Letter: T-S 13J24.8

Letter T-S 13J24.8

Tags

Input date

In PGP since 1989

Description

Letter from Abū l-ʿAlāʾ, in Alexandria, to Ḥalfon b. Netanel, in Fustat. Dating: 1141 CE. Abū l-ʿAlāʾ reports on quarrels and intrigues within the Alexandrian community regarding the visit of Yehuda ha-Levi and also includes information about the compilation of Yehuda ha-Levi's new poems in a dīwān. He adds a clandestine postscript in Arabic script, "Burn after reading." (Information from Frenkel.)

Images and transcription

Transcription

Recto:

  • בשמ
  • תאכדת אשואקי למולאי וסיידי אטאל
  • אללה פי אלנעמה בקאה ואדאם עלוה
  • וארתקאה וחבאה ווקאה ותאכרת
  • אכבארה ען מנתצרהא גמע אללה בה
  • עלי אלמרגוב אנה אלקאדר עלי דלך
  • אן שאללה וכנת קד כתבת כתאבין ולם
  • אלחק אלמסאפרין פי אמור אלמס
  • אד כרגו ען סחר פאתבעת הדה
  • אלחרפין לאעלמך מא כנת עיינת
  • עליה פי אלכתאבין אלמתקדמין לחצרתה
  • וחצרה מולאי אבי אלרביע גמע
  • אללה בכמא אן שאללה ואערפה איצא אן
  • עבדך ואלדי מא קצא חאגה לא מן גהאז
  • אלשרק ולא אלגרב מסלם עליך מנתצר
  • אכבארך במא תצלה מן אמר אלספר
  • פנשתהי מן תפצלך כתאב במא פי נפסך
  • אן שית יטלע אליך ואן שית ינתצרך ואמא
  • עבדך בו אלעלא עלם אללה תע ואללה לולא
  • אשגאל גויים מן גדולי המקום ומא
  • תם מן יקום מקאמי לכנת עוץ כתאבי
  • הדא ורבמא כאן דלך גמעה אלעיד
  • ולא אבאלי מא יבאלי בה גירי מן אמור
  • דניאיה ואמא אלאמור ואמא אלאמור
  • אלדי תגדדת פהי אן אלדיאן אכד תלך
  • אלקצ[[ידה]]/איד/ גמיעהא וגעלהא פי דיואן
  • ות/ר/גם עליהא הדא מא קאלה

Verso:

  • מר יהודה פי פסקיה וזראקאת והדא מא
  • קאלה גואבה והדא מא קאלה מר יהודה שץ
  • פי דגאג וה/ד/א גואבה ומא קאלה פי פלאן
  • ופי פלאן ופי פלאן ומא קאלה פי אלמנאם
  • פכאן מן יעא/י/נהא ממן לם יקף עלי גירהא
  • יקול טאלב חג יכון הדא קולה פי שי הדיאן
  • וכאצה אד עאין מא עאין והדא גמלה
  • תגני ען אלתפציל וכל הדא ענדי בשה/ו/ד
  • בשהוד אלא כבר ואחד לם יקולה אלא
  • ואחד מן נאחיתה ואנה קאל קד אערץ
  • עליה פי ביתה כיאר אלנאס כבז לם יאכלה
  • וכאן ענדנא לם יזל וימדחנא פקאם
  • קיאמה גמאעה ממן //אצמר// אן טרא הדא עליה
  • לעמרך אסמעת כל מנהם גואבה ואן
  • כנת גיר ראצי עלי מן כאן הדא בסבבה
  • מן נאחיה אלדיאן לסומהם אלנאס הדא
  • ופי קולה פי אלקצידה אלדי אולהא סעפי
  • בחנוכה לא שמחים יקול פיהא לבין
  • קוצים כסוחים: ומא חמלני עלי דלך
  • ואללה אלא מחבתך מחץ וליס בגצה
  • גירך ושפקתי עלי ה/ו/דה יגדל לעד
  • ולא תסומני פי הדא כלה לטיש וללכפה פמא הו
  • כלקי ואנמא אנא בפרד וגה גיר מוארי לא
  • פי דיני ולא פי אמור אלדניא כץ נפסך באתם
  • סלאם ומולאי צאחב אלשרטה ומולאי בו אלרביע
  • ומולאי מ יצחק אפצל סלאם
  • הוסיף מזורך אל מזור לבי כי אהבתך שכנה חובי
  • יום יחזק מכאוב לבבי בך אראה כתביך
  • וסר עצבי
  • يقرا ويحرق في ساعته والسلام

Remarks הערות Recto

  • גויטיין תרגם: '"כבר שלחתי שני מכתבים בענייני המס אך לא השגתי את הנוסעים'. גם גיל ופליישר הלכו בעקבותיו ותרגמו באותו אופן, אך על פי פשט הכתוב, לא המכתבים הם שעסקו בענייני מס אלא הנוסעים יצאו לדרך בענייני מסים, ואבו אלעלא ביקש לנצל את נסיעתם ולשלוח את המכתבים בידיהם. לא אבו אלעלא הוא העוסק אפוא בענייני מסים ושתדלנות, ומכתביו לא נועדו להסדיר את ענייני המס של יהודה הלוי וחברו למסע. דבריו של גויטיין (שם, עמ' 345-344) בשרטטו את דמותו של אבו אלעלא כעסקן ציבורי נכבד העוסק בענייני שתדלנות, ראויים לעיון מחדש.
  • על סמך שורות אלה הסיק גויטיין, ובעקבותיו הלכו גם גיל ופליישר, כי הנמען הוא ר' יהודה הלוי וכי מדובר בסידורי ההפלגה שלו ערב יציאתו מאלכסנדריה. ראו גויטיין, מכתב, עמ' 314, אולם המילה 'ג'האז', שגויטיין מפרש כ'סידורי הפלגה בים', פירושה בדרך כלל הוא ציוד או סחורה, ובמיוחד סחורה העוברת מארץ לארץ (ראו מילון דוזי, מילון ליין). גם המילה חאג'ה משמשת במכתבי סוחרים מהגניזה כמונח הבא לציין סחורה, לכן נראה לי כי הקטע כולו עוסק בענייני מסחר שגרתיים ולאו דווקא בסידורי הפלגה בים. משום כך סביר יותר להניח שהמכתב מיועד אל אחד מסוחרי הזמן הגדולים, כגון חלפון בן נתנאל, ולאו דווקא אל ר' יהודה הלוי. סימוכין לכך אפשר למצוא במכתב ההתנצלות שפרסם אבו אלעלא עצמו על כתיבת מכתב זה, המיועד אל חלפון בן נתנאל ולא אל יהודה הלוי. ראו גיל-פליישר, 49.
  • גויטיין ראה בשורות אלו רמז לכך שהכותב הוא אישיות מרכזית, העוסקת בענייני שתדלנות ומתווכת בין הקהילה באלכסנדריה לבין ה'גויים מן גדולי המקום'. ראו שם, עמ' 343. נראה לי , בהתאם לפירוש השורות הקודמות, כי גם שורות אלו אינן עוסקות אלא בענייני מסחר. אבו אלעלא טרוד בעסקיו המסחריים עם אנשי שלטון מוסלמיים ולכן אינו יכול להתפנות ולנסוע לקהיר. קשרים כאלה היו נפוצים ומקובלים מאוד. ראו למשל גויטיין, חברה, ב, עמ' 295-293.

ע"ב

  • בשורות אלו הלכתי על פי תרגומו של בנעט. ראו יהלום, שירה וחברה. גויטיין מתרגם באופן שונה, וראו לאחרונה גם את תרגום גיל-פליישר.
  • גויטיין (וגיל-פליישר בעקבותיו) סבר שפסוקים אלה מדברים על אכילה ומרמזים על התחרות שניטשה בין חשובי הקהילה באלכסנדריה על הזכות לארח את ר' יהודה הלוי. אולם פעמים רבות המובן של המילה 'כ'בז' [=לחם] ושל צירוף המילים 'אכל אלכ'בז'[=אכילת לחם] הוא להתפרנס, להרוויח לחם. ראו למשל תעודה מספר 94, ע"ב, שורות 16-15: 'תהיי לי שי ינפע אלכבז' [=תסדר לי משהו שיועיל לפרנסה]. וכן TS 20.121(תעודה מספר 34), ע"א, שורה 33; TS 16.286 (תעודה מספר 31), ע"א, שורות 37-36: 'ענדה מעישה יציבהא לא בד מא יאכל פיהא/ כבז' [=יש לו פרנסה בטוחה שהוא אוכל ממנה לחם]. ראו גם גויטיין, יישוב, עמ' 153, הערה 80. על כן נראה לי שיותר משיש בשורות אלו משום התרברבות בנכונותו של יהודה הלוי להתארח ולסעוד בביתו של הדובר, יש כאן תלונה על כך שהמשורר מצא לנכון למצוא את פרנסתו ולהכביד דווקא על אנשי אלכסנדריה - למרות אפשרויות פרנסה בשפע שהיו לו בביתו בספרד. וראו את דברי יהודה הלוי עצמו באיגרתו אל הנגיד שמואל בן חנניה, דיואן ריה"ל, א, עמ' 211: 'וה' ברכני/ ולא הצריכני/ ורק אין דבר, ברגלי אעבורה. הבאתי ידי/ די/ והשארתי אחרי ברכה. והיה עם לבבי שאכבד ולא אכבד על אדם'.
  • האישים הנזכרים בשורות אלו, שאבו אלעלא מוסר להם דרישות שלום: יצחק, בנו של ר' אברהם בן עזרא, אבו עמר 'צאחב אלשרטה' [=ראש המשטרה] ובו אלרביע הם גם בני חוגו הקרובים ומיודעיו של חלפון בן נתנאל, שהיה בקשרים הדוקים מאוד עם בני מעמדו: אינטלקטואלים, סוחרים ונושאי משרות ציבוריות בספרד. משום כך קשה להניח, על סמך פריסות שלום אלו, שהמכתב נכתב דווקא ליהודה הלוי, שהפקידו מאוחר יותר בידי חלפון בן נתנאל, כהנחתו של גויטיין (גויטיין, שם, עמ' 349-348), אלא סביר יותר להניח שהוא יועד מלכתחילה אל חלפון בן נתנאל עצמו.
  • שורה אחרונה זו, הכתובה באותיות ערביות, מסבירה את העדר הכתובת ואת הסגנון הישיר ונטול המליצות שבמכתב זה. אין זה בגלל יחסי הקרבה האינטימיים שבין הכותב לנמען, הנמצאים באותה דרגה חברתית כהנחת גויטיין (שם, עמ' 343, 344), אלא משום שזה מכתב סודי שנכתב לתכלית ברורה ומוגדרת ונמסר באופן דיסקרטי ביותר מיד ליד. זו בוודאי גם הסיבה האמיתית לכך שהמכתב לא נשלח במסלול הדואר הרגיל עם 'האנשים שיצאו בענייני המס', אלא באופן נפרד; כנראה בידי אדם מהימן במיוחד.
Image Permissions Statement
  • T-S 13J24.8: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.