رسالة: T-S G1.74
رسالة T-S G1.74الوصف
Fragment of a large and beautifully-written letter or sermon addressed to a community. In the hand of Ḥalfon b. Menashshe ha-Levi (1100–38 CE). The purpose is to recommend a scholar for support or employment. Similar genre as T-S 6J7.19 (PGPID 17150), but probably not directly related. As described by Mark Cohen: "It announces, with stylistic flourish, the arrival in Egypt of a great Talmudic scholar from Narbonne, France, by the name of Yiṣḥaq. Our Yehuda is mentioned en passant in a revealing passage: "This year there arrived in Egypt (diyār miṣr) from a town in Europe (diyār al-[r]ūm) called Narbonne—the town famous for its scholars (ʿulamāʾ) and righteous men (fuḍalāʾ)—a man whose superior in knowledge, piety, and reverence has not arrived from those parts (min tilka al-diyār) since the great rav (al-rav al-kabīr), our master Yehuda Rosh ha-Seder, may his memory be blessed." It seems virtually certain that the great rav Yehuda Rosh ha- Seder referred to posthumously in this passage is identical with Yehuda b. Yosef ha-Kohen. The letter implies, therefore, that he had arrived from a Christian country, possibly Italy (usually termed "the land of al-rūm" in the Geniza), and had, therefore, obtained at least part of his learning within a non- Islamic environment. Quite likely, he had also spent time in an Arabic-speaking Jewish community (Qayrawān?) prior to settling in Egypt around 1050" (Cohen, Jewish Self-Government, 106–07; transliterations adjusted for PGP style). M. A. Friedman, "A Responsum by the 'Rav' Judah b. Joseph ha-Kohen Concerning a Child Bride who Committed Adultery" [Hebrew] Dine Yisrael (2000), 331, accepts that the identification of Yehuda Rosh ha-Seder with Yehuda b. Yosef ha-Kohen is probably correct; Marina Rustow, "The Diplomatics of Leadership," (2014), questions whether there is sufficient evidence to confirm this identification.
Edition: Elbaum, Alan
Translation:
T-S G1.74 recto
النصوص المفرّغة
Alan Elbaum, unpublished editions (n.p., 2023).- ] . . .
- ]אמה פי אלדארין גמיעא
- וכקולה כבוד חכמים ינחלו וג לאן קולה הדא קול עמום יעם
- דאר אלדניא ודאר אלאכרה פמן פאז בברהם ואסעאפהם ונהץ
- אלנהוץ אלדי ינבגי פי חקהם ואכראמהם קד פאז באלתואב
- אלאעטם ואלגזא אלאכרם וכאנת מנזלתה פי אכרם אלמנאזל
- אגל ואלנגא מן אלאכתראם(?) פי אלעאגל כמא עלמנא דאך מן
- קצה אלצרפית מע אלסייד אליהו עליו השלום וקצה אלשונמית
- מע אלסייד אלישע תלמידה עאם עלי מא הו מנצוץ פיהמא
- פי מוצעיהמא וקאל אלסלף אלצאדק פי תעטים מנזלה תואב
- מן פאז באכראם אלעלמא ו . . . . . . . . . . . . . . . חסב מא
- יגב למתלהם אמ ר יוחנן כל המטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים
- זוכה ויושב בישיבה שלמעלה שנא כי בצל החכמה בצל הכסף וג
- וקאלו איצא אמ ראבא דרחים רבנן הוו ליה בני רבנן דמוקיר
- רבנן הויא ליה חתנותא דרבנן דדחיל מרבנן הוא גופיה הואי
- צורבא מרבנן ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן
- וקד וצל איהא אלקהל אלכרים אדירי הקהלות ופאירי המקהלות
- פי סנתנא הדה מן דיאר אלרום אלי דיאר מצר מן בלד יסמא נרבונה
- אלבלד אלמשהור באלעלמא אלמערוף באלפצלא רגל לם יצל מן
- בעד אלרב אלכביר רבנו יהודה ראש הסדר זכרו לברכה מן תלך
- אלדיאר אגזר מנה עלמא ואכבר מנה דינא ואופר מנה ורעא וכשועא
- מעטם אלתלמוד יחפטה טאהרא על ציצית לשונו וידרס ללתלאמיד
- מן צדרה ויעלמהם מן חפטה וחקא לאגלה ולאגל אנטארה
- אסמי אלתלמוד תורה שבעל פה לאנהא על פיו שומה והו כבוד
- גדו]ל[ת קדושת] מרנו ורבנו יצחק הרב המובהק יגוננו מעוזינו