Letter: T-S 13J35.1 + T-S 20.94
Letter T-S 13J35.1 + T-S 20.94What's in the PGP
- Image
- 1 Transcription
Description
Letter from Yehoshuaʿ ha-Shofeṭ probably to the community of Aleppo. Dating: ca. 1020 CE (Gil) or late 1020s—early 1030s (Frenkel). Gil identified the sender as Yehoshuaʿ b. Yaʾir ha-Kohen, writing from Tiberias. Frenkel has argued that the sender is rather Yehoshuaʿ al-Lādhiqī, writing from al-Raqqa (Kalne). "The present letter recounts the appearance of a false nasi named Shem Ṭov, who waved a document tracing his lineage to the royal house of King David. He gained control of the Jewish communities in Egypt and Palestine, levied taxes, appointed deputies and envoys – whom the letter refers to by the Greek terms kantorin and okonomim (kenturion = centurion and oikonomos) – who sat in judgment. The people of all the communities “from Egypt to Kalne” accepted his authority, obeying and honoring him. Two years later, when it became clear that he was an imposter, he was expelled from Tiberias – his administrative center – and he died en route to “Edom,” i.e., Byzantium" (Frenkel). The identification of the addressees as the community of Aleppo seems to be based on the statement in l. 58 that this letter was a response to a request made by Yaʿaqov he-Ḥaver, identified by both Gil and Frenkel as Yaʿaqov b. Yosef he-Ḥaver, the leader of the community of Aleppo. (Information mainly from Gil and Frenkel.) Arnold Franklin discusses this document and provides a partial translation: "Our brothers, you are aware of the terrible things that befell our community and yours, Egypt, Jerusalem, and all of the Land Israel, at the hands of that so-called nasi, who acquired for himself a good reputation [or rather: was known as Shem Ṭov] and had in his possession a genealogy. He issued rulings, caused vexations, designated assistants, appointed deputies, wrote letters, dis- patched runners, collected taxes and traveled from place to place ad- ministering justice to Israel. . . . In your land you had the Sanhedrin and ḥaverim, scholars and students, who are more valiant in Torah than all others, yet they submitted to his authority and treated him with honor and respect, failing to check his lineage properly. They imbibed his words with thirst, praised him, eulogized him before the nations and extolled him in front of kings and princes everywhere he went, from Fustat to Raqqa. Neither scholar, nor 'head,' nor student hindered him; his bans were upheld and his rulings were registered before all. After two years it was revealed that he was not a nasi and that the communities had failed to recognize that the lineage he claimed was false. Nevertheless, they continued to respect him, insisting that he was a scholar" (Franklin, This Noble House, 85–86).
Tags
Editor: Gil, Moshe
T-S 13J35.1 1r
recto
- ]ברצון צוויים בשם טוב מנויים
- ]המתפללים ב . . . . . ל . . קאניים
- ]להמת . . ך תחת עץ החיים
- ]בורי תורה דורשי יקרה הוגי משנה וחודרי הלבות
- ]ם חוקרי נזקים . . . . ת ש . . . ם יודעי דקדוקי ה . . . א .
- ]מאותיהן ו . . . . . . . . . . קרים ל . . . . . . . . . . . . . רים
- מנצחים על יראת ייי האהובים והחכמים והיקרים שלום אמת ותוספת
- חיים וברכה זכה ושנות נעימים לכם הנבונים והחכמים והתמימים ולכל
- ישראל המונעמים יחיים שוכן מרומים
- שאו שלום גדול ממנו אנו הזקנים והעדים הכותבים עדותינו בכתב הזה
- ומר יהושוע השופט שלנו ומן המלמדים והסופרים והחזנים והפרנסים
- וכל קהל[ות]נו ה . . . . . כי שלום אנחנו בכל אתרינו ובכל עברינו מודי[ם
- לצור[נו] . . . . . למלכינו משבחים ליוצרנו על כל הטובות שגמלנו ועל
- כל הנסין שעשה לנו והוציאנו מחשיכה לאורה ומחמס לצדק והטה עלינו
- חסד לפני אדוננו המלך ולפני הפחות והרוזנים ו . . . . . . ו לנהוג עמנו באמת
- במשפט תורתינו ולעשות לנו כחפצינו ותאותינו וכן יהי רצון שיתדיר אדון
- השלום לנו ולכם השלום ל . . ן מן . . . . . תורתינו וסדרי משפטינו [ו]לא
- . . . להק(?) . . ויקרב . . . . . . . הישע וה . . . וההצצלחות והה . . . ות
- בקיום מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב
- משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך
- ומודיעים אנו לכבודכם כי הקד בר הו ברא עולמו בחכמה [. . . . . . . . . . .]לה
- ] בחכמה יסד ארץ וג וכ ראשית חכמת יראת ייי וג ו[כ . . . . ] מייי ל[
- בש כי אל ד|עות ייי ו . . . ן ויודעי דעת ומביני מדע וכ בת |[בונה] ובדעת
- הא למדנו שאין | חכמה נחה אלא במקום הדעת כי | כתיב ודעת אלהים
- מעולות וכ הלא היא ה|דעת אותי נאם יי והק בר הו קרא את | זה חכמה בעש
- ויאמר לאדם הן יראת י[יי היא חכמה . . .] | ל[יר]אה את שמו כד . .| עבדו את יי ביראה
- ועוד הוכיח לאשר שנא [. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .] דעת ויראת יי לא
- בחרו והירא נקרא [. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ] ברבים
- ואמרו רבון כל החסדים [. . . . . . . . . . . .] וחלק לעולם ושמחת לב ימות אדם
- ואל תבא תקלה על ידיו ורא[. . . . . . . . . . . . ] הסוד נמסר לנביאים ואילולי זה
- לא היו [. . . . . . . . . .] כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים הא למדנו משמואל
- עליו השלום בעת ראה אליאב בן ישי ויאמר: אך נגד יי משיחו השיבו הק בר הו
- אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא כי האדם יראה לעינים
- ויי יראה לל[בב] וכך נאמר באלישע ויי העלים ממני ולא הגיד לי ואתם יודעים
- אחינו כי בגולה נשארנו ריקם בלא רועה ולא נביא ולא אורים ותומים שנשאל
- בהם ונדע בין מעוות למתוקן ובין טוב לרע ובין מיוחס ללא ייחוס ובין נשיא
- לראש אבל יש לנו בגולה לדעת בין כהן ללוי ובין ללוי (!) לישראלי בקבלה וירושה
- והכהן שיאמרו לו אחיו הכ[ה]נים שהוא כהן ויעידו לו אנשי עירו וכן הלוי
- ולעת שיטלטל ממדינת ה[י]ם אל מדינות רחוקות ויבא יפרוס כפיו לברך ישראל
- בשם אי איפשר למנעו [ואבוי] לאומר לו איה יחוסך אלא הוא מברך ועומד
- במקום כהן ונוטל מעשר ואוכל חלה וכל מתנות כהונה וכך הלוי
- ולא נעלם מכם אחינו המעשים העצומים שעשה עם קהלותיכם ועמנו
- ועם ארץ מצרים ובירושלים ובכל ארץ ישראל אותו האיש הקרוי נשיא
- ונתכנה שם טוב והיה עמו כתב יחס ושפט ועשה קנתורין ולקח אוקנמים
- וכתב כתבים ושילח רצים ונטל מעשרות והכביד העול וירד ממקום
- למקום ושפט ישראל והיו במדינתכם סנהדרין וחברים וחכמים ותלמידים
- והיו גבורים בתורה יותר מכל ונכנסו תחת רשותו וכיבדוהו וייקרוהו ולא
- דקדקו אחר ייחוסו והיו שותים בצמאה את דבריו ואומרים לפניו שיר
- ומשבחים אותו לעיני גויים ומהללים אותו לפני מלכים ורוזנים בכל
- מקום ומקום שיכנס לשם ממצרים עד כלנה לא הזיקו חכם ולא
- ראש ולא תלמיד והיו אחרמותיו ק[יימי]ם וגזירותיו רשומים לעיני
- כל ולקץ שנתים נתגלה עליו כי אינו נשיא ונעלם מכל הקהלות
- ייחוסו שהיה אומר ש[ה]וא שקר ולא בושו ולא נכלמו מכיבודם לו
- כי אמרו חכם היה ובאימתו העמיד הדינים והוציא הגזילות ולא בישוהו
- ולא הכלימוהו אבל לקחוהו בעלי היראה והוציאוהו מטיבריה בלא חרפה
- ולא כלמה ושילחוהו לארץ אדום ומת שם בדרך
- ומגמת כתבינו זה אליכם אחינו להודיעכם בדרך קצרה אותו האיש שעבר
- עלינו באשר שאלתם בכתב יד ר יעקב החבר נט ר בתחלת הדבר בא אלינו
- שליח פתאום גוי מנערי הפחה שעל שפת הנהר ועמו כתב גדול והוא ח[תום]
- בטבעת נשיאות ושאלנוהו ממי זה הכתב ואמר אני שכור [
- כל יום שלחם [
- ....
Recto - right margin
- יהוש|וע
- כת|ב
- יהושוע
- כתב
T-S 20.94 1r
T-S 13J35.1 1v
T-S 20.94 1v
