منحة في رسالة: Bodl. MS heb. a 3/21
رسالة Bodl. MS heb. a 3/21- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #026
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
Bodl. MS heb. a 3/21 21 recto
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- אלחנן ראש הסדר בירבי שמריה אב
- אל העדה האפודה אודם ופטדה המישרת צעידה ומשינה
- נדודה באזרוע צעדה ועל ידים צמודה המשפרת רעודה
- המחומשת תעודה בצרה מודה ובישועה הודה המבוננת
- חידה ופרקי מדידה כנצני בדידה וזכי בודדה הקהל הקדוש
- הדרים בעיר הקודש ירושלים עין ישראל ויהודה אחינו
- חשובינו גדולינו הדרינו נכבדינו החשובים תרומיה בת דודים
- שביה העולה על שכיה ועושה שלום בפמליא סוערה ענ[י]ה
- המחכה אליה יברכה שוכן עליה היותה כגפן פוריה בצל כנפיו
- חסויה מני אלחנן בן שמריה הרוה תאניה רשבע אניה
- בנפש הומיה כבים אניה השוחר פריה מגע תמיה ומ[
- למצות תחיה שלום כפול אור משולש עזר מרובע
- נזר החומש זר בשש שזר יהיה לכם רבותי בבותי
- ראשי קהילותי מציבי עמדותי סלה ומודיע כי הדעת שופטת
- והיד [ח]ורטת והלבה כוללת והנפש ממללת כי הבורא צדק
- מפעלו ורב מעללו ועל הכל הלולו בין בהגדילו בין בהשפילו
- ולפי כי יש בין היוצר לנוצר הפרש לכן נודיע כי
- האל חי לעולמים וגלויים לו כל הנעלמים וכל ברוא הול[ך]
י
- רש או מולך ככ בו ויי אהים אמת וכת בהם יחד על עפר
- ישכבו ולכל תחילה תכלה ולבלתי הגבלה וגרמו עווני ונפטר
- אבי מרי אדוננו הריני כפרת משכבו ואני במדינת דמשק
- ולא זכיתי להתעסק בו כי הייתי במיני תחלואים יוצאים
- ובאים ושגושים ושבושים במדינה ובדרכים וכאשר
- היה רוח כמעט בעולם אמרתי אלך אל מצרים ולא התמהמהתי
- ויצאו עלינו לסטים טורפים וחוטפים כעיטים ומידי
- מות נצלנו אחרי חבורות מרות ונמלטנו כמה פעמ[ים] מזעף
י
- הים וגליו ופישון ועקולי שביליו כי אמרנו אולי יי תורתו
- ובית מדרשו לכונן ופתאים לבונן ולחזק ידים רפות ולהרחיק
י
- מברכים טנפות ולהחזיק במעוז שם יי מגדל עז וקבצנו
- רוב הקהל ליום השבת ודברנו על לבם להדיח קרבם להסיר
- ארבם שלא יאריבם וגברו החובות והוסרו הטובות
- לרוב התועבות ולא נתאחר חרון וירדה אש ולהטה
- לחים כקוצים כסוחים והיבשים כקשים והעניים והראשים
- כמו גבשושים ונהרסו בתי כנסיות ובאו האותיות וספרי
- תורות נקרעים וכזרעים נזרעים והחמשים נשלכים
- בכל מהלכים והכנסיות שאות וישימום למוצאות
- ולבשנו שחורנית והלכנו קדורנית ושמו במתנינו מועקות
- ומלאו בתינו נאקות ותלו עץ על צו/א/ר/י/נו ויגענו ולא הונח
- לנו ונתקיים בנו מדרש רבותינו זל תשתפכנה
- אבני קודש אילו תל חכ הגולים וספרי תורות הנשללים
- ורבי[ם] ש [ב]ו מאמונתם והניחו דתותם ורצו
- ....
Bodl. MS heb. a 3/21 21 verso
|p2 verso
- אחינו אדירינו גדולינו ירושלים לרצון
- הקהל הקדוש אשר תהיה לעולם ושמרם
- בעיר הנבחרת ויהיו הם לתפארת
(at the bottom, in another hand)
- כתאב אלחנן אלי קהאל