נסמע כלאמה פי דלך ונעמל בחסבו ומצינא גמיע
- אל ענדה ואשתמענא בה וכלמה כל ואחד מנא במא אעד מן
- אלכלאם וסאלנה (!) ען האדי אלאמור במא פעל הדא אלרגל
- בנא ען אלפריד ואלאש/ת\מע וקאל לאן אנתום תעלמו לאן כלאמי
- מא כונת האצר פי אלכניס וקאל לנא לאן מא כאן סבב כלאמה אמס
- אלא בסבב אלחלביין הו פלם יגיו אלי דארה ויחצור מעה אלכניס
- ויסמעו רשותו והו סבב כלאמה אמס ואלתפת אלשיך אבו סעיד
- וכלמה וקאל לה הדא אלדי טרא יום אלגמעה גמיעה תחסנה
- ותרצא וקאל לה מא כונת חאצר וגאלטה פי דלך מגאלטה
- ולמא ראנא לאן נחן גמאעה אן מושתמעין עלי כלמה אן
- ואחדה וגיר טייב אלאנפוס ואלתפת קאל לפלאן אמצי וכלאץ
- האדי אלנובה וחולהא תנחל וקאל לה אלשיך אבו סעיד מן אשתהא
- גיר הדא מן יריד תוסיעהא חרם אללה אלמחלקות ומן ירידהא
- אש בידי מן חלהא אלאמר בידכום וקאל לה תמצי אלי ענד
- אלרייס ותכלמה כלמתין לעל יקול מא פי קלבה מן אלגיץ ומא
- עאד שי גיר הדא וקאל לה אלשיך אבו סעיד מא האדי אלכלמתין
- ערפני איאהא וקאלו לה אן אלשיך יוסף ואבו סעיד אב (!) גמאהר
- וסאלם יערפוך איאהא ואנצרפנא מן קודמה
BL Or 5566.24 recto - קטע א
- ולמא כאן יום אלסבת תאני יום אלכלאם אשתמעו גמיע אצחאבנא
- אלגרבא וגאו אלי ענד אלשיך אבו סעיד וקאלו לה אש עולת
- אן תפעל פקאל להום לאני וחדי מא יגי מני שי אלא אן תכון כלמתנא
- ואחדה וקאלו לה לאן נחן לא נבריה עלי הדא אן יכורק בנא
- ובריסנא ומן ינתסב אליה ואתפק ראינא גמיע עלי אן נקאומהום
- ובאלכרוג אלי סלאטין אן יוכשף ענא הדה אלנובה והדא אלטלם אלעטים
- [ואתפק ראינא] ובקול לנא פי אלכניס יא מעאשר ישראל לאן
- וצל הדא (!) אלסנה כל גריב וכל כלב וכל סבאג וכל מן ליס לה קדר
- גא אלי הדא אלבלד פי הדא (!) אלסנה מן דיאר מצר ויקול אני ואני
- ולא ידכול אלי ביות אהל אלבלד ולא ידכול אלכניס והום פי מצר
- יאכלון פי ביות אלסמרה ואלקראין ואלהוראסין ... כרג
- אלשיך אלי [ . . . ]
T-S 10J16.8 recto - קטע ב
- ותמנע אלי אן [כרג
- אלשיך אלא]גל מצמון וקאל פי גמיע אלגרבא שי אן יטול שר[ח]הא (!)
- וגמיע האדא ליס הו מנה אלא מא חומי עלי גמיע אלגרבא
- ולם יכון פיהום מן יורדה ען דלך ולמא כאן יום אלאחד אתפק
- ראינא אן נמציו אולא אלי שיך (!) מצמון ונקול לה אן כאן
- האדי אלאמור גמיעהא מן ענדהא וען אמרה (!) סמע וטאעה
- נסמע כלאמה פי דלך ונעמל בחסבו ומצינא גמיע
- אלי ענדה ואשתמענא בה וכלמה כל ואחד מנא במא אעד מן
- אלכלאם וסאלנה (!) ען האדי אלאמור במא פעל הדא אלרגל
- בנא ען אלתצדיר ואלאש[ת]מע (!) וקאל לאן אנתום תעלמו לאן כלאמ
- מא כונת חאצר פי אלכניס וקאל לנא לאן מא כאן סבב כלאמה אמר
- אלא בסבב אלחלביין תגעלם (?) יגיו אלי דארה ויחצור [= ויחצרו] מעה אלכניס
- ויסמעו רשותו והו סבב כלאמה אמס ואלתפת אלשיך אבו סעיד
- וכלמה וקאל לה הדא אלדי טרא יום אלגמעה גמיעה תחסנה
- ותרצא וקאל לה מא כונת חאצר וגאלטה פי דלך מגאלטה
- ולמא ראנא לאן נחן גמאעה אן מושתמעין עלי כלמה אן
- ואחדה וגיר טייב אלאנפוס ואלתפת קאל לפלאן אמצי אכלאץ
- האדי אלנובה וחולהא תנחל וקאל לה אלשיך אבו סעיד מן אשתהא
- גיר הדא מן יריד תוסיעהא חרם אללה אלמחלקות ומן ירידהא
- אש בידי מן חלהא אלאמר בידכום וקאל לה תמצי אלי ענד
- אלרייס ותכלמה כלמתין לעל יקול מא פי קלבה מן אלגיץ ומא
- עאד שי גיר הדא וקאל לה אלשיך אבו סעיד מא האדי אלכלמתין
- ערפני איאהא וקאלו (!) לה אן אלשיך יוסף ואבו סעיד אבן גמאהיר
- וסאלם יערפוך איאהא ואנצרפנא מן קודמה
S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
recto
- וכאשר היה יום השבת, למחרת אותם דיבורים, התאספו כל חברינו היהודים
- הסוחרים הזרים והלכו אל השיך אבו סעיד ואמרו לו: 'מה אתה מתכוון
- (3–4) לעשות?' אמר להם: 'ממני לא תהיה שום תועלת אלא אם אנו אומרים אותו דבר'. אמרו לו: אנו לא נמחל לו על כך שהוא פוגע בכבודנו
- ובכבוד ה'רייס' שלנו והנלווים אליו, והסכמנו כאחד להתנגד להם
- ולהגיש תלונה לשלטונות, כדי שניחלץ מן העסק הביש הזה ומן העוול הקשה הזה,
- ⟦והסכימה דעתנו⟧ ובכך שאמר עלינו/גינה אותנו בבית הכנסת: הוי קהילות ישראל,
- הגיעו לכאן בשנה הזאת כל סוחר זר, כל כלב, כל מגונה וכל מי שאין לו כבוד
- בא אל עיר זו בשנה זו מארץ מצרים, ואומר 'הנני והנני!',
- ואינו נכנס אל בתי אנשי העיר (הנכבדים) ואינו נכנס אל בית הכנסת. ובהיותם במצרים
- הם אוכלים בבתי השומרונים והקראים ועושי הקציצות. הוא התאפק עד שיצא
- השיך המפואר ביותר מצמון ואז אמר על כל הסוחרים הזרים דברי גנאי שארוכים מדי מלפרט.
- וכל זה לא יצא ממנו אלא מפני שהתרגז על כל הסוחרים הזרים.
- ולא היה בהם מי שיביא אותו מזה. ביום ראשון החלטנו
- ללכת ראשונה אל השיך מצמון ולומר לו: 'אם קרו
- כל הצרות האלה ברשותו (= ברשותך) ועל דעתו, אנו סרים למשמעתו.
- נשמע את דבריו בכך ונמלא אחריהם'. הלכנו יחד
- אליו ונפגשנו עמו, וכל אחד מאתנו דיבר עמו כפי שהכין
- את הדיבור. ושאלנו אותו על הצרות האלה, שבהן פגע אותו אדם
- בנו, כל אחד לחוד ובצוותא. אמר: 'אתם יודעים שאני אומר
- שלא הייתי נוכח בבית הכנסת'. ואמר לנו (עוד): 'הסיבה לדבריו אתמול לא הייתה
- אלא בגלל החלבים, כי הם לא הלכו אל ביתו ולא באו עמו אל בית הכנסת
- לשמוע את "רשותו". זאת הייתה הסיבה לדבריו אתמול'. אז פנה אליו השיך אבו סעיד
- ודיבר אליו ואמר לו: 'כל זה שקרה ביום שישי, האם אתה חושב אותו לנכון
- ומסכים עמו?' והוא השיב: 'לא הייתי נוכח'. ובזה הערים עליו במעשה מרמה.
- וכאשר ראה שאנחנו קהל המאוחדים בדעה
- אחת, הרגיע ופייס את האנשים ופנה אל פלוני ואמר לו: לך ופתור את
- הבעיה הזאת וחסל אותה באופן שתחוסל'. אמר לו השיך אבו סעיד: 'מי חפץ
- משהו אחר? מי רוצה בהרחבתה? ה' אסר את המחלוקות ומי רוצה בהן?
- (אבל) איני יכול לפתור אותה. העניין בידכם!'. אמר לו: 'לך אל
- ה"רייס" ודבר אליו מילים אחרות, כדי שיגיד מה הרוגז שבלבו, ואין
- עוד דבר חוץ זה (שצריך לעשות). אמר לו השיך אבו סעיד: 'מה המילים האחדות האלה?
- הודע לי מה הן'. אמרו לו: השיך יוסף ואבו סעיד אבן גמאהר
- וסאלם יגידו לך מה הן'. הלכנו לדרכנו מלפניו
T-S 10J16.8 1v
°
verso
- ובקינא מונתטרין מא יכון מן אלאמר ואדא באלמדכורין
- יטלנו אלאשתמע (!) באל⟦אל⟧שיך אבו סעיד ואכדו פי אלטריק
- אלי גאנב וקאלו לה אז תקול לרייס כלאם אן יטיב נפסה חתי
- לא יציע גמעה ללנאם וכלאמה ותטייב קלבה וקלב אלשיך בדלך
- וקלת להום מא הו אלכלאם פקאלו לי אן תערפה לאן מא סבב ימינך
- אלא אן עז עליך למא אן צעד אלשיך כלף אלמרכב וחלף עליך
- ועלי מבארך ובקול אלהלבי לאן אלשיך קאל לשיך כלף לאן תרחק
- לך גמיע מן ועל פי אלמרכב סוא ברכאת אלחלבי ואן עד עלי
- כמא עז עלי צאחבי דלך ושרט עליהום אן כאן ליס תם אלא
- הדא (!) אלכלמתין אנא נמצי ונקולהא ואלזמה אלמצי מעהום ודכל
- וקל לה לאן הדא סבב אלימין וקאל לה אכראם אן לך אלא תחלף
- בספר תורה תחלף באלמצחף קדמי פאן מא כאן אלסבב אלא דא
- י[...]|א וגרא ב[י]נהו[ם]| ל[...] אשגאל יצ'דהא וכילהום וכרג ועולם
- באלכלאם אלסולטאן וכרגו אלרסול מן ענדה ועא[דו ע]|לי אלשיך
- מצמון גמיע טא גרא ולמא כאן אכר אלנהאר מצא אליה
- ואנפדו ואסתדעו פלאן מע בעץ אלגרבא ועאדו פתחו
- אלחדית פאבאן יקול שבועה או שבועה מן סיני
- עלי צחה מא דכר ותואקפו פי שי יטול שרהא וקאל לה
- לא אקול שי מן דלך אלא אן וגב אלשרע דלך ותדכור
- דלילה מן אלשריעה או מן דברי רבותינו ותכתוב נסך
- בדלך וחדר פי דלך אלחדר אלשדיד וקאל [ת]טלב אנת
- אן תגלינא גמיענא הדא לא יכון אברא וחטאול אלכלאם
- פי דלך וקאל לא אפעל אלא מא יוגבה אלשרע פאתתח
- ואחד מן חאצרין ברכאת אבן חארת וקאל הו קול
- חטאתי ובקולה חטאתי פסך כלאמה מא צ'אע פקאל
- מא אקבל הדא שי אן יוגב פיה ימין ושבועה יוקאל
- פיה חטאתי וקאללה אלשיך אבו סעיד אנא איצא מא
- אקול הטאתי פי שי אן לא יוגב עלי פיה חק וקאם וקעד
- וקאל אש האדא אלדי תקול פי מגלסי כאן בית דויד יאכוד
- אחד בגיר חק אש תקול פי /גיר\ הדא אלמגלס וטאל אלכלאם
- פי דלך מנה ומן אלחאצרין אלא אן אעאד וקאל אן אלואגב
- אנהא מן הדא ואקל ואגב אן פיה חטאתי ולא אקבלה מנה
- אלא אן אקולה בחק וקאל לה אלשיך אבו סעיד לא אקול דלך
- וענד דלך קאל פלאן חטאתי חרת לם אדכול פי בית אלשיך
- מצ'מון ולם אערף לי דנב גירה ואנצרפו גמיע
- אלחאצרין ושלים
BL Or 5566.24 verso - קטעה ג
- ובקינא מונתטרין מא יכון מן אלאמר ואדא באלמדכורין
- יטלבו אלאשתמע (!) באלשיך אבו סעיד ואכדו פי אלטריק
- אלי גאנב וקאלו לה אן תקול לרייס כלאם אן יטיב נפסה חתי
- לא יציע גמעה ללנאס וכלאמה ותטייב קלבה וקלב אלשיך בדלך
- וקלת להום מא הו אלכלאם פקאלו לי אן תערפה לאן מא סבב ימין
- אלא אן עז עליך למא אן צעד אלשיך כלף אלמרכב וחלף עליך
- ועלי מבארך ובקול אלחלבי לאן אלשיך קאל לשיך כלף לאן תרהן
- לך גמיע מן וצל פי אלמרכב סוא ברכאת אלחלבי ואן עז עלי
- כמא עז עלי צאחבי דלך ושרט עליהום אן כאן ליס תם אלא
- הדא (!) אלכלמתין אנא נמצי ונקולהא ואלזמה אלמצי מעהום ודכל
- וקל לה לאן הדא סבב אלימין וקאל לה אכראם אן לך אלא תחלף
- בספר תורה באלמצחף קדמי (!) פאן מא כאן אלסבב אלא דא
- להום וכרג ועולת
T-S 10J 16.8 verso - קטעה ד
- וגרא ב(ינהם ועולם
- באלכלאם אלסולטאן וכרגו אלרסול מן ענדה ועא(רפו) אלשיך
- מצמון גמיע מא גרא ולמא כאן אכר אלנהאר מצא אליה
- ואנפדו ואסתדעו פלאן מע בעץ אלגרבא ועאדו פתחו
- אלחדית פאכד אן יקול שבועה או שבועה מן סיני
- עלי צחה מא דכר ותואקפו פי שי יטול שר(ח)הא (!) וקאל לה
- לא אקול שי מן דלך אלא אן וגב אלשרע דלך ותדכור
- דלילה מן אלשריעה או מן דברי רבותינו זכ לב ות פשך
- בדלך וחדר מן דלך אלחדר אלשדיד וקאל (תט)לב אנת
- אן תגלבנא גמיענא הדא לא יכון אבדא ותטאול אלכלאם
- פי דלך וקלנא אפעל אלא מא יוגבה אלשרע פאתתח (=פאפתתח)
- ואחד מן >אל< חאצרין ברכאת אבן חארת וקאל הו קול
- חטאתי ובקולה חטאתי פסך כלאמה מא צאע פקאל
- מא אקבל הדא שי אן יגיב (!) פיה ימין ושבועה וקאל
- פיה חטאתי וקאל לה אלשיך אבו סעיד אנא איצא מא
- אקול חטאתי פי שי לא יוגב עלי פיה חק וקאם וקעד
- וקאל אש האדא אלדי תקול פי מגלסי כאן בית דויד יאכוד
- אחד בגיר חק אש תקול פי גיר הדא אלמגלס וטאל אלכלאם
- פי דלך מנה ומן אלחאצרין אלא אן אעאד וקאל אן אלואגב
- אותק מן הדא ואקל ואגב אן פיה חטאתי ולא אקבלה מנה
- אלא אן אקולה בחק וקאל לה אלשיך אבו סעיד לא אקול דלך
- וענד דלך קאל פלאן חטאתי חרת לם אדכול פי בית אלשיך
- מצמון ולם אערף לי דנב גירה ואנצרפו גמיע
- אלחאצרין ושלום
verso
- וחיכינו בציפייה לראות מה יצא מן העסק. והנה פתאום הנזכרים
- רצו להיפגש עם השיך אבו סעיד, וחסמו את הדרך
- (שלו והטו אותו) אל הצד ואמרו לו: 'תאמר ל''רייס" מילים של פיוס,
- כדי שלא יתבטלו אחדות הבריות וטענתו, ובזה תפיס את דעתו ואת דעת השיך'.
- אמרתי להם: 'מה אומר לך?' אמרו לי: תודיע לו, שהסיבה לשבועתך
- הייתה רק שהצטערת, כשעלה השיך כלף אל האנייה והזמין אותך
- ואת מבארך ועל דבריו של אלחלבי, שהשיך אמר לשיך כלף, 'אתה מפייס
- ומושך אליך את כל מי שהגיע הנה באנייה חוץ מברכאת אלחלבי', וכי הדבר ציער אותי,
- כשם שציער את רעי זה. והתנה עמם: 'אם אין דרישה אחרת
- מלבד המילים המועטות האלה, אלך ואגיד אותן'. והוא חויב (בזה) ללכת אתם ונכנס לבית
- ואמר לו: 'זאת הייתה הסיבה לשבועה'. אמר לו: 'לכבודך, אם לא תישבע
- בספר תורה, תישבע במצחף (= בחומש) בפניי שלא הייתה סיבה אחרת אלא זו
- [...]'. והיו ביניהם [...] עסקים שהתנגד להם נציגם (?). והוא יצא ונודע
- לסלטאן על הדברים שנאמרו. יצאו השליחים מאצלו וסיפרו לשיך
- מצמון כל מה שקרה. וכשהייתה אחרית היום הלך אליו
- ושלחו וזימנו את פלוני עם אחדים מן הסוחרים הזרים ושוב פתחו
- בעניין, והוא השיב שיאמר: 'שבועה' או 'שבועה מסיני'
- על אמתות מה שאמר. והתנצחו בדבר שארוך מדי מלפרט. אמר לו:
- 'לא אומר שום דבר מזה, אלא אם ההלכה מחייבת זאת ותזכיר
- ראיה מן התורה אך מדברי רבותינו ותכתוב את זה עותקים'.
- וחרד מזה חרדה גדולה, ואמר: 'אתה מבקש
- לנצח אותנו כולנו. זה לא יהיה לעולם'. ונמשך הדיבור
- בעניין זה, ואמר: 'לא אעשה אלא מה שמחייבת ההלכה'. אז פתח
- אחד מן הנוכחים, ברכאת אבן חארת, ואמר: 'הוא אמירת
- "חטאתי", וכשיאמר "חטאתי", ביטל את דיבורו (ו)לא אבד'. אמר:
- 'לא אקבל! זהו דבר שחייב בו שבועה ושייאמר
- (27–28) בה "חטאתי"'. אמר לו השיך אבו סעיד: 'גם "הטאתי" לא אגיד בדבר שאין הדין מחייב אותי בו'. הוא נרגז
- ואמר: 'מה זה שאתה אומר באולם ביתי: כלום יטיל אדם מבית דויד דבר על/ראשים
- (30–31) מישהו שלא כדין?! מה תאמר שלא באולם ביתי?!' וארכו דבריו בעניין זה ודברי הנוכחים, עד אשר חזר ואמר: 'מה שחייב הוא
- חמור מזה. ולפחות חייב בזה "חטאתי", ולא אקבל זאת ממנו
- אלא אם כן יאמר אותה בלשון (שבועה של) "בחק"'. ואמר לו השיך אבו סעיד: 'לא אומר זאת!'
- מיד לאחר מכן אמר פלוני: 'חטאתי, התבלבלתי. לא נכנסתי אל ביתו של השיך
- מצמון ואינני יודע חטא אחר שעשיתי זולתו'. אז התפזרו כל
- הנוכחים. ושלום.