رسالة: T-S 24.43
رسالة T-S 24.43العلامات
الوصف
Letter from Shelomo Ha-Kohen Gaon b. Yehosef to a notable in Fustat and to its Jewish communities. This is the second leaf of a longer letter, which was pasted onto the (now lost) upper leaf. In Hebrew. Dating: 1025 CE. In particular, the letter is written to Yefet b. Toviyya (known as al-Nīlī, the indigo merchant), David b. Yiṣḥaq ha-Nasi, and Shelomo b. Ḥakīm al-Fāsī, and also to the heads of the congregations, the elders of the Jerusalemite and Babylonian communities, in which the Gaʾon asks that the recipients hasten to obtain, on his behalf, an overdue letter confirming his office from the caliph in Egypt (specifically al-Ẓāhir (r. 1021–35 CE)). It mentions the noble ḥaver Toviyya, who has come from Jerusalem, and refers to the Jerusalem Talmud. The Gaʾon complains about intercommunal strife, particularly in respect of Muḥsin b. Ḥusayn, who is praying at home rather than at the synagogue. (Information from CUDL and Goitein.)
Edition: Gil, Moshe
Translation:
T-S 24.43 1r
النصوص المفرّغة
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.- [ ] שלום אל רב[נ]א [י]פ[ת] בן רבנא טוביה הידוע אלנילי
- [ ] הזכירך בכתב[יו ] באהבה ואל דויד בן
[י]צחק
- [ ] בעדו [ ]שלמה בן חכים אלפאסי
ולכל
- עוזרי אמת ותומכי [ה]צד[ק ] תפילותי ימים ולילות
- [ רא]שי הקהילות הם [ז]קני
- שתי הכיתות הירושלמים והבבל[ים ]ם לשריהם וקנטורי[הם]
- וחכמיהם [ ] הקהילות גדולם וקטנם ברכות ותפילות ישמעון
- בעדך וב[עד] כל אוהביך ואהוביך בעדכם ובעד כל ישראל [ע]מם
- [ ] במעלה שרינו רבנא דויד בן יצחק השר האביר
- [ ] בלשון קודש על שמו ועל שם אביו אותיותיו זה בתוך המועד
- כתבנו כתב שלישי ובבוא החבר האדיר ר טוביה מירושלים אנו ניכתוב
- כל הראוי לכתבו וכל הראוי לחפצך כמאמרך ייעשה ובעד רבנא
- מוחסן בן חוסין בן אח[ות] סמעאן פקיד הסוחרים אשר אמרת כי נישבע
- שלא [ ] בו שאין נשבעין לבטל את [המצוות]
- אבל לחלק [ ו]לא קיימה וג ואמרו חכמים זלב
- כל מי שהוא מתפלל אחורי בית הכנסת ניקרא שכן רע דכתיב
- הקדוש על כל שכני [הר]עים הנגעים בנחלה ועוד אמ חכמ בתלמוד
- הירושלמי כל המתפלל בביתו ולא בבית הכנסת כאילו מקיף עליו
- חומה שלברזל [ ] החכמים באהל
- [ ] מדרשות ואמרו חכמ זל בפירוש
זה הפסוק
- כל מי שהוא נהו[ג] להתפלל בבית הכנסת וניתעכב יום אחד הקבה
- משאיל אותו [ולא מצא בו עשרה מיד הוא כועס מדוע באתי ואין איש] קראתי
ואין עונה
- ומאת [ ] ופודיהו ממגורו ומצילו מזעמי עם
- גם משטים [ ] דכת[יב] הקצור קצרה ידי מפדות וכו
[ ]
- דומה דודי לצבי [וגו] ואומ קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים פ[ירשו]
- מזכיר למתפללים בבית הכניסת זכות אבות וזכות אמהות: ובכל
- יום ויום שלוחיו שליוצרינו משקיפין על בתי כניסיות מן החלונות
- ומן החרכים [ככתוב מ]שגיח מן החלונות מציץ מן החרכים וכת
- ואתה קדוש [יושב תהי]לות ישראל וכיון שאדם מתאחר מבית הכנסת
- הקודש ב[רוך הוא כו]עס עליו דכת נידרשתי ללא שאלו נמצא[תי]
- לל[א ב]קשוני [ ]לא בתי [כניסיות]
- ובתי מדרשות דכת ואהי להם מיקדש מ[עט ] עונש [כל]
- המתאחרים מן הכניסיות [ ] ואתה שלום וביתך שלום
- וכל אשר לך שלום והזריזים מקדימים למיצוות: דכת ועץ
- חיים תאווה באה ואודיעך יקירינו שארבעה וחמשה חבירים
- שלנו כולם יריאי שמים וחכמי תורה ראויים לכל מעלה נאה
- ואיך נפריד מהם אחד ונטיל ביניהם מריבה ומחלקות ומחלוקת
- בית דין חרבן עולם והישועה קרובה והמשתלם קרוב ו[אד]ונינו כ[ב]
- המלך בן המלכים ישוגב לנצח ויוארכו ימיו ותרבינה שנותיו
- ותימשך מלכותו אל כל מלכי הגוים ויפלו אויביו ויכנעו קמיו ויאבדו
- משנאיו ותרום ידו ויגדל כבודו וימצא רפואות ותעלות באות
- ויתאזר כוחו ותישקוט רוחו ויונעם במלכותו ויתענג בממשלתו
- כי שם כל על צאן מרעיתו גם על עבדי מלכותו הידועים לו גם
- לאבותיו היקרים במנוחתם כי שלושת אבותיו גמלונו טובה
- אשר נישתוונם עמנו נישתוון זקן אביהו וזקינהו ונישתוון אביהו
- יושלם בנישתווניהו יעזרהו קוניהו ויכרע לפניהו כל המוניהו
- ויקובל רנניהו ויופרש עלינו ועליך ועל כל עם אינו חיניהו
- ושלומך ושלום חמודך יגדל לעדי עדי ושלום כל אוהביך ואהוביך
- ושלום שרי עם ורבי עדה ושבי קהל כל אחד מהם בשמו גם
- במעלתו ושאר הקהילות קטון וגדול ישע יוחש <