Letter: T-S 8J17.7

Letter T-S 8J17.7



Letter sent to Abū l-Barakāt Ibn Shalīda, in Fustat. In Judaeo-Arabic. The writer calls the addressee 'my uncle' (ʿammī). The purpose of this letter is to break off their relationship, and it is striking for its hostility. The writer reports that Abū Isḥāq the cantor recently arrived and told him that the addressee is seriously ill (fī ḥālin ṣaʿb min al-wajaʿ). In place of expressing sympathy, the writer begins a tirade about how the addressee has mistreated him (and/or his family members?) and wounded his heart; "even strangers could not wound my heart so" (r13–14). The substance of the conflict is difficult to discern. The writer expresses the wish that certain people will be killed by marauding Ghuzz (Seljuks/Turkomans) (r7–8). The writer continues, "May God curse the hour that unearthed this matter. . . it has brought me nothing but evil (wabāl). From now on I care nothing about what you desire or about the illnesses of those in your family. I swear to God that I will not write you again, wish you peace, or ask after you, neither you nor those in your family, neither with language nor tongue (i.e., not at all). And [I will remain?] in this world without uncle, without father, and without brother." He concludes with two somewhat self-righteous biblical quotations: 'Abraham was one among the nations [and he inherited the land]' (Ezekiel 33:24, slightly misquoted), and 'may God repay every man according to his deeds, according to the fruit of his doings' (Jeremiah 17:10, slightly misquoted). The writer might also quote 1 Samuel 24:15 ('The Lord therefore be judge') earlier in the letter (r11–12), but a lacuna makes it difficult to be certain. Information in part from Goitein's note card. EMS, VMR, ASE.

T-S 8J17.7 1r



S. D. Goitein, unpublished editions.
  1. בשמ רחמ
  2. אלדי אעלם בה חצרתה אן וצל אלי ענדי אלחזאן אבו סחק ודכר לי אנך
  3. פי חאל אן צעב מן אלוגע וקלי (=וקאל לי) פי גמלה חדיתה אנך קלת לה
  4. א]נני מא . ק . . . . הא לה אכראם לאכיה יא עמי מא וצלת
  5. אלמסלה לדא לה אנא (או: מא) טלבת מנך פרצה חית מא ארדתהא
  6. לא אנת ולא מן ענדך כנת תטרדני בלא דא אלכלאקה גמיע
  7. איש יכון אכי מסכון או איש עמל בך ואין הוא ולעל יגוך
  8. יא עמי כברהם אן שאללה אן קד קתלוהם אלגז אסתריח אנא
  9. ואנת מא כאן אגנאני ען דא אלכלאקה אצרמא (או: אצל מא) כלמתך פרד
  10. כלמה מא כלית למן תקול אכוה אכוה אמה הוא לכן מא
  11. מא דא מנך לכן אלסעה נבצר בעדך כיף יכונו והיה ייי
  12. ל[דין?] . . . . . מע אנת ואלמנקאד לראיהם כיף יעמל
  13. . . . . מעי חסב עואידה אלגמילה פכם קד קרעתני ואוגעת
  14. קלבי חתי אן אלגרבא מא כאנו יוג{ע}ו קלבי כדא ולכאני אנא
  15. אכטית ואסתאהל קדמך לו אבעתתהא תכון תא . . .
  16. . . כאני אנא כנת מסתור מא יעלם אחד מא אנא [פיה?]
  17. וקד . . . . . פל אלארץ מא עלמת אן א . . איש


T-S 8J17.7 1v


page b

  1. פנעל (=פלען) אללה אלסאעה אלדי נבשת עליה פיהא הדא אלחאלה
  2. לית חאל אללה ביני ובין הדה אלחאלה פמא כאן עלי מן
  3. דא אלא ובאל ולכן מן בעד(?) אן דא מן שהותך ומן
  4. מרצאה (=מרצאת) מן ענדך מא אבאלי ובלה (=ובללה) אקסם אן רגעת
  5. כאתבתך ולא קרית בך ולא שלתך (=סאלתך?) לא אנת ולא מן ענדך
  6. לא בשפה ולא בלסאן וינקרי פי הדה אלדניא בלא עם
  7. ולא אב ולא אך ולא אחד היה אברהם בין העמים וייי


ישלם לאיש כמעשיו וכפי


the address

יצל למצר אלי אלחזאן (?) אבו אלבר[כא]ת

אלמערוף באבן שהידה

מן מודה[

Image Permissions Statement
  • T-S 8J17.7: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.