رسالة: CUL Or.1080 J24
رسالة CUL Or.1080 J24What's in the PGP
- صورة
- 2 Transcriptions
- 1 Translation
الوصف
India Book (IB) IV,69 (ח79). Letter from ʿAmram b. Yiṣḥaq, in Alexandria, to Ḥalfon b. Netanel ha-Levi, in Fustat. In Judaeo-Arabic. Dating: Middle of Adar 1451 Seleucid = February 1141 CE. The letter deals with the illness of ʿAmram's wife (evidently a family member of Ḥalfon's) and the way she was treated. She had been suffering lethargy, palpitations, and fainting spells for over a year and a half. She was treated for “the obstruction of the heart (inqifāl al-qalb) mentioned by al-Rāzī in the Manṣūrī,” but the medicine only made matters worse. Midwives were summoned to treat her for "the illness of women”—hysteria—by the application of oils and fats. When this, too, failed, she was overwhelmed by black bile (melancholia), rendering her “a piece of flesh, yearning for death but unable to attain it.” ʿAmram asks Ḥalfon to convey his wife’s medical history to the physicians of the capital, so that “perhaps she will attain relief.” (Information in part from Frenkel, and Goitein and Friedman, India Book IV.)
العلامات
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
CUL Or.1080 J24 1r
recto
- בשמך רחמ'
- קד עלם אלבארי גלת קדרתה מא וגדתה לפראק
- חצרה מולאי כבוד גד' קד' מרנ' ורבנ' חלפון
- הלוי הקהתי החכם והנבון הירא שמים מנעוריו
- אטאל אללה בקאהא ואדאם עלוהא וארתקאהא ותמכנהא
- ורפעתהא וסנאהא וכבת חסדתהא ואעדאהא וחצרתא
- תלך אלמדה ולם בעונותי אקצי מנה/א\ וטר ולא אפלו
- אלחדית פלא באל גירה ואנא אעלם אן רבמא אדרך אלאגל
- דון אלאגתמאע בהא ואלתדאד בחדיתה אלדי הו
- הו כמים קרים על נפש עיפה אללה יגעלהא פי חיז
- אלסלאמה אין מא תוגהת ואחרץ יא מולאי גועלת פדאהא
- אן תעג'ל ותנגז אמר אדא פאת זמאנה מא יסתדרך
- מתל אלזרע אדא פאת וקתה מא יסתדרך אללה ירמי
- עליהא ויופק להא מן כיאר כלקה ותכון מתל אלסת אלואלדה
- רחמהא אללה ויתבת פיהא ויביאה יצחק האהלה שרה אמִוִ
- וג וינחם יצחק אחרי אמו ולם אזל משגול אלקלב אלי אן וִ[צל]
- מן אעלמני אנהם אסבתו פי אביאר פלו עלמת אן
- רגלי מרנו ורבנו יהודה תטא דאך אלמגלס כנת אעפר
- וגהי ⟦תחת⟧ על העפר אשר דרכו רגליו עליו לא כן מא פי
- קצא //אללה\\ מפר מא וצלת מן חקהא שי מן אלאשיא אלא משגול
- בעלתי ועלל מן ענדי אלדי מא סמע ולא ראי וגע מתלה
- וחרצת אכת כתאב אסתוחש מנהא פגאני מן אלעוארץ
- חתי וחקהא עלי עסר עלי מן יבלגני גרצי פי //שרי\\ אלורק
- ולא פי קצה ולא פי אלנשא וחקהא עלי כמא קאל רבנו יכון
- לעד פי מן וצל אלי עשר אלסבעין לא יסמע לה קול
- ולא יקבל מנה ראי ישוב ליולדתו ואליִולדת כרהתנא
- מא תקבל אלא אלאגוד מתל רבנו עלי החכם והנבון נזר
- המשכילים זכרו לחיי עד ולו וצפת להא מא תגדד בעד
- מסירכמא מן אלואן אלמצאיב אלסבאת אלצעב אלדי לית
- כאנת פיה גאיבה אלא תחס מן דאך אלקלב אלרגיף וכל חס
- מישום אלגשואת אלדי תפארקהא איש כאן הדא אלחד
- אלמישום אלדי אגתמע ראי אלחבר וראי כאלהא והו
- מא דכרה אלראזי פי אלמנצורי פי אנקפאל אלקלב ודאך
- אלדי כאנת תחסה אנמא שרבתה ולם יח/ד\פהא שי אנחל
- גמיע גסמהא ואכדתהא אלגשואת אליום סנה ונצף מן
- חית שרבתה מייתה עלי וגה אלארץ ונ/ח\ן נטמע ברחמי
- שדי אן אדא אגתמע רבנו מע //חצרה\\ סידנא אלנגיד תכון לעד
recto, right margin
- לעל יכון להא פרג פקד //כאן\\ כאלהא אלשיך אבו יעקוב
- חית אגתמע בהדרתו וסבר להא אלמרץ
- קאלת הדא מרץ אלנסא ולם יכון עלם כאלהא
- בשי מן הדא וקד אחצרנא אלקואבל ווצפו להא
- אלאדהאן ואלשחום ולם יחד מן אלמרץ
- והדא אלכלט אלסודאני
- אשד עליהא מן
- שי פקד
recto, top margin
- עולת עלי כתב ורקתין
- בצפה אלחאל יטלעו
- מע אלשיך אבו אלפרג
- אבן עמתהא
- לאנה עול
- עלי אלספר
Recto
- בשמך רחמ'
- קד עלם אלבארי גלת קדרתה מא וגדתה לפראק מן
- חצרה מולאי כבוד גד' קד' מרנ' ורבנ' חלפון
- הלוי הקהתי החכם והנבון הירא שמים מנעוריו
- אטאל אללה בקאהא ואדאם עלוהא וארתקאהא ותמ[כינהא]
- ורפעתהא וסנאהא וכבת הדרתהא אעדאהא וחצרת{נ} א
- תלך אלמדה ולם בעונותי אקצי מנה//א// וטר ולא אסלך
- אלחדית פלא באלגירה ואנא אעלם אן רבמא אדרך אלאגל
- דון אלאגתמאע בהא ואלתדאד בחדיתה אלדי הו [ ]
- הו "כמים קרים על נפש עיפה" אללה יגעלהא פי חיז
- אלסלאמה אין מא תוגהת ואחרץ יא מולאי גועלת פדאיהא
- אן תעגל ותנגז אמר אדא פאת זמאנה מא יסתדרך
- מתל אלזרע אדא פאת וקתה מא יסתדרך אללה ירמי
- עליה//א// ויופק להא מן כיאר כלקה ותכון מתל אלסת אלואלדה
- רחמהא אללה ויתבת פיהא ויביאה יצחק האהלה שרה א[ ]
- וג' וינחם יצחק אחרי אמו ולם אזל משגול אלקלב אלי אן
- מן אלעלמני אנהם אסבתו פי אביאר פלו עלמתהא כנת אעפר
- רגלי מרנו ורבנו יהודה תפדא דאך אלמגלס כנת אעפר
- וגהי מתל העפר אשר דרכו רגליו עליו לאכן מא פי
- קצא //אללה// מפר מא וצלת מן חקהא שי מן אלאשיא אלא משגול
- בעלתי ועלל מן ענדי אלדי מא סמע ולא ראי וגע מתלה
- וחרצת אכתב כתאב אסתוחש מנהא פגאני מן אלעוארץ
- חתי וחקהא עלי עסר עלי מן יבלגני גרצי פי //שרי// אלורק
- ולא פי קצה ולא פי אלנשא וחקהא עלי כמא קאל רבנו יכון
- לעד פי מן וצל אלי עשר אלסבעין לא יסמע לה קול
- ולא יקבל מנה ראי ישוב ליולדתו ואלדי לדת ברהאתנא
- מא תקבל אלא אלאגוד מתל רבנו עלי החכם והנבון נזר
- המשכילים זכרו לחיי עד ולו וצפת להההא מא תגדד בעד
- מסירכמא מן אלואן אלמצאיב אלסבאת אלצעב אלדי לית
- כאנת פיה גאיבה אלא תחס מן דאך אלקלב אלרגיף וכל חס
- מישום אלגשואת אלדי תפארקהא איש כאן הדא אלחב
- אלמישום אלדי אגתמע ראי אלחבר וראי כאלהא והו
- מא דכרה אלראזי פי אלמנצורי פי אנקפאל אלקלב ודאך
- אלדי כאנת תחסה אנמא שרבתה ולם יח//ר//פהא שי אנחל
- גמיע גסמהא ואכדתהא אלגשואת אליום סנה {ו}נצף מן
- חית שרבתה מייתה עלי וגה אלארץ ונ//חן// נטמע ברחמי
- שדי אן אדא אגתמע רבנו מע חצ'רה סידנא אלנגיד תכון לעד]
Recto, right margin
- לעל יכון להא פרג פקד //כאן// כאלהא אלשיך אבו יעקוב
- חית אגתמע בהדרתו וסבר להא אלמרץ
- קאלת הדא מרץ אלנסא ולם יכון עלם כאלהא
- בשי מן הדא וקד אחצרנא אלקואבל ווצפו להא
- אלאדהאן ואלשחום ולם יחד מן אלמרץ
- והדא אלכלט אלסודאני
- אשד עליהא מן
- שי פקד
Recto, top margin
- עולת עלי כתב ורק תין
- בצפה אלחאל יטלעו
- מע אלשיך אבו אלפרג
- אבן עמתהא
- לאנה עול
- עלי אלספר
recto
- בשמך רחמ[נא].
- אמנם יודע הבורא, תתגדל יכולתו, כמה מצר אני בגלל עזיבתו של
- הדרת אדוני כבוד גד[ולת] קד[ושת] מרנ' ורבני חלפון
- הלוי הקהתי החכם והנבון הירא שמים מנעוריו,
- יאריך ה' את חייו ויתמיד את עליונותו ורוממותו ועוזו
- וגדולתו ומעלתו ויכניע את המקנאים בו ואת אויביו. ובאה אלינו
- התקופה הזאת, שבגללה איני – בעוונותיי – ממלא שום חפץ ולא מסיים אפילו
- שיחה, על אחת כמה וכמה משהו אחר. ויודע אני שאולי אגיע לקץ ימיי
- בלי להיפגש עמו (= עמך) ולהתענג משיחה עמו, אשר היא
- היא כמים קרים על נפש עיפה. ה' ישים לו (= לך)
- שלום באשר יפנה. השתדל, אדוני – איעשה כפרתו –
- להזדרז לממש במהרה את העניין. אם יעבור זמנו, לא תהיה לו תקנה,
- כשם שהזריעה, אם יעבור זמנה, אין לה תקנה. ה' יזמן
- לו וימציא לו את המובחרת שבבריות, ותהא כמו הגבירה, אמו,
- ירחם עליה ה', ויקוים בה 'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו
- וג' וינחם יצחק אחרי אמו'.והמשכתי לדאוג עד שהג[יע]
- מי שהודיעני ששהיתם בשבת באביאר. ולו ידעתי
- שרגלי מרנו ורבנו יהודה היו דורכות בחדר האירוח ההוא, הייתי מעפר את
- פניי תחת על העפר אשר דרכו רגליו עליו. אבל אין
- מנוס מן הגזרה //של ה'\\. לא מילאתי שום חובה כלפיו (= כלפיך), אלא (הייתי) טרוד
- במחלתי ובמחלות אשתי, אשר לא נשמע ולא נראה כאב כמוהו.
- והתאמצתי לכתוב מכתב (משום) שאני מתגעגע עליו (= עליך). ופגעו בי חלאים
- עד אשר, נשבע אני בחייו (= בחייך), קשה לי למצוא מי שימלא את משאלתי //לקנות\\ את הנייר
- ולגזור אותו ולכתוב מכתב. נשבע אני בחייו, כפי שאמר רבנו יכון
- לעד, על מי שהגיע לעשור של חייו של שנות השבעים, שאין שומעים לדבריו
- ואין מקבלים את דעתו: 'ישוב ליולדתו'. והיולדת מאסה בנו,
- ואינה מקבלת אלא את הטובים (ב)יותר, כמו רבנו עלי החכם והנבון נזר
- המשכילים זכרו לחיי עד. ואילו תיארתי לו (= לך) מה שהתחדש לאחר
- ששניכם הלכתם, היינו סוגי הצרות – הרדמת הקשה, אשר הלוואי
- היא הייתה במקום אחר אז! – אלא היא חשה אותן דפיקות הלב וכל תחושה
- ארורה של התעלפויות, אשר מניחות אותה [...] – איזה שיעור/תוקף
- אדור (של המחלה), שהסכימו דעתו של החבר ודעתו של דודה (אחי אמה), והוא
- מה שהזכיר אלראזי באלמנצורי בדבר סתימה בלב, רזה
- מה שהייתה חשה. אשר לשיקויו, הוא לא היה מפחית ממנה כלום. נחלש
- כל גופה, וההתעלפויות תוקפות אותה כבר שנה וחצי.
- מאז שתתה אותו, היא מתה על פני האדמה. ואנו מקווים ברחמי
- שדי, שכאשר ייפגש רבנו עם //הדרת\\ אדוננו הנגיד תכון לעד,
recto, right margin
- אולי תבוא לה תשועה. וכאשר דודה (אחי אמה) אבו יעקוב
- נפגש עם הדרתו ותיאר לו את סימני המחלה,
- אמר (הנגיד): 'זאת מחלת מין'! ולא היה דודה (= אחי אמה) יודע
- כלום מזה. וכבר הבאנו את המיילדות, והן רשמו לה
- מיני שמנים ושומנים וזה לא עצר את המחלה.
- והממזג הסודאני
- קשה לה מן
- הכול. ואכן
recto, top margin
- החלטתי לכתוב שני גיליונות נייר
- בתיאור מצב הבריאות הלקויה, שייקח אותם לפסטאט
- השיך אבו אלפרג'
- בן דודתה (= בן אחותה אביה),
- כי הוא מתכוון
- לנסוע.
CUL Or.1080 J24 1v
verso
- ויכליהא קטעה לחם תתמנא אלמות מא תקדר עליה איש
- אקדר אנא אעמל להא או אכוהא מן תריד מן ילבסהא
- תובהא ויעמל להא אשיא לא לנא סביל אליהא כיף יכון
- חאלנא פי דאר לא אמראה ולא גאריה ואלולד אלמקבל אכדדִ
- לה עשרה ארטאל חריר וכרג פי וצט אלעיד סבק כל מסאפִר
- וכרג פי וקת אן כאן אלשי יטלב אליום כמסה שהור וגא
- אלי אביאר אלי ענד אלשיך אלמתפצל אבו סהל מע מהאנתה
- ונחסִה וקד כתבת הדה אלאחרף לרבנו אדלאל עלי תפצלהא
- אולי תדינני לכף זכות פקד עלם בורא הכל כיף כתבתהא
- וקד לסקתהא בורקה ביצא אלי אן תקף עליהא ותבצר דאך אלעאר
- אלדי כתבת בלא קלב ולא עלם פתחרץ חצרתה ענד וצול
- אבו אלפרג תמצי מעה //אלי\\ ענד סיידנא ותסאעדה ותמ̇צי
- אלי ענד אלשיך אבו אלעלא אבן תמאם ותכליה יצף לה חאלהא
- אולי יחנן יו' צבאות ויכון דלך עלי ידהא תבסט עדרי ענד רבנו
- יכון לעד ותערפה אלתוכחות אלדי אנא פיהא ותעלמני כיף כאן דכולהא
- ומא לקאת מן חצרה אלנגידות //תכון לעד\\ וממן בקי אחסן כלאץ מן
- הו שרי בעקיא ויחסן כלאצהמא ברחמתה ויכתם להמא בכיר
- ויעטף קלב סלטאנהמא עליהמא ברחמתה ופצלה תערפני
- אכבאר חצרה רבנו ואיִן נזלת וגמיע מא גרי להא כאני
- משאהדה ותהניני בצלח אלפתיאן מע מולאי אלשיך אלעם
- ש''צ ותערפני אכבארה ואכבארה פתיאנה שמרם צור'
- ותניני איצא במא סאלתהא פיה קבל מסיר חצרה רבנו תסר
- בדלך חית וקצא אללה אלמחתום עלי מן נחסד ארצִאִהִ
- עלי משאהדה דלך בעדה ז''ל וארגו מן אללה דלך קִדִ כנת
- סאלתהא פי אכד ⟦וִ⟧כתאב תפסיר ישעיהו עליו השלום
- מן ענד אבו נצר תנעם באנפאדה צחבה אבו אלפרג מוצל
- אליהא ותכץ עני אלשיך אבו עלי ופתיאנה אפצל אלסלאם ותכץ
- עני אלשיך אבו נצר ואלשיך אבו אלפרג ואלשיך אבו אלמג'ד
- אללה יגעלהם כלף באקי עלי חיאתהא ושלום הדרתה
- ושלום כל הנלוים אליה ירביון לעד נצח סלה
verso, address
- חצרה כבוד גד קד מרנ' ורבנ' חלפון הלוי מודה חסדיה
- החכם והנבון השר הנכבד בר כבו גד' קד עמרם
- ורבנא נתאל הלוי הקהתי הזקן בר יצחק נ''ע
- הנכבד בעודו ימצא רחמים
Verso
- ויכליהא קטעה לחם תתמנא אלמות מא תקדר עליה איש
- אקדר אנא אעמל להא או אכוהא מן תריד מן ילבסהא
- תובהא ויעמל להא אשיא לא לנא סביל אליהא כיף יכון
- חאלנא פי דאר לא אמראה ולא גאריה ואלולד אלמקבל אכרגת
- לה עשרה ארטאל חריר וכרג פי וצט אלעיד סבק כל מסאפר
- וכרג פי וקת אן כאן אלשי יטלב אליום כמסה שהור וגא
- אלי אביאר אלי ענד אלשיך אלמתפצל אבו סהל מע מהאבתה
- ונחסה וקד כתבת הדה אלאחרף לרבנו אדילאל עלי תפצלהא
- אולי תדינני לכף זכות פקד עלם בורא הכל כיף כתבתהא
- וקד לסקתהא בורקה ביצא אלי אן תקף עליהא ותבצר דאך אלעאר
- אלדי כתבת בלא קלב ולא עלם פתחרץ חצרתה ענד וצול
- אבו אלפרג תמצי מעה אלי ענד סיידנא ותסאעדה ותמצי
- //אלי// ענד אלשיך אבו אלעלא אבן תמאם ותכליה יצף לה חאלהא
- אולי יחון יי' צבאות ויכון דלך עלי ידהא תבסט עדרי ענד רבנו
- יכון לעד ותערפה אלתוכחות אלדי אנא פיהא ותעלמני כיף כאן דכולהא
- ומא לקאת מן חצרה אלנגידות //תכון לעד// וממן בקי אחסן כלאץ מן
- הו שרי בעקיא ויחסן כלאצהמא ברחמתה ויכתם להמא בכיר
- ויעטף קלב סלטאנהמא עליה//מא// ברחמתה ופצלה תערפני
- אכבאר חצרה רבנו ואן נזלת וגמיע מא גרי להא כאני
- משאהדה ותהניני בצלח אלפתיאן מע מולאי אלשיך אלעם
- שצ' ותערפני אכבארה ואכבאר פתיאנה שמרם צור
- ותניני {!} איצא במא סאלתהא פיה קבל מסיר חצרה רבנו הנזר
- כדלך חית וקצא אללה אלמחתום עלי מן נחסר אר[ ]
- עלי משאהדה דלך בעדה ז'ל' וארגו מן אללה דלך וקד כנת
- סאלתהא פי אכד כתאב תפסיר ישעיהו עליו השלום
- מן ענד אבו נצר תנעם באנפאדה צחבה אבו אלפרג מוצל
- אליהא ותכץ עני אלשיך אבו עלי ופתיאנה אפצל אלסלאם ותכץ
- עני אלשיך אבו נצר ואלשיך אבו אלפרג' ואלשיך אבו אלמגד
- אללה יגעלהם כלף באקי עלי חיאתהא ושלום הדרתה
- ושלום כל הנלוים אליה ירביון לעד נצח סלה
Verso, address
- חצרה רבנ גד' קד' מרנ' ורבנ' חלפון הלוי מודה חסדו
- החכם והנבון השר הנכבד ברבנו גד' קד' עמרם
- ורבנא נתאל {!} הלוי הקהתי הזקן בר יצחק נ'ע'
- הנכבד בעודו ימצא רחמים
verso
- והוא משאיר אותה (כאילו היא) חתיכת בשר. היא רוצה את המוות, (ו)אינה משיגה אותו. מה
- אוכל אני או אחיה לעשות למענה? היא רוצה מישהו שילביש אותה
- את הגלימה שלה ויעשה דברים למענה, שאין אנו יכולים לעשותם. מה
- יהיה שלומנו בבית, שאין בו אישה ואין נערה?! ובני אלמקבל לקח
- לו עשרה רוטל משי ויצא לדרך בחול המועד והקדים כל סוחר נוסע
- ויצא בזמן שלסחורה היה ביקוש, לפני חמישה חודשים. והוא בא
- אל אביאר אצל השיך עושה החסדים אבו סהל עם הביזוי שלו
- וביש מזלו. כתבתי את המכתב הזה לרבנו כאשר אני בוטח בחסדיו.
- אולי תדינני לכף זכות. אמנם יודע בורא הכול איך כתבתי אותו.
- והדבקתי אותו בגיליון נייר לבן, כדי שתוכל לקרוא אותו ותראה ביזיון זה
- שכתבתי בלי מחשבה צלולה ובלי יישוב דעת. יתאמץ אפוא הדרתו, כאשר יגיע
- אבו אלפרג', ללכת עמו אל אדוננו ולסייע לו. וילך (= תלך)
- אצל השיך אבו אלעלא אבן תמאם וייתן לו (= ותיתן לאבו אלפרג') לתאר לו את בריאותה הלקויה.
- אולי יחנן יו' צבאות. ותהיה זאת על ידו (= ידך). ויתנצל בשמי לרבנו
- יכון לעד, ויודיע לו התוכחות שאני שרוי בהן. ויודיע (= ותודיע לי כיצד הייתה כניסתו לעיר
- ואיך קיבלו את פניו הדרת הנגידות //חכון לעד\\ ושארית הפליטה. ייטיב [ה'] לחלץ את מי
- שהוא שרי בעקיא ולחלץ את שניהם ברחמיו ויברך את שניהם באחרית טובה,
- ויטה את לב הסלטאן של שניהם עליהם לטובה, ברחמיו ובחסדו. תודיע לי
- את הידיעות על הדרת רבנו והיכן התאכסן וכל מה שקרה לו, כאילו
- אני רואה אותו. ויענג (= ותענג) אותי בבשורה טובה על השכנת השלום בין הבנים ואדוני השיך הדוד (= אחי האב)
- ש"צ. ויודיע לי את קורותיו ואת קורות בניו שמרם צור[ם].
- ויענג אותי גם כן בבשורה טובה על מה ששאלתי אותו לפני נסיעת הדרת רבנו. ישמח /ישמח
- בזה כאשר יגזור ה' מיתה על מי שאנו נוטרים לו טינה על שביעות רצונו (?)
- לראות את זה אחרי מותו ז"ל. ואני מתפלל לאל בעד זה. כבר
- ביקשתי ממנו (= ממך) לקחת את ספר תפסיר ישעיהו עליו השלום
- מאצל אבו נצר. יואיל לשלוח אותו עם אבו אלפרג' המביא את מכתבי זה
- אליו (= אליך). ויברך בשמי את השיך אבו עלי ובניו במיטב ברכת השלום. ויברך
- בשמי את השיך אבו נצר והשיך אבו אלפרג' והשיך אבו אלמג'ד.
- יעשה אותם האל בחייו יורשים שלו מאריכי ימים. ושלום הדרתה (= ושלומך)
- ושלום כל הנלוים אליה ירביון לעד נצח סלה.
Recto, footnotes
משלי כה, כה.
בראשית כד, סז.
אַבִּיאַר: או אִבִּיאַר. עיר על זרוע רשיד של הנילוס, על גבי האי בנו נצר. ראו אבן דקמאק, ה, עמ' 49. הוא מתאר אותה כעיר פורחת ובה סוחרים ובדי קֻמאש ומֻחרר מיוצרים שם. ראו גם יאקות, א, עמ' 108--109. הייתה שם גם קהילה יהודית, ראו גויטיין, חברה, ד, עמ' 401, הערה 123.
עמרם מצטט כאן שיר מפורסם משל יהודה הלוי. ראו שירמן, השירה העברית, א, עמ' 588, שם הוא יוחס בטעות לאברהם אבן עזרא. ראו גם גויטיין, חברה,ה, עמ' 119[גיל-פליישר].
הכוונה לעלי הדיין נזר המשכילים, אחיו הבכור של חלפון בן נתנאל.
28-הפנייה בלשון זוגי מכוונת אל יהודה הלוי ואל חלפון בן נתנאל.
אלסבאת: במובן תרדמת. גיל- פליישר אינם מתרגמים מילה זו ונותנים לכל הקטע פירוש שונה במקצת.
ה'דוד' הוא אבו יעקוב הנזכר להלן בשוליים הימניים.
אלמנצורי: הכוונה לספרו המפורסם של אבו בכר מחמד בן זכריא אלראזי, 'אלטב אלמנצורי', שנכתב במאה העשירית. ראו ברוקלמן, תולדות, א, עמ' 234; סזגין, תולדות, ד, עמ' 274. הספר היה נפוץ גם בין יהודי מצרים ונזכר פעמים אחדות ברשימות ספרים מן הגניזה.
שרבתה: גיל-פליישר הבינו את המילה כפועל ותרגמו 'שתתה (את התרופה)'. לפי הבנתי זהו שם עצם: שרבה [=שיקוי], שרבתה [=השיקוי שלה], כלומר השיקוי המתאים למחלת הלב שזיהו שני הרופאים.
Recto, right margin, footnotes
כאלהא [=דודה]: גיל-פליישר קראו: 'סאלהא' [= שאל אותה], ולכן לא קישרו בין הדוד, הנזכר מספר פעמים במכתב זה, לבין שמו, 'אלשיך' אבו יעקוב', הנזכר במלואו רק בשורה זו.
Verso, footnotes
סבק כל מסאפר: גיל-פליישר קראו 'סבק באלמסאכר' ותרגמו 'ולפני כן (סחר) במשקאות משכרים'. מאחר ובשורות אלו מדובר על כך שהנער השכיל להגיע בזמן שהמשי עדיין היה מבוקש, דומה כי קריאתי עדיפה.
החג הנזכר הוא בוודאי חג הסוכות. המכתב נכתב אפוא חמישה חודשים אחר כך, כלומר באמצע אדר (פברואר 1141) [גיל-פליישר].
אל הדפים הכתובים של המכתב צירף הכותב גיליון נייר לבן, כדי להמחיש איך השחית בכתיבתו את הגיליון שהשתמש בו. על מחוות סמליות כאלו ראו שירמן, השירה בספרד הנוצרית, עמ' 375 [גיל-פליישר].
אדוננו: הכוונה לנגיד, שמואל בן חנניה.
אבו אלעלא בן תמאם: הוא 'אלשיך אבו אלעלא בן תמאם נתנאל הרופא הנעלה השר הנכבד הדר הישיבה', הנזכר ברשימת נכבדים מן הגניזה. ראו אלוני, רשימת נכבדים, עמ' קל סימן יב; גיל, הקדשים, עמ' 271, מספר 55, שורות 2--3, עמ' 274, הערה 18 [גיל-פליישר].
על פי עמוס ה, טו.
'שרי בעקיא' [=שרוי בצרה].לשון הזוגי הנקוטה בהמשך מכוונת אל יהודה הלוי ואל הנגיד שמואל בן חנניה. ויכתם [=ויחתום]: גיל פליישר קראו 'ויכחם' ופירשו 'וצ"ל 'ויחכם' [=וידון]'.
'רבנו': הכוונה ליהודה הלוי.
הכוונה ליחזקאל, אחי חלפון, ולמתחים שהיו בינו לבין שלושת בני יצחק הדיין, אחיהם המנוח, המתברכים בסוף האיגרת [גיל-פליישר].
תפסיר ישעיהו: גיל-פליישר סבורים כי הכוונה לתפסיר ישעיהו לרס"ג.
