Letter: T-S 10G5.8 + T-S 20.100

Letter T-S 10G5.8 + T-S 20.100

Tags

Input date

In PGP since 1990

Description

No. 1: Letter of condolence from a Gaon on the death of the addressee's son. (Bamerkazim, pp. 69-72); No. 2: Letter from Hayya Gaon to Qayrawan. In No. 1, T-S 20.100 begins at end of verso line 22. No. 2 begins with T-S 20.100 and continues on T-S 10G5.8 on line 53. Rotulus, written by the scribe known as Ibn Buqra (early 11th century)

T-S 20.100 1v

1v

Transcription

S. Abramson, "Letters by Ge'onim‎" (in Hebrew), Tarbiz‎ 31 (Jerusalem: Mandel Institute for Jewish Studies, 1961), 43-58.

No. 1(Recto)

  • ...ב..נ.ו ו.......... [עד אשר ימרט משער]
  • ראשו ככת' ואמר[טה משער ראשי]................
  • הוא עושה בעצמ[ו... שהדאג]ה .......
  • פעלתה ברוחך כל אלה. עד אשר יחרד [ככת' אף לזאת יחרד לבי]
  • ועד אשר יירא וירעד ככת' יראה ורעד [יבא בי ותכסני פלצות. ועד אשר]
  • מעיו יהיו חמרמר ככת' כלו בדמעות ע[יני חמרמרו מעי, ועד אשר יישב]
  • משומם ככת' ואשבה משומם ועד אשר יחג[ור שק ויתפלש] ב[אפר ככת']
  • חגרי שק התפלשי באפר. ולמה יגע האדם לעשות אלה או קצותם בנפשו או...
  • לפעלו ברוחו כי אם בציווי הבורא להועיל המצווה ואם אין ציווי יכוערו כל אלה
  • כי ציווי הבורא יעקיב שכר, ובאפס ציווי יהי העושה זאת נעכר. וראיה לדבר
  • כי העושה כל אלה או מקצתם בנפשו יהיה שנאוי וכעור, כי כל משכיל יוכיחו
  • וירבה תוכחותיו, וילאה להשיבו מאורחותיו. ואם יאמר אומר כי אני לא
  • אעשה כל אלה אבל אעשה מקצתם ולא יכוערו נאמר לו כל דבר שמכוער
  • כולו גם מקצתו מכוער כי המקצת יבוא בכלל הכל. ואיך יתיפה מקצת דבר
  • שכולו מכוער ? אם כן יכוער מקצת דבר שכולו יפה, וזה הפך משפט השכל.
  • גם אם יאמר כי האנחה והדאגה אינה מעשה הנאנח והדואג והם עשויים בו ואיך
  • יכול להסירם ממנו ולהעבירם מעצמו, נאמר לו לא כן דברתה, ולא אמת אמרתה
  • אבל המה מעשיו והם מפעליו, ראיה לדבר כי הוא יכול להסירם, כי אנחנו רואים
  • כל משכיל יצוה להמעיטם ולהסירם ולולי שיש ביד הדואג יכולת להסיר דאגתו
  • לא היו המשכילים מצוים אותו להמעיטה ולהסירה. ובזאת תדע כי הוא יכול
  • לעשות זאת ואיפשר לו להמעיט להסיר ולהעביר. ואם תאמר במה יסיט
  • הדואג דאגתו ויעביר הנאנח אנחתו, נאמר לך כי יכול להסיר הדאג והנאנח
  • בעשרה ענינים, מקצתם שורש ומקצתם ענף להם. הענין הראשון שידע
  • כי יש לנו ולו בורא חכם חכמים ורחמן מלא רחמים וכי ברא אותנו בחסדו
  • והוא עושה הטוב לנו ואשר יקרבנו אל יראתו ואל עבודתו כי אם ידע כי
  • העושר והבנים יקרבונו אל יראתו יעשירנו ויתן לנו בנים ואם ידע כי הם
  • ירחקונו מעבודתו יבחנינו בעוני וינסינו במות בנינו. ולכן חיבים אנחנו
  • להשיב כל דברינו אליו ולא להרהר הרהור רע בכל מידותיו ומיליו ככת' חכם
  • לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם. ולכן האיש אשר יעשירהו י"י יודהו
  • ואשר ינסהו בעוני גם יודהו ויברכהו ואם ימית בניו או קרוביו יקבל עול
  • שמים עליו כי עשה לו הטוב, כאשר אמרו רבותינו חיב לברך על הרעה
  • כשם שמברך על הטובה. והענין השני כי חיבין אנו לידע כי בוראנו
  • עושה צדק ופועל אמת ככת' ידעתי י"י כי צדק משפטיך ואמונה עניתני.
  • וכי אין לפניו עולה ולא רשע ככת' כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע ולכן א[ם]
  • ייסרהו י"י בחולי גופו או במות בניו או בעניו ועינויו ידע כי עשה עמו צדק[ה]
  • ולא הסיר משפטו ככת' כל ארחות י"י חסד ואמת וג'. והענין השלישי
  • כי יוצרנו הנותן חיינו ונשמת רוח אפינו בחסד גדול ככת' נותן [נשמה]
  • לעם עליה ורוח להולכים בה, ובעת שיחפץ יקח נפשנו ויאסוף רוחנו [ורוח]
  • בנינו ובנותינו ככת' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף וה[ענין הרביעי]
  • כי אף על פי שאנחנו אבות בנינו הנה יוצרם נקרא אביהם כי הוא המ[חיה]
  • אותם והיוצר נשמותם ככת' כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וג': ומ[שום]
  • שהוא בוראנו הוא מושל בנו לעשות רצונו עמנו והוא הקונה אותנו וא[ת בנינו]
  • וב[ידו] נפשות כולנו ככת' אשר בידו נפש כל חי וג' וכי נפשותינו בידו פק[ודות]
  • ככת' בידך אפקיד רוחי וג'. והענין החמישי שחיבין אנחנו לידע כי לא בראנו
  • יוצרנו בעולם הזה לחיות בו לעולם אבל בראנו לעשות הטוב והישר בע[יניו] ל..
  • היעד לעולם הבא ככת' חיים שאל ממך נתתה לו וגו'. וכי העולם הזה כימי [חול]
  • והעולם הבא כמנוחת שבת להנפש בו ככת' וזרחה לכם יראי שמי וגו' גם המ[צות]
  • דרך אל העולם הבא ומסלה אליו לנסוע מהעולם הזה אל העולם הבא. [והענין]
  • [השי]שי כי נדע שאין לברוח מן המות ואין כל בעלי חיים נצלים ממנו ככת' מי
  • גבר יחיה ולא יראה מות וגו' ואנה אבתינו ונביאינו הלא מתו כולם ככת' אבתיכם
  • איה הם וג' אבל יש מהם כי ימות בנוער ויש ימות בחור ויש ימות זקן ככת'
  • [זה ימו]ת בעצם תמו וג' עטיניו מלאו חלב ומוח וג' וזה ימות בנפש מרה וג' יחד
  • על [ע]פ[ר] י[ש]כבו ו[ג'] וסופנו למות ככת' כי מות [נ]מות וכמים הנגרים וה[ענין]
  • השביעי כי נדע שרעות ה[עו]ל[ם] הזה רב[ות ו]גדולות .....קו...
  • בו כי חיי צער יחיו בו כי העשיר ירושש ו . . . . . . . . . . . .
  • עליהם ככת' כי אם יגדלו את בניהם וג' ואשר יחפ[וץ שלא יתיסר לא]
  • בגופו ולא בממונו ולא בבניו הוא חפץ שקר ו........[מי מן]
  • הנביאים והצדיקים חיה בלא צער הלא כולם ......
  • והענין השמיני כי חיב ה[מ]תאבל על בניו ועל [ב]נו[תיו לקחת מוסר מן]
  • הנביאים והצדיקים אשר מתו בניהם ובחייהם ...... [אהרן]
  • הכהן הראש אשר מתו בניו בחייו ככת' ותצא אש [מלפני י"י ותאכל אותם וימותו]
  • לפני י"י ודמם אהרן ושתק ברצותו משפט' י"י ככת' וידם אהרן.וגם דויד ה[מלך]
  • צם ובכה בעוד הילד חי וכשמת נתנחם כי אמר כי הוא ילך אל בנו ובנו לא י[שוב]
  • אליו ככת' ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני י"י על
  • הילד ועתה מת [למה זה אני] צם האוכל להשיבו עוד אני וג'. ואיוב מתו ש[לשת]
  • בניו בשעה אחת וקיבל דין יוצרו ככת' ויאמר ערום יצאתי וג' ואחרי כן [אמר גם]
  • את הטוב נקבל מאת האלהים וג' ולכן השיב י"י את שבותו והטיב אחריתו ככת'
  • ויי"י שב את שבות איוב בהתפללו כן חיב האבל המתאבל על בניו להנחם
  • ...להיות כנביאים האלה אשר נתיסרו בבניהם להיות כהם וגם בדברי
  • [ר' יוחנן שאמרו חכמים שה]יו לו עשרה בנים ומתו בחייו וצידק דין יוצרו. והענין
  • [התשיעי כי נדע שהמ]ות טוב מהחיים וכי אשר המיתו יי"י לטוב לו ככת' [כי טוב]
  • [חסדך מחיים שפת]י ישבחונך. והענין העשירי כי אנחנו יודעים שהמתים
  • עתידים לחיות כי יי"י מחיה את כולם וכי האב יודע את בניו וישב עמם ככת'
  • ... וג' וכאשר ידע ה[אב]ל כל אלה בלבבו או שיודיעו מודיע יסורו
  • [ממנו אנח]ותיו ויעברו דאגותיו ככת' ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך
  • [ישעשעו נפשי].

No. 2

  • ....ה אכן כן הדבר באמונה ומי כמוהו פוקד שמע[יד]
  • [על זאת ככת' הל]א תכן לבות הוא יבין הלא אלהים יחקר זאת והזכות ...
  • .... עושה אותה וענות[נות]ו שאינו מחזיק טובה לעצמו מ..יו..ר
  • ....יה שכר גדול מן הראשון ואין אנו צריכין להגיד לו איך ספרנו
  • [קודם ואש]ר חדשנו עכשו סיפור חסדיו וטובותיו כי אין נאה לאמרם בפניו
  • [אלא מקצתו וכל]ו ש[לא] בפניו וכמה שלימדונו חכמינו אומרין מקצת
  • [שבחו] של [אדם] בפניו וכלו שלא בפניו כדרך שאמר הקב"הו לנח בפניו כי
  • [אתך ר]איתי צדיק לפני בדור הזה ושלא בפניו העיד עליו נח איש צדיק תמים
  • היה בדורותיו את האלהים התהלך נח. ועתה ישים גדולנו אלוף יחי לעד אלי
  • לבו לחדש את חסדיו עם חידוש הדבר הזה והאגרת אשר אנו כותבין אל ק[ירואן]
  • יקראנה בקהל. וכאשר כתב כי עשה בראשנה אשר שלח נסחי אגרותינו א[ל כמה]
  • מקומות כן יעשה [עכש]ו גם בזאת, כי הראשונות עשו פירות וכן גם אלה יעשו
  • והנה באה לפני[נו אגר]ת מחמדנו ומשוש לבנו ואוה[ב]נו וידידנו מרי ורבנא
  • יוסף בן מרי ורבנא יעקב אלוף בן עוכל יחיהו קדושנו [ויתמ]כהו ויגוננהו ויהי ז[כר]
  • אביו לברכה כי הבטיח אלוף יחי לעד בהבטחות יפות אשר אנו מקוים לראות[ן]
  • וודאי כי בצדקת אלוף נט' רח' שמו אלהיו נשוא פנים [כמה שאמרו חכמינו]
  • נשוא פנים שנושאין פנים לדורו בעבורו למעל[ה כגון ר' חנינא בן דוסא למטה]
  • כגון ר' אבהו בביתו שלקיסר וכן יתקיים בו לעול[ם] כ[כת' כי שמש ומגן י"י אל' חן וכבוד]
  • יתן י"י לא ימנע טוב להולכים בתמים. [וישא אלוף נט' רח' שלום למחמד]
  • עינינו ומשא נפשנו ונכבדנו וחשובנו מרי ור[בנא ... ישגבהו קדושנו]
  • ויתמכהו ויברכהו ומן השמים יבא לו שלום ..ו..
  • בטובות והאלהים יוסיפהו חן וכבוד ויפק רצון ... וב[רכה בלי]
  • קצה ובלי תכלה לזקננו ישישנו גדולנו האדיר ...רה ותפארת.. [אב]רה[ם] (?)
  • הלוי ישגבהו קדושנו ויעזרהו ויתמכה[ו] .........שבחו גדול מלמנות וחכמתו
  • [רבה מלספר ישא] אלוף יחי לעד שלומם והטורים האלה באהבה
  • כי המה סגלת חמדתנו. ואל אדירנו איתננו מר רב בהלול הרב נטריה רחמנ'
  • וקימ' בן מר רב יוסף זכ' לב' יצו אלוף יחי לעד לאמר כי נכספה וגם כלתה
  • [נפ]שנו לאגרתו ולדבריו הנעימים ומחקריו המופלאים ושתי מחברות של שאל[ות]
  • [ב]אנו מאתו מקץ כמה שנים ותשובות שתיהן יחדו כתבנו ושלחנום אל [מר רב]
  • שמריה הרב נט' רח' כי על ידו שולחו. המחברת האחת כתב לפנינו כי ה[גיעה]
  • אליו והשנית אחרי א[ש]ר שלחנוה חדלו אגרותיו כי נספח על חבורת ארץ [הצבי]
  • ולא ידענו מה [היה לה נבקש] שיודיענו ההגיעה אליו למען נשקט, אם לאו למ[ען]
  • נשלחה את נסח התשובות עוד שניה. וגם אנו תמהין מן מר רב בהלול הרב נט' רח'
  • איך התאפק השנים האלה מלכתוב ספיקותיו ומחקריו כי זכות היתה [זאת]
  • לנו ושלום מן השמים יבואהו ולכל קרוביו וכל סיעתו הסיעה הקדושה. וה[נה]
  • הגד לפנינו כי יש במקומכם איש גדול בחכמה הר שלתורה
  • מר רב חושיאל בן מררב אלחנן שמו ינצרהו יוצרו ותמהנו איך נתא[פק מלשלוח]
  • מחקריו אל שער הישיבה למען ישתתף בדקדוקיה כאשר עשו הר[אשונים]
  • [להראות] כחו בחדריה וקושיותיו הנפלאים ויבינום התלמידים ותרבה ה[דעת]
  • ....אלוף נט' רח' ישיאהו מפינו אלפי שלום ורבבות ברכות ויודיעהו כ[י חפצים]
  • אנו לקרוא את דבריו ולשמוח באמריו ואם יתאסף יפשטהו אלוף נט' רח' כי
  • הוא כמונו וסגלת חמדתנו. ויקח אלוף את אגרתו וישלחהו לפנינו כי זאת [מנחה]
  • עריבה ואשכר רצון הוא עדינו כן יעשה וי"י ישיגהו כל משאלותיו. והנה
  • תבענו מן אלוף נט' רח' שישים את כואנתו לנצח את מר רב חנוך הרב נט' רחמ'
  • על תשובות האגרות אשר נכתבו אליו מלפני נזרנו גאון הגדול יחי לעד
  • ולא יחריש ממנו עד יעשה זאת. ושמחנו בדברי יקירנו מחמדנו מ'ר' יוסף בן
  • מ'ר' ברכיה נט' רח' ובאמרי נעם הטהורים אשר ידבר והוסיף לקח בעינינו ונכוחה
  • תבונתו וקראנו עליו לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יוסיף לקח ומי יתרע את
  • אלוף נט' רח' כי אם כזה ומי חבריו בלתי סגלת העולם. והנה שלחנו עם זו האגרת
  • שתי אגרות פתוחות אל כל המערב יעש כאשר תבענו ממנו לשלוח נסחיהם
  • אל כמה מקומות. ותשובות שאלות אחינו אנשי פאס המבורכים לי"י ושתי
  • אגרות פתוחות אליהם יודיענו הגעתם. וחמדתנו אהובנו ידידנו מ' ר' נחום
  • החזן נט' רח' בן מ' ר' יוסף החזן הגדול נוחו עדן יודיענו אלוף אנה הוא ואת שלומו כי אח
  • חביב הוא לנו ועמנו גדל מנעוריו והוא נכבד וגדול בתורתו ומקומנו צריך לו הרבה
  • כי נאספו הזקנים והוא עכשו המוקדם על כל החזנים אשר בבבל, ובנו עומד בכנסת
  • גדולה בבגדאד ואהוב. וכל אשר כתבנו אל אלוף יביט בו ויעשהו ויגיד לנו שלומו
  • וכל חפציו ושאלותיו ושלום אלוף וחייו וימיו ירבו לעד. י"ד באלול שי"ז ישע רב
  • (שארית שאלות אנשי פאס וזה הקונטרס הרביעי (וכן אף בגיליון). הסופר השתמש
  • בנייר החלק והעתיק את סוף התשובה בענין)
  • בקייה שאלות אהל פאס והדא אלדרג אל ד'
  • של ר' יוסי שמנכה לה חצי כסף קידושין חיבת היא להחזיר לו מהם שני כספים
  • וחצי כי כבר נתחיב לה שנים עשר כסף וחצי שהם מוהר שלה ונתחיבה היא לו
  • לנכות חצי כסף קידושין אשר נתנם בעת קידושיה והרי חמשה עשר כסף ולכן אמרנו
  • שהיא חיבת לו לפי טעמו של ר' יוסי להחזיר שאר חצי כסף קידושיה והם שני
  • כספים ומחצה. ואלה הם טעמי שלשת התנאים האלה ואין הלכה לא כר' יהודה ולא
  • כר' יוסי אלא שהלכה כר' מאיר כאשר אנחנו מפרשין:
  • וזה שאמרנו במאי עסיקינן אולימא בשמתה היא מי אית לה כתובה והתניא מתה אין
  • ליורשיה כתובה עליו, כי אם מתה והיא נשואה בעלה יורשה ואם מתה והיא ארוסה
  • אין ליורשיה עליו תוספת כתובה. ועוד אמרנו אילא בשמת הוא ת[אמר] תנו לי
  • בעלי ואשמח עמו ובודאי יש לה מוהר אם ארוסה היא ומת הוא כאשר אמרנו אשה
  • ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מיטמא לו מתה אינו יורשה
  • מת הוא גובה כתובתה ועוד אמרנו ואילא [באשת ישראל] שזינתה ובמאי או ברצון
  • מי אית לה כתובה וא[ילא באונס מישרא שריא ליה] [שאמ]רנו להלן והיא לא נתפשה
  • אסורה הא נת[פשה מותרת ועוד אמרנו אלא באשת כהן] שהיא אסורה לו כאשר אמרנו
  • להלן ויש [לך מותרת שאף על פי שנתפסה אסורה] ואי זו זו אשת כהן, אף על פי
  • ש[אסורה לו אית לה כתובה כמו שאמ' בסוף] תלמוד נדרים אמ[ר רב פפא בדיק לן
  • רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה] [או] אין לה כתובה וכו' [עד ואלא באשת
  • כהן וכו' אלא לאו באונס וקתני יש לה כתובה]
  • (וכאן נפסק כתב היד)

T-S 10G5.8 1v

1v

T-S 10G5.8 1r

1r

T-S 20.100 1r

1r
Image Permissions Statement
  • T-S 10G5.8: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.
  • T-S 20.100: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.