رسالة: T-S Misc.36.207 + Bodl. MS heb. e 44/80 + BL OR 5561B.9 + BL OR 5561B.10 + Bodl. MS heb. e 44/81

رسالة T-S Misc.36.207 + Bodl. MS heb. e 44/80 + BL OR 5561B.9 + BL OR 5561B.10 + Bodl. MS heb. e 44/81

بيانات التعريف

علامة الرف
T-S Misc.36.207 + Bodl. MS heb. e 44/80 + BL OR 5561B.9 + BL OR 5561B.10 + Bodl. MS heb. e 44/81
المحررون
A. Neubauer, "Elhanan, Son of Shemariah ben Elhanan," Jewish Quarterly Review 6, no. 1 (1893).
Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael‎ (in Hebrew) (1997), vol. 2.
اللغة الأساسية
Hebrew
اللغة الثانوية
Aramaic

العلامات

Additional metadata

Historical shelfmarks
TS Box Misc. 36, fol. 207; TS Loan 38.207; TS Box Misc. 36, f. 207; Bodl. MS Heb. e 44 (Cat. 2668), f. 80; Bodl. MS Heb. e 44, fol. 80; BM; BM Or 5561B, f. 9; BM Or 5561B, fol. 9; BM Or 5561B, fol. 10; BM; BM Or 5561B, f. 10; Bodl. MS Heb. e 44 (Cat. 2668), f. 81; Bodl. MS Heb. e 44, fol. 81
تاريخ الإدخال
In PGP since 1990

الوصف

Copy of a letter by Sherira Gaon and Hayye Gaon in the hand of a professional scribe. Originally written in ca. 1005. Sent to Fustat to an aluf, probably Avraham b. Sahlān. Mentions Shemarya b. Elḥanan and his son Elḥanan. Mentions “the son of the deceased ruler,” probably al-Ḥākim. Refers to distress and persecutions that the writers suffered, and hints at a controversy in Fustat. Expresses thanks for a delivery of parcels (probably containing halakhic queries and money) that had reached the yeshiva with the assistance of Yaʿaqov b. ʿAwkal. (Information from Gil, Kingdom, Vol. 2, p. 96.)

Bodl. MS heb. e 44/80 80 recto

80 recto

النصوص المفرّغة

A. Neubauer, "Elhanan, Son of Shemariah ben Elhanan," Jewish Quarterly Review 6, no. 1 (New York, NY: University of Pennsylvania Press, 1893), 222-224.

Recto

  1. אלוף ובהצלחת מעשיו ובתת חנו ובהגבר
  2. ידיו אשר חסדי ייי האלה עמנו ועם כל ישר
  3. כעל אשר גמלנו ייי ורב טוב לבית ישראל
  4. אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו קראנו 
  5. ונאמרה מאור זה הזרחת לנו אלהינו הגיהו
  6. מהודך נסה עליו אור פניך לא יבא ולא יאסף
  7. כי לאורו נלך חשך ובוא(!) נראה אור' והלכו
  8. גוים לאורו ומלכים לנגה זרחו מעין זה בקעת
  9. להשקות צמאים לרוות עייפים המשיכהו
  10.  מאתך נוזלים מן לבנון לא יכזבו כי מעין ישועה
  11.  הוא לשואבים נשתלחו מעיניו בנחלים בין
  12.  הרים יהלכון ישקו כל הקרובים ישברו
  13.  רחוקים צמאם: עץ חיים זה נטעת בעמך
  14.  אשר פריו יתן בעתו תנוב למאכל ועלהו

 

الترجمة

Bodl. MS heb. e 44/80 80 verso

80 verso

Verso

  1. לתרופה מאביו אוכל כל רעב תנוב כל עדנים
  2. מגד תבואות שמש מגד גרש ירחים מגד 
  3. ארץ ומלואה ובצלו שוכן כל עיף ורבים
  4. ועצומים מחנות מחנות בצל דליותיו תשבנה
  5. על יובל ישלח שרשיו ועד נהר הגיע יונקותיו 
  6. ולא יראה כי יבא חם לחדשיו יבכר ועלהו לא
  7. יבל וכנה אשר נטעה ימינך כורנקי לחכמי
  8. דתך גדור גדריה ועל כן אמצת לך שים עיניך
  9. עליו והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה ורבות
  10.  כאלה בקשנו מלפני אלהינו והוא ברחמיו ישמע
  11.  ויעשה כי הוא ייי אשר לא יבושו קויו ואשר
  12.  שלח אלוף יחי לעד הגיע משלחת ידידנו איש
  13.  סודנו ובעל בריתנו אוהבו החפץ בו השמח
  14.  באהבתו מחמד עינינו מרי ורבנא יעקב
  15.  

Bodl. MS heb. e 44/81 81 recto

81 recto

Recto

  1. צדיק ופי רשעים יכסה חמס ברוך ייי אתא
  2. וברכתי לך נחלה ומורשה מעתה ועד עולם ויותר
  3. מן הדברים האלה אין אנחנו צריכים תורך נוראות
  4. ימינך ורוח נדיבה תסמכך ועמדנו על אשר
  5. הזכיר אלוף נט רח משבחו שלָרָב המובהק
  6. אדירנו איתננו רבנו שמריה ראש שורת נהרדעאי
  7. בישיבה שלנו יאמצהו קדושנו ויסעדהו ויעזהו
  8. ויעודדהו בן רבנו אלחנן זל וכי הוא הראש בתקה(!) 
  9. הזאת אמנם כי כן הוא ואנחנו יודעים בשבחו
  10.  יותר מאחרים ומי לנו כמהו ממזרח שמש
  11.  וממערב ארי שבחבורה גדול הישיבה ודעתנו
  12.  בפלאון חכמותיו וחדרי תבונותיו וקושייו
  13.  ופירוקיו ותרביציו וכחו בתורה יותר מדעת
  14.  זולתו ולולי כן לא שמנוהו לנו למשנה ולא

 

Bodl. MS heb. e 44/81 81 verso

81 verso

Verso

  1. שתנוהו לראש בשורה גדולה משלש השורות
  2. שלישיבה כי שבחו עדינו רב מן הכל גם
  3. הבן היקיר אצילנו החשוב עלינו מאד מר רב
  4. אלחנו חברנו נט רח אשר סמכנוהו בישיבה 
  5. וכמה שיושבים תחת המקום הקבוע לו: ואמנם
  6. כי הוא מוסיף מעת על עת' וכל אגרת אשר
  7. תבא מאתו לפנינו טובה מאשר לפניה וכל
  8. שאלות שניות טובות מן הראשנות כל זאת עם
  9. בחוריו ובטוחים אנו כי עד אשר יזקין
  10.  לגבורות יגיע יוסיף ויעדיף על רבים ועצומים
  11.  ואהבתנו להם אמצת מאד' ומר אלחנן נט רח
  12.  הוא גידולנו וריבוינו ואם יש כמו שיבוש בדעתו
  13.  שלאלוף נט רח מאשר נראה לנו מדבריו לא
  14.  מֶעמנו הוא כי מִשָּׁם וְכָלָה מאהבתם לנו ומרו

 

A: TS Misc. Box 36, f. 207 (formerly TS Loan 207) B: Bodl. MS Heb. e 44, fol. 80 C: BM OR 5561 B, fols. 9-10 D: BODL MS HEB E 44, fol. 81 ed. Mann, Texts, vol. 1 pp. 98-104 Bodl. MS Heb e 44, f. 80 originally ed. Neubauer, JQR, 6, 222-23, BM OR 5561 B, fols. 9-10 originally ed. Mann, JQR, 8, 360-62 06-12-90, Y.S. (p) Letter by Sherira Gaon. (Fol. 1, recto)

  1. כשפריר נמתח. וברכה כמקור נפתח. והדר
  2. כלבוש מלתח וטוב מלא כל אמתח. ותפנוק עדן
  3. דתחתח. עד פרפרת קטנה וכותח. וצדק שלם
  4. לא מנתח. בעט ברזל על צור מפותח. וגבורה
  5. לחשוב כקש תותח. ושאר הטובות והתשועות
  6. וההצלחות תהיינה לאלוף האדיר ולאחיו החשובים
  7. והנדיבים ולכל מתי סודו וסיעתו ולכל הנלוים
  8. עליו לנצח. ישא אלוף שלום רב ממנו ומן
  9. האלופים וזקני סנהדרין וכל חכמי הישיבה
  10. והתנאים והסופרים והתלמידים אשר כלם
  11. בשפל שוכנים בצל אל ובצלו וחיין במעשיו
  12. ובזכר שמו הטוב כי ברחמי יוצרינו שם לנו
  13. נפשנו לשלל נודהו ונזמרהו לשמו וברוך

(verso)

  1. שתנוהו לראש בשורה גדולה משלש השורות
  2. שלישיבה כי שבחו עדינו רב מן הכל. גם
  3. הבן היקיר אצילנו החשוב עלינו מאד מר רב
  4. אלחנן חברנו נט רח אשר סמכנוהו בישיבה
  5. וכמה שיושבים תחת המקום הקבוע לו. ואמנם
  6. כי הוא מוסיף מעת על עת. וכל אגרת אשר
  7. תבא מאתו לפנינו טובה מאשר לפניה וכל
  8. שאלות שניות טובות מן הראשונות כל זאת עם
  9. בחוריו. ובטוחים אנו כי עד אשר יזקין
  10. לגבורות יגיע יוסיף ויעדיף על רבים ועצומים
  11. ואהבתנו להם אמצת מאד. ומר אלחנן נט רח
  12. הוא גידולנו וריבוינו ואם יש כמו שיבוש בדעתו
  13. שלאלוף נט רח מאשר נראה לנו מדבריו לא
  14. מעמנו הוא כי משם וכלה מאהבתם לנו ומרוב

(fol. 6 (=T.S., fol. 2), recto)

  1. חפצם בנו אשר מבקשים להתיחדנו להם וכן
  2. אנחנו מיוחדים להם לכל דבר הוד וסוד והברית
  3. אמצת לא נסירנה ולא נפירנה ומר אלחנן אור
  4. עינינו יחי לעד הוא בשרנו באשר נתחדש לאלוף
  5. נט רח מן הכבוד והשבח עם בן השליט הנפטר
  6. ונחשבה לו מנחה עריבה ואשכר רצון. יהי רצון
  7. שנתבשר עליך לעולם בשורות טובות ושיחדשו
  8. לך מן השמים נסים ונפלאות וטובות וחסדים
  9. והוד והדר וכבוד וגדולה מדי התחדש יום ליום
  10. יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת. ועל דברת
  11. השבח והמהלל אשר ספר אלוף יחי לעד על הזקן
  12. הטוב והנכבד מרי ורבנא דנון בן מרי ורבנא
  13. חיים נט רח ויהי צור בעזרו ויגן עליו ברוב
  14. חסדיו וחנותיו ושמחנו מאד ונפלא הדבר

(verso)

  1. בעינינו והפרטים אשר פרט אשר הוא קם לגדור
  2. פרצות אחיו להקל המס ולעזור כושל ומוסר את
  3. נפשנו לדברים הטובים האלה גם הוא לעזרתה
  4. לישיבה להכין חקיה שמחתנו מאד בהם והודינו
  5. לאלהינו אשר כן הותיר בעמו והרבינו לו ברכות
  6. וכשיעשו מן השמים נסים ותסור הצרה הזאת
  7. ונושיב את הישיבה כתקנה ברך נברכהו בקהל
  8. רב בסוד ישרים ועדה וייי ישמע ויענה בו:
  9. וידע אלוף כי בחדש הזה של אלול ימי הכלא
  10. היינו מוטלין במרחק עם תלמיד אחד והיינו
  11. יושבים בדד ומדדמים במסכתא דכלא בבכי
  12. ואנקה. ובטוחים אני כי באדר הזה ברצון
  13. אלהינו מראש החדש נשימה יומא דפתאחא
  14. ונקבעה הפרקים בטוב לבב [ו]תודה לאל

verso

  1. הוא. ומודיעים כי הגיעה לפנינו אגרת
  2. אלוף יחי לעד החבובה והיקרה ותראה לנו כאשר
  3. יבקע השחר אחרי מצוק לב מאפל ומחשך
  4. וינץ עלינו שמו הטוב והנכבד כהנץ החמה ואלתר
  5. קודם הפתחה לפנינו קראנו עליה מי זאת הנשקפה
  6. כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות
  7. אף לא אל השמש הזאת דמינוה כי אם אל שמש
  8. הצדקה ומרפא בכנפיה ובה נעור לבנו כמו מישינה
  9. חיתה רוחנו נתישבה דעתנו יצאנו ונפוש כעגלי
  10. מרבק. וכהקראה לפנינו ויודע לנו שלום אלוף יחי
  11. לעד וסוד אלוה עלי אהלו השתחוינו במסיבנו
  12. לפני אלהים לחכנו עפר ונרבה הודיות ושבח
  13. לפניו על חסדו אשר הוא עושה עמנו בשלום

(fol. 2 (= Bodl. fol. 80), recto)

  1. אלוף ובהצלחת מעשיו ובתת חנו ובהגבר
  2. ידיו אשר חסדי ייי האלה עמנו ועם כל ישר
  3. כעל כל אשר גמלנו יי'י ורב טוב לבית ישראל
  4. אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. קראנו
  5. ונאמרה מאור זה הזרחת לנו אלהינו הגיהו
  6. מהודך נסה עליו אור פניך לא יבא ולא יאסף
  7. כי לאורו נלך חשך ובוא נראה אור. והלכו
  8. גוים לאורו ומלאכים לנגה זרחו מעין זה בקעת
  9. להשקות צמאים לרוות עייפים המשיכהו
  10. מאתך נוזלים מן לבנון לא יכזבו כי מעין ישועה
  11. הוא לשואבים נשתלחו מעיניו בנחלים בין
  12. הרים יהלכון ישקו כל הקרובים ישברו
  13. רחוקים צמאם . עץ חיים זה נטעת בעמך
  14. אשר פריו יתן בעתו תנוב למאכל ועלהו

(verso)

  1. לתרופה מאביו אוכל כל רעב תנוב כל עדנים
  2. מגד תבואות שמש מגד גרש ירחים מגד
  3. ארץ ומלואה ובצלו שוכן כל עיף ורבים
  4. ועצומים מחנות מחנות בצל דליותיו תשכנה
  5. על יובל ישלח שרשיו ועד נהר הגיע יונקותיו
  6. ולא יראה כי יבא חם לחדשיו יבכר ועלהו לא
  7. יבל. וכנה אשר נטעה ימינך כורנקי לחכמי
  8. דתך גדור גדריה. ועל בן אמצת לך שים עיניך
  9. עליו והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. ורבות
  10. כאלה בקשנו מלפני אלהינו והוא ברחמיו ישמע
  11. ויענה כי הוא ייי אשר לא יבושו קויו. ואשר
  12. שלח אלוף יחי לעד הגיע משלחת ידידנו איש
  13. סודנו ובעל בריתנו אוהבו החפץ בו השמח
  14. באהבתו מחמד עינינו מרי ורבנא יעקב

(fol. 3 (Or. fol. 9), recto)

  1. [ישמ]רהו עו[זרו וישגב]הו ויאמצהו. בן
  2. [מרי ור]בנא יוסף [זכ]ל[ב] כאשר כתב אלוף
  3. [יחי לע]ד ואכן אין [לנו] לשון להודות מאלוף
  4. . . . . . ולא נדע איך נספר טובו וחסדו
  5. [כי הם נשג]בו מהודאותינו עצמו מספר.
  6. . . . . . . [כ]י לא נוכל. מן השמים יכריזו
  7. . . . . . . ועל . . . . . . . ליך וכן אלהינו
  8. . . . . . יוס[ף] . . . . לנצח נצחים
  9. [ויעלהו] ממ[ע]לה [למעלה וממ]דרגה למדרגה
  10. ואשר הגיד [לנו מן] הגדולות ובצורות
  11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . את אשר
  12. . . . . . . [מ]אור עינינ[ו האל]וף תחיה לעד מן
  13. . . . . . . . . . . אשר בעבורם כתבת אל

(verso)

  1. אל מר חסן [בן מ]ר . . . [יגו]ננהו אלהינו ויאמצהו
  2. באותן המלין אשר כ[תב]ת והנה הכר[ענו]ך לכף
  3. זכות והטבנו את נפשנו ועצר המצוק אשר
  4. היה בלבנון מן הדבר הזה פשט[נוהו וה]רוחנוהו
  5. והרחבנוהו ונתישבה דעתינו הס . . . . . . . .
  6. את דעתך ירוח לנו כי צר לנו מ[אד] . . . . .
  7. בקרבנו ואתה אור [ע]ינינו ור[וח אפינו].
  8. ואנו אב בית [דין כו[תבים [הדברים]
  9. האלה וכמו אתה [האלוף תחי]ה לעד [עומד]
  10. לנגדנו וכאלו אתה . . . בראש והנה רוח
  11. לנו כמעט במלין ה[אלה כ]י בהשתוחח נפש[נו]
  12. אותך נשיב אל לבנו על כן אחיל ואת ט[עמך]
  13. הטוב ואת מעשיך הנאים נשובב [ואם]

(fol. 4(=Or. fol. 10), recto)

  1. הוא דומה לעכב אין העולם מכילנו.
  2. ומחמדים אנו לנו מפני טרם זאת כי מאסנו
  3. את אבותם לשית עם תלמידינו ויותר
  4. [מ]זה אין אנו אומרין אם קרח אם משה
  5. ו[לולי באה] אגרתך זו אשר נתישבה בה
  6. [דעתנו ויש]רה בה נפשנו היינו לומר אם
  7. . . . . . . . . יך כי האמת עם אחרים לך
  8. . . . . . . תניחנו ואם לאו אל תאיץ להקניט
  9. . . . . . בזכרון תעלולים כי מה אם
  10. [מי שאמר וה]יה העולם שיכול יש קניטות
  11. [לפניו י]תרומם ויתעלה מזכרון עבודה זרה
  12. [ככ] כי קצר המצע מהשתרע והמסכה
  13. [צרה] כהתכנס ואמ ר שמואל בר נחמני אמ
  14. ר [יו]נתן קצר המצע מלהשתורר עליו שני
  15. [רועים ו]אמר איך יהיו שני מנהגים ור יו[נתן]

(verso)

  1. כי הוה מאטי האיי קרא הוה באכי והמסכ[ה]
  2. צרה כהתכנס מי שכת בו כונס כנד מי הים
  3. תעשה לנו מסכה צרה. אנו איך לא תקנ[ט]
  4. דעתנו מכל זאת. אבל אגרת אלוף יחי [לעד]
  5. זו הרויחה את דעתנו הרחיב[ה את נפשנו] . . .
  6. לו הגדילה השמחה ואין צר[ך] . . . . . . . . . .
  7. כי אין כלום כל עיקר ודבר ה . . . . . . . . . .
  8. לא נחשב הבל וריק ייקנט וב . . . . . .
  9. לא יתקיים כל עיקר לכן כל . . . . . . . .
  10. נקייה ובפשיטות בלי התכנס [ושלח לנו]
  11. הנמצא עדיך בין [מצו]את ר . . . . . [ובין]
  12. מצואת מר דויד בן [מר] יוסף בן [אבי]
  13. אמך זכרו לברכה ובין כל הנדב[ות מן]
  14. מחמדנו מר יעקב אלוף בן מר [יוסף זל]
  15. ואל תתעכב ואל תירא ברכות [לראש]

(fol. 5 (Bodl., fol. 81), recto)

  1. צדיק ופי רשעים יכסה חמס. ברוך ייי אתה
  2. וברכתו לך נחלה ומורשה מעתה ועד עולם ויותר
  3. מן הדברים האלה אין אנחנו צריכים תורך נוראות
  4. ימינך ורוח נדיבה תסמכך. ועמדנו על אשר
  5. הזכיר אלוף נט רח משבחו שלרב המובהק
  6. אדירנו איתננו רבנו שמריה ראש שורת נהרדעאי
  7. בישיבה שלנו יאמצהו קדושנו ויסעדהו ויעזהו
  8. ויעודדהו בן רבנו אלחנן זל וכי הוא הראש בתקה
  9. הזאת. אמנם כי כן הוא ואנחנו יודעים בשבחו
  10. יותר מאחרים ומי לנו כמהו ממזרח שמש
  11. וממערב ארי שבחבורה גדול הישיבה ודעתנו
  12. בפלאון חכמותיו וחדרי תבונותיו וקושייו
  13. ופירוקיו ותרביציו וכחו בתורה יותר מדעת
  14. זולתו ולולי כן לא שמנוהו לנו למשנה ולא
بيان أذونات الصورة
https://geniza.princeton.edu/documents/5575/