Scholarship on Letter: BL OR 5541.1
Letter BL OR 5541.1- Bibliographic citation
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #300
- Relation to document
- Digital Edition
- Edition
Image
Transcription
Translation
Editor: Gil, Moshe
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- [כתר] אללה חטה מנהא וגעלהא ענדה כאמלה ואלחמד
- ללה רב אלעאלמין וען שוק שדיד //אלי// משאהדה גליל חצרתה
- חרסה אללה ווקאה והו אלמסול תע פי קרב אלאגתמאע מעה
- פי הדא אלמוצע אלכאץ עלי אסר חאל במנה וכרמה
- ואסלה גל ועז בא[למנה] בא[ס]תגאבה [אלי מא] אנא מואצלה
- למולאי אלשיך אלגליל מן אלאדעייה אלצאלחה לילי ונהארי
- בחצרה הדא אלקדס עצד אללה כאפתהא בטול בקאיה
- ודואם נעמאיה אנה ולי אלאגאבה בפצלה ווצל אליי
- כתאב חצרתה אלמחרוסה וסררת בסמאע כב[ר ]
- סלאמתה אדאמהא אללה ועדל ענדי במשאהדה גל[י]ל
- חצרתה אדאם אללה חראסתה ואן כאן לא יעאדל דלך
- שיא פאסלה תע יחסן עני מגאזאתה ולא יעדמני צלה
- ומנאפעה ופי אמס יום וצול כתאבה חרסה אללה וצל
- אליי דינאר ואחד עלי יד מולא[י א]לשיך אבו סעיד בן אלשעאב
- אידה אללה ממא קד אנעם בה עליי מולאי אלשיך אבו
- סעיד יעקוב בן אברהים אטאל אללה בקאה ואדאם עזה
- ונעמאה וקד כתבת אלי גליל חצרתה בדלך פאסל אללה
- יגעל לה דלך בין ידיה זכות מקובל כמו קרבן מקובל ואן
- יסתגיב מני פיה דאימא כל דעוה צאלחה אלתי אנא דאעיהא
- לה קדאם הדא אלבית אלגליל ברחמתה ומא אשך פי אן
- חצולה כאן בברכה מולאי אלשיך האל ירבה לעד שלום
- הודו ובאדכארה פי דלך וקת בעד וקת אלי תמאם אלחאל
- פי דלך פשכרת תפצלה ואהתמאמה פי מראעאתה
- לאמרי פאסל אללה יחרס חיותה ולא יעדמני בקאה אבדא
- ואן יחסן עני מגאזאתה ואן ידים סלאמתה ואן יבקי עליה
- מואלי אולאדה ובלגה פיהם אפצל מחאבה ואסתגאב מני
- פיה ופיהם כל דעוה צאלחה אלתי אנא דאעיהא דאימא פי
- הדא אלקדס קדאם הדא אלבית אלעטים ודכר מולאי אלשיך
- אדאם אללה עזה //פי כתאבה// פאמא אלגהה אלאכרי פאני לם אגתמע ..
- מעהא מן מדה לאגל כוני פי אלקאהרה אלמחרוסה והו באל
- מדינה ואדא אגתמעת מעהא פאני מא אכלי מן אלאדכאר
- פי דלך אללה יסהל כיר אן שא אללה [פה]דא איצא אנעאם זאיד
- מנה חרסה אללה פאסלה תע לא יכליה מן אלמתובאת ואגרא
- אלכיר דאימא עלי ידיה ואזאדה מן דלך אלגזו אלואפר
- ושלום כבוד אדירנו הזקן האדיר והמיוקר והחסיד
- והישר והנבון והחכם יגדל בנעימים לעד לעולמים: