منحة في ثيقة شرعيّة: T-S 12.494

S. D. Goitein's unpublished edition (1950–85).

והצלח]ה לחתן ולכלה ולאדונינו
מ]ע[לה מאה] ולכל הקהלה יבנו
]ויצליחו
בעשרי]ם//וארבע//יומין לירח אב שנת אלפא וארבע מיאה וחד ועש]רין
ב]מוניה זפתא הסמוכה לצוען מצרים דעל נהר נילוס [מושבה ישועה
בן תאב]ת סט אמר לבנאת גרושתא כלתא ברת צדקה סט הו. [לי לאינתו
ואפל]ח ואזון ואפרנס ואכלכל ואלביש ואסובר יתיכי כהלכת גב[רין יהודאין
דמי]קרין ומוסוברין ית נשיהון בקושטא ושמעתיה בנאת כ[לתא דא
ויהב ל]ה עשרה ותרי זוזי ופלגא דכספא דחזון לה דרבנן מדאורי[תא
והוסיף ל]ה שיתא דינרין קידם מנהון בשעת קידושה דינר חד ונשתיירו[עליו חמיש
]מאוחרין שלמים ושרט ישועה חתנא דנן אנה ירבי ולד זוגתה ענ[דה
ואן הד]א אליתום יכון פי מונתה ויכסוה ויעלמה אלצנעה ויכון ענדה כאלולד אלדי [יולד לה
מ]ן בנאת כלתא דא ולא יטרודה ולא יצרכה ולא יהינה וקבל עלוהי ישו[עה
] כתובתא דא ועל ירתוהי בתרוהי דמגבא לה מכל שפר ארג נכסין . [
] .חות כל שמיא בביתא ובברא ממקרקעי וממטלטלי ואפילו מג[
]וכאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אלא כחומר כל שטרי דתקינו ד[
]מן יומא דנן ולעלם וקנינא מיד ישועה חתנא דנן לבנאת כלתא דא ו[
]על כל מה דכתיב ומפורש לעילא שריר ובריר וקיים

T-S 12.494 1r

T-S 12.494 1v