منحة في رسالة: T-S 18J4.26
رسالة T-S 18J4.26- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #047
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
T-S 18J4.26 1r
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
recto
- זה גורלם מנת מדם לתת להם כמעשה יד[ם
- להודיע כי כל מלשין ומרכיל חובה להרשיע ותמיד ק[
- ברעתו אותו להכריע בצרעת פורחת גופו להנגיע כי כן ראוי א[
- יאריך לכל כמעשיו בעתו להעריך גאונו להדוך להדריך לשונו לכרות [
- יום אין בו פדיום יודע כי יש פרי לצדיק בערץ אך יש אלדים שופטים בארץ ולמאד
- עד מאד הוקשה לנו אשר הקרה לחבירנו הסמוך בישיבתנו ולפני אלדינו שפכנו תחנה
- בנפש אנונה לאמר אנא אל נא רחם נא והושיעה נא והצליחה נא ותבוא לפניך אנקת
- אסיר והוציאה ממסגר אסיר ותניהו לרחמים ומלשיניו יהיו נאלמים נדמים בושים
- נכלמים והיינו מקוים צופים: יד דרך מצפים עד בוא שמועה כי נעשתה תשועה
- על ידי אנשים צדיקים אנשי דיעה ואמנם כי הזכות מתגלגלת על ידי רודפי צדק
- מתמללת ואלדינו יתברך שמו ויתעלה זכרו בעולמו פלגי מים לבית מלכים בידו
- אל כל אשר יחפוץ יטם לכבודו הוא בחסדו נתן בלב הגביר המתנציח במלכות לנצח
- לחקור על אודות אמרי העדות לא בטח על איש ולא סמך לשומו חוקר במסמך
- כי אמר אולי היטב לא יחקור ישנה הדבר וישקור ויהי בדרשו בחקרו על דברי העד
- המעיד בשקרו ויתבונן מתוך דברו והנה עד שקר העד באמרו שקר ענה בעדותו
- במאמרו ויוציאהו בזעף בזעם להנזירו ויאמר להביא את הדבר אל אדונינו המלך יחי לעד
- וכשמוע אדונינו המלך יחי לעד את הדברים האלה ידע אל נכון כי העדות שקר בהתגלה
- ויאמר יחי לעד לשלח רצוצים חפשים ולפתח חותמות חרושים ונודע לכל כי מלך במשפט
- ארץ יעמיד ובצדק כסאו יסעוד ויתמיד וכל עולתה ירחיק ועושיה ישמיד ויהי בהגיע
- הדבר אלינו הגדנו והשמענו ובקהל רב הטוב הנעשה הודענו ונאמר אחינו בית ישראל
- לכם לדעת הוא כי אדונינו המלך לעולם יחיה ומלכותו תקום ותהיה הודיע צדקו
- במרעיתו כי כל תאוותו הצדק והאמת בעושי מלאכתו וגם הסגן רב הסרך הטיב הדרך
- בערך חוב עלינו להתפלל עליהם ולשאול מאת אלודינו לחיה אדונינו המלך יחי לעד
- לנשא מלכותו ולהצליח הגביר המצליח ולהגביר חיילות אדונינו המלך לרד לפניו גוים
- ולפתח מתני מלכי האיים ולתת לו אוצרות חשך אוצרותיו למלא ומטמוני מסתרים
- לו לגלה ותהי התפילה בקול רם בקהל רב בשבת ויצא יעקב במדינת רמלה והקהל עונים
- אמן וכמו כן נכתוב אל עיר הקו אלדים יכונניה עליון יען עשותו חסד עם איש עשוק
- ורצוץ ולא נתן תאוות כל איש חומס וחומץ וכמו כן בירכנו גבירנו ושרינו וסלרינו השר
- הנאה כבוד קדושת מרנא ורבנא דויד הלוי ישועה יראה וינאה ולא יכאה בן רב יצחק
- ולזקינים החשובים והנכבדים הנקובים מרב שלה ומרב סעדיה ומרב יוסף ישמרם אל בן מרב ישראל הנודעים אלדסאתרה ואשרנום בטובה
- וכמו כן לכל השרים והסופרים העוזרים בדבר שכרם יגדל ויגבר וכן לכל הזקינים החשובים
- זקני שתי הפיאות הנקובים אשר הם גם הם לא נחו ולא שקטו במושבים עד אשר
- הפליא נס יושב הכרובים ברוך יי אשר הפליא חסדו לעבדו בעיר מצור ועתה
- אחינו ראוי לנו להסיר הקנאה מבינותינו ולהסיר השנאה מנפשותינו ולהוכיח איש את אחיו
- לאמר הלא אב אחד לכולנו הלא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל בר אבות
- דיינו שנאת הגוים אויבינו המבקשים נפשותינו עד אשר נאכל איש בשר זרועו איש את
- אחיהו להריעו להכרית שמו וזרעו: מנשה את אפרים ואפרים את מנשה דיי לנו ארם מקדם
- ופלשתים מאחור האוכלים אותנו בכל פה נתונים לבז ואין מציל משסה ואין אומר השב:
- המולו ליי והסירו ע/ר/לות לבבכם: לכו ונשובה עד יי כי הוא טרף וירפאם: ראוי לסמוכי
- חבורה להתחבר: ולהתאזר ולהתחזק ולהתאמץ ביראת אלדינו ללכת לפתח חרצובות
- רשע ולהתר אגודות מוטה ולטהר העם ישראל: לבלתי אכול דבר האסור ולעיין במשפטי
- יי ולהוציא הדין אל אמי[תו
T-S 18J4.26 1v
