منحة في رسالة: Bodl. MS heb. c 13/20
رسالة Bodl. MS heb. c 13/20- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 4.
- Location in source
- #673
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Location in source
- Relation to document
- الطبعة
- الاقتباس المرجعي
- A. L. Udovitch, unpublished editions.
- Relation to document
- Digital Edition
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
Bodl. MS heb. c 13/20 20 recto
Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 4.
Recto
- שלומות להשלימן וטובות להקדימן וישועות להעצימן
- והצלחות להתמימן וברכת אב להנאימן לגזע נין
- אכל מן כנין כלכל ודר[דע והימן] מרב נהראי אשר הוזמן
- לכל טובה להיתמן ולכל חכמות להחכימן וכל מצות להקימן
- בכן יזכה למנותו היות פרנס דורו ומוריהו ביר' נסים נ'ע'
- שלום רב מהאל הרב אליך יתרברב ממזרח וממערב
- נצח סלה הגיעה אגרתו היקרה המשובחה והמפוארה
- במליה מעוטרה כצנה סוחרה וקראתיה בשמחה ואשר
- הזכיר עסק תשובת השאל[ה ש]נשאלה היא נסח השאלה אשר
- שאל החבר ש'צ' מלה מלה ולא היא השאלה אשר שאלתי ואשר שגרו
- אליך ואמת אשר השיב אדוננו הרב נ'ט' מן שמ' הוא פירוש ההלכה
- ותחלת התשו' //אשר שאל// והזכיר כי קידשה אבוהא והי קטנה ואחר כך נתרצ/את/
- מיועיל זו השאלה אם נתרצת' ואם לא נתרצת //כבר אמרו חכמ// האב זכאי בבתו
- בקדושי[[הא]] //ובתו// ובהפרת נדריה מן //יום// שיצאת מכריסה דאמה ועד
- דבגרה לא היה לו צ[ורך] ל[שאו]ל לזה הדבר הרבה ואשר הורה אדננ'
- אח' רח' כי המצוה היום ליבם ולא להחלוץ כד' דרבנן כי כן
- למדתונו //מצות יבום קודמת למצות חליצ'// יחיד ורבים הלכה כרבים ולא כאבא שאול' //שאמר מצו' חליצ' קוד' למצ' יבמה // ואף עלפ[י]
- שאמר רב ששת משמיה דר' אלעזר בן עזריה שאין חוסמין
- לה //דבענן// למימר לקמן ואי אמרה יבמה לא ניחא לי ביבם לא מיבם
- לה בעל כורחה אלא [[בנ]] לא לכל /ה/אנשים ולא לכל היבמין ולא לכל
- היבמות כי יש יבם ראוי לו ליבם ויש יבם ראוי לו להחלוץ כי //רוב העם// היום
- אינן מתכוונין להק[ים את שם המת וי]ש לד[יי]ן וְלִזְקנים שב/כל/ מקום
- רשות לדבר אליו כי כן אמרה /ה/תורה ודברו אליו ואמ' חכמ' ודברו
- אליו שנותנין לו עצה //ההוגנת לו// ואם היה ממרה ומסרף(!) על פי הדין
- והזקנים אכפינן לו בעל כרחו כי כן אמ' חכ' ואי אמ' יבם
- יבומי ה[וא ד]מיב<מ>נא לה מחלץ לא חלצנא לה אכפינן לה מלמד
- שכופי[ן אותו] עד שי[יאמר רוצה] אני ואשר היה בבית דין
- לאחר[ ]בית הכנסת וקנו מידם
- שיקב[לו משמ]עתם [ ]מן דין בין טוב ובין
- רע ושלח בית דין חמשה [זקנים מ]בית הכנסת כגון ר'
Recto, right margin
- אברהם ביר' פראח ודומיהו ארבעה זקנים אחרים והלכו והחזירו תשובה לבית דין כי הלכנו אצל זו היבמה
- ואשת/מ/ודענוהא בכש/י/רי הנשים ואימנו עליה ודברנו אליה כי מן השמים ומן התורה רמייה רחמנא עלייך אין ליך ממנו
- פירוש וחובה היא שתתיבמי לו בעל כרחיך אל תסרפי ואל תמאני עליו ואל תשמעי ממן יפתיך וישגיך ואם תאמרי שמא
- לא יתרצא אבוך ולא יתן ליך נדוניא עלינו כל מה שתחפוצי מן אבוך השיבה אלינו וכן ענתה ואמרה אחיו
- שלומות להשלימן וטובות להקדימן וישועות להעצימן
- והצלחות להתמימן וברכת אב להנאימן לגזע
- אבל מ בנין בלב ל הרב נהראי אשר הוזמן
- לכל טובה להיתימן ולכל חכמות להחכימן ולכל מצות להקימן
- הכן יזכה למנותו היות פרנס דורו ומוריהו ביר נסים נע
- שלום רב מהאל הרב אשיך יתרברב ממזרח וממערב
- נצח סלה הגיעה אגרתו היקרה המשובחה והמפוארה
- במליהו מננוטרה(?) ביננה(?) וקראתיה בשמחה ואשר
- הזכיר עסק תשובת השאלה הנשאלת היא נסח השאלה אשר
- שאל החבר שצ מלה מלה ולא היה ששאלה אשר שאלתי ואשר שגרו
- אליך ואמת אשר השיב אדוננו הרב מן שצ' הוא פירוש ההלכה
- ותחלת התשו אשר שאל ותגכירי ביקידשה אבוהא והיא יקסנה ואחד בן נתרצא
- מיועיל זו השאלה אם נתרצה ואם לא נתרצה כבר אמרו הביע האב זבאי בבתו
- בקדושי[הא] בתו ובהפרת נדריה מן יום שיצאת מבריסה(?) דאמה ועד
- דבגרה לא היה ל הר ואשר הורה אדונ
- אם(?) רה(?) בי המצוה [היום] מצות יבום קודמת למצות חליץ ליבם ולא להחליץ כך דרבנן ביבן
- למדתונו יחיד ורבים הלכה ברבים ולא באבא שאול ואף על פי
- שאמר רב ששת משמיה דר אלעזר בן עזריה מצד חליץ קוד למצות יבמה שאין ... ...
- לא דענן למימר לקמן ואי אמרה יבמה לא ניתה ליביבם לאמימר
- לא בעל כורחה אלא לא לכל האנשים ולא לכל היבמין ולא לכל
- היבמות בי יש יבם דאוילו ליבם ויש יבם דאוילו להחלוץ כי רוב העם היום
- אמן מתכווין קיים שבכל מקום
- רשות לדבר אליו בי בן אמרה ודברו אליו ואפ חכמ ודברו
- אליו שנותנין לועדה ההוגנת לו ואם היה ממרה ומסרף על פי הדין
- והזקנים אבפינן לו בעל כרחו כי בן אם חב ואי אם יבם
- יבומי מיבנא לה מחלץ לא חלצנא לה אבפינן לה מלמד
- שבופי דש יני ואשר היה בביתרין
- לאחר וקנו מידם
- שיקב דין בין טוב ובין
- רע ושלח בית דין שה בית הכנסת כגון ד
On the margin
- אברהם ביר פראח וחמיהו וארבעה זקנים אחרים והלכו והחזירו תשובה לבית דין כי הלכנו אצל זו היבמה
- ואשר מודענוהא בבשירי הנשים ואימנו עליה ודברנו אליה בימן השמים ומן התורה רמייה רחמנא עלייך ליך ממנו
- פירוש וחובה היא שתתבימי לו בעל כרחיך אל תסרפי ואל תמאני עליו ואל תשמיעי ממן יפתיך וישגיך ואם תאמרי שמא
- לא יתרצה אבוך ולא יתן ליך כדוניא עלינו כל מה שתתפרצי מן אבוך השיבה אלינו וכן ענתה ואמרה אחיו
Bodl. MS heb. c 13/20 20 verso
Verso
- אחיו(!) שנפטר ואף על פי ש[היה פנוי ל]א נת[רציתי] כל שכן זה שיש לו
- אשה ובנים /ש/תכניסוני אצל ה[צ]רה לוא תחתכו [א]ת בשרי //אברים// לא אבו אל
- דבריכם ולא אשמע מליכם שתכניסוני אצל צרה יש לו אחים פנוים
- אם יבמו יבמו ואם יחלצו יחלצו ואל תכריחוני שמא תוציאוני לתרבות
- רעה ויהי עווני בצורכם וכששמעו //בית דין והזקנים הנשארים// את דברי הזקנים //הנשארים// אמר //בית דין// ליבם מה
- תאמר נפשך הרי אמרה לא ניחא לי שאכנס אצל צרה עמד אותו היבם
- ונשבע שאין אחלוץ לה [ י]נחינו הדין ומה שהיה כבר פירשתי
- אליך ונתבזה בית דין והזקנים בזה המקום כי לא יאבו לשמוע על דבריהם
- כי יש ביננו אנשים לא ידעו עומק הדינים והם ממרים על פי בית דין
- ומסרפים לכל מה שישפטו ויחזקו ידי בעלי הדינים כדי להכעיס
- והם לא ידעו כי לא כל היבמות יחלצו ולא כל היבמות יתיבמו ויש לבית דין
- שידין לפי העת ולפי הזמן ולפי בעלי דינים ועתה שואל אני מלפניך
- שתגלה אוזן אד' הרב ותאמר לו איזה הו טוב שנכריח זה היבם ששיש(!)
- לו אשה ובנים ותהיה //לאחיו// הפנויים אם רצו ייבמו ואם רצו יחלצו ונשבית
- קטטה ומחלקת או שנכריחה היבמה על כרחה ונכניסה על הצרה
- אם תתבייש ולא תצא לתרבות רעה ילמדנו רב' הרב מה נעשה כי
- יש במקום הזה אנשים שיחזקו את זרוע היבם למען שימרו על פי
- בית דין ותנחץ //לי// התשובה כדי להשקיט מדון ומריבה ואשר זכר
- עבור הקלמוסים מקני מריוט כי הזמן הזה הם לחים ולא יחתכום
- אלא עד אב עים בצי[ר הע]נבים ואני אשגר ואביאם ואחתכם קלמוסים
- ואשגרם לך בידי זה [ וכ]ל חשחושיך וצרכיך הודיעיני
- כי אני שמח בהם ומה שנשאר לך מדמי הבלקי הודיעני או הרשני אצל
- מי אשגרם אליך וכן תתן רוב קידה ושתח ממני לרב' הרב אח' רח'
- ושלום לך ושלום לאנשי ביתיך והשרים אל משמעתיך ועקב שלום
Verso, upside down
- לכבוד מר' ורב נהראי ב[ן נסים נ'ע' מן יש]ועה ביר' יוסף נ'ע'
- החכם והנבון הירא לאלוהי [ישראל ] ישמרו שומר נפשות חסיד מיד רשע סלה
|p2 Verso
- אחיו שנפטר ואן על פי נה וכל שכן זה שיש לו ואברים
- אשה ובנים שתכניסוני על ה ה תמתב בשרה לא אבו אל
- דבריכם ולא אשמע מליכם שתכניסוני אצל צרה יש לו אחים פנוים יבמו
- אם יבמו ואם יחלצו יחלצו ואל תחריכוני שמא תוציאוני לתרבות
- רעה ויהי עלי בצורכם וכששמע בית דין והזקנים הנשארים את דברי הזקנים אמר בית דין ליבם מה
- תאמר נפשך הרי אמרה לי שאכנס אצל צרה עמד אותו היבם
- ונשבע שאין אחלוץ הינו הדין ומה שהיה כבר פירשתי
- אליך וכתבוה בזה דין והזקנים בזה המקום כי לא יאבו לשמוע אל דבריהם
- כי יש ביננו אנשים לא ידעו עומק הדינים והם ממרים על פי בית דין
- ומסרפים לכל מה שישפטו ויחזקו ידי בעלי הדינים כדי להכעיס
- והם לא ידעו כי לא היבמות יחלצו ולא כל היבמות יתיבמו ויש לבית דין
- שידין לפי העת ולפי הזמן ולפי בעלי דינים ועתה שאל אני מלפניך
- שתגלה אוזן אד הרב ותאמר לו איזה הו טוב שנכריח זה היבם ששים
- לו אשה ובנים ותהיה לאחיו אם רצו ייבמו ואם רצו יחלצו ונשבית
- קטטה ומחלקה או שנכריחה היבמה על כרחה ונכניסה על הצרה
י
- אם תתביש ולא תצא לתרבות רעה ילמדנו רב הרב מא נעשה כי
- יש במקום הזה שיתזקן את זרוע היבם למען שימרו על פי
- בית דין ותנתין לה התשובה כדי להשקיט מדון ומריבה ואשר זכר
- עבור הקלמוסים מקנה מר כי הזמן הזה הם לחים ולא יחתכום
- אלא עד אבונים בצ ואני אשגר ואביאם ואתחכם קלמוסים
- ואשגרם אליך תשתושיך הודיעני
- כי אני שמח בהם ומה שנשאר לך מדמי החלקי הודיעיני או הדעני אצל
- מי אשגר אליך וכן תתן רוב ושתת ממני לרב הרב ?
- ושלום לך ושלום לאנשי ביתיך והשרים אל משמעתיך ועקב שלום