Legal document: T-S Ar.18(2).9

Legal document T-S Ar.18(2).9

Tags

Input date

In PGP since 2018

Description

Responsum concerning a problematic partnership, with an excursus on valid and invalid partnerships. (Information from CUDL)

T-S Ar.18(2).9 1r

1r

Transcription

Athina Pfeiffer and Marina Rustow, [digital geniza document edition] (in Judaeo-Arabic).

Left side (1)

  1. אלדי יגב אן נכתכלס פ[י ] הדא אלסואל  ה[                    ]
  2. מעני חקיקה קולהם [ די]נא דמלכותא דינא  לאננא 
  3. ראינא הדא אלסאיל קד געל דלך עמדתה ואסאס בנא עליה
  4. אסתפתאה ובעד דלך נתכלם עלי נפס אלסואל פנקול
  5. אן אלדי עלמנאה מן קו׳ רבותינו זל פי דלך הו קו׳ אמ׳ שמואל
  6. דינא דמלכותא דינא וכול׳ ואד תכלמנא פי תביין אלמראד
  7. בקו׳ דינא דמלכותא דינא במא נזעם אן פיה כפאיה
  8. ענד ארבאב אלעקול אלצחיחה פלנזמע אלאן אלי אלכלאם 
  9. עלי נפס אלסואל פנקול אן לא יכלו אמר האולאי אלשרכה 
  10. אלמדכורין פי הדה אלשאלה מן אחד קסמין //והם// אמא אן
  11. יכון בינהם אשתראט א/ו/ לא יכון בינהם (1) פאן כאן בינהם 
  12. אשתראט פיעמל בחסבה בלא זיאדה ולא נקצאן לאן
  13. אלהלכה כר׳ יהודה אלקאיל כל תנאי שבממנו תנאו קיים 
  14. והדא אלקול עאמל פי מן תצח שרכ[ת]ה לאן מן לא תצח
  15. שרכתה לא יצח אשתר[א]טה –– וצחה אלשרכה תחתאג אלי
  16. תמאניה אוצאף א[לאו]ל אן יכון אלשריכין עאקלין 
  17. אלתאני אן יכונא חרין אלתאלת אן יכונא [ב]אלגין
  18. אלראבע אן יכונא גיר מחגור עליהם אלכאמס אן יכון
  19. ראס מאל כל ואחד מנהמא מעלומא מחדודא

 

Right side (3)

  1. /א/ פאן כאנא מעתוהין או כאן אחדהמא מעתוהא לם תצח
  2. בינהמא שרכה /ב/ פאן כאנא עבדין או כאן אחדהמא עבדא
  3. לם תצח שרכתהמא   /ג/ פאן כאנא גיר באלגין או כאן 
  4. אחדהמא גיר באלג לם תצח שרכתהמא ובשרט אן יכונא 
  5. מחגור עליהם ואן לא יכון לאחדהם צבט ולא חזם לאן 
  6. אן כאן להם צבט וחזם גאזת ביועהם ועקודהם לקולהם 
  7. מקחן מקח וממכרן מכר במטלטלין וקאלו מחוי רב
  8. יהודה על רב יצחק בריה כבר שיתכבר שבע רב כהנא
  9. אמ׳ כבר שבע כבר תמני במתניתא תנא כבר תשע
  10. כבר עשר ולא פליגי כל חד וחד לוום חורפיה ובדלך אדא
  11. לם יכון מחגור עליהם גאזת ביועום ועקודהם לקו׳ אמ׳
  12. רפרם לא שנו אלא שאין שם אפוטרפוס אבל אם היה שם
  13. אפוטרפוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר {אלא אן יכון אלצבי אלדי //יטהר// הוא (?) גיר באלג יתים פיעקד לה בית דין או וצי או וכיל יגוז להמא עקד שרכה פי מא בין אלבאלג ואליתים לקול אמ׳ רבה בר רב שילא אמ׳ רב חסדא ואמרי לה אמ׳ רב יוסף בר חמא אמ׳ רב ששת מעות של יתומים מותר להלוותן קרוב בשכר ורח[וק] להפסד || דוקא דיתומים  אבל}   /ד/ פאן
  14. כאנא מחגור עליהמא או כאן אחדהמא מחגור עליה גיר
  15. מא דון לה פי אלתגארה לם תגז שרכתהמא ודאך כאלנסא
  16. דואת אלאזואג לקול אין קנין לאשה בלא בעלה /ה/ פאן כאן
  17. אחדהמא ישראל ואלאכר גוי לם תצח שרכתהמא לקול
  18. אמ אבו[ה  דש]מואל אסור לאדם שיעשה שותפות עם הגוי
  19. שמא יתחייב לו שבועה וישבע לו בשם עב׳ זר׳ והתורה אמ׳
  20. ולא ישמע על פיך וקד תגוז שרכה ישראל מע אלגוי אדא 
  21. גמעת אד אוצאף

Translation

Athina Pfeiffer, [digital geniza document edition] (n.p., 2024).

Left side (1)

  1. Which we must talk about [ ] this question [                    ]
  2. The true meaning of their statement [ ] the law of the kingdom is the law (dina de-malkhuta dina) [    ] because we
  3. saw that this inquirer had made this his prooftext and the foundations on which he built
  4. his legal query and we will discuss the question itself afterwards. We say
  5. that what we learned from the statements of the rabbis about this is rabbi Shemuʾel said:
  6. The law of the kingdom is the law, etc.” Since we [already] clarified the meaning
  7. of the saying the law of the kingdom is the law and we believe that it is sufficient
  8. for the true people of knowledge, let us apply [this principle] 
  9. to the question [that was presented to us]. We say that the matter of the partakers in the partnership (shirka) 
  10. mentioned in this question necessarily follows one of the two following possibilities: either 
  11. they made stipulations between them or they did not. (1) If they made 
  12. stipulations between them, the money is counted accordingly without gain or loss, because  
  13. the law follows rabbi Yehuda, who says “every stipulation that pertains to his money stands.” 
  14. This saying is applicable to anyone whose partnership is sound because for any 
  15. partnership that is not sound, the stipulations are also unsound. A sound partnership requires 
  16. eight aspects. The first one is that the two partners should be of sound mind. 
  17. The second is that two partners should be free. The third is that partners should have reached puberty.
  18. The fourth is that the partners are free to dispose of their property. The fifth is that 
  19. their respective share in the capital is known and clearly defined.

Right side (3)

  1. (A) If they were both deficient in intellect, or one of them was deficient in intellect, the partnership between them is not valid
  2. (B) If they were both slaves, or one of them was a slave,
  3. their partnership is not valid.         (C) If they were both minors, or
  4. one of them was a minor, their partnership is not valid, if they are both
  5. prohibited by the judge from using their money according to their free will and if they don’t have capacity (ḍabṭ) and power (ḥazm) [over their affairs]; for
  6. if they have capacity and power (over their affairs), their sales and their contracts are permitted according to their saying
  7.  a purchase (made) by young children is (a valid) purchase, and a sale (made by them is a valid) sale. (These laws apply) to (transactions involving) movable property. And they said: Rav
  8. Yehuda pointed to Rav Yitzḥak, his son: (From the age of) about six or seven. Rav Kahana said:
  9. (From the age of) about seven or eight. It was taught in a baraita: From the age of about nine or ten.
  10. (The Gemara comments:) And they do not disagree (about the issue itself; rather,) each (child is evaluated) according to his sharpness. According to this,
  11. if they are not prohibited by the judge from using their money according to their free will, then their transactions and contracts are permitted in accordance with the statement of 
  12. Rafram (who) said: They taught this only if there is no steward (apotropos) (overseeing the children’s affairs.) However, if there is
  13. a steward, the (children’s) acquisitions are not acquisitions and their sales are not sales. {Unless the child who appears to be underaged is a an orphan, then the beit din, or a trustee (waṣī), or an agent (wakīl) contracts for him. It is permitted for the one who has reached puberty and the orphan to contract a partnership between them according to the statement of Rabba bar Sheila who says that Rav Ḥisda says, and some say that Rabba bar Yosef bar Ḥama says that Rav Sheshet says: “It is permitted to lend the money of orphans (to be invested in a business venture) that is close to profit and far from loss”. The orphans… indeed.}               (D) If
  14. they were both prohibited by the judge from using their money according to their free will, or if one of them was 
  15. their partnership is not permitted except for the transactions that are registered for him. The same rule applies to women
  16. who are married according to the statement there is no qinyan for a woman without her husband.    (E) If one them was 
  17. a Jew and the other a gentile, their partnership is not valid according to the statement of
  18. Avudah Shemu’el : it is forbidden to a man that he should make a partnership with a gentile
  19. lest he requires an oath from him and he swears in the name of idolatry, and the Torah says:
  20. (one) may not vow in the name of (an idol).  The partnership between a Jew and a gentile is permitted 
  21. upon four conditions

 

T-S Ar.18(2).9 1v

1v

Left side (4)

  1. אלאול אדא אשתרכא פי שגר תלקט פינבגי אן יבתדי
  2. ישראל במואפקתה עלי אן ילקטהא אלגוי פי יום אלסבת וילקטהא
  3. ישראל פי יום אלאחד פאן לם יואפקה /א/בתדא עלי דלך לכנה צבר
  4. אלי וקת אלמחאסבה פנאדרה פי אלחסאב ביום אלסבת לם יגז
  5. דלך לקול׳ הנהו מוריקאיי דנקיטו מוריקא בהדי הדאדי גוי
  6. נקיט בשבתא ישראל נקיט בחד בשבא אתו לקמיה דרבא
  7. שרא להו אותיביה רבינא לראבא ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות
  8. לא יאמר ישראל לגוי טול אתה חלקך בשבת ואטול אני חלקי
  9. בחול ואם התנו מעיקרא מותר ואם באו לחשבון אסור
  10. איכסיף ראבא לסוף איגלאי מילתא דהתנו מעיקרא הוו
  11. אלתאני אן שרכתהמא אדא כאנת פי שגר וכאן בעצהא
  12. ערלה פאנה יגוז לישראל אן יואפקה ללגוי אן יאכד גלתהא פי
  13. סני אלערלה ויאכד הו גלתהא פי אלסנין אלאכר דאך קול רב
  14. גבואה מבי כתיל אמ׳ הנהו שתאלי דערלה הוו גוי אכול שני
  15. ערלה ישראל אכיל שני דהתירא אתו לקמיה דרבא שרא לי
  16. והא אותיביה ראבינא לראבא לא היו דברים מעולם :
  17. אלתאלת אן שרכתהמא אדא כאנת פי אלאת ואואלי גאז לישראל
  18. תרך אלגוי אן יסתעמלהמא פי אלסבת אדא כאנא ענדה מן קבל אלסבת
  19. לקו׳ מאן תנא שביבת כלים בית שמאי היא וליס אלהלכה כקולהם
  20. אלראבע אן שרכתהמא אדא כאנת פי אלעקאר מתל אלחמאמאת
  21. ואלארחא ומא יגרי מגראהא פינבגי אן יהאייה ישראל ללגוי עלי אן
  22. יאכד אלגוי גלה אלסבת וישראל ג[לה] אלחול לקו׳ ר שמעון בן  אלעזר אומ׳
  23. לא ישכיר אדם מרחיצו לכותי בשבת מפני שנקראת על שמו
  24. ואדא כאנת שרכה ישראל וגוי פי שי כארג ען הדה אלד אנצאף {כאנת שרכה פאסדה ולא תצח}

Right side (2)

  1. [אלסאד]ס אן לא יכון [. . . . . . ראס אלמא]ל מן איסורי הנאה
  2. אלסאבע אן לא יכון ר[אס אל]מאל מן תמן איסורי
  3. הנאה אלתאמן אן יכונא יהודיין פאדא כאנת שרכתהם 
  4. סאלמה ממא דכרנא וכאן בינהם תנאי פאלעמל עליה
  5. (2) פאן ל[א] בינהם תנאי בל כאנת שרכתהם מבהמה עלי
  6. מא טהר מן סואל הדא אלסאיל פאן אלחכם פיה {עלי וגהין} אלאול
  7. הו אן יכון אסתאד אלדאר קד קאל //לגמאעה אלשרכה// אנני והבת וסאמחת מן
  8. גמלה מא וגב עליכם מן גראמה הדא אלמאל אלצאיע לאגל 
  9. פלאן צאחבי כדא וכדא דינאר ויכון קולה דלך צחיח ויאמרהם
  10. אן לא יוזנוהם שי או יקול שמעון לראובן אנא אסעא פי
  11. תכליץ מא אמכן תכליצה מן הדא אלמאל אלא אנני מהמא כלצתה
  12. יכון לי פאן בעד דלך מהמא וזנוא בקיה אלשרכה לא ילזם שמע
  13. מנה שי לקולהם השותפין שמחלו להם מוכסין מה שמחלו
  14. מחלו לאמצע

Left side (4)

  1. The first is if they entered a partnership in trees of harvesting, the Jew must
  2. agree that the gentile harvests on the day of Sabbath and the Jew harvests
  3. on Sundays. If he doesn’t agree to this (condition) from the outset, but has waited 
  4. until the time of final accounting to subtract the day of Sabbath in the account, it is not permitted
  5. for the[ir] saying: (there were) certain saffron growers (who jointly owned a field in an arrangement according to) which a gentile 
  6. took possession on sabbath and the Jew buys on sunday. They came before Rava, to find out if they could divide their profits equally, 
  7. and Rava permitted them to do so. Ravina raised an objection to the ruling of Rava from a baraita: In the case of a Jew and a gentile who received tenancy of a field in partnership,
  8. the Jew may not say to the gentile: Take your portion of (the profit for your work) on Shabbat, and I (will take my portion for my work) on (one of the days of the rest of) the week. 
  9. But if they initially stipulated (when they entered into their partnership that the gentile would receive a share of the profit in exchange for his work on Shabbat, and the Jew would receive a share for the work that he performs during one of the days of the week, it is) permitted. And if (they did not make this stipulation and later) came to calculate (the number of weekdays for which the Jew should receive the profit, corresponding to the number of Shabbatot that the gentile worked, it is) prohibited,
  10. (as this would mean that when the gentile worked on Shabbat, he was working on behalf of the Jew. Rava was) embarrassed (that he had ruled incorrectly.) Ultimately, the matter was revealed that (the saffron growers) had stipulated from the outset (that this was the arrangement, and therefore even according to the baraita Rava had ruled correctly.)
  11. The second is if they have a partnership in trees, and part of this work consists in
  12. orlah, then it is permitted for the Jew to make an agreement with the gentile so that he (the gentile) takes the profit during
  13. the years of the orlah, and the Jew takes the profit during the other years, according to the saying: Rav
  14. Geviha from Bei Ketil said (that the incident was actually as follows: The Jew and the gentile formed a partnership with regard to) those orlah saplings, (to tend to them and sell them.) The gentile would (work and) profit (from them during)
  15. the orlah years, and the Jew (would work and profit from them during) the years where (the fruit is) permitted. They came before Rava, (who) permitted them (to do so.) 
  16. But didn’t Ravina object to Rava? (No, Ravina’s intention was) to provide support for (the ruling of Rava.) But (wasn’t Rava) embarrassed (by Ravina’s statement?) That never happened.
  17. The third one is if they had a partnership in instruments and objects, it is permitted for the Jew
  18. To let the gentile use them on the Sabbath if they were in his possession before the Sabbath
  19. For the[ir] saying: who is the tanna who states that the obligation of the resting utensils? It is Beit Shammai. And the law is not what they (i.e, Beit Shammai) said. 
  20. The fourth one is that if their partnership was in immovable properties such as the the bath-houses,
  21. the mills, and suchlike, then the Jew must agree with the gentile about the fact that 
  22. the gentile takes the profit on Sabbath and the Jew [...] on weekdays for the saying of Rabbi Shemu’el Ben Elazar
  23. A person may not rent his field to a Samaritan, since it is called by the name of (the owner).
  24. If the partnership between the Jew and the Gentile concerned something outside these four aspects, {the partnership is corrupted and is unsound.}

Right side (2)

  1. The sixth is that the invested capital should not originate from something illicit.
  2. The seventh is that the invested capital should not originate from the price of something illicit.
  3. The eighth is that the partners should be Jews. If their partnership was 
  4. sound according to what we just mentioned and included a stipulation (tenai), it shall be carried on.
  5. (2) If there was no stipulation (tenai) between them, rather their partnership was dubious (mubham)
  6. according to what appears in this question. The ruling about the matter is two-fold. First,
  7. if the head of the house (ustādh al-dār) said to all the partners “I granted and exempted 
  8. you from the entirety of the penalty that you should have paid for those lost money (or goods) of such-and-such amount of dinars because of 
  9. such-and-such my partner”, his saying this is valid and. By saying this, he commands them 
  10. that they will not be repaid anything; or Simeon says to Reuben “I will work as much as I can 
  11. to collect what could be collected from this money (or goods), except that whatever I collect
  12. will belong to me”, then after that whatever the other partners payed, Simeon will not owe
  13. any of it since they stated that partners who were forgiven part of their taxes by the tax-collectors, what they have been remitted 
  14. falls to the common fund.
Image Permissions Statement
  • T-S Ar.18(2).9: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.