منحة في ثيقة شرعيّة: T-S 13G1
ثيقة شرعيّة T-S 13G1- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 2.
- Location in source
- #001
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
T-S 13G1 1r
Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 2.
recto
- ודשאילתון אשכחן לרב אהרן גאון דאמ האיי מאן דבעל אמתא
- דידיה נפק לחירות ואו אמתא דחבריה זאבין לה מן מארה
- ומשחרר לה ונסיב לה ויהב טעמא למילתיה אין אדם עושה בעילתו
- בעילת זנות וקשיא לן טובא הא מילתא שלא כדין היא בשלמא
- אם בא על שפחתו והולידה איכא למימר דילמ הוציאה לחירות
- והטבילה בפני עדים דליתנון השתא ולא עשה בעילתו בעילת זנות
- אבל למיפק לכתחילה לחירות בביאתו ליכא מן דינא אילא אם בא
- על שפחתו דאחר מנא ליה דזבין לה ומשחרר לה ועוד מה
- ענין זה אצל אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והא מילתא לא
- הוה //לה// מעולם עיקר אלא מן בתר בוסתאנאי נשיא דהוה שדר ליה
- עמר בן כטאב אזדאדואר דאתיוה לדיליה ולביראן אימה ולאחאתה
- מבית כסרו מלך פרס לואת עמר מלך ישמעאל ושקל הוא חדא
- ושדר ליה חדא לבוסתאנאי ואף על פי כן לא בא עליה עד דיהב
- דמה נב אלפי זוזי והוייה בביתיה ואוליד מינה תלתה בני שהריאר
- וגוראנשאה ומרדאנשאה והוה נהיג בהון מנהג בנים וכד מית
- אוקמונון חסדאי ובראהי(!) אחיהון קדמיהון בקבאיי כעבדי ונהגי
- בהון מנהג עבדים והוה טענין דאיזדאדואר בת מלכי הויא ולא
- קבלה עליה דת יהודית ובתר הכין אמרו קצת רבנן לאעילאנון
- בקהל ולמנהג בהון מנהג כשרים וטעמיהון דכי בוסתאנאי נשיא
- אי לא הוה שחררה לאיזדאדואר ואטבלה לשום חרות בפני עדים
- וקבלה דת יהודית לא היה עושה בעילתו בעילת זנות ואף
- אינון איתלו בשליטי ובמלכותא שהיו קרובים למלכות והוה
- אחי אמם מרזבאנא ובתר הכין שקל בר בריה דשהריארא בת
- רב חנינאי ואיפשיטא מילתא לאכשוראנון ואף זכאי בר מר רב
- אהונאי בר שהריארא קם בראשי גלותיה והני מילי לא אקילו
- בה רבנן אלא לענין בני נשיא ואף ביד דמלכותא עיקארא ואמרו
- בתר כמה דורות דילמ נשתחררה כי דחזי ולא אחזקוהי לנשיא
- במעבד איסורא וכד הוה הכא מר רב אלעזר אלוף בר מר רב
- שמואל דמן אוליסאנו בעא מן קמי מר רב פלטוי גאון ראובן
T-S 13G1 1v
verso
- שבא על שפחתו והולידה בן והכניסו לבית הספר והנהיג בו
- מנהג בנים וכתב לה אתו הבן בן חורין הוא ודילמ דכי סבר שהוא
- המשוחרר אבל אמו באמהותה וגאון מחסייה כתב ליה הכי
- וערביב בה במילתא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
- כד לא פריש מידעם וקרוב היה להנך זרעי דשהריארא והא
- תשובה דרב נטרונאי דחוייה רב אהרן ופסע הוא לקמיה
- ואנחנא הכין סבירא לן שאם בא על שפחתו באמהותא קימא
- עד דמטביל לה בפני שלשה לשום חרות ואמ' ר' חייה גר צריך
- שלשה ותנו רבנן לענין מי שבא ואמר גר אני בארץ צריך
- להביא ראיה בחוצה לארץ אין צריך להביא ראיה דברי ר' יהודה
- וחכמ' אומ' בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה
- ואמ' ר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן הלכה כדברי חכמים
T-S 13G1 2r
T-S 13G1 2v
