رسالة: T-S 13J16.17

رسالة T-S 13J16.17

العلامات

الوصف

Letter from a ḥaver of the Jerusalem yeshiva, probably in Aleppo, to a gaʾon, probably Shelomo b. Yehuda, in Jerusalem. Dating: ca. 1035 (Gil). The ḥaver complains about the members of his congregation who plot against him and have twice slandered him, once to the present gaʾon, once to his predecessor. The writer’s innocence has been proven before, and will be proven again, with the help of Ṣadoq b. Levi, whose previous letter was lost. Also mentions Tamīm b. Avraham and Yefet Ibn al-Shayzarī. The writer is also on good terms with the local governor. The writer is leaving for Calneh to attempt to resolve a dispute within the Jewish community there over who should succeed their recently deceased judge. It's unclear what is meant by Calneh; various candidates for this biblical toponym have been proposed, but the most likely here is probably the one near Aleppo, identified with the modern village by the related name Kullan-Köy. As the recipient’s last letter was lost, the writer requests that the recipient send a letter of support to strengthen the writer’s authority within the community in Aleppo; with allusions to Job 30:26, 10:22 and Proverbs 27:19. (Information from CUDL and from Marina Rustow)

T-S 13J16.17 1r

1r

النصوص المفرّغة

Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.

....

  1. אבה לכך להיצר לי עד [ ] החבר ההוביל הע[ד]ה [
  2. אמר לא לקחתי כלום אז אמרתי לו למה אמרת כך ואמר לא כן אמרתי וה[
  3. אחר כל זאת אמרתי לו הזהוב ההוא שהוא מבני בעלת הדי[רה תנהו] לרב גאון
  4. והאחר תנהו לי ואנו נוסיף עליו אחר ואשגרם לו כי בדוחק הוא שרוי עכשיו
  5. ואמר כל צדקה ממני על אחד מן [ ] בקשתי למי יתנהו לש[
  6. ולא מצאתי למי ונתחננתי למר תמים [ ] של רב אברהם שצ ואמר תנה לר
  7. יפת בן אלשיזרי יבוא לראות י [ ]ים ובכתבך כן ליתנם לו והנה השני זהובים
  8. מונחים אצל אדם נאמן בשעה שיבוא ר יפת יקחו אם גוזר המק בה והשליח שבא
  9. לאצלך במכתבי אמר כי אבדה התשובה עם כתב ר צדוק וצר לו עד למאוד
  10. ובא כתב ר צדוק אל [ ] ולא הזכי[ר] דבר כלומר שאינו [יודע ששלחתי]
  11. אליו שני כתבים בנסח אחד משום שלום הדרך והודעתיהו בו דברים רבים ואף
  12. על פי שדרך קצרה הלכתי בהם כללו של דבר שאיני רוצה לעיין בדינין ולא בכל
  13. צרכי ציבור כי לא יתואת לאחד שיקניט עצמו וינדה שינה מעיניו ויצער עצמו
  14. ויבקש לעשות מצוה והנה היא עברה לנגדכם כי אתם שומעין מהמכזבין [[ומלש]]
  15. ומהמלשינין ואד גא יודיע מה היו בני ארצ[י] מרכילין לפני אג זל באותם שנים
  16. והייתה אתה כותב אלי תוכחות ואני הייתי הולך בתום לבבי ובנקיון כפי ולא הייתם
  17. מאמינין לי לעד שנתברר לאור יומן ונתודה לכם הודאי ונתחקר ועכשיו כך הוא
  18. כי הרכילו בי כלם מאחר שעשינו כראוי והם שהרשונו להוביל בני בית שלנו
  19. וכבר נתחרטנו וזאת מפני שאתם שומעים להמרכילין שאלולי [[באנו]] //באו// בני ביתי
  20. הייתי הופך את פני ללכת אל אצלכם או אל מצרים כי אין יכולת בהמצערים
  21. בלא העלה והשעה נחוצה כי השורה יוצאה אבל כבר כתבתי לר צדוק שישלח
  22. לך האחד מהנסחים כי אין פניו להגיד ולספר ואם יגזור בה נתועד ותדעו אם
  23. אמת הוא ואמונה שמעכם מהמרכילין אם לאו ולפי שאיני חפץ לעיין לפיכך לא
  24. לקחתי אגרת מהשליט כי אילו תבעתי לקחתי כי עמדתי לפניו ארבעה פעמים
  25. ובירכתיהו ושמח בי וסבר פנים ומחרת אני יו[צ]א לכלנה כי שיגרו אלי לומר
  26. כי נפלה קטטה ביניהם שכן אללאדקי רוצה להיתמנות עליהם כי נפטר
  27. השופט שם וכשאחזור ברחמי שמ[ים] אראה מה יתיאת מאהינו אעשה
  28. וכסבור אני שקטטה תעלה ביניהם כשאלך מאצלם לפי שאני הוא המשקיט
  29. ריב וחרחור ואותם אנשים שמניתים לא יכלו לישב בבית דין מאותו זמן
  30. רטנו המערערים כי יש דברים לא כן ואין לי לפרש עכשיו כי לא עד עתה
  31. שמעו מפי אני שום דבר תוכחה וסבור הייתי שלצרכיכם אני הנה כדי לשא[ת]
  32. מעליהם ולהקל והוא הנותן לי כלבבי וישלם לאיש כפעלו ולא הזקנים שהנה לא
  33. פתאים כי אם נבונים ולא יקבלו על נפשם אלא מה שיתברר להם שהוא ראוי להם
  34. ואילולי שאלוני כלם בשעה שנטלתי מהם רשות לא הייתי מסכן בנשים
  35. להוליכם בים וביבשה וכל [ע]ת שיש שם מתיעצים עצות ללא יועילו ולא
  36. יעשה אלהינו זאת שיתן להם שאלתם ואני שואל מאד גא שיכתוב [תשובה]
  37. תמורת התשובה שאבדה ויכליל עמה תשובה זו ויודיעני חפצו אם לבוא
  38. אל אצלו אבוא ואם יאמר לי לישב אעשה כרצונו כי א ג הוא האב והרב
  39. והשר והראש והעינים והעטרת והתפארת ומי היה מספר ומגיד ומבשר

(right margin)

  1. אותי שאראה ביום
  2. זה וכשסברתי לראות אור והנה אפלה
  3. לנו ותחשך עם עיפתה וחייהון דרבנן
  4. לא זה לפייס להעלה כי אם כן אמצא
  5. בלבי שהוא יודיע שכמים הפנים
  6. לפנים וג שאם דעתכם שאניח
  7. להם או למי שתרצו לנער או לבער או
  8. למנוער כתבו אלי בדרך
  9. כבוד //ואמרו// שאתם צריכים לי ואבא
  10. [ואם לאו] תעשו מה שתרצו

الترجمة

T-S 13J16.17 1v

1v
بيان أذونات الصورة
  • T-S 13J16.17: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.