منحة في رسالة: T-S 12.217
رسالة T-S 12.217- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #086
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
T-S 12.217 1r
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- הגיע כתב כגק יקר הדר האלף מר ורב סהלאן ישמרהו שומר נפשות חסידיו
- יעמיד מחלציו כמוהו בן כגק מר אברהם החבר נוחו בגן עדן ועמדתי על
- כל הכתוב בו ואמנם כי אהבתו לא היתה תלויה בדבר כי לשם שמים היתה
- כן היא עומדת כל ימי היותו לפני זה כתבתי שני טורי תנחומים על האב היקיר
- יניחנו האל עם חסידי יש וינחם אהוב וכל קרוביו ואשר זכר בעד הזקן האדיר
- רבנא חסד האל לא יסיר חסדו מעליו ויחיה חמודו ואחיו גלוי לאל לא יסור זכרו
- מפי בטובה ואשר זכר בעד החבר רבנא אפרים אני לא שיתפתי עמו איש
- גלוי לאל כי טרם לכת רבנו אב שצ שאל לכתוב שם האיש בחבר לא ישר
- בעיני בזכרי רוע מעשיו כי לא הרעותי לו ולא נעלם מאהוב כי לפני כן היום
- היתה הרשות נפרדת ועתה נעשה משותפת ואולי \\מאתו\\ נכתב אליו\\ והתנאי\\ כי לא יעשה \\דבר\\ כי אם
- בעצת ארבעה לו ראה אותי אהוב אותו היום היה תמיה כי האוסרים אותי שלוא
- לקרות הם קראו ונודע לכל מבין כי בא עת לעבור ועת לעמוד ולאשר ישר בעיניו
- יעמוד אם לתאותי חלילה לי לשכוח אהבת מתקרב באהבה ולקרב מואס ואשר
- זכר לולא כתב המשוש שצ כי בו מעזכם [
- עשה נשיאנו יקרת רבנו יחזקיהו יהי [צור עזרו
- מתלונן על נפשו איך תשיאני נפשי לה[
- לזכרני ולא אדמה לחסידי גוים המקוים ומיחלים [
- יעלה זכרם בלב כשיריהם אבל אומר הם יחידים ואין אחרים תלוים בהם
- ואני שמשי תלויה קרבה לבוא למאד ועד מאד נפשי דכא מיום אשר נאסף בן
- גילי \\נוחו עדן\\ המשאל מהאל להעביר השנה הזאת בחיים ואל ייאמר מתו שניהם בשנה אחת
- וידוע יהי לאהוב כי אני כצלם אתהלך לא נשאר לי רשות כי אם שם בלבד
- ותש החיל וכשל הכוח והברך ומעד הרגל וכהו העינים ואשר אכתוב על דר[ך]
- הלימוד פעמים יהיו השורות מיושרות פעמים יהיו מעוותות וכמו כן הדברים
- מטירוד הדעת מיום הלך החמוד לצובה להביא משם כלים שנשארו לו שם
- מהאל המשאל להשיבהו שלום בטרם אלך ואינני דואג בע[ ] והצ[ ]
- ואני חי להחזיק טובה לנודב ולמתעסק עד ול[ ]ה בבא עד [ ]
- ושלום כבודו ושלום רבנא סעדיה ירבה נצח
T-S 12.217 1v
verso
- لسيدي راس الكل ابو عمر سهﻻ ن ابن ابراهيم الرب من محبه ﻻ عدمه
- اطال الله بقاه وادام عزه وتاييده وسعادته وسﻻ مته الفسطاط ان