منحة في رسالة: CUL Or.1080 J225
رسالة CUL Or.1080 J225- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
- Location in source
- ח5
- Relation to document
- Digital Edition
- Digital Translation
- الطبعة
- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein's الطبعة (1950–85).
- Location in source
- Relation to document
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
CUL Or.1080 J225 1v
°
S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
Recto
- בשמ'
- שלום מעולה / וברכה כפולה / וחן וחסד וחמלה / ורווח והצלה / ומילו[י]
- כל שאלה / וקיבול כל תפילה / וישור כל מסילה / יאיתיון נצח סלה
- מלפני שוכן מעלה / לכבוד גד' קד' שרי וצרבי נגידי וחביב[י]
- מרי' ורבי חלפון הלוי נטריה רחמ' ואורכיה לשנוהי בר כג''ק
- רבנא נתנאל זצ''ל קבל שלום רב / כממזרח למערב / מלפני
- הצור תמים / וממשרתיו התמימים / ומתורתו הנבראת קו[דם]
- כל קדומים / ואחר כך ממתפאר בזכרך הטוב והנעים יעקב
- בן סלים רי''ת אצדר עבד חצרתה הדה אלחרוף ללסלאם עליה
- ולתעדר למא לדיה ללדי יגב עלי מן ודא חקה ואנטוי עליה מן
- אכיד ודה לא אסלבני אלבארי תעאלי אנסה וצאן ען גמיע אל-
- מכרוה נפסה במנה וכרמה וליס עלם יגלה עליה עבדה סוא
- אלשוק אלי רויתה אלעזיזה סהל אלבארי לקאי בה בחצרות הקדש
- בירושלם כן יהי רצון גִיִרִ דלך עבד חצרתה קד וגה אלי מא קבל[ה]
- כתאבין לסיידנא ואחדה וללשיך מולאי ועזיזי יהודה הכהן
- ואחדה וכתאב סיידנא פי כרקה וחדהא וסואלי מן תפצל סידי
- אִלִעִזִיִזִ אִןִ ידבר לממלוכה פי איצאלהמא לחצרתהמא ויחרץ לי פי
- כִלִ מא שד ללא יגרי פיהמא חילה או ידُס אלג'יר עליהמא ענד
- שחנה מן פר̇̇צה או ענד חצולהמא פי אלמרכב או ענד כונהמא
- פי בית סיידי קבל יסאפִ[ר] פבלא בד עבדך יכאף יחתאל עליהִמִאִ
- בעד מא΄פינ̇טר סיידי אדא קבצהמא אין יתרכהמא אלי מא י[...]
- ס[פר]ה וענד אטלאעהם אלמרכב אין יתרכהמא ללא יקע עליה
- עליהמא פחש חתי יסאפר סיידי באלסלאמה ואן כאן אלסיד
- אבו אלימן יסאפִר קבל סיידי וגרצה יקדם מצר קבל סיידי
- וראא סיידי ינפדהמא מעה אמא מן עידאב ואמא מן
- עדן פיפעל פראיה מא ראה ואן אעאִדִהִמִאִ עִלִיִ אלשיך אבו אליִמִןִ
- מן עדִן פלאִ יסלמהם אליה אלא והו קד טלע אלמרכב אִ[ו] ק[בל]
- אלספר סריע ויחרצה בהמא ובחפצהמא //⟦אן ימִ...⟧\\ ואיצאלהמא וִיִרִסִל
- אלי סיידי רקע גואב בוצולהמא אליה ובאיש פעל פיהמא [ול]א
- ינסא פקלבי מעא גואבה מעלק שד ואן כאן ראיִ סִיִדִיִ סִפרהִ
- ולא יעטיהם אבו אלימן פיפעל ויעלמני בל אן גרציִ צִלהִ אלכִתאב[י]ןִ
- מע אול מן יקדם מצר ולעל יגיני אלגואב פי סנתה פאן ראא לדלך
- ראי פיפעל ואן מא לם יראה ראי פיפעל ראיה ואלעִבִדִ ואלמיטל[טלין]
- אלדי לסידי אבו זכרי יחתפ̇ץ לי עליה הו חתי יוצלה⟦ם⟧
- מן ידה אליה
recto, right margin
-
לא עדמתה אבדא [ו]אלנדבה איצא אלדי לסיידנא איצא ⟦ת.⟧ מִןִ יד ⟦סיידנאִ⟧ סיידי [אל]י יד סיידנא אד וגה אליה עב
-
עבדה מן אלנדבה דינרין ⟦נִצִףִ⟧ עין [..]גִ' דנניר [פ]צה ביצה דראהם וגירהא⟦.⟧ .....א דִ'[.]ִ דרהם וִאִלִאמִוִרִ
S. D. Goitein, Mordechai Akiva Friedman and Amir Ashur, India Book 4: Ḥalfon the Traveling Merchant Scholar (in Hebrew) (Ben Zvi Institute, 2013), vol. 4 B.
recto
- (1–9) (פתיחה פיוטית בעברית; ראה במקור.) עבד הדרתו שלח את השורות הללו כדי לברך אותו לשלום
- (10–11) ולהתנצל בפניו על מה שאני חייב במילוי חובתי כלפיו ו(על מה שאני חייב מחמת) האהבה האיתנה לו שאני צופן בלבי. אל ימנע ממני הבורא יתעלה את ידידותו ויגן מכל
- צרה את נפשו, בחסדו ובנדיבותו. ואין לעבדו שום חדשה לגלות לו חוץ מן
- הכיסופים למראה פניו היקר. יזמן הבורא את פגישתי בו בחצרות הקדש
- בירושלם, כן יהי רצון. לדברים אחרים: עבד הדרתו כבר שלח לו
- שתי איגרות, לאדוננו אחת ולשיך אדוני ויקירי יהודה הכהן
- אחת. ואיגרת אדוננו היא בחתיכת בד נפרדת. והריני מבקש מחסדי אדוני
- היקר להסדיר בשביל עבדו את הגעת שתיהן להדרת שניהם ולהשתדל בשבילי
- בכל כוחו שלא יעשה בהן כל מזימה או ישרבב בהן שינויים בשעת
- טעינה מן פרצה או בשעה שהן מגיעות אל האנייה או בשעה שהן
- בבית אדוני לפני שהוא נוס[ע ...]. ובעל כורחו עבדך חושש פן ינקוט תרמית בהן
- לאחר מכן. ואדוני ישקול, כאשר יקבל את שתיהן, היכן להניח אותן עד הזמן
- שהוא נוסע, ובשעה שהוא מעלה אותן לאנייה היכן להניח אותן, כדי שלא תיעשה (לו)
- בהן נבלה, עד שייסע אדוני בשלום. ואם האדון
- אבו אלימן ייס[ע] לפני אדוני, והוא מתכוון להגיע לפסטאט/למצרים לפני אדוני,
- ויראה אדוני לנכון לשלוח אותן אתן, בין מעידאב בין
- מעדן, יעשה כך, ומה שייראה לו הוא שראוי לעשות. ואם יחזיר אותן (למצרים) באמצעות השיך אבו אליטן
- (27–28) מעדן, אל ימסור אותן אליו אלא לאחר שהוא כבר עלה לאנייה או רגע לפני הפלגת האנייה. ויזרז אותו בעניינן, לשמור עליהן //⟦אם י…⟧\\ ולהביאן אל יעדן. וישלח
- לי אדוני מכתב תשובה על הגעתן של השתיים אליו ועל מה שעשה בעניינן, ולא
- ישכח, כי אני מצפה/דואג לתשובתו עד מאוד. ואם יראה אדוני לנכון לנסוע,
- ולא למסור אותן לאבו אלימן, יעשה כך ויודיעני. אדרבה, כוונתי היא לשלוח את שתי האיגרות
- עם הראשון שיגיע לפסטאט/למצרים, בתקווה שתגיעני התשובה בה בשנה. ואם יראה את זה
- לנכון, יעשה כך. ואם לא יראה אותו לנכון, יעשה מה שימצאנו ראוי. ועל העבד והמיטל[טלין]
- אשר שייכים לאדוני אבו זכרי, ישמור בשבילי עד שימסור אותו (אותם)
- מידו אליו.
recto, right margin
(1–2) הלוואי לא אחסר אותו (= אותך) לעולם. [ו]הנדבה אשר לאדוננו גם כן מיד ⟦אדוננו⟧ אדוני ליד אדוננו, כי עבדך שלח אליו (= אליך) מן הנדבה, שני דינרים ⟦וחצי⟧ זהב [ו...]ג' דינרים [כ]סף קטן, דרהמים וזולתם [...] ד' [.] דרהם. והסחורות (?)
CUL Or.1080 J225 1r
°
verso
- תזיד בעדן יביעהא סידי הנאך ויציף תמנהא והדא אלדינרין ⟦ואלנצף⟧
- אלי אלדי מעה וקד כאן בקי ענדה דינרין וסדס מן בעד שרא ⟦אללו.⟧
- אללולו יציף אלגמיע וישתרי בהם שוי יצלח לסיידנא יכון אלחאצל
- מע סיידי נדבה ד'ול' דינר גיר קירטין לאן אללולו בז'וכ' גיר רבע
- והדא וצלה ה' דנניר פצה ודינרין עין ומעה דינרין וסדס ועאד
- ענד נאס מן אלנדבה ד' דנניר ונצף לא אדרי עאד יצח לי מנהם שי הדִה
- אלסנה או לא פאן צאר צח לי מנהם שי וצלה קבל תרוח ואמא עבדך
- מא דכר פי כתאב סיידנא אן מע סיידי גיר ד'ול' לא גיר פאן זאד
- וצל סיידי שי אלועד אלגאי זאד אעלם בה סידנא כם הו וִ... .לִ.
- ת''ד דנאנ גבא לסיידנא הדה אלסנה מן בקיה אלקרא לחצל שי כתיר גיר
- אנהם כתבו מנעוהם והדא ליס הו אלא מן קריתין לא גיר יעלם דלך
- וקד אנפד לה עבדה עשרה דנניר גיאד וזן והי קימה אלתיאב יקב[̇ץ]
- סיידי דלך ויעלמני בוצולהא אליה אחסן אללה גזא סיידי ולא אכלאה
- מן אלפצל וקד וגה עבדה איִצִא ג' כראריס ⟦מן⟧ אלטב ועאד ענדי
- ה' כראריס אלמנאמאת עאד ע[בדה]אִ ינסכהא הדא אלועד ותצלה אלועד
- אלתאני אן שא אל૮ בגיר תאכיר יעלמני בוצולהא איצא ויעלמני סיידי
- אללבן אלחלו אעני אלמחלוב וליס הו חאמץ יצלח לי או לא וכאן סִיִיִדִיִ
- קד ... דכר לי עלם אלקדור ושראהא ומן יום וצלנא אלגווה אלטריק
- פאסדה וליס חד וגדה יחמלהא אדא שריתהא ⟦ואדא וגד⟧ ופי רקע
- סיידי יקול אן כאנת קאפלה כארגה ישתרי ואלא יעלמני אשתרי
- מן עדן פלמא פסדת אלטריק ולם תתבת אלי אליום לם אקדר אשתר[י]
- שי וכתבת ⟦אל..⟧ //אלועד\\ אעלם סיידי אן יאמרני אשתרי ולו בקיית חתי תוגה
- בעדה עאם קאבל כמא כאן קד פעלת ושרית וסלפת סיידי אלתמן
- והו יסלפה לי ענד אלשיך כלף בעדן ואן ימנעני לם אשתרי שי ואן
- צח מן יחמלהא קבל יסאפר סיידי וצלתה והו סיעלמני סריע
- במא יריד חתי אעמל בחסבה פעזיז עלי בחאגה סיידי אד עלם
- בסואלי מנה כתאב אלשהאדה ואועדני בדלך וחאשא סיידי אן ימצי
- ולם [י]כתבה לי פיתפצל עלי בכתבה ואלאשהאד פיה ויסלמה ליד
- אלשיך כלף ינפדה לי ולא ידכל עלי קלבה הם מן גהתה פליס ואימונה
- יסמע בה אחד אצלא וקד וגהת אליך מסוודה כתאב אלדאודי אלדי
- גהדִת לה צחבה כתאב סיידי הדה יכון סיידי יציפהא אלי מסודה
- כתאבה אלדי ענדה חתי יקרא אן גמיע ועלי חצרהִ סיידי אפצל אלסלאִ[ם]
- ושלום לך שלום ישיג שלום ויוצי אבו אלימן מן מחרוז וגירה פי אלכתִ[ב]
- פי אלטריקִ ועבדה מהניִיא לה בהדה אלמועדים אלבארי תעאלי יבלגהאִ חצרתהא
- ואשבאלהא שנים רבות ומועדים טובים אן שא אל૮ ויכרק סיידי הדא אלרקע
verso - address at bottom
- לִיקר כג''ק שרי וצרבי מרי ורבי חלפון ש''צ מתפאר [בז]כרך הטוב
- הלוי בר כג''ק ר' נתנאל הזקן הנכבד ̇זצ''ל יעקב בן סלים רי''ת
verso
- יוסיפו (?) בעדן, ימכור אותן אדוני שם, ויוסיף את תמורתן ואת שני הדינרים ⟦וחצי⟧ הללו
- למה שיש עמו. היתרה לחובתו שני דינרים ושישית לאחר קניית
- הפנינים. יחבר את הכול ויקנה בהם משהו שמתאים לאדוננו. הכסף שהתקבל,
- שאצל אדוני, בתור נדבה הוא ל"ד דינר פחות שני קיראטים (2/24), כי הפנינים בכ"ז פחות רבע,
- וזאת לאור העובדה שהגיעו לידיו ה' דינרים במטבעות של כסף ושני דינרים במטבעות של זהב, ואתו שני דינרים ושישית. ועוד
- חייבים אנשים מן הנדבה ד' דינרים וחצי. איני יודע אם עוד יגיע לי מהם דבר בשנה
- זאת או לא. ואם אקבל מהם משהו, הוא יגיע אליו (= אליך) לפני שתיסע. אולם עבדך (= אני)
- לא הזכיר באיגרת אדוננו שיש אצל אדוני אלא ל"ד, לא יותר. ואם עוד יגיע דבר
- (9–10) לאדוני בעונה הבאה, אודיע עוד לאדוננו כמה הוא. ו[אילו] גבה ת"ד דינר לאדוננו בשנה זאת משאר הכפרים, היה מתקבל //סכום\\ גדול, אולם
- הם כתבו (ו)מנעום. וזה אינו אלא משני כפרים, תו לא. זאת לידיעתו (= לידיעתך).
- עבדו (= אני) כבר שלח לו (= לך) עשרה דינרים טובים במשקל שלם, והם דמי הבגדים. יקב[ל]
- אדוני את זה ויודיעני שהגיעו אליו. ייתן ה' לאדוני שכר טוב ולא ימנענו
- מחסדו. ועבדו גם שלה כבר ג' קונטרסים של 'הרפואה' ועדיין אצלי
- ה' קונטרסים של 'החלומות'. ע[בד]ו עוד יעתיק אותם בעונה הזאת, והם יגיעו לו בעונה
- הבאה, אם ירצה ה', ללא עיכוב. יודיעני בהגעתם גם כן. ויודיעני אדוני,
- אם החלב המתוק, היינו 'הנחלב' שאינו חמוץ, מתאים לי או לא. ואדוני
- כבר [...] הזכיר לי את דבר הקדרות וקנייתן. ומן היום שהגענו אל אלגוה הדרך
- משובשת, ואין שום אדם שמצא (= שמצאתי) להוביל אותן, אם אקנה אותן ⟦וכאשר יימצא⟧. ובמכתב
- אדוני יגיד אם יש שיירה יוצאת, יקנה. ואם לא, יודיעני, ואני אקנה
- מן עדן. וכאשר השתבשה הדרך – והיא לא נעשתה מתוקנת עד היום – לא יכולתי לקנות
- דבר. וכתבתי //בעונה זאת\\ להודיע לאדוני, אם יורה לי אקנה, ולו יישארו עד שיישלחו
- אליו בשנה הבאה, כפי שכבר עשיתי, אקנה ואלווה לאדוני את כסף הקנייה,
- והוא יפקיד מקדמה בשבילי אצל השיך כלף בעדן. ואם יניא אותי מזה, לא אקנה כלום. ואם
- יימצא מי שיוביל אותן לפני שייסע אדוני, יגיעו אליו. והוא יודיע לי מהרה
- מה הוא רצונו, כדי שאמלא אחריו. וצר לי על הזמנת אדוני (שלא אוכל לטפל בה), כי הוא יודע
- שביקשתי ממנו את 'ספר העדות', והבטיח לי את זה, וחס ושלום אם אדוני יעזוב
- בלי שיעתיק אותו בשבילי. ויעשה עמי חסד ויכתוב אותו ויעיד מישהו בו, וימסור אותו ליד
- (29–31) השיך כלף, והוא ישלח אותו אליי. ואל ידאג (אדוני) בגללו. ולא ישמע עליו – נשבע אני באמונה – שום אדם כלל. ושלחתי אליך עם איגרת זו של אדוני העתק של איגרתו של ה'דוידי', אשר התאמצתי להשיג לו (= לך). יוסיף אותו אדוני להעתק של
- איגרתו שיש אצלו, כדי שיקרא אותם כאחד. ולהדרת אדוני מיטב ברכת השל[ום],
- ושלום לך, שלום ישיג שלום. ויזרז את אבו אלימן באמצעות מחרוז וזולתו על המכתבים
- (34–35) בדרך. ועבדו מברך אותו (= אותך) במועדים הללו. הבורא יתעלה יזכה את הדרתו ואת בניו בהם שנים רבות ומועדים טובים, אם ירצה ה'. ויקרע אדוני את המכתב הזה.