رسالة: T-S 13J19.17

India Book (IB) IV,74 (ח77). Page from a letter sent by Abū Naṣr b. Avraham from Alexandria to Ḥalfon b. Netanel in Cairo on the Alexandria; 10 of Marcheshvan (= October 23, 1140). The letter includes a report on the social uproar caused by Yehuda ha-Levi’s visit in Alexandria when everybody was eager to invite him. The letter contains a request for Ḥalfon to come to Alexandria to settle the disputes caused by Yehuda ha-Levi’s presence in the city. The letter also refers to business matters arising from the India trade, in which both the addressee and the writer were involved. Abū Naṣr complains about his eye illness: "I only wrote these few letters as I was housebound with a flare of ophthalmia that came over me." At the end of recto and beginning of verso, this proves relevant: "The account is in the shop and I am at home, so I do not have the precise details to inform you." Finally, in the last few lines, "Please extend forgiveness, God knows that I wrote this with the kerchief (khirqa) draped (musabala) over my eyes." The use of a dark kerchief to protect the inflamed eyes from light was part of the standard treatment for ophthalmia (see the tag "khirqa" and the chapter on ramad in Tadhkirat al-Kaḥḥālīn). (Information in part from Frenkel, The Compassionate and Benevolent, p. 523; Goitein, Friedman, India Book 4, p. 417). ASE

ח77 מכתב מאת אבו נַצְר בן אברהם אל חלפון על ההמולה מסביב ליהודה הלוי אלכסנדריה, י' במרחשוון, שהוא יום 23 באוקטובר 1140 ד74. TS 13 J 19.17 חומר הכתיבה: נייר; מידותיו: 16.8 x 24.3 ס"מ. פורסם אצל גויטיין, מכתב אל ריה"ל, עמ' 349–351, 354–356, 358–361; גיל ופליישר, ריה"ל וחוגו, עמ' 430–434; ופרנקל, האוהבים והנדיבים, עמ' 523–527. תרגום חלקי לאנגלית אצל שינדלין, שיר היונה, עמ' 100–101. חסר הדף הראשון של המכתב המתפרסם כאן. ברור ששם כבר כתב אבו נַצְר על קורות ריה"ל באלכסנדריה, אולם גם כאן הוסיף לדבר עליהן. בשורות הראשונות תיאור מעניין של האנשים המועטים שהלוי התארח אצלם ועל הלחצים שהופעלו עליו בשל כך. בגלל סיבות אישיות אבו נַצְר לא הזמין את המשורר לביתו והסביר שבכך רצה למנוע התמרמרות של אחרים, שרצו הם להזמין אותו. אמנם אבו נַצְר הלך אל הלוי אבל תמיד הביא עמו את ארוחתו. אבו נַצְר מבקש מחלפון לבוא בדחיפות כדי לחלץ את ריה"ל מסערת הרוחות. חלפון חייב היה להגיע בדחיפות גם כדי לטפל בסחורות שהיו לו באלכסנדריה לפני ייבוש התעלה שם. לפני ברכות הסיום הזכיר אבו נַצְר ענייני מסחר משותפים, לרבות הסתבכות מסוימת עם סוחר-הודו (אבן) אליַתִים. Description from PGPID 992: מכתב מאת אבו נ ְצר בן אברהם אל חלפון על ההמולה מסביב ליהודה הלוי אלכסנדריה, י' במרחשוון, שהוא יום 23 באוקטובר 1140 חסר הדף הראשון של המכתב המתפרסם כאן. ברור ששם כבר כתב אבו נ ְצר על קורות ריה"ל באלכסנדריה, אולם גם כאן הוסיף לדבר עליהן. בשורות הראשונות תיאור מעניין של האנשים המועטים שהלוי התארח אצלם ועל הלחצים שהופעלו עליו בשל כך. בגלל סיבות אישיות אבו נ ְצר לא הזמין את המשורר לביתו והסביר שבכך רצה למנוע התמרמרות של אחרים, שרצו הם להזמין אותו. אמנם אבו נ ְצר הלך אל הלוי אבל תמיד הביא עמו את ארוחתו. אבו נ ְצר מבקש מחלפון לבוא בדחיפות כדי לחלץ את ריה"ל מסערת הרוחות. חלפון חייב היה להגיע בדחיפות גם כדי לטפל בסחורות שהיו לו באלכסנדריה לפני ייבוש התעלה שם. לפני ברכות הסיום הזכיר אבו נ ְצר ענייני מסחר משותפים, לרבות הסתבכות מסוימת עם סוחר־הודו (אבן) אלי ִתים. Recto 'הזקן': גיל העלה את ההשערה שהכוונה לעמרם בן יצחק. ראו גיל-פליישר, עמ' 203, 432 הערה 2. ראש השנה חל באותה שנה (1140) ב-14 בספטמבר, בשבת; הציון 'לפני שחל האיסור' כוונתו כנראה לומר שר' יהודה הלוי הגיע אל מארחו לביקור חטוף בלבד לפני כניסת המועד. ראו דעה אחרת אצל גויטיין, מכתב, עמ' 350 ואת דברי שירמן, לתולדות, עמ' 330, הערה 39 [גיל-פליישר]. בנו של מ' אברהם: הוא בוודאי יצחק בנו של אברהם אבן עזרא, שנלווה אל יהודה הלוי במסעו. ראו גיל-פליישר, פרק שישי, עמ' 175-148. 'אלמעולה': קיצור לתואר 'החבר המעולה'. גיל סבור שהכוונה לאהרון אבן אלעמאני ומפנה לתעודה אחרת שנזכר בה תואר זה, אך גם שם ( TS 12.287- גיל-פליישר 49) אין כל ודאות שהכוונה לאהרון אבן אלעמאני. ראו גיל-פליישר, עמ' 140, הערה 143; עמ' 433, הערה 6, 10. 'לעדר תעלמה': גיל-פליישר תרגמו: 'על שלא הודעתי לו'. לא ברור לי כיצד המילה 'עדר' יכולה לציין שלילה, לכן העדפתי כאן את תרגומו של גויטיין. 'בטוהא': גיל-פליישר קראו 'כטוהא' ותרגמו 'והשתוממתי על הצעד (שעשית)'. כדי לאפשר תרגום כזה, היה צריך לכתוב 'כטו{ת}הא', לכן העדפתי כאן את קריאתו של גויטיין. גיל קרא 'צדאע' ותרגם 'כאב ראש'. העדפתי כאן את קריאתו של גויטיין משום שהמונח 'צראע' [=סכסוך] כקריאתו של גויטיין הוא המקובל לסכסוכים קהילתיים מעין אלה. Right Margin אבו אסחאק ה'נאיב': 'נאיב' הוא קיצור ל'נאיב צ'אמן', משנה לחוכר מסים. אבו אסחאק זה היה לימים לשותפו הקבוע בעסקים של אבו נצר. ע"ב התעלה: הכוונה לכ'ליג', התעלה שחיברה את אלכסנדריה עם הנילוס והיה אפשר להשתמש בה רק כשהייתה מלאה מים. היהלומים: בדרך כלל זהו הכינוי המקובל לבנים, אלא שידוע לנו כי לחלפון בן נתנאל לא היו בנים. ראו גויטיין, מכתב, עמ' 361, הערה 15. אולי הכוונה כאן לאחד מבני אחיו. אבו עלי: זהו אבו עלי יחזקאל, אחד מאחיו של חלפון. אבו אלנג'ם: חותנו ומבאי ביתו של אבו נצר. עשרה במרחשוון חל בשנת תתק"א (1140) ב-13באוקטובר [גיל-פליישר].