رسالة: T-S 10K7.1
رسالة T-S 10K7.1العلامات
الوصف
Megillat Evyatar, probably composed by Evyatar Gaon and was read in synagoges. Probably was composed in 1094. (The scribe might be Shmuel b. Ya'aqov- a French rabbi active in Egypt in the first two decades of the 13th century. AA)
Edition: Gil, Moshe
Translation:
T-S 10K7.1 1r
النصوص المفرّغة
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 3.(page 1)
- עזרי ביי עושה שמים וארץ מכתב לאביתר הכהן אשר נקרא שם יי עליו בן גאון בן גאון ועל מורם כסא[ו]
- יי צבא לו ולכל בני הישיבה ולכל יש להקדיש את קדש יעקב ואת אלהי יש להעריץ כי מלך על כל הארץ
- [אלים זמ]רו משכיל מי חכם ויבן אלה נבון וידעם וג ויקראנה מגלה להגיד העוז והתהלה ובה פנים
- [להראות] האות שעשה יי אלים צב עם בני אהרן כימי צאתם ממצרים נפל בחדשו בני עוננה עליהם התלאות נגלה
- [ע]ליהם להראות כי לו הגדולה והגבורה והתפארת וג
- שמעו דבר יי בית וג גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו יי כה אמר יי אני הוא שמי וכבודי
- [לא]חר לא אתן ותהלתי לפסילים הפסולים אמרות יי אמרות טהורות וג אתה יי תשמרם תצרנו וג סביב
- רשעים יתהלכון אמ ליה רבון לרב ביבי ואמרי לה רב ביבי לרב נח אילו דברים העומדים
- ברומו שלעולם ובני אדם מזלזלין בהן והנזהר בהן נזהר בשכינה עצמ ובחייו והמחללן נשבע יי בימינו
- ובזרוע עוזו לעקור אותו מן העולם כענין אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי וכת ולא יבאו
- לראות כבלע את זה מגלה פנים בתורה והעובר על דברי תורה לכבוד עצמו או להנאת
- עצמו והמשנה דברי אים חיים וג[ ] לפרוץ גדרות גדרו נפרץ ונקרא גבול רשעה והעם אשר
- זנה(?) [ ] כי דבר יי בזה הכרת תכרת וג ויי אלים אמת הוא אים חיים ומלך עולם וג
- [ ] ככ תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ומסר הכהונה לאהרן
- [ ] יורו משפטיך ליעקב ותו ליש וג ושנו חכ עשרים וארבע מתנות כהונה הן וכולם
- [ ] ופי כלל ופרט אלו מצותיה שלתורה שכן כת במשנת רי
- [אומר משלש עשרה מידות התורה נדרשת וג] מכלל ופרט ופי מן הבהמה כלל מן הבקר ומן הצאן פרט
- [וכלל אינו] אלא כעין הפרט הרי הוראות תלויין בהן וכת ולהורות את בני יש וכת כי יפלא
- [ ] ת דכ בהו וכל קרבן מנחתך במלח וג ונתבססה הכהונה
- [ ] פינחס אשר על כבוד קונו חס ונתייחס בברית מלח אשר לא תכרת עד עולם
- [ ] נותן בריתי שלום דקא מפרשי רב דכל מקום שנא בו לכן שבועה דכ ולכן נשבעתי
- [ ] וכת כן אמור כונת לו את בריתי שלום וכת והיתה לו ולזרעו
- [אחריו[ ברית כהונת עולם ומפרשי נמי רבנן כל מקום שנאמר בו עולם אינו נפסק לעולם שאינו בתנאי
- ואמרינן שלשה דברים נתנו בתנאי ארץ ישראל בית המקדש ומלכות בית דוד [על] יש דכ ויתן להם ארצות ג [ועמל]
- לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו בית המקדש דכ אם תלך בחוקי ואת משפטי תשמ[רו]
- תשכנתי בתוך הבית ואם לאו ועזבתי [את עמי ישראל] וג כלו תעלה קדושתו לשמים ויתחלל מלכות
- בית דוד ככ אם ישמרו בניך בריתי ובימי [ נתחללה] מלוכת בית דוד ונתחללה השבועה דכ אם
- יהיה כניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני כי משם אתקנך וכת כתבו את האיש הזה ערירי כלו ערירי מן
- המלכות ובר [דויד] שהוא המשיח כבר נולד מיום אשר הוחרבה ירוש דאמור רב והיה כאשר הוכתה
الترجمة
T-S 10K7.1 1v
page 2
- ירושלם הרי צרה בו והיה כויהי אמר רב יהוד אף היא אלא תבנה אין והיה אלא נחמה שאותו היום [ ]
- [ ] הרי כל הנשארים כולם פסלות בהן אחז ומנשה ואמון ויויכין ודומיהם אשר הרעו לעשות הרעו
- והשחיתו יש לאביהם שבשמים והכעיסו לפניו בסמל הקנאה וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד וג
- אחז בית המדרשות דכ צור תעודה חתום תורה בלימודי ואם אחז אשר עשתה מפלצת לאשרה אמו
- והיתה נרבעת לו ויהויקים קידר את האזכרות ושרפן באש שנ ויהי בקרא יהודי שלש דלתות וג הם
- ארבעה פסוקים שבאיכה שאין בהם הזכרת השם והחמישי שיש בו כי יי הוגה על רוב פשעיה יקרענו
- בתער הספר והשלך על האש ולא פחדו ולא קרעו המלך וכל עבדיו מכלל דבד חייבי קריעה נינהו
- אשר הרעו לעשות ואחר כל הדברים האלה וכל החזיון הזה בימי יוסף הכהן ואליהו הכהן שני גאונים
- עלה עליהם דניאל בן עזריה מבבל ויתחזק בכת צלע ואחרים עמהם ויד הרשות וירע להם רעה גדולה
- ויצב עליהם מצור ובכל מקרא קדש ושבת וחדש יביא אליהם גוליירים מלפני הרשות לאחוז בית מדרשות
- מבלי יוצא ובא וכמה פעמים הריצם אל הבור בריציון גדול אשר אינם יכולין לעמוד בו וימת יוסף הכהן
- הצדיק בחנוכה בשנת אשסה פתאום ובעת מותו נשא עיניו אל השמים וכפיו ואמר ירא יי וישפט ואחרי
- שש שנים לאסיפתו לגן עדן נפל דניאל בן עזריה בחלאים רעים אחד שבהם שהיה נכפה בכל שנה ששה
- חדשים והיה או בכל יום ברבים צדיק הוא יי כי פיהו מריתי אני אסרתי את רבי יוסף הכהן בידי בני [ ]
- ועתה הנה תבע הק עלבונו והנני נאסר בכל יסורי שמים וימת בחדש אלול שנת אשעג וקבל
- הגאונות אדונינו אבינו אליהו הכהן אביד בלי מרי הכי כי אף במורא שלשה ועשרים שנה וקודם
- אסיפתו לעדן שתים שנים אסף את כל יש במדינת צור ואת כל הגליל ויסמוך אותנו ברשות כל
- ישי גאון יעקב ואת בנו שלמה הכהן אב בית דין ואת צדוק בן רבי יאשיהו אב זל שלישי כי אנחנו
- היינו אב ועלינו לגאונות והשלישי עלה להיותו אב והרביעי עלה להיותו שלישי ובשנה השני[ה[
- הלך לחיפה לקדש את השנה ויחדש את הגאונות ואת הסמיכה בחיפה בבית הוועד ובצאתו מן הישי
- נגד כל יש וישם אלות נמרצות וקללות נחרצות על כל חולק ומפליג ועל כל גוזל ומשיג גבולין
- וכתוב בספר התקנה והסמיכה ודברי הברית וחותם ידו ויד כל החכמים בו ונאסף בשנה השניה
- לדבר הזה לגן עדן בחדש כסליו בשנת אשצה בצור וישאוהו כל יש במשא הכתף ולא על הסוסים
- מהלך שלשת ימים להר הגליל לדלתון ויקבר בראש ההר אצל ר יוסי הגלילי וסביביו יונתן בן עוזיאל
- והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו וכל הצדיקים כולם וכל יש הספידוהו ויקרעו
- בגדיהם כולם ויחגרו שקים וישבו לארץ בכל צבי וסוריא וגולה כי ירד מראשותם עטרת תפארתם
- וטרם זה בשלש שנים ירד דוד בן דניאל המיוחס לאחז ומנשה ואמון ויויכין וסיעתם ולהתיח[ס[
- עוד למשפחת ביש נער לשפריר נילוס ויבא עד דמיגה והוא כבן עשרים שנה להסתפח כי היה
- בחלאים רעים חרף גדול וגרב ברעב ובצמא ובערום ובחסר כל וימצאהו הזקן החסיד מרב
(page 3)
- מצליח בן יפת בן זובעה שהיה מדמשק ויחס עליו ויחשוב לעשות עמו טובה וחסד ויחזיקהו אצלו
- בדמיגה וישכר לו מלמד הגון ואת מ אברהם החבר ללמדו לשון המקרא כי החבר הזה מ נפתלי נותן אמרי
- שפר וישיאהו בתו היתומה בארוסין ויאכילהו וילבישהו ויכסהו שתים שנים ואחרי כן התקין לו בגדי
- רקמה וירכיבהו על מרכבתו וישם לפניו שנים משרתים רצים לפניו ושלחו למצרים במצעות גדולות
- ויבא שמה בחנוכה להסתפח מהם ויתחזק עמו לעשות לו חסד רבי מבורך נגיד עם יי שר השרים
- עוז בית יש ורב יאשיהו בן דודתו בן רבינו עזריהו הכהן ראש ישיבה שלגולה זל ויקבצו לו מאה
- ועשרים דינרין ויתחזק במו להשיב דודון לארוסתו היתומה בת אותו הצדיק הגומל אותו כל אותו החסד
- וישלח לה בפורים ההוא גט על יד צדקה בן נפיע ויתבונן להשיב תגמול לאביה ויליציהו
- בדברים עד שנתירא ויתחזק בן דודתו רבנא יאשיה עד שהשיאו בת רוזן הזמן וישיב לו גם הוא
- תגמול לדרוש עליו לפרסמו בכל בתי הכניסיות ברוע דבה לו ולכל אוהביו ועוד נשבע שלא ישב
- עמו במושב ויוציאהו מכמה מקומות כמנודה ויתעורר להשיב תגמול לשר השרים נגיד עם יי עוז
- בית יש ויגרה בו את בן אלכיר הגר לקבול עליו למלכות ויליצהו להרוג אותו וזכות תורתו של נגיד עם יי
- עמדה לו להציל נשמתו מפח יקוש מדוברי הוות ויודח לארץ אל פיום שנה תמימה ולנא אמון עד עת
- בא דברו ויקצוף האדון עליו בעלילה כדי לעשות גדולה לצדיק ויחזירהו לכנו ולמשרת הרפואה
- בעל גמולות מעל ישלם לאשר גמולות עליו גומל וכחזקו גבה לבו וישכח את יי ורב טובו ויכה
- את החזנים ברצועה על שערי בית התפלה הקבועה ויענישם מאה דינרים אתם לקבעה וימלך על נא
- אמון ואי חנס ואי כפתור ושפריר נילוס וישם עליהם מס בחוזק רוע משפט החמס אשר קם למטה
- רשע כדונג אותו להמס ויתן חתיתו בארץ חיים וישלח לאשקלון וקיסרין וחיפה וימנה במו שליחים
- פוזזים ומשולחים זבים ומצורעים ונאלחים וכן בבירותה וגביל שלח להם סוכנים ויבקיעם אליו וישם
- עליהם מס ויכבד עולם כובד גדול אשר לא היה מעולם ותפתח צור וישלח ידו לנגוע בה וידחה את
- [רא]ש הישי ממנה וילחצהו לחץ גדול וישלח אליה נוגש אבירם הסוכן בן דתן וימסור את עם יי ביד
- הרשות ויגלה פנים בתורה ויטה משפט וידרך את לשונו ברבים ונכבדים וילחוץ את טפולי אב הישיבה
- עד כי הבריחם ממעונם והשמים קנם ויכעיס קונם וימנעם מללמוד התורה ויש מהם שנדע כי
- נעשתה ומתו ותעל שועתם השמים וישמע אלים את נאקתם ויזכר את בריתו ויקציף עבדים על
- אדוניהם כדי להרויחם ויצא משם אבירם וידיו על ראשו ובשנת אתד חזרה צור לתקנה וישלח
- אליה את הלל בן אלגאסוס דקם ליה באתיא הנה והנה וירדפו אחרי אב להרגו ויצילהו יי מידם כי זכר
- את דבר קדשו את אהרן קדושו ואת כל הכהנים המשרתים במקדשו ויסתירהו לחפשו וידכאו את
- ביתו ואת מגרשו וישם פניו אל נחלת אשר בחוסר כושר וקהל נפתלי המתאשר ויתן עין רעה
- בחיי השלישי ובכילכול טפוליו וישלח אליהם את אבירם המועד העול אשר לא ידע בשת אשר
- רגלו שומה בנא אמון למרמה ובא למחלה לכלמה ובצור סיפוק סאתו ולהשלימה ובעכו בספר
(page 4)
- וידי רשע [ ] מונה אותו לחתמה ויבלבל את כל הקהל בערב ראש השנה בקרבת בני עוננה וישכח
- כי יי איש מלחמה לוכד חכמים בערמה נוקם יי ובעל חמה ויאמר להם דעו כי בן דוד בן אחז
- כבר הסכימו אלשיך אבן סעד אלרזאק ואבו נצר בן שעיב וקראוהו ראש גולה בצוען למזוג לכם
- מסך הלען ועתה אם תקבלו גזירתם או נסיעתם על קיצתם ויאסוף השלישי כל העם החרדים אל דבר [יי]
- ויאמר להם דעו כי חילול שם שמים הוא הדבר הזה למרות עיני כבודו של הק לסמוך ראש גולה בצוע[ן[
- ובארץ יש ועוד שדבר זה מכחיש עצמו משלשה פנים א שאין צוען גולה ולא נהגו ראשנים וחכמ[י]ם
- בדבר זה מעולם לקרוא גולה או ראש גולה בצוען או בכל המקומות חוץ מבבל שגלו אליה גליות יש
- ונהגו בדבר זה מנחמיה התרשתא ואסמכוה אקרא לא יסור שבט מיהודה ופרשו חכ זה ראש גולה
- שבבבל ואמנם כי דבר זה מעשה תעתועים עצת בורים תועים אינם יודעים מה קובעים בעתם
- פקודתם יאבדו ברוע פגעים ב שאפילו ראש גולה שבבבל אין רשות ולא שם בארץ יש מעולם
- וזו הל למעשה בתל סנהדרין בבלי ותר רבה בר בר חנה דן דינא //בארץ ישר// וטעה בא לפני ר חייא אמ לו אם קיבלו
- בעלי הדין עליהן לא תשלם ואי לא קבלוך שלם תשלם וחלקו חכ בדבר והרי רבה בר בר חנה נטל רשות
- היאך אמ לו ר חייא שלם ונתברר להם הדבר שמראש הגולה שבבבל היתה רשותו ולפיכך אמ לו ר חייא
- שלם ואין מועילה רשות בבל בארץ לפוטרו מן התשלומין והקשו על זה ורשות בבל בארץ יש
- אינה מועילה והרי רבה בר בר חנה כשהיה לו מריבה עם ראש ישיבה שלארץ ישראל אל אין אני צריך
- לרשותך אלא אני נוטל רשות מאבא מארי ואבא מרי מרב שבבבל ורב מרבי חייא דודו שרב
- בן אחיו ובן אחותו שלר חייא ור חייא מרב הקדוש שהוא ר והרי רשות בבל מועילה בארץ יש ופירשו
- את הדבר רבה בר בר חנה לעיירות העומדות על הגבולים הוא שנטל רשות ולא לארץ יש ועוד
- שאומרין בתלמוד בבבלי אנן שליחותיהו עבדינן כלו אנן צריכין לקבל רשותם שהרי המועדות אין
- אנו יכולין לעשותם אלא על פיהם ובדיני קנסות ובכמה פנים ג שארץ יש אינה קרואה גולה
- שיהא ראש גולה נסמך בה ועוד שאין עוקרין נשיא שבארץ יש שעל פיו מעברין את השנה וקובעין
- את המועדות הסדורים לפני הק קודם יצירת העולם דהכי גמרי בסוד העיבור תנו רב יום
- ראשון שהתחיל בו הק לבראות את עולמו כה ימים לחדש אלול היה בחשבון הזה מתחשב לפני
- הק יתע ויש וברביעי המשיל חמה ולבנה כוכבים ומזלות וקבעם ברקיע בתחלת ליל רביעי
- שהוא כח באלול והיו כל החשבונות מתחשבים לפני הק עד שנברא אדם ומסר לו בגן עדן
- חשבון ימים ולילות שנים וחדשים תקופות ומחזורות ועיבורים שנ זה ספר תולדות אדם ואדם
- מסרם לחנוך ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה שנ ויתהלך חנוך את האלים ואמרי מאי את האלים
- שנתחכם בעיבור שמסר אלים לאדם וחנוך מסר לנח ונכנס עמו בסוד העיבור ועיבר את השנה
- שנ עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כול זרע זו תקופת תשרי וקציר זו תקופת ניסן וקור זו
- תקופת טבת וחום זו תקופת תמוז קיץ בעתו וחורף בעתו ויום מנין חמה ביום ולילה
(page 5)
- מנין לבנה בלילה לא ישבותו אלו חשבונות שלהם ונח מסר לשם ונכנס עמו בסוד העיבור
- ועיבר את השנה ונקרא כהן לאל עליון שנ נשבע יי ולא ינחם אתה כהן לעולם ומנין שכשמסר לו סוד
- העיבור נעשה כהן שנ על דברתי מלכי צדק ואברהם מסרו ליצחק בנו ונכנס עמו בסוד העיבור
- ועיבר את השנה לאחר מיתת אברהם שנ ויהי אחרי מות אברהם וג ועל ידי שנכנס בסוד העיבור ברכו
- ברכת עולם שנ ויצחק מסרו ליעקב אבינו וניכנס עמו בסוד העיבור עם כל הברכות וכשיצא לחוצה
- לארץ בקש לעבר את השנה אמ לו הק יעקב אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ הרי יצחק אביך הוא
- בארץ יעבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד למה נא עוד שפעם ראשנה נגלה עליו ומנעו וכשבא
- לארץ נאמר לו קום עבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד ויאמר אליו קום עלה בית אל ועל ידי
- שנכנס בסוד העיבור ברכו ברכת עולם ויעקב מסר ליוסף ולאחיו והיו מעברין את השנה בארץ
- כשירדו למצרים נתמעטו העיבורים עד שבא משה ואהרן וחזר הק מסר להן העיבור שנ ויאמר יי אל
- משה ואהרן בארץ מצ לאמר החדש הזה וג ואמרי רב מאי לאמר אמ להן הק עד עכשיו היה אצלי
- סוד העיבור מיכן ואילך שלכם הוא לעבר ונתעכב העיבור עד שמינה את הסנהדרין באותה שנה
- בין ניסן ובין תשרי שנ ויאמר יי אל משה אספה לי שבעים איש ומשה היה ראש לכל הסנהדרין והיה
- סוד העיבור אצלו והיה הוא מעבר את השנים ולא מסרו לאדם עד עת פטירתו ומסרו ליהושע
- ויהושע לזקנים וזקנים לעתניאל בן קנז ועתניאל לפינחס ופינחס לעלי ועלי לשמו ושמואל לגד ונתן
- וגד ונתן לאחיה השילוני ואחיה לאליהו ואליהו לאלישע ואלישע לאמוץ ואמוץ לישעיה וישעיה ליואל
- ויואל לירמיהו וצפניה ושניהן ליחזקאל וברוך ושניהן לחגי זכריה ומלאכי ומלאכי הוא עזרא הסופר
- הוא היה ראש לאנשי כנסת הגדולה ואנשי כנסת הגדולה לשמע הצדיק ושמע הצדיק לאנטיגנוס
- איש סוכו ואנטיגנוס ליוסי בן יועזר איש צרדה ויוסף בן יוחנן איש ירושלם ושניהן ליהושע בן פרחיה
- ונתאי הארבלי ושניהן ליהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ושניהן לשמעיה ואבטליון ושניהן להלל
- ושמאי ושניהן ליוחנן בן זכאי ובימיו חרב בית שני בשנת ד אלפים חסב )!( קעב וממשה רבינו
- ועד רבן יוח בן זכאי לא היה סוד העיבור אצל כל אדם בעולם אלא אצל ראש הסנהדרין שהרי רבן יוח בן
- זכאי מסר הסוד והישיבה לרבן גמל הנשיא ובנו אחריו ולא גילו סוד זה עד שבא רבינו הקדוש תדע
- שכן הוא שהרי ר יהושע אב בית דין של רבן גמל ולא היה יודע קביעת המועדות אלא מפי רבן גמל
- דתנן שלח לו רבן גמ גורזני )!( עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות
- בחשבונך הלך ר עקיבה ומצאו מצר אמ לו יש לי ללמד שכל מי שעשה רבן גמל עשה שנ אלה מועדי
- אשר תקראו אתם מקראי קדש בין בזמנן ובין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו ואיבעיא להו מי
- מיצר ר עקיבא או ר יהושע ואמרינן תא שמע דתניא הלך ר עקי ומצאו לר יהושע מצר אמ לו
- מפני מה אתה מצר אמ לו מוטב שאפול במטה שנים עשר חדש ואל יגזור עלי רבן גמל גזירה זו
(page 6)
- אמ לו ר תרשיני לומר לפניך דבר ממה שלמדתנו אמ לו מה תל אותם אתם שלשה פעמים
- אתם אפי שוגגים אתם אפי מזידים אתם אפי מכעסין כלשון הזה אמ לו עקי ניחמתני עקי ניחמתני
- ועוד תנו בא לו אצל ר דוסא בן הרכינס אמ לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמל צריכין אנו
- לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמדו מימות משה ועד עכשיו שנ ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא
- ושבעים מזקני יש ולמה לא נתפרש שמותן שלזקנים אלא ללמדך שכל שלשה ושלשה שעמדו בית ד[ין]
- על יש הרי הם כבית דינו שלמשה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמ יום שחל יום
- הכיפורים להיות בחשבונו ועוד מדרש רבנן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראת לבנה בכ
- ושבעה לחדש וכסבורין העם לומר ראש חדש הוא בקשו בית דין לקבעו אמ להן רבן גמל כך
- מקובלני מבית אבי אבא שאין חדשה שללבנה פחותה מעשרין ותשעה יום ומחצה ושני שלישי
- שעה ועג חלקים ואותו חיום מתה אמו שלבן והספידה רבן גמל הספד גדול ולא שראויה
- לכך אלא כדי שידעו כל העם שלא קדשו בית דין את החדש מדקתני בקשו בית דין לקדשו ומנען
- רבן גמל מיכלל שהסוד אצלו הוא ועל פיו היו סמוכין ותניא זו ראיה לדברי האומר שאין מקדשין
- אלא על הראיה שאם היתה הראיה עיקר היה רבן גמל מקדש בעשרין ושבעה לחדש בשעה שראו את
- הלבנה והא דתנן דמות צורת לבנה היו לו לרבן גמל על הטבלה ובכותל שבכן מראה ההדיוטות
- ואומר להן הכזה ואיתם או כהזה ודקא קשיא לך לא קשיא האי דקא עביד הכי שמדא הוה ונמנו
- רבותינו לשנות המנהג כדי לבטל השמד אבל בצינעה על פי החשבון היו עושין כמנהגם הראשון
- שמאדם הראשון ותניא אמ להן רבן גמל כך מקובל אני מבית אבי אבא שאין חדשה שללבנה פחותה
- מתשעה ועשרים יום ומחצה ושני שלישי שעה ועג חלקים ופעמים שבא בארוכה ופעמים
- שבא בקצרה אמ ר יוח מאי טעמיהו דבי ר דכ עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו שמש ידע מבואו
- ולא ירח ואמרי ר חייא חזייה לסיהרא בצפרא דעשרין ותשעה שקל קלא שדא ביה אמ ליה לאורתא
- קא בעינא לקדושך ואת קיימת הכא זיל ואיכסי למימרא דלא סמכינן אראיה כל עיקר אלא על החשבון
- וכי קאמרי לקדושי על הראיה הני מילי היכא דמיתחזי סיהרא בעידן דמטי לן חשבונא אבל
- איתחזי בעידן דלא מטא חשבונא לא ועוד לא שקלינן וטרינן בראיה אלא מימי אנטוגינס איש סוכו
- וחלוקת צדוק וביתוס לסלוקי פלוגתא מיש ולגלויי מילתא כי כעת החשבון מכוונת עד המולד
- ועוד ראיה אחרינה דתנן ר אלעזר בר צדוק או אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו
- שמים ואמ רב יהוד אמ שמו הל כר אלעזר בר צדוק ואמ ר זורא אמ רב נח עשרין וארבע שעי מיום
- סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמניסרי מחדתא לדידהו שית מחדתא ותמניסרי מעתיקא
- למאי נפקא מינה אמ רב אשי לאכחושי סהדי כי סליק ר זורא שלח להו צריך שיהא לילה ויום
- מן החדש וזו שאמ אבא אבוה דר שמלאי לפני רבינו שמואל מחשבין את תולדתו נולד
(page 7)
- קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שנראה לאחר
- שקיעת החמה למאי נפקא מינה אמ רב אשי לאכחושי סהדי ואי אמרת ראיה עיקר אמאי
- מכחשינן סהדי שהרי במאי קא חזו משהדי אלא חושבנא עיקר וכי קא משהדי בענין דלא מטא
- לן חושבנא מכחשינן להו וסמכינן אחושבנא ואמרי בשני אדרים כך היו נוהגים בגולה משום
- [שלא ב]א לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיודע לך שהוקבע ראש החדש בזמנו ואי סמכינן אראיה
- אמאי אחד חסר ואחד מלא ליחזי סיהרא אימת מיתחזי ומק/ד/שינן לירחא אלא חושבנא עיקר ואראיה לא
- סמכינן וכד שלחו ליה למר עוקבה אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הא למדתה דבחושבנא תליא
- מילתא וראשי סנהדרין קא מודעו לשאר עמא ועוד מדתנו רבנן אין מעברין את השנה אלא על מנת
- שירצה נשיא ומעשה ברבן גמל שהלך ליטול רשות מהגמון אחד שבסוריא ושהה לבוא ועיברו
- את השנה על מנת שירצה רבן גמל וכשבא רבן גמל ואמ רוצה אני נמצאת שנה מעוברת ואם שנת
- עיבור מה אנו חוששים אם ירצה נשיא ואם לא ירצה אלא לאו שמ דעל דעת נשיא קא סמכינן מפני שהסוד
- אצלו הוא והדבר תלוי בו מן התורה שנ אלה מועדי יי אשר תקרא אותם ואי קשיא לך האי הרי מעשה
- שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והיה יוח סופר הלז יושב לפניו ושלשה אגרות חתוכות ומונחות
- לפניו אמ לו טול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני גלילא עילאה ובני גלילא תחתאה שלמכון יסגא
- לעלם מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושא מעשריא ממע וטול אגרתא חדא
- וכתוב לאחנא בני דרומא עילאה ובני דרומא תתאה שלמכון יסגא לעלם מהודעינן אנחנא לכון
- דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשריא מן עומרי שיבליא וטול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני
- גלותא די מדי ולשאר גלואתא דבבל ודכל ישר שלמכון יסגא לעלם מהודעיננא לכון דגוזליא
- רכיכן ואימריא דקיקי וזימנא דאביבא לא מטא ושפרת מילתא באנפאי ובאנפי חבראי ואוסיפנא
- על שתא דא תלתין יומי לא קשיא הא אמרי עלה דיל לבתר דעיברוה דהא הוה בהדה ר אלעזר בן
- עזריה ראשא כוותיה משום הכי אמ חבראי ואי נמי ענותנות דהא קאמ תא חזי מה בין תקיפי
- קמאיי לענותני בתראיי ואעג דתקיפי הוו איכא ענוותנותא טובא ורבן גמל מסר הסוד לבנו ר
- שמע וממנו היו למדין קביעת מועדים ועיבורים שהרי גם הוא כתב מהודעין אנחנא לכון
- דגוזליא רכיכין כול ואלו חבראיי לא קאמ שמ דרבן גמ משום ר אלעזר בן עזריה הוא דאמ ובאנפי
- חבראיי ובכמה מעברין בשלשה ר אליעזר או בעשרה שנ אלים נצב בעדת אל ואם נתמעטו מעשרה
- מביאין ספר תורה לפניהן ונעשין גורן עגולה ויושבין הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ונותנין
- את פניהם למטה בארץ ועומדין ופורשים את כפיהן לפני אביהן שבשמים וראש הישיבה מזכיר
- את השם בקדושה גדולה יתר מיום הכיפורים בכהן גדול שהיה מזכירו שבע פעמים ג בפר ג
- בשעיר ואחת בגורלות ושומעין בבית הוועד בת קול שמשתתפת עמהן בתפלה ומדברת
(page 8)
- כוידבר יי אל משה לאמר: ואם מעון הדור פעמים שאין שומעין מאומה כבימ[ינו]
- אין יכול שלא לשכן כבודו ביניהן ואשריהן שלעומדין במקום ההוא באותה שעה שנ אשרי העם יודעי
- יי באור פניך יהלכון כענין באור פני מלך חיים בשמך יגילון כל היום זה שם המפורש שהוא משגב לכל
- יודעיו ואומרין אותו בקדושה ובטהרה שנ אשגבהו כי ידע שמי ותנן רבן שמע בן גמ או בששה מתחילין
- בחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעוברת תניא כיצד רבן שמע בן גמ או בשל[שה]
- מתחילין ובחמשה נושאין //ונות// וגומרין בשבעה אחד או לשב //שנים// [[ואחד]] או שלא לשב בטל יחיד במיעוטו שנים אומ
- לשב ואחד או שלא לשב מוסיפין עליהן שנים ונושאין ונותנין בדבר שנים אומ צריכה ושלשה או אינה
- צריכה מוסיפין עליהן עוד שנים ונושאין ונותנין בדבר לפי שאין מנין פחות משבעה תר אין מעברין
- את השנה אלא במזומנין לה ומעשה ברבן גמל שאמ לחכ השכימו לי שבעה לעליה השכים ומצא
- שמנה אמ מי הוא זה שעלה שלא ברשות ירד עמד שמואל הקטן על רגליו ואמ אני הוא שעליתי
- שלא ברשות ולא לעבר שנה עליתי אלא ללמוד הל למעשה הוצרכתי אמ לו שב בני שב ראויות
- כל השנים כולם להתעבר על ידך אלא אמרו חכ אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה ולא שמואל
- הקטן הוה אלא איניש אחרינא הוה ומחמת כיסופא הוא דעבר ועוד אמרי תנו רב אין מעברין
- את השנה אלא אם כן היתה צריכה מפני הדרכים ומפני הגשרים ומפני תנורי פסחים ומפני
- ישר שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו אבל לא מפני כול תר אין מעברין את השנה לא מפני
- הגדיין ולא מפני כול אבל עושין אותן סעד לשנה כיצד ר ינאי או משום רבן שמע בן גמל
- מהודעין כול כדכ לעילא בג אגרות תר על ג סימנין מעברין את השנה על האביב
- ועל פירות האילן ועל התקופות על שנים מהן מעברין ועל אחד אין מעברין ובזמן שהאביב
- אחד מהן הכל שמחין ובפרק ר אליעזר בן הורקנוס אומ על שלשה סימנין מעברין את
- השנה על האילנות ועל העשבים ועל התקופות הגיעו שנים ואחד לא הגיע אין מעברין את
- השנה לא על האילן ולא על העשבים אלא עד שתהא תקופה אחת מהן הגיע אחד מהן ולא
- הגיעו שנים מעברין את השנה על התקופה אם נכנסה תקופת טבת מחציו שלחדש ולמעלה
- מעברין את השנה מחציו ולמטה אין מעברין אותה תר על ג ארצות מעברין את השנה
- יהודה ועבר הירדן והגליל על שתיים מהן מעברין ועל אחת אין מעברין ובזמן שיהודה אחת
- הכל שמחין שאין העומר בא אלא מיהודה תר מעברי את השנה ביהודה ואם עיברוה בגליל
- מעוברת חנינא איש אונו או אם עיברוה בגליל אינה מעוברת אמר יהודה בריה דר שמע
- בן פזי מאי קראה לשכנו תדרשו וגו וכל דרישות שאתה דורש לא יהו אלא בשבחו שלמקום
- תר אין מעברי את השנה אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת תר אין מעברין
(page 9)
- את השנה לפני ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אחר ראש השנה
- מיד ואעפ כן אין מעברין אלא אדר ואעג דמקשי איני והא שלחו ליה לר אבא כול ומפרקי ואמרי
- חשובי מחשבי גלויי לא מגלא והינו דכ ונציב אחד אשר בארץ ומאי משמע דהאי נציב
- ירחא הוא דכ ולשלמה שנים עשר נציבים וכ ונציב אחד אשר בארץ וכל אילו דקאמרן דמ