Letter: T-S 24.38

Letter T-S 24.38

Tags

Description

Recto: Letter from somebody, in Minyat Zifta, to the Nagid Avraham Maimonides, in Fustat/Cairo. In Hebrew and Judaeo-Arabic. Dating: ca. 1230s. The purpose of the letter is to relate various improprieties ("matters proceeding not as they should," r13–14) of a muqaddam (perhaps of Minyat Ghamr?), al-Shaykh al-Sadīd. The first episode (r17–32): The local schoolteacher had to go to Cairo to pay his capitation tax (jizya) because he was originally from the Levant. When the teacher was delayed in returning, the community began talking about hiring a new teacher. Al-Sadīd caught wind of this and vetoed the proposal, fearing that a new teacher would be a nuisance (tashwīsh) to him, and he insisted that he teach the children himself. They responded that he was far too busy with his medical practice and serving as muqaddam, not to mention his business dealings. He persisted, and they said, "But you don't even live here!" He said that he would come live there until the original teacher came back. The teacher came back, and al-Sadīd was so enthusiastic about the additional income that he refused to let the children return to the original teacher, and he had made their parents vow to that effect. The community felt pity on the original teacher because of his poverty. The second episode (r32–45): During the same period of al-Sadīd teaching the children, someone fell sick in Minyat Zifta. A group of people, including another physician named al-Shaykh al-Muhadhdhab, came to visit the patient and found al-Sadīd attending him. Al-Sadīd rudely ignored al-Muhadhdhab. After everyone had sat around the patient, al-Muhadhdhab said, "Are you angry at me? I have been courteous to you, just like the community. I don't know what you want from me. I left you the synagogue and didn't attend today." Al-Sadīd (saracastically): "Thank God you found people to support you (against me?)." The writer of the letter editorializes: There were many people present who also don't attend the synagogue, but not because they were supporting al-Muhadhdhab, rather because they heard about how al-Sadīd had disparaged them. Back to the story: Al-Sadīd sighed and said: "How I hold back from complaining about my travails!" The writer: He didn't hold back at all. The third episode (r45–end): A certain judge (qāḍī al-ḥukm) was seriously ill (marīḍ bi-maraḍ shadīd), and al-Muhadhdhab was attending him "[against] his will and not for his good." This is unclear: was al-Muhadhdhab treating the judge incompetently, or was al-Muhadhdhab the one somehow coerced into this job? Meanwhile, al-Sadīd had been angling to get a connection to this judge. The judge had a slave with jaundice (khadīm bihi yaraqān). This too is unclear: is the slave acutely ill, or is this simply a description of his chronic state? Al-Sadīd came and spoke to the slave, and then came back with something to give to the slave—and the story ends here, unless the join is found. This document is possibly related to Bodl. MS heb. a 3/15, a letter from Avraham Maimonides ordering a territorial muqaddam in Minyat Zifta/Minyat Ghamr to share his duties with his cousin al-Shaykh al-Muhadhdhab. (Information in part from Mediterranean Society, II, pp. 189, 560.) See also T-S 18J3.6 (same hand, same story, but not part of the same document) and T-S AS 152.298 (probably the same hand as well). ASE.

T-S 24.38 1r

1r

Transcription

S. D. Goitein, unpublished editions.
  1. נוטה ]קו הפליל מסלפת ממלכת האל[וף
  2. מרי]מה דגל דת משה המבארת תלמוד רב
  3. רבינא ורב אשי המחביר המהדיר יגדיל תורה
  4. ויאדיר הוא אדונינו צניף תפארתינו הודינו והדרינו
  5. נשיא השם(!) בתוכינו מחמד זמנינו אברהם הרב
  6. המובהק הפטיש החזק דגל הרבנים אור עולם
  7. ופלאו ממזרח שמש ועד מבואו יהי שמו ושם
  8. ניניו לעולם. יקבל אלארץ וינהי אן אלבארי
  9. עאלם אן אלממלוך מן אלמבתהלין אליה בעלו מ
  10. מנאר הדא אלבית ומן אלמשפקין אלמחבין לדיה
  11. לאנה אנאר מצאביח הדה אלמלה ואטה[ר] נורהא
  12. בעד כמודה ולמא כאן הדא יקינא חק עלי אלממלוך
  13. אן יכון אדא סמע שי מא פי חק הדא אלבית או ראי אמור
  14. גאריה עלי גיר נטאם טאלע בה אלמגלס ולא יכשי אלממלוך
  15. אן ינסב לגרץ פי הדה אלאמור אלא מתכל פי דלך עלי
  16. אלקאעדה אלמסתקרה אן ידין לכף זכות
  17. אלממלוך ינהי אן למא חק עלי אלנאס וזן אלגזיה וכאן אל
  18. מעלם אלתי(!) ללצגאר לא ימכנה אן יזן במניה זפתי לאנה
  19. רגל שאמי פדכל אלמעלם אלקאהרה ליזן אלגזיה פחצל לה
  20. עאקה ואטאל אלמכת באלגיבה פבקו אלצגאר בטאלין פעז עלי
  21. אבהאתהם דלך ואגתמעו עלי אן יגיבו מעלם יעלמ[הם
  22. פס[מ]ע אלשיך אלסדיד בדלך וכשי אן יגיבו מעל[ם אכר יכון
  23. לה תשויש מא בסבבה פקאל מן כאן לה צגיר ה[את
  24. אעלמה ולא תחתאגו אלי מעלם ואן אלנאס גאובוה באנה
  25. משתגל ען אן יעלם באלטב ואלתקדמה וגיר דלך מן מתגר
  26. ומטאלבה בדין וגירה פלם יזל [[אלי]] יחולק אלי אן גאבו אלצגאר
  27. אליה וקאלו לה אנת גיר מקים בהדה אלבלד ולא סאכן בהא
  28. פקאל אנני אגי ואסכן תדפיע מא אלי אן תם אלגרץ אלדי
  29. לה פגא אלמעלם מן אלקאהרה פמן אלנאס מן רק עליה
  30. לפקרה וודא אליה צגארה ומנהם מן כאן אלסדיד קד עאהדה
  31. עהד אללה אנה לא יעוד בצגארה לגירה פבקי תחת
  32. אלעהד למא חלית אלפצה ללסדיד. אלממלוך ינהי
  33. אן פי גיבה אלמעלם ותעלים אלסדיד אתפק מריץ באלבל[א (או: באלבלד)
  34. פדכלו אלגמאעה ליזורוה וכאן אלשיך אלסדיד חאצרא ענדה
  35. פדכל פי גמלה אלגמאעה אלשיך אלמהדב פלם יאבה
  36. אלסדיד אליה ולם יתחרך לה פלמא גלסת אלגמאעה חול
  37. אלמריץ פאכד אלשיך אלמהדב אן יקול ללשיך אלסדיד
  38. הל אנת גצבאן עלי כנת תאדבת כמא תאדבו אלגמאעה
  39. פלם אעלם מא אלדי תרידה מני קד תרכת לך אלכניסה
  40. לם אחצרהא אליום פגאובה אלסדיד אלחמד ללה אלדי
  41. וגדת מן סאעדך וכאן באלחצרה אקואם מא ביחצרו (!)
  42. אלכניסה ליס הו מן וגה אנהם מסאעדין ללשיך אלמהדב
  43. בל מן גהה אלסדיד למא סמעו מנה כלאם פי חקהם
  44. וגעלהם פי צורה נגצאה פי תקדמתה פתאוה אלשיך
  45. אלסדיד וקאל כם אכתם מא אנא פיה ולם ינכתם
  46. וכאן קאצי אלחכם מריצא במרץ שדיד ואלמהדב ידברה
  47. בע]ל כרחו שלא בטובתו פקצד אלסדיד אן יכון בינה
  48. ובין אלקאצי] צלה וכאן ללקאצי כדים בה ירקאן ואלמהדב
  49. . . . . . . . . . . . . .]אדה פגא אלסדיד ללכדים וטלב
  50. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .] סביל אלצחאבה פגאב
  51. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .] ליסלמה לכדים
  52. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]וקאל לה כיר
  53. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]אלקאצי

Translation

T-S 24.38 1v

1v
Image Permissions Statement
  • T-S 24.38: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.