رسالة: T-S 13J25.5

recto

1. [מוד]ים לשם קדשו על פדותה ככת תרננה שפתי כי אשמרה לך ונפשי אשר פדית 
2. ומודיעים כי אם אתם אחינו מחמדי עינינו ומשושי לבנו וידידי רוחנו שכחתם 
3. אותנו אנחנו לא שכחנוכם כי כרוח חיינו אתם נחשבים לנו ואיך ישכח איש את רוח 
4. חייו ומשאותיכם אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו כי חק לחמנו מאתכם היה 
5. ואיך ישכח איש את טרף חקו וכי שקי מימינו מעדיכם מושך ואיך ינשה אנוש
6. שקי חייו     על כן אם הרבה שנים עברו והרבה ימים משכו ולא פקדתם אותנו באגרותי[כם] 
7. ושאלותיכם ונדריכם ונדבותיכם כמנהג אבותיכם זכר צדיקים לברכה נכח פנינו אתם 
8. כחותם על לבנו הנכם חקוקים עם רחשו תהמיון כחותם על זרועינו אתם חרוש[ים] 
9. ואף על פי שאין תמיד נראה הנו מקום מצוה חשובה והן על כפים חקנוכם אשר
10. יראון על כן עם תנודיהם תראו לנו מרחוק כבזק באפל כצל סלע בציה ואכן נאמר 
11. ייי היודע ועד באלה אם נשכח אתכם תשכח גבורתנו ומ[דברי]ם מזכר הוריכם 
12. רוב ע[תי]ם תשת לשונינו ועל כל ראש כל משושי[נו אתם] תעלון כאשר נבא המב[שר]
13. לאמר אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק [לשוני לח]כי אם לא אזכרכי אם לא
14. אעלה את ירושלם על ראש שמחתי       וברוב שרעפ[י]נו בקרבנו ואמרנו על מה זה שכחתם
15. אותנו ישבו זקינינו שוממין בחורינו נאנחים תנאינו נוגים ואנו מר לנו כי נראה א[יך]
16. העולם הולך וחרב כי אם כמאמר קדושינו כי על בריתו אשר היא תורתו הוא עומד
17. ככת כה אמר ייי אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי      ונמצאת הו[לך]
18. וחסור גם העולם אשר עליה עמדו הולך ואבוד ככת לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו
19. ימוטו כל מוסדי ארץ     ומה בצע כי תכבשו דרך לחרבן עולם אם אמרתם [   ]ל[     ]
20. כי חסרנו ונתמעטה חכמתינו אמנם כי כן הוא הנה הועם הודינו וחסר מדענו ומדרשינו
21. שממו ונותרנו מעט מהרבה ומדרש התנאים כמו שומם כי כל נער מאור עינים
22. היה מובל למדרש המשנה ועתה אין איש מביא בנו ותחבולות נעשה להביא אחד
23. אחר אחד כדי שלא תשתכח המשנה וגם אמורי התלמוד רבים בבניהם יוצאים למלאכות 
24.  אחרות ומסתפחים להשתכר או לעבור ומדור אל דור אנו חסרים ומשנה אל שנה
25. א[                 ] וש[א]לו מי [ג]רם כל זאת עצלות ישראל אשר מנעום את חקם ואת מזונותיהם 
26. כי מי זה יקום בלא מזון הלא בתת אלהינו את תורתו לעמו ויצום ללמדה כלם ספק צרכיהם
27. ו[ה]מן יורד כל יום למען לא ימצאו עלה לבלתי לכת בה ככת הנני ממטיר לכם לחם מן
28. השמים ויצא העם ולקטו וג'             ו[ב]הביאו אותם אל אדמתנו ויצו את הכהנים והלויים
29. ללמד וללמד כי ידע כי אינם כלם יכולים להפרד בלמוד דת צוה גם את העם לעמד
30. בצרכיהם ככת ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלויים למען יחזקו
31. בתורת ייי         ואם יתעצלון העם מה יעשון חכמיהם היוכלון לרעוב ולצמא כי הננו
32. נשארנו עכשו מתעשתים וטרחים עד אשר נשבע לחם אנו וטפינו ונשביע את
33. היתר הנותר ואת טפם לחם וכמו עלינו נאמר כי תהיו כאלה נבלת עליה וכגנה אשר
34. מים אין לה כי נבלו עלינו ואזלו מימינו יען כי בהמשל חכמי דת כאשכל גם עשירי עם
35. [בני] ישראל מ[שו]לים [כאשכ]לות [וכזמורו]ת האשכולות וכי דאמ' ר' שמעון בן לקיש
36. [אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים]