رسالة: DK 22

رسالة DK 22

الوصف

Letter to R. Yaʿaqov b. Moshe. Writer unknown.

النصوص المفرّغة

Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 2.
  1. ליקרת הוד הדר אדירנו כבירנו אהל התורה משכן מדורה גבירה וגבורה מר רב יעקב רב השכל וגם
  2. המשרה הנוחל חכמת צנועים אמון שעשועים מהורים דעת אלהים יודעים מקודשים בקדושת ארון תוך קלעים
  3. אמרות טהורות מביעים מכסף מזוקק צרוף שבעים ותבונות כמעיינות נובעים נקיים מכל מום ורשעים אין
  4. פרץ לתועים ואין יצאת למתעים גורלם חלק טוב ונעים חמדת שמות מי[ודעים] אמ[רות כ]זיקות דנור מופיעים
  5. מזומנים לכת שלישית ברקיעים אמת [         ]ם בין השועים הללו הידועים [         ] לתורת אל ותלמידיו [          ]עים' ומדרשות
  6. ומדרשות(!) בראשי הישיבות הנטועים והעמיד תלמידים מפ[ורסמים וידועים'] בתורה ויראה שבוע
  7. שבעים' מאורם כמנורת זהב בגביעים מוסר רב מקשיבים שומעים ובהדר או[רם] מוסיפים ולא גורעים בלשונם
  8. מרפא כל פצעים מחיה וגם יראה [             ] ורבנא משה מופת [             עים] בן מרנא ורבנא משה מופת
  9. הדור סיני ועוקר הרים אשר זיו כבוד בית ה [עליו הו]חק חמדת ישראל' [מלא] ברכת אל אשר בשמאלה מעשרת ומברכת
  10.  ובימינה ימים מארכת בהוד הדר לבניהם המ[ה תפארת] ובניהם למו כותרת ועטרת יהי רצון שוכני סנה לכונן אשוריהם 
  11.  למלא משאלותיהם להקים על סלע רגליהם להודיעם אורח חיים שובע שמחות את פניו נעימות בימינו נצח שלום משמי 
  12.  מעל וברכה בכל פועל והצלחה בבנין אל פעל ומרפא למזור צרי ותעל וריחוק כל רעל ודיחוי רע בליעל עם שאר 
  13.  כל הברכות וההצלחות והתשועות תהיינה לך ולכל יש לך סלה שא שלום רב ממנו ומכל הנלוים [עלי]נו כי ברחמי
  14.  משגבנו שלום לנו ומודים בכל לב לאל'ינו שמו לעולם מכבדים ככת' אודה יי אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם ומודיעים
  15.  כי תורת אלהינו היא מקור חיים מסירה מחזיקיה ממוקשי מות ככת' תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות והמצוה גם
  16.  היא שומרתו ככת' שומר מצוה שומר נפשו ובהיות התורה והמצוה על גביהן ובה בכל כמוך אשר נתתה תורת אמת 
  17.  מלבושך והמצוה אדרת עטייתך והיראה צניף לראשך אשר הוריך פקדוך חקרוך למדוך ואשרי רואיך הנושאים והנותנים
  18.  עמך בדברי תורה תמיד שמתוך דבריך נמשך [חוט של חסד] והיינו חפצים להיות כמוך וכיוצא בך מחוברים ביחד כי לא נעלם ממך 
  19.  נכבדנו מקום רבותינו זקינינו הנאמנים [         ] הדר [         ] ידוע ומפורסם וכבר עב[          ] ל[         ]א ואנחנו עמהם במשקלנו הידועי 
  20.  ועכשיו נותרנו בלי חבר בחסד ואמת מכריעי ולולא שאנחנו מתנחמים במקצת הת[למידים שלנו] יזכו בתורה וביראה 
  21.  ואנו שמחים בהם כשמחת אדם בבנו חמודות ובעובר אמו [היינו באים לידי] מידה [או חברו]תא או מיתותא גם ראינו 
  22.  בעלי התלמוד מתמעטים ומתגברים בעלי לשון עול בלשונם ואין עומד בפרץ לפיכך מלאנו לבנו לפרש התלמוד ונעשה [בו] 
  23.  כפי מה שקיבלנו מרבותינו זכ' לב' מהם מה שמסרנו לתלמידינו ומהם מה שלא מסר[נו להם והבקש]ה ממך שתסייעינו בתפילה
  24.  על זה שיספיק הק'ב'ה' [על ידינו וכך] יהי רצון ואודות כתבנו זה אליך אחינו הנכבד מרבים עסק מר' רב' 
  25.  אברהם גט' רח' ואחי' בן מר' ור' שלמה זכ' לבר' המוביל כתב זה אליך להודיעך כי הוא איש ישר איש כשר באורחותיו תמים בדבריו 
  26.  לא ראינו בו עולה אמנם ראינו בו טובות מרובות והוא בן תורה והוצרכנו להודיעך כדי שתזכה בו להיות לו מליץ יושר 
  27.  ותורהו מה לעשות ותהיה לו לפה דלא כל ימים מזדמן כזה והחוטף שזכה אשרו והמתעצל מתנחם אחרי כן ואינו משיג 
  28.  [ואין אנחנו מזהירים אלא מזכירים] ופחות מזה לאיש רב נבון וחכם כמוך דורש שלומך ושלום כל אנש ביתך ובני עמך [         ] כ'ד'
  1. ליקרת הוד הדר אדירנו וגבירנו אהל התורה. משכן מדורה. גבירה וגבורה. מר רב יעקב רב השכל וגם
  2. המשרה. הנוחל חכמת צנועים. אמון שעשועים . מהורים דעת אלהים יודעים. מקודשים בקדושת ארון תוך קלעים.
  3. אמרות טהורות מביעים. מכסף מזוקק צרוף שבעים. ותבונות כמעיינות נובעים. נקיים מכל מום ורשעים. אין
  4. פרץ לתועים. ואין יצאת למתעים. גורלם חלק טוב ונעים. חמדת שמות מי[ודעים]. אמ[רות כ]זיקות דנור מופיעים.
  5. מזומנים לכת שלישית ברקיעים. אמת . . . ם בין השועים הללו הידועים . . . . לתורת אל ותלמידיו . . . [עים]. ומדרשות
  6. ומדרשות בראשי הישיבות הנטועים. והעמיד תלמידים מפ[ורסמים וידועים]. בתורה וביראה שבוע
  7. שבעים. מאורם כמנורת זהב בגביעים. מוסר רב מקשיבים ושומעים. ובהדר או[רם] מוסיפים ולא גורעים. בלשונם
  8. מרפא כל פצעים. מחיה וגם יראה . . . . . . ידועים. יקרים . . . [עים]. בן מרנא ורבנא משה מופת
  9. הדור סיני ועוקר הרים אשר זיו כבוד בית יי' [עליו הו]חק חמדת ישראל. [מלא] ברכת אל. אשר בשמאלה מעשרת ומברכת.
  10. ובימינה ימים מארכת. בהוד הדר לבניהם המ[ה תפארת]. ובניהם למו כותרת ועטרת. יהי רצון שוכני סנה לכונן אשוריהם.
  11. למלא משאלותיהם. להקים על סלע רגליהם. להודיעם אורח חיים שובע שמחות את פניו נעימות בימינו נצח. שלום משמי
  12. מעל. וברכה בכל פועל. והצלחה בבנין אל פעל. ומרפא למזור צרי ותעל. וריחוק כל רעל. ודיחוי רע בליעל. עם שאר
  13. כל הברכות וההצלחות והתשועות תהיינה לך ולכל יש לך סלה. שא שלום רב ממנו ומכל הנלוים [עלי]נו. כי ברחמי
  14. משגבנו שלום לנו. ומודים בכל לב לאלינו. שמו לעולם מכבדים ככת אודה י'י אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם. ומודיעים
  15. כי תורת אלהינו היא מקור חיים מסירה מחזיקה ממוקשי מות ככת תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות. והמצוה גם
  16. היא שומרתו ככת שומר מצוה שומר נפשו. ובהיות התורה והמצוה על גביהן ובה בכל כמוך אשר נתת תורת אמת
  17. מלבושך. והמצוה אדרת עטייתך. והיראה צניף לראשך. אשרי הוריך פקדוך חקרוך למדוך. ואשרי רואיך הנושאים והנותנים
  18. עמך בדברי תורה תמיד שמתוך דבריך נמשך [חוט של חסד]. והיינו חפצים להיות בכמוך ובכיוצא בך מוחברים ביחד כי לא נעלם ממך
  19. נכבדנו מקום רבותינו וזקינינו הנאמנים . . . הדר . . . ידוע ומפורסם וכבר עב . . . ל . . . א ואנחנו עמהם במשקלנו הידוע.
  20. ועכשיו נותרנו בלי חבר בחסד ואמת מכריע. ולולי שאנחנו מתנחמים במקצת הת[למידים שלנו] יזכו בתורה וביראה
  21. ואנו שמחים בהם כשמחת אדם בבנו חמודות ובעובר אמו [היינו באים לידי] מידה [או חברו]תא או מיתותא. גם ראינו
  22. בעלי התלמוד מתמעטים ומתגברים בעלי לשון עול בלשונם ואין עומד בפרץ לפיכך מלאנו לבנו לפרש התלמוד ונעשה [בו]
  23. כפי מה שקיבלנו מרבותינו זכ לב מהם מה שמסרנו לתלמידינו ומהם מה שלא מסר[נו להם והבקש]ה ממך שתסייעינו בתפילה
  24. על זה שיספיק הקבה [על ידינו וכן] יהי רצון ואודות כתבנו זה אליך אחינו הנכבד מרבים עסק מר ורב
  25. אברהם נט רח ואחי בן מר ור שלמה זכ לבר המוביל כתב זה אליך להודיעך כי הוא איש ישר כשר באורחותיו. תמים בדבריו.
  26. לא ראינו בו עולה אמנם ראינו בו טובות מרובות והוא בן תורה והוצרכנו להודיעך כדי שתזכה בו להיות בו מליץ יושר
  27. ותורהו מה לעשות ותהיה לו לפה דלא כל ימים מזדמן כזה והחוטף שזכה אשרו והמתעצל מתנחם אחרי כן ואינו משיג
  28. [ואין אנו מזהירים אלא מזכירים] ופחות מזה לאיש רב נבון וחכם כמוך דורש שלומך ושלום כל אנשי ביתך ובני עמך . . .
  29. כ"ד

الترجمة