منحة في نصوص أدبيّة: T-S 10J17.13
نصوص أدبيّة T-S 10J17.13- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Relation to document
- Digital Edition
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Goitein, S. D.
T-S 10J17.13 1r
S. D. Goitein, unpublished editions.
- יצוה אל לברכתו ונעמו לשרינו גבירנו שלמה
- אשר נבחר ולוקח לגדולה וצור משנה נתנהו וש .
- להתיצב מול מלכים לא חשוכים בחכמתו ושב טעמו ונאמ[ו
- ומבית האסורים רץ למלכות כסר קצף אלהינו וזעמו
- כבן פרת בעת הורץ והובא כבא עתו ולמלכות הקימו
- וכן השר אדוננו שלמה עלי כל שר אלהינו הרימו
- וצץ אורו כאור שמש בצאתו להאיר על פני תבל תחומו
- כמו אילן אשר גדל [[בגבהו]] //והגיע עדי שחק בעצמו// צמח והשריש //למעלה נע וגדלת עצומו//
- ודב[ . . . . . . ] כי צפון ודרום . ריח מור בנקיותו ותומו
- כליל יופי מלא חכמה ובינה וכל סתום וצפון לא צממו
- אזי לכן יראוהו אנשים הדר ויקר עלי פניו וצלמו
- והחכמה מצויה על לשונו והיא עסקו בכל לילו ויומו
- ובה חשק ודבק מנעוריו והיא אצלו כמו אחות // כאחות שלו אמן//
- ידידי וחבירי הראיתם כשרינו פאר דורו ועמו
- לפי שכלו יהלל איש מיוקר כשרינו והמשרה עלי שכמו
- שלמה הוא אשר הוא רב לסופרים ולא ידעו אחוז עיטו // והוד ויקר והמ . . ב לבב ורשמו//
- וכבירים לפניו כצעירים צודמו כמו צייד בחרמו
- ואימתו עליהם עת תנידם בעת ישאג כמו //אריה// בנהמו
- אשר פזר לאביונים בתתו חיות אצלו והם יאכלו בלחמו
- לפי שכלו ויהלל איש מיוקר והמשרה עלי ראשו ושכמו
- גשמך י . . . העיפים ויקיצו אשרמ . ממקומו
- ימלא משאלותיו //צור// וחפצו ותאותיו ויפק את זממו