Letter: Halper 415 + Halper 416

Letter Halper 415 + Halper 416

Tags

Description

Letter draft from an anonymous shaliaḥ, in Fustat/Cairo, to an unknown addressee, in Jerusalem. In Hebrew. Dated: Monday, 22 Raḥamim, 5595 AM, which is 1835 CE. There is some ambiguity about the specific day. If Raḥamim is Elul, the 22nd should have been a Wednesday. But perhaps Raḥamim here means Av, when the 22nd did fall on a Monday. The letter conveys a remarkable tale of the writer's fortunes ever since he left Jerusalem on a fundraising mission on behalf of a certain Kollel. He first went to Gaza (not Giza as his spelling might suggest), where he bought passage to Suez with some gentiles from Bethlehem. In Suez (or before arriving there?), he came down with a terrible fever for ~24 days. He paid a Muslim woman a qirsh a day to wash his soiled clothing in the sea. When he entered the city, he found an epidemic (cholera? or perhaps bubonic plague given that there was a major outbreak in Alexandria/Egypt in 1834-1836). All the gentiles were trying to flee in boats to Jedda. The writer too tried to flee, but a certain officer came and commandeered the boat, kicking him and a group of Damascenes off of the boat. The writer then had a second bout of fever ("my whole body burnt, and my tongue cleaved to my palate, and I went to the doctor, who treated/cured me a second time"). By this point all his money had run out. Shortly thereafter he developed an eye disease. There follows a long tale of how he relied on the hospitality and charity of various strangers, mentioning various "polisas" (securities), various letters proving his status as a shaliaḥ that he had to present, and various people--Jews and gentiles--whom he turned to for help. Relatively early on he made his way to Fustat/Cairo, where he had little success raising money or gaining allies. The capitation tax collector (baʿal ha-kharāj) apprehended him for failing to pay for 'the third year' (he had only paid for the years '50 and '51) and he spent three days in prison, where he fell ill again for the fourth time. He got out of prison through the intercession of Muʿallim Bekhor. His subsequent luck raising money was no more successful than before. He mentions going to the Beit Midrash to sleep there, because he had nowhere else to turn. The end of this letter is a plea for the addressee to send him money. The letter ends mid-sentence, and there is no address, suggesting that it was never sent (and thus could find its way into the Geniza). ASE.

Halper 415 recto

recto

Transcription

Alan Elbaum, unpublished editions (n.p., 2020).

Recto

 

  1. כתיב יום ב׳ כ״ב לחודש | [ר]חמים שנת התקצה לפ״ק

  2. ראשית דברי בקידה ובהש|תחויה למאור הגדול מורינו ורבינו ועטרת ראשנו הרב

  3. הגדול מעוז ומגדול המל|ך שלמה רעיא מהי{מ}נאה הי״ו אכי״ר

  4. אֿנֿעֿרֿוֿ גביר לאדוני על כל . . | שירע (=שארע) לי מיום שיצאתי מעיר ירושלים עיר הקודש תוב״ב הלכתי

  5. לעיר גיזה ומאצתי עריל|ים של בית לחם ושכרתי עמהם לעיר איסויס והגעתי לסויס

  6. שלים בלא שום פגע ר|ע ברוך ה׳ ואחר כך ישבתי פלאק(?) אלא נפלתי בחולי הקדחת כד׳

  7. ישעות(?) שלא נדע בעול|ם כלל אם חי אם מת ואחר שנשיב נמצא עצמי מלוכלך 

  8. והייתי נותן לגויה אח|ת שכרה גרוש אחד בכל יום לרחוץ הבגדים הצואים בים היה

  9. זה כמו כ״ה יום ויום ש|נסכנסתי (=שנכנסתי) מצאתי חולי המגפה והשר של עיר היה בחוץ והרעלים (=והערלים)

  10. ברחו ואוניות מופעם(?) | לילך לעיר גידא והיו מלאים כולם באנשי חיל ולא הניחו אותי

  11. לילך עמהם אחר זה ש|כרתי בספינה כדי לילך ולקחתי כל ביגדי ורכבתי וישבתי בלילה 

  12. בתוך הספינה בשחרי|ת בא שר אחד והוריד אותי ואת הגוים אשר היו אתי אנשי

  13. דמשק וחזרתי לעיר | ומזה הלך לי חולה הקדחת אחר זה מרוב החמימות שהיה לי שרף 

  14. כל גופי ובפרט ד|בק לשוני לחכי והלכתי לרופא ורפא אותי שנית בין כך ובין כך המעות

  15. אשר היו עמי נש|למו ואני מיית ברעב ובצמא ובחוסר כל אחר כך בא הערל שאני

  16. מכיר אותו והלכתי א|צלו ונפלתי על רגליו שירכיב אותי באוניה שלו והבטחני

  17. //שישלח אותי// אחר זה נפלתי בחולי | עינים וישבתי כ״ב שלא יפתח הבית עלי ומי שיעשה איזה דבר

  18. יקח כפלים יבא פנזא|ל(?) קוייא בה׳ פרות יקח ה׳ פרות וכן על זה הדרך והייתי מיית

  19. ברעב עד שעשו עמי | שני ערלים צדקה א׳ נתן ה׳ גרושיש והב׳ נתן י׳ גרושיש בקצור

  20. בא זמן הספינה של | ערל שאמר שישלח אותי לקחו הספינה שלם(?) ולא שלח אותי

  21. אחר כך נזדמנו ג׳ ספ|ינות של השר הלכתי לשר העיר לפייס אותו שישלח אותי

  22. בספינה אמר לי תקן שכי|רות כתילך(?) כה בקשתי ליקח פוליסה לעיר ירושלים ולא מצאתי 

  23. אחר כך נתתי דעתי על | מצרים ושלחתי פוליסה על הערל כ״ה רייל למעלים בכור

  24. עליון ולס׳ ח״ר מרכדו | אלגזי ולא נתנו(?) לי תשובה אחר כך אמר לי הערל עד מתי

  25. תישן בכאן תמות ברעב | קום לך למצרים אתה בעצמך ותביא מעות כדי שתליך בקצור

  26. קמתי ובאתי למצרים | והלכתי לבית ס׳ הרב ח״ר מרכדו אלגזי וספרתי לו כל 

  27. המהורע (=המאורע) שירע (=שארע) לי וא|מר לי זה הענין אינו בידי תליך אצל מעלים בכור והוא יצל

  28. אותך הלכתי אצלו ו|ספר לי על הכתב ששלחתי לו מן הסויס ואמר לי בכאן לא

  29. תמצא אפליו (=אפילו) פרוטה | אמרתי לו אני שליח של כולל אמר לי תביא הכתבים

  30. אמרתי לו עכשיו נ|ביא אותם אמר לי לעת ערב אמרתי עכשיו אני רוצה

  31. אמר לי אם כן בכאן | לא תמצא אפילו פרוטה אמרתי לו ומה עושה א״ל (=אמר לי) איני יודע 

  32. ובאתי(?) אפליו (=אפילו) שכיר|ות סויס לא יש לי לפרוע חזרתי אצל הרב הנז׳ ופרע מכיסו

  33. שכירות עלי אמר | לי תליך בזה הכתבים אצל חכם אחד שהיה בבית מעלים בכור

  34. ותגיד לו כל העני|ן אפשר יכול לו ותקח ממנו הפוליסה אני יצאתי לילך אצלו

  35. ותפסו אותי בעלי | הכראז (=خراج) והוליכו אותי לבית הסוהר בשביל שנה שלשית כי לא

  36. היה בידי כי א|ם של שתי שנים שנת חמשים ושנת אחד וחמשים אמרתי לבעל

  37. הכראז אלך [ל?]|אדם אחד עמי אצל היוהדים(!) ונפרע לך מה שהוא מסר(?) לי

  38. ולא רצה להני|ח אותי וישבתי בעֿוֿה(?) בבית הסוהר שלושה ימים ושלושה לילות

  39. והייתי ישן ע|ל גבי קרקע וחזר לי צנים פינים(?) וחולי עינים ביום ו׳ כתבתי כתב ליד

Right Margin

  1. ס׳ הרב ושלחתי אותו ביד שאוש נזאם להולך אותו לס׳ הרב ובא הכתב ביד מעלים בכור ושלח שאוש נזאם לקלעה ואוציא (=והוציא) אותי והלכתי אצלו
  2. ואמר לי אתה זקן ותאמר עלי לשון הרע יש יכולות בידי עליך שנקח הכתבים שהם בידך באותה שעה זרקתי לו הכתבים ואמרתי לו אני איני
  3. צריך שום שליחות ויצאתי והלך אחרי והחזיר אותי והיה משחק עמי וזה המעשה היה ביום ו׳ שיצאתי מבית הסוהר מעלה מטה היה כמו
  4. עשר שעות ביום ולא נתן לי בעל הבית והלכתי לבית המדרש ופניתי לי מקום כדי לישן בו בערב לא היה לי אפילו פרוטה לקנות פת אחד לאכול
  5. [] שבת בקצור כשראה ס׳ הרב כך אמר לי תשיב עמי בזה השבת בליל מוצאי שבת אחר הבדלה אמר לי למחר תלך לכאן של גוים סוחרים
  6. []שלים ותקח פוליסה ואני ערב לך למחר הלכתי למקום ששלח אותי ומצאתי ב׳ גוים בן סעודי חדודה ובן אסבאג ואמרו לי לא יש
  7. []כלל אמרתי לו תשובה שזה הגוים לא יש להם מעות וישבתי משתומים כל היום כולו אני והוא ס׳ הרב ואחר כך מצא לי פתח קטן מן הגבאי
  8. []ומם ס׳ גידליה רוסאנו גבאי של שקלים ושלח אותי אצלו בקצור הלכתי אצלו ואמרתי לו על ענין המעות שיתן לי וכעס
  9. [] מוקדם על השקלים ואפילו אם היה לי לא הייתי נותן לך בשביל שלא יש לך כח על שליחות של מצרים אחר כך לקחתי אותי
  10. []תפשרתי עמו על שני מאות אריות ולקחתי ממנו כל זה עשתי בשביל שלא נשאר זמן
  11. []אח [. . . . . . .] ליבו לטובה ויאמר לצרותינו בזכות אל שדי אכי״ר ואני מפיל תחלתי לפני רגלי אדוני
  12. []חותי וה׳ יצליח דרכי וחפץ ה׳ בידנו יצליח שאם לא היה זה הגבאי הייתי חוזר והכולל של
  13. []אם יגזור ה׳ לויים(?) ותאמר לס׳ יוסף תבת ותגיד //לו// כל המורע שירע (=המאורע שארע) לי לא יש לי גאנה(?)
  14. []ולי ה׳ ירחים עלי וד״ש למור גיסי ח״ר אברהם אלמושנינו שמעתי בזה היום בעיר

Translation