رسالة: T-S 12.693

رسالة T-S 12.693

بيانات التعريف

علامة الرف
T-S 12.693
اللغة الأساسية
Judaeo-Arabic

What's in the PGP

  • صورة
  • 1 Transcription

الوصف

Detailed business and personal letter from Alexandria to Fustat. The letter narrates the difficult situation in Alexandria during a siege, probably al-Afdal's siege of 1094, when Nizar took refuge in Alexandria after the death of the caliph al-Mustansir. The writer was very sick for six months and bed-bound for four months. He describes the regimen he was prescribed, and says that people had given up on him. Frenkel suggests that the writer describes an epidemic, which is known from other letters, but here there seems to be no sign of an epidemic (the reading of the last word of line 7 as al-nās is tentative and does not completely fit the context). He reports that no pepper, cinnamon or ginger were available in Alexandria, and asks the recipient to keep these commodities for the Byzantines, saying that all Byzantines are set to leave for Fustat as soon as two ships from Constantinople arrive. Information from Frenkel and from Goitein, Med. Soc. 1:44 and 5:104. ASE.

العلامات

Additional metadata

Collection
Cambridge University Library, Taylor-Schechter
تاريخ الإدخال
In PGP since 2017
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة

T-S 12.693 1v

1v
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages‎ (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).

Recto

  1. קד עלם אללה תעלי מסרתי בוצול מולאי אלשיך
  2. אטאל אללה בקאה ואדאם סעאדתה וסלאמתה ונעמאה
  3. וכבת אעדאה מה (!) לו דהבת אצפה למה וסעה כתא[ב]
  4. אסל אללה קרב אלגתמאע {!} במנה וכרמה אנה
  5. וכרמה אנה ולי דלך ואלקדר {!} עליה אן שא אללה
  6. מא אחתאג אעלם מולאי אלשיך מה לחקני מן
  7. בעד מפארקתה מן אלוגע אלצעב ומן אלנאס (?)
  8. וגע ו׳ שהור מנהא ד׳ שהור לזם אלפרש
  9. בלמרץ אלצב {!} חתי איס גמיע אלנ/א/ס מני
  10. באלמרץ אלצעב ואלחצאר וכל יום פגעה
  11. ו[....] אלשרב וקיה ונצף אִ׳ ופרוג כ׳ דרהם וק[מח]
  12. ג' ויבאת [קמח?] לי אליום [[עלה]] עלי הדה אלצפה
  13. סתה שהור וגא עקיב הדה כתבו עלי פי
  14. הדה אלמצאדרה הִ׳ דנאניר אללה תעאלה
  15. יטאלב מן כתבני וקד וזן אבו אלפצל
  16. בן אלדהבי ה׳ל׳ דינאר ומה קנעו מנה בהם
  17. וקד כנת בעת לך אלקפה אלניל סער
  18. ד׳י׳ דינאר אלקנטאר צח וזנהא אק..
  19. קנטארין וסדס אלתמן ל׳ דינאר אכדת בה
  20. ערץ צחפיה ז׳כ׳ דינאר ערפתך דלך
  21. ועלם מולאי אן בקי מתן {!} אלכחל ענד בן
  22. טיבאן ול׳ דינאר מנהא ו׳כ׳ דינ׳ בקיה ת[מן]
  23. אלכחל י׳ דנאניר וזנתהא עלי אלניל
  24. ובקיה תמן חריר ולו וצפת לך מ[א]
  25. גרא עלי מן בן אלעראקי למה .רקה
  26. . . . . . לאבן שמארי קאל לה מה
  27. בקי לה ענדי שי ועולו עלי

T-S 12.693 1r

1r

ע"ב

  1. אנהם יקדמוני אלקאצי בתביר אלשיך
  2. אבו אלפג (!) בן נאחם ויגיבו אתנין מסלמין
  3. ישהדו עלי באלדנאני[ר] וכאן אבו אלפצל
  4. בן אלדהבי ערפני חתי תוצט אלשיך אבו
  5. אלפצל ווזנת לאבן אלעראקי ארבעה
  6. עשר דינאר וקנית מנה אן מתא [[אה]]
  7. מא וצלת אנת ולם תחאסבני בהא
  8. כאן אלקאים לי בהא וקד וזנת לסלם
  9. ג׳ל׳ דינאר ואקנית מנה בהא ואעלמו
  10. אן מה פי אסכנדריה לא פלפל ולה קר[פה]
  11. ולא זנגביל פאן כאן מעך שי תמס[ך]
  12. בה לאן מה יטלבו אלרום ע׳ירה (!)
  13. והם כלהם טאלעין אלי מצר ומא
  14. אנבע ענדנה סקט פנערפך סערה
  15. [[והם]] והם מנתצרין אלי מרכבין תצ[ל]
  16. מקצ/נ/טינה ואללה אללה לא תנדר חתי
  17. יפרג אלתקציט פאן מה יכלו אחד
  18. ערפתך דלך ואסל אללה אן יתקבל מני
  19. ומן מן ענדי צאלח אלדעא פאן
  20. ולולי אלכסר אלדי דפעה לי מה וגדת
  21. שי נרגע לה אלה יכלף עליך בכיר
  22. קראת עליך בסלאם ועלי סיידי סרור
  23. אלסלם וסיידי יוסף אלסלם וגמיע
  24. אצדקאך אלסלם ומה .. כאן לך מן

שוליים ימניים

  1. שרפני בקצאהא ואסלך יאמולי תערפני סער אלקלפוניה אלסודה לאן ענדי ק{נ}טארין . . . בניאם

הערות

  1. אלצב: במקום אלצעב.
  2. המצור: הכוונה למצור על אלכסנדריה בשנת 1094, אחרי מות אלמלכּ אלאפצ'ל, שבמהלכו התבצר נזאר באלכסנדריה.
  1. מצאדרה: הכוונה כנראה למסים כבדים שנגבו מהתושבים בתקופה זו, מעין מלווה מלחמה.
  1. מתן: במקום ת'מן.

ע"ב

1 תביר: במקום תעביר.

  1. ה'רום': הכוונה כאן כנראה לסוחרים מביזנטיון, שהרי מסופר בהמשך (שורות 15—16) שהם מצפים לאניות שתגענה מקונסטנטינופול.
  1. בשורות אלו הוא מזהיר כנראה את הנמען מפני מלווה המלחמה, שקשה מאוד להתחמק ממנו.

שוליים ימניים

  1. בניאם: ראו גם TS 13 J 18.4 , ע"א, שורה 13. ושם: עטיה בן בניאם.
بيان أذونات الصورة
  • T-S 12.693: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.
Cambridge University Library, Taylor-Schechter, T-S 12.693. Available online through the Princeton Geniza Project at https://geniza.princeton.edu/documents/3197/, accessed November 27, 2024.
https://geniza.princeton.edu/documents/3197/