Letter: T-S Misc.35.4
Letter T-S Misc.35.4Tags
Input date
In PGP since 1990Description
Letter by Israel Gaon b. Shemuel b. Hophni to an unknown community.
Edition: Mann, Jacob
Translation:
T-S Misc.35.4 1r

Transcription
Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature (New York, NY: NY KTAV Publishing House, 1931), vol. 1.TS Misc. Box 35, f. 4, (formerly Loan 4) ed Mann, Texts, vol. 1, pp. 167-177, 06-21-90, Y.S. (p) Letter by Israel Gaon b. Samuel b. Hophni. (Fol. 1, recto)
- ויהיה עמם. להעצים שמם. כענין
- שכ וישב עמי בנוה שלום ובמש
- מבטחים ובמנוחות שאננות:
- וירחיב גבולם. וישלם גמולם.
- וישמע קולם.ויפדם ויגאלם.
- ככת הרחיבי מקום אהלך ויריעות
- משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי
- מיתריך ויתדתיך חזקי. וי'י יחזק
- ימינכם. ואל תיראו כי הוא עזרכם.
- ככת כי אני י'י אלהיך מחזיק ימינך
- האומר לך אל תירא אני עזרתיך
- והוא ברחמיו יאזין ברכותינו
- לכם. וישמע תחנותינו בעדכם.
- ויקשיב תפלותינו בכם. לברך
- בתיכם וצאצאיכם. ככ כי אצק
- מים על צמא ונוזלים על יבשה
- אצק רוחי על זרעך וברכתי על
- צאצאיך. שלום אמת ובר[כה]
- אמצת ומדע והשכל ותפלה ז[כה]
- וחן וחסד ושלות השקט וח[כ]מ[ה]
- וגבורה והוד והדר וכשרון והצלה
- וכבוד ותפארת ורצמן סלה וחמל[ת] אל[הים]
Translation
T-S Misc.35.4 1v

(fol. 1, verso)
- ושושע שמחות ונעימות נצח
- וחוסן ויקר ופדות וישועה.
- והצלחת מעשים. ולוית חן
- ורוח והצלה וחילוץ עצמות.
- והשכלת דרכים ושאר הברכות
- יהיו לכם אחינו מאת יוצרנו
- ולכל קרוביכם ונלויכם.
- שאו שלום ממנו ומן
- יוסף בן אב דודנו ומן האלופים
- והחכמים השרים והסגנים.
- ובני הגאונים והשופטים
- והתנאים והתלמידים
- והסופרים כי בעז חנות
- אלהינו אנו שוכנים בטח
- ושאנן תנת כנפיו נחסה
- [ונתלו]נן נודהו ונהללהו ונספרה
- [נפל]אותיו ככ אספרה שמך
- [לאחי] בתוך קהל אהללך.
T-S Misc.35.4 2r

(fol. 2, recto)
- ובכל פרק אשר אנחנו קובעים
- ועצרה אשר אנו מקדשים ברוך
- נברככם אחינו אדירינו על
- שער הישיבה ונגיד מהלליכם
- ונזכור שבחכם. יהי רצון מלפני
- קדושנו לקיים ברכותינו בכם
- להאריך חייכם ושנותיכם ולמלאות
- משאלותיכם ולפדותכם מכל צרה.
- לקיים בכם מקרא שכתוב ופדויי
- י'י ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת
- עולם על ראשם ששון ושמחה
- ישיגו ונסו יגון ואנחה.
- ומודיעים כי אלהינו יתרומם
- זכרו לעולם טוב מכל הטובים
- המטיבים כי רבו טובותיו ועצמ[ו]
- חסדיו על ברואיו הסגולים
- וביותר על עמו ישראל ככת ח[סדי]
- י'י אזכיר תהלות י'י כעל כל אש[ר]
- גמלנו י'י ורב טוב לבית ישרא[ל]
- אשר גמלם כרחמיו וכרב חס[דיו]
T-S Misc.35.4 2v

(fol. 2, verso)
- ולכן אנו חייבין להודות לו ככת
- הודו לי'י כי טוב כי לעולם חסדו
- ותחלת טובו וחסדו כי בראנו
- חיים מתאוים ומתענגים ככת
- חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך
- שמרה רוחי ובשובנו אל נפשנו
- לראות הרכב גופינו וחיבור איברינו
- נדע כי בורא חכם בראנו וכאלו
- הוא נגד עינינו ככת ומבשרי אחזה
- אלוה לפיכך חיבים אנו לדעת
- אותו בראיותיו ותהלותיו וכן כתוב
- וידעת היום והשבות אל לבבך
- כי י'י הוא האלהים וג' ואם לא
- נדעהו איכה נעבדהו ונאמין
- בדברי שלוחיו הבאים אלינו
- הלא כן כתוב ונדעה נרדפה
- לדעת את י'י וג' וכה הבטיח
- לעתיד שלא יצטרכו אחד לחבירו
- ללמוד ממנו חכמת דעתו כי
- כולם ידעו אתו ככת ולא ילמדו
T-S Misc.35.4 3r

(fol. 3, recto)
- עוד איש את רעהו ואיש את אחיו
- לאמר דעו את י'י כי כלם ידעו
- אתי וג' וטוב י'י אדנינו ואם
- רב הוא מלפרטו אמנם נזכור
- מקצת לפי אילותנו. והם עשרה
- פנים האופן הראשון אור השכינה
- וכן כתוב ויאמר אני אעביר כל טובי
- על פניך וג' ויש שאמרו שהם תהלותיו
- הנזכרים בשלוש עשרה מדות
- שלימד לקראתו בהם ולהתחנן
- לפניו בדבריהם ככת ויעבר י'י
- על פניו ויקרא י'י י'י אל רחום וחנון וג'
- והאופן השני רחמיו על הבריו[ת]
- ככת טוב י'י לכל ורחמיו על כל מעש[יו]
- והשלישי בנין בית המקדש
- ככת הטיבה ברצונך את ציון
- תבנה חומות ירושלם. והרביעי
- לשבת בבית י'י ולגור באהלו ככת
- אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי
- ושבתי בבית י'י לארך ימים.
T-S Misc.35.4 3v

(fol. 3, verso)
- והחמישי בהציל את יראיו מאויביהם
- ככת חנה מלאך י'י סביב ליראיו
- ויחלצם טעמו וראו כי טוב י'י
- אשרי הגבר יחסה בו. והששי
- כלכול ברואיו ופרנסתם ככת
- כפירים רשו ורעבו ודרשי י'י
- לא יחסרו כל טוב. והשביעי
- ענות קרואיו אשר יקראוהו
- באמת ככת ענני י'י כי טוב חסדך
- כרב רחמיך פנה אלי. והשמיני
- בעשות אותות ונפלאות ככת
- עשה עמי אות לטובה וג'.
- והתשיעי בקיבול השבים אליו
- הנכנעים לפניו ככת חטאות נעורי
- ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי אתה
- למען טובך י'י טוב וישר י'י
- על כן יורה חטאים בדרך. והעשירי
- טוב העולם הבא ושכר הצדיקים
- ככת לולא האמנתי לראות בטוב י'י
- בארץ חיים. וכת מה רב טובך

(fol. 4, recto)
- אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים
- בך נגד בני אדם. לפיכך חיב
- האדם לעסוק בתורה וללמוד ולדעת
- את י'י בראוי לו כי בכן יגדל טובו
- וחסדו עליו ויבהיק זיוו שכך אמרנו
- אמ ר שמעון בן לקיש כל העוסק
- בתורה בלילה הקבה מושך עליו
- חוט שלחסד ביום שנ יומם יצוה י'י
- חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי
- מה טעם יומם יצוה י'י חסדו מישום
- דבלילה שירה עמי ואיכא דאמרי
- אמ ר שמעון בן לקיש כל העוסק
- בתורה בעולם הזה שדומה ללילה
- הקבה מבהיק זיוו לעולם הבא
- שדומה ליום שנ יומם יצוה י'י חס[דו]
- ובלילה שירה עמי וג וחיב הל[מד]
- תורה להיות יראת י'י נגד פניו ולגור
- מחרונו ולשמור חקותיו ולעשות
- רצונו ומצוותיו כי בכן יצליח וישכ[יל] בכל
- דרכיו ככת ובכל מעשה אשר הח[ל]

(fol. 4, verso)
- בעבודת בית האלהים ובתורה
- ובמצוה לדרש לאלהיו בכל
- לבבו עשה והצליח וכן אמרו
- רבותינו אמ ר יהושע בן לוי כל
- העוסק בתורה נכסיו מצליחין
- דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים
- משלש בכתובים כת בת ושמרתם
- את דברי הברית הזאת ועשיתם
- אתם למען תשכילו את כל אשר
- תעשון שנוי בנביאים לא ימוש
- ספר התורה הזה מפיך והגית בו
- יומם ולילה למען תשמר לעשות
- ככל הכתוב בו כי אז תצליח את
- דרכיך ואז תשכיל משולש
- בכתובים והיה כעץ שתול על
- פלגי מים אשר פריו יתן בעתו
- [ו]עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצ

(fol. 5, recto)
- ואף על פי שהלמד מתחיל לקראת
- בתורה חיב לשנות במשנה ובתלמוד
- ואחרי כן לסבור ולחקור שכך אמרנו
- אמ ראבא ליגמר איניש והדר ליסבר
- כי אם בתורת יי' חפצו ובתורתו יהגה
- יומם ולילה. ואל יסמוך על המקרא
- לבד כי יש בפירוש כל דבר כמה פנים
- והרבה פעמים שוים זה כנגד זה.
- ובשוב האדם אל דברי רבותינו
- אשר העתיקום בפתרון כל מצוה
- ומצוה לבאר אי זה אופן הוא הרצוי
- לא ידע חפץ בוראו לעשותו. כ[י רק]
- השמע הוא העיקר ולכן ינחלו ה[חכמים]
- באמת בהיותם רבים ועצומים כ[בוד]
- ויקר ככת אשר חכמים יגידו ולא
- כ[חד]ו מאבותם להם לבדם להם נתנה
- הארץ ולא עבר זר בתוכם. הלא
- תד[עו כי] כאשר אמר אלהינו שלוש
- פעמ[י]ם בשנה יראה כל [זכ]ורך

(fol. 5, verso)
- והיה הדבר הזה כלל העתיקו
- רבותינו בפירושו מה ששנינו
- הכל חיבים בראייה חוץ מחרש
- שוטה וקטן טומטום ואונדרגנוס
- נשים ועבדים שאין משוחררין
- החיגר והסומה החולה והזקן
- וכל שאינו יכול לעמוד ברגליו.
- ולכן הוציאו רוב הנזכרים
- מן הכלל ההוא מפני שלא באו
- תחתיו טמטום ואונדרגנוס
- ונשים וגם מקצת הנזכרים
- [י]צאו ממנו בראיות השכל
- [ו]תחלתם השוטה כי כבר ידענו
- שאינו חיב במצוות לא בחג
- ולא בזולתו כל זמן שהוא בשטיותו
- וגם החולה והזקן שאין בה[ם]
- יכולת כי לא חייב יוצרנו לעשות
- יתר מן היכולת ולא ה[יכול]ת
- כולה [ב]זאת ידענו שיצא[ו] אילו

(fol. 6, recto)
- בראיות השכל והנשארים
- בראיות השמע נודעו. ולולי
- דבריהם אשר ידענו אמתם
- וכי מפי הנביאים הועתקו
- היה החרש וה[קט]ן והעבדים
- והחיגר והסומה ומי שאינו
- יכול לעלות ברגליו חייבים
- כולם בראייה ובאים תחת
- המקרא הזה ו[אלא] כשהוציאום
- והגידו שאינן [חייבין] ידענו שהמקרא
- בכל מצוותיו [צר]יך [לי]מוד ולימוד
- פתרון כל מצוה ומ[צוה]. וכן בס[דר]
- קרבנות שכת[וב] בה וסמך ידו [על]
- רא[ש הקר]בנ[ות יצ]או רבים ש[אינם]
- חיבין [לסמוך ש]כך אמרו הכ[ל]
- [סומ]כי[ן חוץ מח]רש שוטה ו[קטן]
- [וסו]מה [ועובד כוכבים והע]בד והשליח ו[האשה]
- כל[לות ב]מקצת המצוות [חיב לבדוק]

(fol. 6. verso)
- היש על הכלל ההוא תנוי או פרט
- שאם יש תנוי חיב לעשות לפיהו
- ולכן כשאמרו כל מצות עשה
- שהזמן גרמה אנשים חיבים
- ונשים פטורות.[הוצ]יאו תנוי על
- הכלל הזה ואמרו הרי מצה
- ושמחה והקהל דמצות עשה
- שהזמן גרמה ונשים חיבות.
- לפיכך אמ [ר] יוחנן אין למידין
- מן הכללות [ואפילו] במקום שנ
- בהן חוץ. ולא [א]מר שלא ללמד
- [מ]הם כל [עק]ר אילא שאם יראה
- [הכל]ל יחפש ויבד[וק] היש ראיה
- [לה]וציא ממנו . . . . [ז]ולת . . . . מוצא
- אמרם חוץ ו . . . . . . . ה
- . . . אחריה ואם . . . . . . לפ[י]
- [הכ]לל ההוא ור . . . . . . [וז]ה
- [ש]שנינו בכל מע[רבין ומשתתפים]