Literary text: AIU IV.C.486

Literary text AIU IV.C.486

What's in the PGP

  • 2 Transcriptions

Description

India Book II, 39. One of two copies of a poem by Avraham ben Yiju, praising Maḍmūn and cursing his enemies. Aden. T-S 8J16.23 (PGPID 5403) is written in the hand of Ben Yiju himself, while this fragment is written in the calligraphic, square hand of a scribe. The poet signs his name in an acrostic: ABRHM ḤZQ YJW. The poem is about how Maḍmūn's enemies requited his kindness with treachery. But these enemies were ultimately compelled to acknowledge Maḍmūn's titles Sar and Nagid. Dating: ca. 1140–44 CE. (Information from Goitein and Friedman, India Book II.)

Tags

Image
Transcription
Translation

AIU IV.C.486 recto

°
recto
S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 2: Madmun, nagid of Yemen, and the India trade: Cairo Geniza documents‎ (in Hebrew) (Ben-Zvi Institute, 2010).
  1. ולה איצא ימדח סידנא מצמון נגיד עם יי
  2. אל יהוריד משנאיך עלוקה ויצמיתם בבור שאון העמוקה
  3. ויוסיפם כאב לבב ויגון וינחילם לעדי עד תפתה הדלוקה
  4. בני מרי אשר רצו לכבות נר ישראעל הדומה ליוחנן בן ברוקה
  5. ולא רהו ולא נתנו אל לבבם גם לא הלכו עמך דרך צדקה 
  6. רבי עצמון שית לבך לדעתי האזינה עדי בנאקי נאקה 
  7. אין עמם לבד כישוף ותמתון וחלילה לדעתם מבדיקה 
  8. הלא אתה גמלת[מו] חסדים [והזבד]תם והענקתם עניקה 
  9. והם עשו כמעשה בית יעזר להם בושת הפנים ולך הצדקה 
  10. משכתיך בעבותות אהבתי להודיעך כוחי שאין בו ספיקה 
  11. ונפשותם לא אדמה בנפשך אדני כי לא מאור שמש [כ]אור האבוקה 
  12. חדה ושמח בשירה העריבה ברוחב לב כרחוב ואפיקה 
  13. זכור ואל תשכח מריבה גם תלונה ודע כי המה בני מצה גם חלוקה 
  14. [קר]אוך [שר בעל כורח] ונגיד כמלקת ראש ממול עורף מליקה 
  15. ומה [יועיל בני אד]ם ישנאו איש יהי לאל במפעליו השיקה
  16. ישר דרך מבני האצילים בנו יפת אשר נודע במעשה הצדקה 
  17. גבר תמים גביר כל בני אל איש תבונה דולה מים עמוקה 
  18. וחכמתו תכרע לו ותשק תבונתו עפר רגליו נשיקה 
  19. וזה אמרי אני אברהם נין פרחיה בנו יגו אשר נפשי באויבך עשוקה 
  20. ונפשי בך דשנה וכוסי רויה שבח לאל המאזרני חיל תחת חיל ופיקה 
  21. אברהם חזק יגו / ככ' נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה / ונא' וייעפו נערים וייגעו וגו' / ונא' וקויי לי יחליפו כח וגו'