رسالة: T-S 24.37
رسالة T-S 24.37What's in the PGP
- صورة
- 1 Transcription
- 1 Translation
الوصف
India Book (IB) IV,12 (ח25). Letter from Khalaf b. Yiṣḥaq, in Aden, to Ḥalfon b. Netanel. Dating: October 20, 1137 CE (Heshvan 3, 1449 Seleucid). Long letter in which Khalaf writes about an unfortunate turn in his business affairs. Khalaf had sent goods with Abū l-Yumn al-Maḥallī and Abū Zikrī al-Ṣāʾigh to Egypt for Abū ʿImrān Ibn Nufayʿ and at that time had asked Ḥalfon to help Abū ʿImrān with the sales and purchases (r17–23). But Abū ʿImrān died, and Ḥalfon traveled to the West, and the two messengers suppressed Khalaf's letters and acted as if the merchandise belonged to them (r23–27). Abū l-Yumn was going to return to Aden, but he fell ill in Qūṣ and had to return to Fustat, and Khalaf does not know his current condition. Abū Zikrī al-Ṣāʾigh is planning to travel on to the West. He had with him a container (mikḥala) of musk that was destined for Ḥalfon, but the head of the Jews, Maṣliāh Gaon, took the container from him before he traveled (r27–38). Khalaf has already asked Abū Zikrī Kohen, the representative of the merchants, to go to the courts with the purpose of recouping the value of the goods Khalaf has lost and sending the money back to Aden. In this letter, Khalaf asks Ḥalfon to assist Abū Zikri Kohen in this (r38–53). The letter continues with other business matters, including an update on the shipment of nard (sunbul) for Ḥalfon and his partner Mubārak al-Māliqī (i.e., from Malaga) that was detained in al-Qaṣṣ, evidently a location in NW India (r53–v3). Khalaf concludes with regards for Maṣliaḥ Gaon; for Ḥalfon's brother ʿEli Nezer ha-Maskilim; and for "the congregations." Khalaf is preoccupied that he has received no letters from Ḥalfon (v4–10). Information from Goitein and Friedman. ASE.
ח25 מכתב מאת ̇כַלַף אל חלפון, ובו בקשה לעזור בעסקים במצרים ודיווח על משלוח שעוכב בהודו עדן, ג' במרחשוון, אתמ"ט לשטרות, שהוא 20 באוקטובר 1137 גויטיין תיאר מסמך זה כדלהלן: מכתב ארוך מאת ̇כַלַף, עדן, אל חלפון, ובו הוא מתאר את ההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מפטירתו של אבו עִמְרַאן אבן נֻפַיְע (ראה מס' ו35 ואילך) ונסיעתו של חלפון למגרב. הכותב חוזר על פרטי החשבונות שנשלחו כבר בשנה הקודמת והקשורים למשלוח של חלפון שנשלח מהודו, בחלקו בשותפות עם מֻבַּארַךּ ממאלגה, ספרד. המשלוח הגיע לעדן לאחר שעוכב בנמל ההודי אלקַץّ. תעודה זו קשורה למס' ב51. ̇כַלַף שלח משלוח למצרים בידי אבו אליֻמְן אלמַחַלִّי ואבו זִכְּרִי הצורף אל אבו עִמְרַאן בן נֻפַיְע וכתב לחלפון וביקש שיסייע לאבו עִמְרַאן במכירות וקניות. אולם אבו עִמְרַאן נפטר, חלפון נסע למגרב, ושני השליחים שלחו ידם בסחורות. חלפון מתבקש עתה לסייע לאבו זִכְּרִי כהן בתביעת הסחורות בבית הדין ובשליחת שוויין לעדן. הכותב לא קיבל ממנו שום מכתב כבר זמן מרובה, והוא מבקש ממנו לשלוח לו הוראות מה לעשות עם שוויו של הנֵרְדְּ שהיה מעוכב קודם לכן באלקַץّ.1 נשלחו ברכות שלום לראש הישיבה מצליח הכהן ולאחיו הגדול של חלפון, הדיין עֵלי.
العلامات
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
T-S 24.37 1r
recto
- בשמ' רחמ'
- כתב עבד חצרה אלשיך [אל]אגל אלסייד מולאי אטאל אללה
- בקאה ואדאם עזה ועלוה ורפעתה וסמוה וארתקאה
- ונמוה וכבת באלדל אלדליל חסדתה ודמר עדוה
- הדה אלאחרף אלמכתצרה ואלאלפאץ אלמקצרה מסלמא
- עלי גליל חצרת[ה] מלמא בסאמי עקותה [...]א
- אטיב אלתחיה לסאחתה אלואגב עלי [עבדה] מן
- אדא בעץ חקה ולאזב פרצה אמתעני אללה בטול
- בקאיה ואנסני בדואם [א]יאמה במנה וכרמה אן
- שא אללה ולו וצף עבדה בעץ מא יגדה מן שדה
- אלשוק אלי חצרתה ואלתאסף עלי מא יפות מן
- משאה/ד\תה ואלתנדם עלי מרור אלזמאן ען מלאחצתה
- ואלתדכר ען חסן מגאלסתה ומעאשרתה לטאל שרחה
- ואלמרגוע אלי מן גלת קדרתה ועצמת משיתה אן
- יגמע ביני ובינה עלי אסר חאל ואנעם באל אנה
- גואד מפצאל ואלדי יגב אעלאם חצרתה חרס אללה
- נעמתה אני כנת ארסלת ברסאלה צחבה אלשיך
- אבו אלימן אלמחלי וצחִבִה אלשיך אבו זכרי אלצאיג
- אלי אלשיך אבו עמראן בן נפיע וכתבת כתב אלי
- חצרתך אסאלך מעונתה פי אלביע ואלשרא
- בגמיע מא כתבתה לה פי אלתדכרה לאני לם
- אריד אתקל עלי מולאי למערפתי בכתרה
- אשגאלה פכאן מן //אמר\\ אלבארי תעאלי מא כאן בופאה
- אלשיך אבו עמראן וספר חצרתך אלי אלגרב
- וכל דלך לסו בכתי וקלה קסמי פבקי אלשי כמא
- הו מערף ואכפו אלכתב ולם יצהרוהא ותצרפו
- באלשי כמא אראדו אמא אלשיך אבו אלימן כאן
- מעול עלי אלרגוע אלי עדן ואמא אלשיך אבו זכרי
- פאראד אלספר אלי אלגרב וכאן לי מעה מכחלה
- מסך מרסלה אלי חצרתך פקבצהא מנה סיידנא
- אלרייס ענד אראדתה ללספר ולם אעלם מא זאד
- אכד מן אלרסאלה אלתי כאנת מעהם לאן כאן אלשי
- מרסל מעהמא גמיע ושי מרסל מע אבו זכרי
- וחדה והדא מא כאן מן אמרהמא אמא אלשיך אבו
- אלימן טלע אלי קוץ פלמא חצל בקוץ מרץ מרצה
- עצימה ורגע אחדר בה אלי מצר ולם אעלם עלי
- אי חאלה הוה אללה תעאלי יגעלה פי חוז אלסלאמה
- ויחבסה עלי רוחה ועלי אטפאלה וקד כנת כתבת
- כתאב פי אלסנה אלמתקדמה //למולאי אלשיך אבו זכרי\\ אסאלה סואל אן יקבץ
- לי גמיע מא כאן צחבתהם בחכם ופאה אלשיך
- אבו עמראן וגיבה חצרתך פוצלני כתאב מולאי
- אלשיך אבו זכרי ולם ידכר לעבדה סוא אלמכחלה
- אלמסך אלתי כאנת מע אלשיך אבו זכרי וקבץ
- תמנהא ואמא באקי אלשי פלם ידכרה וקד כתב
- עבדה פי הדה אלסנה כתאב וכאלה קאטעה לחצרה
- מולאי אלשיך אבו זכרי ואסאלה בקבץ מא כאן לי
- תחת אידיהם פכל שי משרוח שכצה ווזנה ונעתה
- פי אלוכאלה ופי אלכתב אלתי כאנת מעהם ואלתדכרה
- ועבדה יסאל מן תפצלה וחסן תטולה אן יסאעד
- אלשיך אבו זכרי במא יוגבה אלשרע אן אחוגוה אלי
- דלך פמא תחצל מנהם אנעם ואנפד בה אמא
- במשתרא או בעין והו ברי מן גמיע אלאכטאר
- דניא ואכרה ואשהד עלי בדלך ואמא אמר אלצרה
- אלסנבל אלתי כאנת לחצרתך מתוהה פי אלקץ
- שרכה אלשיך מבארך אלמאלקי פקד וצלת וקסמת
- ואבעת חק מולאי וכתבת אליה פי אלעאם אלאול
- כתב בשרח דלך פלא אדרי וצלת מולאי אם לא
- והדא שרחהא צח וזנהא ענד אלביע ש''צ וסך
- אנחט אלצרף מ' רטל תבקא נקי ש''נ נציב מולאי
recto, right margin
- קע''ה ר[ט]ל אנבאע סער תל''[ת דינא]ר אלתמן נ''ח דינאר ותלת כרג תלת דלאלה וכרג למחרם ען תתוִ[ה פי אלקץ] וִעשור ט' דנאניר וד' דנאניר עשור פרצה עדן צח אלגמלה י''ג דינאר ותלת תבקא למולאי מ''ה דינאר
- [... וצל]ני כתאב מו[לאי ...]רִ אן אנפד לה דלך עלי פלפל ול[ך ... כ]אן עבדה אנִפד פִיִ תִלך אלס[נה ...]אִל[...] פלפל אִ... פשיִ יִרִ. פי אלבִחִר אללה
recto
- בשמ[ך] רחמ[נא].
- כתב עבד הדרת השיך המפואר ביותר, אדוני ומדי – יאריך ה'
- את חייו ויתמיד את מעמדו הנכבד ומעלתו ועליונותו ודרגתו וגדולתו
- ורוממותו, ויכניע בהשפלה מבזה את מקנאיו וישמיד את אויביו –
- את השורות הקצרות והמילים המועטות הללו, כדי לברך לשלום
- את הדרת[ו] המפוארת ולהביע את הוקרתו בפני כבודו הנשגב [וכדי לשלוח את]
- האיחולים הנעימים ביותר לחצרו, כפי שחייב [עבדו]
- במילוי מעט מחובתו כלפיו ומה שמוטל עליו מן המגיע לו. ייתן לי ה' ליהנות מאריכות
- חייו וישמחני בהתמדת ימיו, בחסדו ונדיבותו, אם
- (10–13) ירצה ה'. ולו תיאר עבדו את מקצת הגעגועים החזקים על הדרתו ודאבת הלב על החמצת האפשרות לראות את פניו והצער על הזמן שעבר מאז הביט בו וזיכרון הצוותא והיחד הנעימים אתו, שהתנסה בהם, היו הדברים ארוכים מדי מלפרט.
- והריני מתפלל למי שתתפאר יכולתו ויתגדל רצונו,
- שהוא יחבר ביני ובינו (= ובינך) במצב המשמח ביותר ובנסיבות הנעימות ביותר, כי הוא
- נדיב ופותח את ידו. ומה שצריך להודיע להדרתו, ישמור ה'
- על הצלחתו, ששלחתי משלוח עם השיך
- אבו אלימן אלמחלי ועם השיך אבו זכרי הצורף
- אל השיך אבו עמראן בן נפיע, וכתבתי מכתבים אל
- הדרתך שבהם ביקשתי ממך לעזור לו, למכור ולקנות
- כל מה שכתבתי לו בתעודת המשלוח, כי לא
- רציתי להכביד על אדוני, כיוון שאני יודע שרבים
- עיסוקיו. וקרה על פי //גזרת\\ הבורא יתעלה מה שקרה, היינו פטירת
- השיך אבו עמראן ונסיעת הדרתך אל הגרב.
- וכל זה הוא בגלל רוע מזלי וגורלי העלוב. ונשאר הדבר כפי
- שידוע, והם הסתירו את המכתבים ולא חשפו אותם, ונשאו ונתנו
- בסחורה, כפי שרצו. אשר לשיך אבו אלימן, הוא
- גמר אומר לשוב לעדן. ואשר לשיך אבו זכרי,
- הוא רצה לנסוע אל הגרב. והייתה לי אצלו שפופרת/צנצנת
- (30–31) מושק שנשלחה אל הדרתך, ואדוננו ה'רייס' קיבל את זה ממנו (= מאבו זכרי) כאשר הוא רצה לנסוע. ואיני יודע מה עוד
- לקח מן המשלוח שהיה עמם, כי הסחורה
- נשלחה עם שניהם כאחד, והייתה סחורה שנשלחה עם אבו זכרי
- לבדו. וזה מה שקרה בעניין שניהם. אשר לשיך אבו
- אלימן, הרי הוא נסע אל קוץ, וכאשר הגיע אל קוץ חלה במחלה
- קשה, ואז הביאו אותו לפסטאט, ואיני יודע
- מה שלומו. הלוואי ישימנו ה' יתעלה בקו הבריאות
- וישמרנו למענו הוא ולמען ילדיו. וכבר כתבתי
- (39–41) מכתב בשנה הקודמת //לאדוני אבו זכרי\\ ומפאת פטירת השיך אבו עמראן והעדר הדרך ביקשתיו לגבות בשבילי כל מה שהיה עמם. והגיע אליי מכתבו של אדוני
- השיך אבו זכרי והוא לא הזכיר לעבדו אלא את שפופרת/צנצנצת
- המושק, שהייתה עם השיך אבו זכרי, והוא גבה את
- שווייה. ואת שאר הסחורה לא הזכיר. וכבר כתב
- עבדך בשנה הזאת כתב הרשאה מוחלטת להדרת
- אדוני השיך אבו זכרי וביקשתיו לגבות מה שהיה לי
- ברשותם. וכל פריט מתואר בפירוט, שמו של הסוג ומשקלו ותיאורו,
- בשטר ההרשאה ובמכתבים שהיו עמם ובתעודת המשלוח.
- ועבדו מבקש מטובו ומחסריו הטובים לסייע
- לשיך אבו זכרי במה שבית הדין מחייב, אם מטילים עליו
- משהו. והואל לשלוח מה שיתקבל מהם, בין
- (52–53) בטובין שיקנו בין במטבע. והוא (= ואתה) פטור בעולם הזה ובעולם הבא מן האחריות לכל הסיכונים, ואני מתחייב על כך. ואשר לעניין צרור
- הנדר שהיה להדרתך שהיה מעוכב באלקץ
- בשותפות עם השיך מבאדך אלמאלקי, הרי הוא כבר הגיע, ונחלק.
- ומכרתי את חלקו של אדוני. וכתבתי אליו אשתקד
- מכתבים, שבהם פירטתי זאת, ואיני יודע אם הגיעו לאדוני אם לא.
- וזהו פירוטו: הייתה התוצאה של משקלו בשעת המכירה ש"צ מעורב בפסולת,
- נוכה ההפרש (לטהור) מ' רוטל, נשאר נקי ש"נ. חלקו של אדוני,
recto, right margin
- קע"ה רוטל. נמכר במחיר של של[יש דינ]ך, השווי נ"ח דינר ושליש. הוצאות: שליש (דינר) דמי תיווך והוצאות למחרם בעד העיכו[ב באלקץ] ומכס ט' דינרים וד' דינרים מכס פרצה בעדן, סך הכול י"ג דינר ושליש. נשאר לאדוני מ"ה דינר.
- [... הגיע]ני מכתב אד[וני מבארך אלמאלקי שהורה] שאשלח את זה בשבילו על (= כדי לקנות) פלפל ול[כה ...] עבדו שלח בש[נה] ההיא [...] פלפל [...] בים. ה'
T-S 24.37 1v
verso
- תעאלי יכלף דלך ואלבאקי מא וצל אלי אלאן אללה תעאלי
- יכתב סלאמתה ורחל מולאי קאעד יעלם עבדה
- במא יעמל בחסבה פמא בקי פי רסאלה אלבחר כיר
- חצרתה אלעזיזה מכדומה ומכצוצה מן עבדהא
- אפצל אלסלאם ותנעם ותבלג סלאמי לחצרה
- סיידנא ירום הודה ויגדל כבודה ותערפה מא
- אנא עליה מן אלדעא אלכתיר ואלשכר אלגסים במא
- חצרתך עאלמה בה ווצל לחצרתה הדה אלסנה כתב
- ולם יכן לעבדה מן דלך שי פאשתגל קלב עבדה
- לדלך ותבלג סלאמי לחצרה מולאי אלאך אלנזר
- יחי לעד וכנת קד כתבת אלי חצרתה פי מא תקדם
- כתאבין אלואחדה כלף אלאכרי ולם ארא לחצרתה
- גואב ארגו שגל כיר ועאיק סלאמה ואנעם ותבלג
- סלאמי לגמיע אלקהלות ברוכים יהיו לשמים
- גדוליהם וקטניהם ישישיהם ובחוריהם כל
- אחד ואחד לפי מעלתו ויקרו פליס אלכתאב
- יסע תסמיתהם גיר אן מא יכפא עלי מולאי
- דלך ומן סאל ען עבדך מכצוץ באפצל אלסלאם
- נכתב בחדש מרחשון בשלשה בו שנת אתמט לשטארי
verso, upside down
- חצרה אלשיך אלאגל מולא[י אב]ו סעיד עבדה ומלך ידה
- חלפון הלוי בר כג''ק ר' נתנאל רי''ת כלף בר יצחק ס''טִ
- אטאל אללה בקאה געל פדאה
verso
- יתעלה יפצה על זה. והשאר לא הגיע עד עכשיו. ה' יתעלה
- יגזור שיגיע בשלום. והמשלוח של אדוני מונח כאבן שאין לה הופכין. יודיע לעבדו
- הנחיות שימלא אחריהן. ובשליחה דרך הים לא נותר טוב.
- עבדו (= אני) מביע הוקרה להדרתו היקרה ומברך אותו
- במיטב הברכות לשלום. יואיל למסור את ברכתי לשלום להדרת
- אדוננו ירום הודה ויגדל כבודה, ותודיע לו עד כמה
- אני מרבה בתפילה בעדו ומודה לו תודה מרובה על מה
- שהדרתו יודע. והגיעו מהדרתו בשנה הזאת מכתבים,
- ולא היה בהם כלום בעד עבדו. ועבדו היה מודאג
- מזה. וימסור נא את ברכתי לשלום להדרת אדוני איך הנזר
- יחי לעד. וכבר כתבתי אל הדרתו (= לך) קודם
- שני מכתבים, אחד אחרי השני. ולא ראיתי מהדרתו
- תשובה. מקווה אני שהוא טרוד בדברים טובים ושלומו הטוב הוא שמעסיק אותו. הואל למסור
- את ברכתי לשלום לכלל הקהילות ברוכים יהיו לשמים
- גדוליהם וקטניהם ישישיהם ובחוריהם כל
- אחד ואחד לפי מעלתו ויקרו. ואין המכתב
- ארוך דיו להזכיר את שמותיהם. אולם לא נסתר מאדוני
- הדבר. ומי ששואל על עבדך מבורך במיטב ברכות השלום.
- נכתב בחודש מרחשוון בשלושה בו שנת אתמ"ט לשטארי.
verso, address
- (אל) הדרת השיך אדונ[י אב]ו סעיד
- חלפון הלוי בר כג"ק ר' נתנאל רי"ת
- יאריך ה' את חייו.
- עבדו וקניינו
- כלף בר יצחק ס"ט
- הלוואי ייעשה כפרתו.