منحة في ثيقة شرعيّة: Bodl. MS heb. d 66/49-50
ثيقة شرعيّة Bodl. MS heb. d 66/49-50- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature (Philadelphia: Hebrew Press of the Jewish Publication Society of America, 1935), vol. 2.
- Location in source
- pp. 171-173
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Mann, Jacob
Bodl. MS heb. d 66/49 49 verso
Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature (Philadelphia: Hebrew Press of the Jewish Publication Society of America, 1935), vol. 2.
Bodl. MS heb. d 66/49
- הדה נסכה כתבה מצר
- לבני מקרא
- בשם אל עולם. הצליחו האלהים. בי'י
- יצדיקו : שדי ישקיף משמי מרומו. ויקנא
- לקדשת שמו. ויבנה היכלו ואולמו. וישיב
- כבודו להדומו. ויביא צמח ינון שמו. ויקבץ
- פזרי עמו. במהרה אמן: נתחיל בשעת
- כושר והצלחה בחיי אדונינו צמח הנשיא
- נין איש מנוחה. ובחיי חתן וכלה אורה
- ושמחה. ובחיי בני מקרא הגפן פרחה.
- ביום כן וכן בשבוע שהוא יום כן וכן מחדש
- פלוני משנת אלף ושלש מאות שנה ושבעה
- וארבעים שנים למספר יונים בארץ מצרים
- במדינת פאסטאט שעל נהר פישון מושבה
- ביום הזה העיד פלוני בן פלוני החתן על נפשו לפני
- הזקנים החתומים למטה בכתב הזה בקנין ברצון
- נפשו ותאותו וחפצו ורעותו והוא לא אנוס ולא שגה
- ולא מכרח ולא חלה כי בתם גופו ולבו ורעות נפשו
- שנשא וקנה וקדש ולקח לו את פל[ו]נית הב[תול]ה בת
Bodl. MS heb. d 66/50 50 recto
Bodl. MS heb. d 66/50
- למעלה וכי חייבה על נפשה כל התנאים אשר מנוים בי[ניהם]
- ויבא פלוני בן פלוני הפקיד והעיד אתנו על נפשו בקנין [גמור]
- וראינו כי האריש את פלונית הנערה הבתולה בת פלוני . . .
- לפלוני בן פלוני להיותה אשתו וחברתו כדת בנות ישראל הטהורות
- והנאמנות והכשרות עם אנשיהן באמונה ואהבה וטהרה
- וקדשה במהר הנזכר למעלה על הת[נאים הנז]כרים בכתב
- הארוש הזה יבנו ויצליחו ויריעו ב . . . . . . . . ירושלים עיר י'י
- ציון קדוש ישראל: אנא י"י הוש נא הצ נ
- והדה אפתתח צדר כתאב אלאמלאך בחיי אדונינו כג מנוח ל . . .
- קד הנשיא צמח בן כב גד ק הנשיא אסא. ובחיי ארוש
- וארושה. צורם נפשם יצמח וישישה. פזורים האל אל יגעל ואל
- ימאסה. ואתם מכל צד יכניסה. במהרה אמן: הדה שרוט
- ללמדה אלקראיה אלי אלרגל אלרבאן וכי לא יביא אל ביתו
- אשר היא בו בהיותה אשתו אליה ולא שתי הכליות ולא יותרת
- הכבד ולא בשר נקבה נפל בה הריון ולא בהמה הרה ולא לחם אמות
- העולם ולא יניהם ולא טנופם ולא יבעיר נר בלילות השבתות
- ולא יהיה בביתו אש בימי השבתות ולא ישכב עמה בימי
- השבתות וימי המועדים שכיבת ימי החל ולא יכריח אתה
- על חלול מועדי י'י צבאות אשר על ראיית הירח ובהמצא
- אביב בארץ ישראל כי היא מאנשי מקרא ועל דתיהם ואם
- יפר וישנה דבר ומאומה מן אלה הדברים יהיה לה עליו המ[הר]
- המאחר ב . . . שהבאה עת אשר יפר וישנה מהם דבר והב . . .
- . . . . . . . . . . . . . עליו באיזה מקום אשר תחפוץ היא ובא ע . . .
- . . . . . . [כי הוא] איש לה והיא אשתו לו ככתוב על כן יעזב איש [את]