Scholarship on Letter: T-S 16.293
Letter T-S 16.293- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, "Chief Judge R. Ḥanan'el b. Samuel, In-law of R. Moses Maimonides" (in Hebrew), Tarbiz / תרביץ 50, no. 10 (Mandel Institute for Jewish Studies / המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, 1980), 95-371.
- Location in source
- pp. 389–90
- Relation to document
- Digital Edition
- Digital Translation
- Edition
- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, unpublished index cards (1950–85), #8296. Princeton Geniza Lab, Princeton University.
- Relation to document
- Discussion
Editor: Goitein, S. D.
Translator: Goitein, S. D. (in Hebrew)
T-S 16.293 1v
Recto
עבדו חננאל
- סבב אצדאר הדה אלאחרף לכבוד גדולת
- קדושת יק צ ת מרנא ורבנ משה החבר
- היקר השר הנכבד החכם והנבון שצ
- אולה תהנייתהא באלפרע אלנגיב אלתלמיד
- אלגליל ר יוסף שצ המקום בה יזכי
- אלחצרה אן תרי אולאדה כמא זכאה
- לראיה פרחה ואלמסרה בה במא הו בצדדה
- מן אלחרץ //עלי// אלפצילה ואלדאב עליהא
- ואכדהא בכליאתה הו תע יבלגה מא
- הו ראגיה ומתקצדה פאן מקאצדה
- דינייה תאבעה למקאצד אסלאפה
- ולא סימא במא חצל לה מן אלפוז באתצאלה
- במן אתצל בה פאנה חצל בדלך פוז
- כביר לאן הדא אלאתצאל הו ענבי
- הגפן בעינבי הגפן ואיצא אנצאף
- אלי דלך אלאגר אלכביר אלעטים והו
- כון אלמתצל בה יתומה ואיצא פאן
- אלפרע אלמכתסב עלי אלאכתר
- הו שביה באלכאל כמא קאלו רוב בנים
- וכ' ומד וצל אלי מצר לם יזל חאצר
- אלמדרש ומשתגל איצא מע בן עמה
- ר פרחיה התלמיד הנכבד החכם
- והנבון וראיתה שאכר מנה כתיר
- פי שדה חרצה וחסן דהנה פהו
- תע' ידימה עלי דלך וסבב אצדארהא
- איצא אעלאמהא מא הו עאלם
- בה גמלה מן כון אן אלדיואן פי הדא
- אלוקת אלצעב
(recto ln. 1–25) א
סיבת משלוח הטורים האלה לכבוד וכו' היא בראש ובראשונה ברכה על הנצר האציל שלו, התלמיד המפואר ר' יוסף, שמרו צורו. המקום ברוך הוא יזכה הדרתו לראות את ילדיו כמו שהוא זיכהו לראות את שמחתו [=חתונתו] ולשמוח בהישגיו, במרצו להצטיין ובהתמדתו בשאיפה זו ובהקדשת עצמו לזה כולו. הוא, יתעלה, יתן לו להשיג מה שהוא חפץ בו ושואף לו. כי שאיפתו היא יראת שמים, כדרך ששאפו לכך אבותיו, ומה גם שזכה לאושר הזה להתחבר במי שהתחבר, כי השיג על–ידי כך אושר גדול, השרי התחברות זו היא ענבי הגפן וענבי הגפן.
ועוד נוסף לכך השכר הגדול העצום, והוא שמי שהתחבר בה היא יתומה. וגדולה מזו. הנצר הצומח מחיבור כזה דומה לרוב לאחי האם. כמו שאמרו: רוב הבנים דומין לאחי האם.
ומאז הגיע אל מצר [=פוסטאט] לא זו מן המדרש. והוא עוסק [=לומד] גם כן עם בן דודו [אחי אביו] ר' פרחיה התלמיד הנכבד החכם והנבון. וראיתי, שר' פרחיה משבח אותו מאוד על חוזק מרצו ויפי הבנתו. הוא, יתעלה, יתמיד לו בזה.
T-S 16.293 1r
Verso:
- יתעלל ויתעסף ויטלב מן לא עליה חק
- פכיף מן עליה חק ומהמא טאלת ידהם
- אליה פעלוה ומא תם מן ירד ידהם
- לאן כל מן הו צאמן קצדה כלאץ אלדי/ו/אן
- ורמז לחכם דאי ואצחאבנא פיהם
- אלכפאיה מא יחתאג מעהם ללגיר פלא
- תבני פי אלמסלה אלא עלי צח לאלא
- תכבר אלנובה ומא יכפי פיהא אלקליל
- ותצעב ומא תח/ת/מל אלמסלה תאכיר
- ומא אטן אנני אחתאג פי הדה אלמסלה
- סוא ללתנביה פקט פאנהא מסלה
- כטרהא עאיד עלי אלחצרה פאן פעלת
- פיהא פעל יכלצכם ואלא חצל לכם
- אלמצרה ושלומך ירבה לעד
- אלחצרה תעלם אן ר נסים שצ אלאך
- אלעזיז לה חקוק עלינא גמיע אלנגיד
- שצ ואנא וגיר תם אנצאף אלי דלך
- מא ילזם מן אלמראעאה מן גהה
- ולדה ר פרחיה ונסבתה לי פכל מא
- יפעל מע הדה אלצגירה מן איצאל
- אלראחה כלנא מתקלדין אלמאנה פי
- דלך מצאף אלי מא פי דלך מן אלאגר
- ואלתואב אולא לאנהא מן אלסלאלה
- ומבשרך לא תתעלם ואלתאניה לאנהא
- יתומה ופי דלך כפאיה ואין מזרזין
- אלא למזורז פאלחצרה הו אלאב והו אלאך
- פאפעל מעהא] מא תקתציה ביתתה
Margin:
ומרו[תה] ושלום
(recto ln. 25 - verso ln. 14) ב
ויש עוד סבה לכתיבתי אליו, והוא להודיעו מה שהוא יודע בכללותו, שהדיואן בזמן קשה זה מתעלל ומתנהג בשרירות ותובע מי שאינו חייב, ולא כל שכן מי שחייב. וכל מה שמשיגה ידם לעשות הם עושים, ואין מי שיעצור אותם. כי כל מי שהוא חוכר מס חפץ להיחלץ מן הדיואן. ודי לחכם ברמז. מספיק שאדוני יפנה אל חברינו היהודים. כשהם פועלים אין צורך באחרים. ואל תבנה בעסק זה אלא על מי שאפשר לסמוך עליו, שמא תגדל הצרה. מאמץ קטן וחשש לקשיים אינם מספיקים בדבר זה ואף אין הוא סובל דיחוי. וסבורני, שאיני צריך בשאלה זו אלא לרמוז בלבד, שהרי הסכנה הכרוכה בה עשויה לפגוע גם בהדרתו. אם יעשה אדוני פעולה, תציל גם אתכם. ולא, גם אתם תינזקו. ושלומכם ירבה לעד.
(verso ln. 15-27, margin) ג
הדרתו יודע, שר' נסים, שמרו צורו, האח היקר, עשה טובות לכולנו, לנגיד, שמרו צורו, לי ולאחרים. נוסף לכך, חובה להתחשב עמו מצד בנו ר׳ פרחיה וקירבתו המשפחתית אלי. על כל מה שיעשה עם הצעירה הזאת, כדי להקל עליה, נהיה אסירי תודה לו. נוסף לכך יש בזה שכר ומצווה, ראשית, מפני שהיא מן המשפחה, 'ומבשרך לא תתעלם', ושנית, מפני שהיא יתומה. ודיו בזה. ואין מזרזים אלא למזרז. הדרתו הוא האב והוא האח. [על כן יעשה עמה] מה שמתאים למשפחתו המכובדת ולמידותיו הטובות. ושלום.
