Letter: T-S 13J21.25
Letter T-S 13J21.25Tags
Description
Recto: Letter from Yehuda b. Aharon b. al-ʿAmmānī, in Alexandria, to Abū l-Majd Meir b. Yakhin, in Fustat. In Judaeo-Arabic. Dated 23 Shevat, 1208 CE. Yehuda copied for Meir dirges (qinnot) and liturgical poetry (piyyutim). The whole letter deals with the exchange of professional news and information between the two cantors. In particular, R. ʿOvadya the cantor from Damascus was meant to deliver certain piyyutim, but he departed suddenly without warning, which is why Yehuda is sending them with the present letter (r6-12). Yehuda rebukes Meir for sending him vague requests without specifying the opening lines of the piyyutim, which cools Yehuda's ardor for fulfilling his requests (r12-17). He also asks Meir to send back the note about the reading of Deut. 1:44, which Yehuda had seen in the Tāj (the Aleppo Codex) (r17-19). He also wants Meir to send him the fatwa that relates to Yehuda's court case against a judge (r20-22). He asks if ʿOvadya is planning to travel again (r23-24) and concludes with greetings. See Goitein, Med. Soc. II, 548 n. 59, for an explanation of the date in this letter and in T-S 16.287. Yehuda writes 168, with 4800 implied, so the year is 4968. On verso is a draft of a legal query in a different hand. Information in part from Frenkel and from Goitein's note card. ASE.
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
T-S 13J21.25 1r
Transcription
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).Recto:
- בשמ' רחמ' כאדמה [. . .]יהודה המלמד
- אלי מולאי וסיידי אלשיך בו אלמגד תפארת החזנים ועוזם
- אדאם אללה עזה ונעמאה ורפעתה וסנאה ומן חסן אלתופיק
- [לא אכלאה וגמע אלש]מלה ביננא עלי אלאחואל אלסארה ואלאעין
- [אלקארה פאנה] סמי[ע אלד]עא מגיב ברחמתה אן שא אללה תע'
- ואלדי [תריד עלמה . . .] אנפדת לך פי טיי הדא אלכתאב
- דרג [. . .]הקינות אלדי כנת טלבתהם מני וטלבת אנא ננפ[דהא]
- [אליך מע אלחז]אן אלדמשקי ר' עובדיה //אלדי דכר אנה קראבתכם// סאפר עלי בגתה ומא
- עלמנא בספרה אלא לוקתה כתבת תלך אלכתיבאת לך ולאכי
- ולמולאי ווצית אלמולא פי אן תוצלהם להם מע מן תתקה
- ולולא ילחקוה ענד באב אלסדרה צדיק לי באלכתב ואלא כאנו
- יבקאו אלי אן יצלו מע הדא אלכתאב ואללה אללה יא מולאי
- אלשיך בו אלמגד בתרב{י}ה תאבת ז"ל אתפצל מתי מא אשתהית מן
- כאדמך קול או קינה או סליחה פאכתב רוסהם לי פנכתבהם
- סרעה וננפדהם לך בל חדית אנך תטלב מני שי מגהל נבקא
- חאיר איש נכתב ותברד נהצתי עלי אלכתאבה אעלמת אלמולא
- בדלך וחכימא ברמזא //ויטול אלאמר פיהא איצא// פאשתהי מן אנעאמך אן תרגע תנפד
- לכאדמך אלרקעה אלדי //פיהא אלכלמה// ואבצרתהא פי מצחף אלתאג' והי ויכתו
- אתכם בשעיר עד חרמה והי אכר נצף פרשת אלה הדברים אלאולאני
- ואלפתוה אלאכרי אלדי בקית ענדך מן וקת סאפרת פי קציה כצומתי
- מע אלדיאן אלדי אכדתהא מע אלפתוה מתאע אלנגיד אנעם עלינא
- בארסאלהא ומהמא כאן ללמולא אללה יחפטה מן חאגה או כדמה
- יערף אלממלוך בהא ותערפנא איצא אן כאן אלחזאן ר' עובדיה ש'צ'
- עוול עלי אלספר אם לא קראת עליך אלסלאם ועלי מן תחוטה ענאיתך אלס'
- וואלדתך ואכו/ת/ך ואם בו אלחסין //אלכרימה// אלגמיע יקרוך אכמל סלאם והם פי אלף נעמה
- כג' שבט קס"ח ליצ' ושלום רב וישע יקרב ובאללה לקד אשתהת לכתבהא
Right margin, perpendicular to main text:
- [. . .] אלקינות .אף למא יוכדו אדא כאנו פי כראסה פאדא כאנו דרג' מתל מא דכרנא מא יוכדו ושלומך יגדל
- [. . .]
Notes:
- באב סדרה: שער הכניסה היבשתית לאלכסנדריה.
- ת'אבת: אביו של אבו אלמג'ד מאיר, הנמען. כנראה שגם יהודה וגם מאיר היו תלמידיו, כי נשבע בשם 'החינוך' שלו.
- מעניינת דרך זו של זיהוי הפיוטים לפי שורות הפתיחה שלהם. השיטה הייתה נהוגה גם בספריות האוניברסיטאיות של אירופה החל במאה השלוש עשרה. ראו כריסט, עמ' 37-36.
18-19 דברים א, מד.
20-21 המאבק עם הדיין: הכוונה, ככל הנראה, לפרשת הסכסוך בין דודו, צדוק בר שמואל הרופא, לבין הדיין אנטולי. ראו TS 10 J 25.3 (תעודה מספר 57).
- הנגיד: אברהם בן הרמב"ם.
Translation
T-S 13J21.25 1v
