رسالة: T-S 10K7.1

رسالة T-S 10K7.1

العلامات

الوصف

Megillat Evyatar, probably composed by Evyatar Gaon and was read in synagoges. Probably was composed in 1094. (The scribe might be Shmuel b. Ya'aqov- a French rabbi active in Egypt in the first two decades of the 13th century. AA)

T-S 10K7.1 1r

1r

النصوص المفرّغة

Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 3.

(page 1)

  1. עזרי ביי עושה שמים וארץ מכתב לאביתר הכהן אשר נקרא שם יי עליו בן גאון בן גאון ועל מורם כסא[ו]
  2. יי צבא לו ולכל בני הישיבה ולכל יש להקדיש את קדש יעקב ואת אלהי יש להעריץ כי מלך על כל הארץ
  3. [אלים זמ]רו משכיל מי חכם ויבן אלה נבון וידעם וג ויקראנה מגלה להגיד העוז והתהלה ובה פנים
  4. [להראות] האות שעשה יי אלים צב עם בני אהרן כימי צאתם ממצרים נפל בחדשו בני עוננה עליהם התלאות נגלה
  5. [ע]ליהם להראות כי לו הגדולה והגבורה והתפארת וג
  6. שמעו דבר יי בית וג גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו יי כה אמר יי אני הוא שמי וכבודי
  7. [לא]חר לא אתן ותהלתי לפסילים הפסולים אמרות יי אמרות טהורות וג אתה יי תשמרם תצרנו וג סביב
  8. רשעים יתהלכון אמ ליה רבון לרב ביבי ואמרי לה רב ביבי לרב נח אילו דברים העומדים
  9. ברומו שלעולם ובני אדם מזלזלין בהן והנזהר בהן נזהר בשכינה עצמ ובחייו והמחללן נשבע יי בימינו
  10. ובזרוע עוזו לעקור אותו מן העולם כענין אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי וכת ולא יבאו
  11. לראות כבלע את זה מגלה פנים בתורה והעובר על דברי תורה לכבוד עצמו או להנאת
  12. עצמו והמשנה דברי אים חיים וג[ ] לפרוץ גדרות גדרו נפרץ ונקרא גבול רשעה והעם אשר
  13. זנה(?) [ ] כי דבר יי בזה הכרת תכרת וג ויי אלים אמת הוא אים חיים ומלך עולם וג
  14. [ ] ככ תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ומסר הכהונה לאהרן
  15. [ ] יורו משפטיך ליעקב ותו ליש וג ושנו חכ עשרים וארבע מתנות כהונה הן וכולם
  16. [ ] ופי כלל ופרט אלו מצותיה שלתורה שכן כת במשנת רי
  17. [אומר משלש עשרה מידות התורה נדרשת וג] מכלל ופרט ופי מן הבהמה כלל מן הבקר ומן הצאן פרט
  18. [וכלל אינו] אלא כעין הפרט הרי הוראות תלויין בהן וכת ולהורות את בני יש וכת כי יפלא
  19. [ ] ת דכ בהו וכל קרבן מנחתך במלח וג ונתבססה הכהונה
  20. [ ] פינחס אשר על כבוד קונו חס ונתייחס בברית מלח אשר לא תכרת עד עולם
  21. [ ] נותן בריתי שלום דקא מפרשי רב דכל מקום שנא בו לכן שבועה דכ ולכן נשבעתי
  22. [ ] וכת כן אמור כונת לו את בריתי שלום וכת והיתה לו ולזרעו
  23. [אחריו[ ברית כהונת עולם ומפרשי נמי רבנן כל מקום שנאמר בו עולם אינו נפסק לעולם שאינו בתנאי
  24. ואמרינן שלשה דברים נתנו בתנאי ארץ ישראל בית המקדש ומלכות בית דוד [על] יש דכ ויתן להם ארצות ג [ועמל]
  25. לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו בית המקדש דכ אם תלך בחוקי ואת משפטי תשמ[רו]
  26. תשכנתי בתוך הבית ואם לאו ועזבתי [את עמי ישראל] וג כלו תעלה קדושתו לשמים ויתחלל מלכות
  27. בית דוד ככ אם ישמרו בניך בריתי ובימי [ נתחללה] מלוכת בית דוד ונתחללה השבועה דכ אם
  28. יהיה כניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני כי משם אתקנך וכת כתבו את האיש הזה ערירי כלו ערירי מן
  29. המלכות ובר [דויד] שהוא המשיח כבר נולד מיום אשר הוחרבה ירוש דאמור רב והיה כאשר הוכתה

الترجمة

T-S 10K7.1 1v

1v

page 2

  1. ירושלם הרי צרה בו והיה כויהי אמר רב יהוד אף היא אלא תבנה אין והיה אלא נחמה שאותו היום [ ]
  2. [ ] הרי כל הנשארים כולם פסלות בהן אחז ומנשה ואמון ויויכין ודומיהם אשר הרעו לעשות הרעו
  3. והשחיתו יש לאביהם שבשמים והכעיסו לפניו בסמל הקנאה וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד וג
  4. אחז בית המדרשות דכ צור תעודה חתום תורה בלימודי ואם אחז אשר עשתה מפלצת לאשרה אמו
  5. והיתה נרבעת לו ויהויקים קידר את האזכרות ושרפן באש שנ ויהי בקרא יהודי שלש דלתות וג הם
  6. ארבעה פסוקים שבאיכה שאין בהם הזכרת השם והחמישי שיש בו כי יי הוגה על רוב פשעיה יקרענו
  7. בתער הספר והשלך על האש ולא פחדו ולא קרעו המלך וכל עבדיו מכלל דבד חייבי קריעה נינהו
  8. אשר הרעו לעשות ואחר כל הדברים האלה וכל החזיון הזה בימי יוסף הכהן ואליהו הכהן שני גאונים
  9. עלה עליהם דניאל בן עזריה מבבל ויתחזק בכת צלע ואחרים עמהם ויד הרשות וירע להם רעה גדולה
  10. ויצב עליהם מצור ובכל מקרא קדש ושבת וחדש יביא אליהם גוליירים מלפני הרשות לאחוז בית מדרשות
  11. מבלי יוצא ובא וכמה פעמים הריצם אל הבור בריציון גדול אשר אינם יכולין לעמוד בו וימת יוסף הכהן
  12. הצדיק בחנוכה בשנת אשסה פתאום ובעת מותו נשא עיניו אל השמים וכפיו ואמר ירא יי וישפט ואחרי
  13. שש שנים לאסיפתו לגן עדן נפל דניאל בן עזריה בחלאים רעים אחד שבהם שהיה נכפה בכל שנה ששה
  14. חדשים והיה או בכל יום ברבים צדיק הוא יי כי פיהו מריתי אני אסרתי את רבי יוסף הכהן בידי בני [ ]
  15. ועתה הנה תבע הק עלבונו והנני נאסר בכל יסורי שמים וימת בחדש אלול שנת אשעג וקבל
  16. הגאונות אדונינו אבינו אליהו הכהן אביד בלי מרי הכי כי אף במורא שלשה ועשרים שנה וקודם
  17. אסיפתו לעדן שתים שנים אסף את כל יש במדינת צור ואת כל הגליל ויסמוך אותנו ברשות כל
  18. ישי גאון יעקב ואת בנו שלמה הכהן אב בית דין ואת צדוק בן רבי יאשיהו אב זל שלישי כי אנחנו
  19. היינו אב ועלינו לגאונות והשלישי עלה להיותו אב והרביעי עלה להיותו שלישי ובשנה השני[ה[
  20. הלך לחיפה לקדש את השנה ויחדש את הגאונות ואת הסמיכה בחיפה בבית הוועד ובצאתו מן הישי
  21. נגד כל יש וישם אלות נמרצות וקללות נחרצות על כל חולק ומפליג ועל כל גוזל ומשיג גבולין
  22. וכתוב בספר התקנה והסמיכה ודברי הברית וחותם ידו ויד כל החכמים בו ונאסף בשנה השניה
  23. לדבר הזה לגן עדן בחדש כסליו בשנת אשצה בצור וישאוהו כל יש במשא הכתף ולא על הסוסים
  24. מהלך שלשת ימים להר הגליל לדלתון ויקבר בראש ההר אצל ר יוסי הגלילי וסביביו יונתן בן עוזיאל
  25. והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו וכל הצדיקים כולם וכל יש הספידוהו ויקרעו
  26. בגדיהם כולם ויחגרו שקים וישבו לארץ בכל צבי וסוריא וגולה כי ירד מראשותם עטרת תפארתם
  27. וטרם זה בשלש שנים ירד דוד בן דניאל המיוחס לאחז ומנשה ואמון ויויכין וסיעתם ולהתיח[ס[
  28. עוד למשפחת ביש נער לשפריר נילוס ויבא עד דמיגה והוא כבן עשרים שנה להסתפח כי היה
  29. בחלאים רעים חרף גדול וגרב ברעב ובצמא ובערום ובחסר כל וימצאהו הזקן החסיד מרב

(page 3)

  1. מצליח בן יפת בן זובעה שהיה מדמשק ויחס עליו ויחשוב לעשות עמו טובה וחסד ויחזיקהו אצלו
  2. בדמיגה וישכר לו מלמד הגון ואת מ אברהם החבר ללמדו לשון המקרא כי החבר הזה מ נפתלי נותן אמרי
  3. שפר וישיאהו בתו היתומה בארוסין ויאכילהו וילבישהו ויכסהו שתים שנים ואחרי כן התקין לו בגדי
  4. רקמה וירכיבהו על מרכבתו וישם לפניו שנים משרתים רצים לפניו ושלחו למצרים במצעות גדולות
  5. ויבא שמה בחנוכה להסתפח מהם ויתחזק עמו לעשות לו חסד רבי מבורך נגיד עם יי שר השרים
  6. עוז בית יש ורב יאשיהו בן דודתו בן רבינו עזריהו הכהן ראש ישיבה שלגולה זל ויקבצו לו מאה
  7. ועשרים דינרין ויתחזק במו להשיב דודון לארוסתו היתומה בת אותו הצדיק הגומל אותו כל אותו החסד
  8. וישלח לה בפורים ההוא גט על יד צדקה בן נפיע ויתבונן להשיב תגמול לאביה ויליציהו
  9. בדברים עד שנתירא ויתחזק בן דודתו רבנא יאשיה עד שהשיאו בת רוזן הזמן וישיב לו גם הוא
  10. תגמול לדרוש עליו לפרסמו בכל בתי הכניסיות ברוע דבה לו ולכל אוהביו ועוד נשבע שלא ישב
  11. עמו במושב ויוציאהו מכמה מקומות כמנודה ויתעורר להשיב תגמול לשר השרים נגיד עם יי עוז
  12. בית יש ויגרה בו את בן אלכיר הגר לקבול עליו למלכות ויליצהו להרוג אותו וזכות תורתו של נגיד עם יי
  13. עמדה לו להציל נשמתו מפח יקוש מדוברי הוות ויודח לארץ אל פיום שנה תמימה ולנא אמון עד עת
  14. בא דברו ויקצוף האדון עליו בעלילה כדי לעשות גדולה לצדיק ויחזירהו לכנו ולמשרת הרפואה
  15. בעל גמולות מעל ישלם לאשר גמולות עליו גומל וכחזקו גבה לבו וישכח את יי ורב טובו ויכה
  16. את החזנים ברצועה על שערי בית התפלה הקבועה ויענישם מאה דינרים אתם לקבעה וימלך על נא
  17. אמון ואי חנס ואי כפתור ושפריר נילוס וישם עליהם מס בחוזק רוע משפט החמס אשר קם למטה
  18. רשע כדונג אותו להמס ויתן חתיתו בארץ חיים וישלח לאשקלון וקיסרין וחיפה וימנה במו שליחים
  19. פוזזים ומשולחים זבים ומצורעים ונאלחים וכן בבירותה וגביל שלח להם סוכנים ויבקיעם אליו וישם
  20. עליהם מס ויכבד עולם כובד גדול אשר לא היה מעולם ותפתח צור וישלח ידו לנגוע בה וידחה את
  21. [רא]ש הישי ממנה וילחצהו לחץ גדול וישלח אליה נוגש אבירם הסוכן בן דתן וימסור את עם יי ביד
  22. הרשות ויגלה פנים בתורה ויטה משפט וידרך את לשונו ברבים ונכבדים וילחוץ את טפולי אב הישיבה
  23. עד כי הבריחם ממעונם והשמים קנם ויכעיס קונם וימנעם מללמוד התורה ויש מהם שנדע כי
  24. נעשתה ומתו ותעל שועתם השמים וישמע אלים את נאקתם ויזכר את בריתו ויקציף עבדים על
  25. אדוניהם כדי להרויחם ויצא משם אבירם וידיו על ראשו ובשנת אתד חזרה צור לתקנה וישלח
  26. אליה את הלל בן אלגאסוס דקם ליה באתיא הנה והנה וירדפו אחרי אב להרגו ויצילהו יי מידם כי זכר
  27. את דבר קדשו את אהרן קדושו ואת כל הכהנים המשרתים במקדשו ויסתירהו לחפשו וידכאו את
  28. ביתו ואת מגרשו וישם פניו אל נחלת אשר בחוסר כושר וקהל נפתלי המתאשר ויתן עין רעה
  29. בחיי השלישי ובכילכול טפוליו וישלח אליהם את אבירם המועד העול אשר לא ידע בשת אשר
  30. רגלו שומה בנא אמון למרמה ובא למחלה לכלמה ובצור סיפוק סאתו ולהשלימה ובעכו בספר

(page 4)

  1. וידי רשע [ ] מונה אותו לחתמה ויבלבל את כל הקהל בערב ראש השנה בקרבת בני עוננה וישכח
  2. כי יי איש מלחמה לוכד חכמים בערמה נוקם יי ובעל חמה ויאמר להם דעו כי בן דוד בן אחז
  3. כבר הסכימו אלשיך אבן סעד אלרזאק ואבו נצר בן שעיב וקראוהו ראש גולה בצוען למזוג לכם
  4. מסך הלען ועתה אם תקבלו גזירתם או נסיעתם על קיצתם ויאסוף השלישי כל העם החרדים אל דבר [יי]
  5. ויאמר להם דעו כי חילול שם שמים הוא הדבר הזה למרות עיני כבודו של הק לסמוך ראש גולה בצוע[ן[
  6. ובארץ יש ועוד שדבר זה מכחיש עצמו משלשה פנים א שאין צוען גולה ולא נהגו ראשנים וחכמ[י]ם
  7. בדבר זה מעולם לקרוא גולה או ראש גולה בצוען או בכל המקומות חוץ מבבל שגלו אליה גליות יש
  8. ונהגו בדבר זה מנחמיה התרשתא ואסמכוה אקרא לא יסור שבט מיהודה ופרשו חכ זה ראש גולה
  9. שבבבל ואמנם כי דבר זה מעשה תעתועים עצת בורים תועים אינם יודעים מה קובעים בעתם
  10. פקודתם יאבדו ברוע פגעים ב שאפילו ראש גולה שבבבל אין רשות ולא שם בארץ יש מעולם
  11. וזו הל למעשה בתל סנהדרין בבלי ותר רבה בר בר חנה דן דינא //בארץ ישר// וטעה בא לפני ר חייא אמ לו אם קיבלו
  12. בעלי הדין עליהן לא תשלם ואי לא קבלוך שלם תשלם וחלקו חכ בדבר והרי רבה בר בר חנה נטל רשות
  13. היאך אמ לו ר חייא שלם ונתברר להם הדבר שמראש הגולה שבבבל היתה רשותו ולפיכך אמ לו ר חייא
  14. שלם ואין מועילה רשות בבל בארץ לפוטרו מן התשלומין והקשו על זה ורשות בבל בארץ יש
  15. אינה מועילה והרי רבה בר בר חנה כשהיה לו מריבה עם ראש ישיבה שלארץ ישראל אל אין אני צריך
  16. לרשותך אלא אני נוטל רשות מאבא מארי ואבא מרי מרב שבבבל ורב מרבי חייא דודו שרב
  17. בן אחיו ובן אחותו שלר חייא ור חייא מרב הקדוש שהוא ר והרי רשות בבל מועילה בארץ יש ופירשו
  18. את הדבר רבה בר בר חנה לעיירות העומדות על הגבולים הוא שנטל רשות ולא לארץ יש ועוד
  19. שאומרין בתלמוד בבבלי אנן שליחותיהו עבדינן כלו אנן צריכין לקבל רשותם שהרי המועדות אין
  20. אנו יכולין לעשותם אלא על פיהם ובדיני קנסות ובכמה פנים ג שארץ יש אינה קרואה גולה
  21. שיהא ראש גולה נסמך בה ועוד שאין עוקרין נשיא שבארץ יש שעל פיו מעברין את השנה וקובעין
  22. את המועדות הסדורים לפני הק קודם יצירת העולם דהכי גמרי בסוד העיבור תנו רב יום
  23. ראשון שהתחיל בו הק לבראות את עולמו כה ימים לחדש אלול היה בחשבון הזה מתחשב לפני
  24. הק יתע ויש וברביעי המשיל חמה ולבנה כוכבים ומזלות וקבעם ברקיע בתחלת ליל רביעי
  25. שהוא כח באלול והיו כל החשבונות מתחשבים לפני הק עד שנברא אדם ומסר לו בגן עדן
  26. חשבון ימים ולילות שנים וחדשים תקופות ומחזורות ועיבורים שנ זה ספר תולדות אדם ואדם
  27. מסרם לחנוך ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה שנ ויתהלך חנוך את האלים ואמרי מאי את האלים
  28. שנתחכם בעיבור שמסר אלים לאדם וחנוך מסר לנח ונכנס עמו בסוד העיבור ועיבר את השנה
  29. שנ עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כול זרע זו תקופת תשרי וקציר זו תקופת ניסן וקור זו
  30. תקופת טבת וחום זו תקופת תמוז קיץ בעתו וחורף בעתו ויום מנין חמה ביום ולילה

(page 5)

  1. מנין לבנה בלילה לא ישבותו אלו חשבונות שלהם ונח מסר לשם ונכנס עמו בסוד העיבור
  2. ועיבר את השנה ונקרא כהן לאל עליון שנ נשבע יי ולא ינחם אתה כהן לעולם ומנין שכשמסר לו סוד
  3. העיבור נעשה כהן שנ על דברתי מלכי צדק ואברהם מסרו ליצחק בנו ונכנס עמו בסוד העיבור
  4. ועיבר את השנה לאחר מיתת אברהם שנ ויהי אחרי מות אברהם וג ועל ידי שנכנס בסוד העיבור ברכו
  5. ברכת עולם שנ ויצחק מסרו ליעקב אבינו וניכנס עמו בסוד העיבור עם כל הברכות וכשיצא לחוצה
  6. לארץ בקש לעבר את השנה אמ לו הק יעקב אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ הרי יצחק אביך הוא
  7. בארץ יעבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד למה נא עוד שפעם ראשנה נגלה עליו ומנעו וכשבא
  8. לארץ נאמר לו קום עבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד ויאמר אליו קום עלה בית אל ועל ידי
  9. שנכנס בסוד העיבור ברכו ברכת עולם ויעקב מסר ליוסף ולאחיו והיו מעברין את השנה בארץ
  10. כשירדו למצרים נתמעטו העיבורים עד שבא משה ואהרן וחזר הק מסר להן העיבור שנ ויאמר יי אל
  11. משה ואהרן בארץ מצ לאמר החדש הזה וג ואמרי רב מאי לאמר אמ להן הק עד עכשיו היה אצלי
  12. סוד העיבור מיכן ואילך שלכם הוא לעבר ונתעכב העיבור עד שמינה את הסנהדרין באותה שנה
  13. בין ניסן ובין תשרי שנ ויאמר יי אל משה אספה לי שבעים איש ומשה היה ראש לכל הסנהדרין והיה
  14. סוד העיבור אצלו והיה הוא מעבר את השנים ולא מסרו לאדם עד עת פטירתו ומסרו ליהושע
  15. ויהושע לזקנים וזקנים לעתניאל בן קנז ועתניאל לפינחס ופינחס לעלי ועלי לשמו ושמואל לגד ונתן
  16. וגד ונתן לאחיה השילוני ואחיה לאליהו ואליהו לאלישע ואלישע לאמוץ ואמוץ לישעיה וישעיה ליואל
  17. ויואל לירמיהו וצפניה ושניהן ליחזקאל וברוך ושניהן לחגי זכריה ומלאכי ומלאכי הוא עזרא הסופר
  18. הוא היה ראש לאנשי כנסת הגדולה ואנשי כנסת הגדולה לשמע הצדיק ושמע הצדיק לאנטיגנוס
  19. איש סוכו ואנטיגנוס ליוסי בן יועזר איש צרדה ויוסף בן יוחנן איש ירושלם ושניהן ליהושע בן פרחיה
  20. ונתאי הארבלי ושניהן ליהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ושניהן לשמעיה ואבטליון ושניהן להלל
  21. ושמאי ושניהן ליוחנן בן זכאי ובימיו חרב בית שני בשנת ד אלפים חסב )!( קעב וממשה רבינו
  22. ועד רבן יוח בן זכאי לא היה סוד העיבור אצל כל אדם בעולם אלא אצל ראש הסנהדרין שהרי רבן יוח בן
  23. זכאי מסר הסוד והישיבה לרבן גמל הנשיא ובנו אחריו ולא גילו סוד זה עד שבא רבינו הקדוש תדע
  24. שכן הוא שהרי ר יהושע אב בית דין של רבן גמל ולא היה יודע קביעת המועדות אלא מפי רבן גמל
  25. דתנן שלח לו רבן גמ גורזני )!( עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות
  26. בחשבונך הלך ר עקיבה ומצאו מצר אמ לו יש לי ללמד שכל מי שעשה רבן גמל עשה שנ אלה מועדי
  27. אשר תקראו אתם מקראי קדש בין בזמנן ובין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו ואיבעיא להו מי
  28. מיצר ר עקיבא או ר יהושע ואמרינן תא שמע דתניא הלך ר עקי ומצאו לר יהושע מצר אמ לו
  29. מפני מה אתה מצר אמ לו מוטב שאפול במטה שנים עשר חדש ואל יגזור עלי רבן גמל גזירה זו

(page 6)

  1. אמ לו ר תרשיני לומר לפניך דבר ממה שלמדתנו אמ לו מה תל אותם אתם שלשה פעמים
  2. אתם אפי שוגגים אתם אפי מזידים אתם אפי מכעסין כלשון הזה אמ לו עקי ניחמתני עקי ניחמתני
  3. ועוד תנו בא לו אצל ר דוסא בן הרכינס אמ לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמל צריכין אנו
  4. לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמדו מימות משה ועד עכשיו שנ ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא
  5. ושבעים מזקני יש ולמה לא נתפרש שמותן שלזקנים אלא ללמדך שכל שלשה ושלשה שעמדו בית ד[ין]
  6. על יש הרי הם כבית דינו שלמשה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמ יום שחל יום
  7. הכיפורים להיות בחשבונו ועוד מדרש רבנן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראת לבנה בכ
  8. ושבעה לחדש וכסבורין העם לומר ראש חדש הוא בקשו בית דין לקבעו אמ להן רבן גמל כך
  9. מקובלני מבית אבי אבא שאין חדשה שללבנה פחותה מעשרין ותשעה יום ומחצה ושני שלישי
  10. שעה ועג חלקים ואותו חיום מתה אמו שלבן והספידה רבן גמל הספד גדול ולא שראויה
  11. לכך אלא כדי שידעו כל העם שלא קדשו בית דין את החדש מדקתני בקשו בית דין לקדשו ומנען
  12. רבן גמל מיכלל שהסוד אצלו הוא ועל פיו היו סמוכין ותניא זו ראיה לדברי האומר שאין מקדשין
  13. אלא על הראיה שאם היתה הראיה עיקר היה רבן גמל מקדש בעשרין ושבעה לחדש בשעה שראו את
  14. הלבנה והא דתנן דמות צורת לבנה היו לו לרבן גמל על הטבלה ובכותל שבכן מראה ההדיוטות
  15. ואומר להן הכזה ואיתם או כהזה ודקא קשיא לך לא קשיא האי דקא עביד הכי שמדא הוה ונמנו
  16. רבותינו לשנות המנהג כדי לבטל השמד אבל בצינעה על פי החשבון היו עושין כמנהגם הראשון
  17. שמאדם הראשון ותניא אמ להן רבן גמל כך מקובל אני מבית אבי אבא שאין חדשה שללבנה פחותה
  18. מתשעה ועשרים יום ומחצה ושני שלישי שעה ועג חלקים ופעמים שבא בארוכה ופעמים
  19. שבא בקצרה אמ ר יוח מאי טעמיהו דבי ר דכ עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו שמש ידע מבואו
  20. ולא ירח ואמרי ר חייא חזייה לסיהרא בצפרא דעשרין ותשעה שקל קלא שדא ביה אמ ליה לאורתא
  21. קא בעינא לקדושך ואת קיימת הכא זיל ואיכסי למימרא דלא סמכינן אראיה כל עיקר אלא על החשבון
  22. וכי קאמרי לקדושי על הראיה הני מילי היכא דמיתחזי סיהרא בעידן דמטי לן חשבונא אבל
  23. איתחזי בעידן דלא מטא חשבונא לא ועוד לא שקלינן וטרינן בראיה אלא מימי אנטוגינס איש סוכו
  24. וחלוקת צדוק וביתוס לסלוקי פלוגתא מיש ולגלויי מילתא כי כעת החשבון מכוונת עד המולד
  25. ועוד ראיה אחרינה דתנן ר אלעזר בר צדוק או אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו
  26. שמים ואמ רב יהוד אמ שמו הל כר אלעזר בר צדוק ואמ ר זורא אמ רב נח עשרין וארבע שעי מיום
  27. סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמניסרי מחדתא לדידהו שית מחדתא ותמניסרי מעתיקא
  28. למאי נפקא מינה אמ רב אשי לאכחושי סהדי כי סליק ר זורא שלח להו צריך שיהא לילה ויום
  29. מן החדש וזו שאמ אבא אבוה דר שמלאי לפני רבינו שמואל מחשבין את תולדתו נולד

(page 7)

  1. קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שנראה לאחר
  2. שקיעת החמה למאי נפקא מינה אמ רב אשי לאכחושי סהדי ואי אמרת ראיה עיקר אמאי
  3. מכחשינן סהדי שהרי במאי קא חזו משהדי אלא חושבנא עיקר וכי קא משהדי בענין דלא מטא
  4. לן חושבנא מכחשינן להו וסמכינן אחושבנא ואמרי בשני אדרים כך היו נוהגים בגולה משום
  5. [שלא ב]א לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיודע לך שהוקבע ראש החדש בזמנו ואי סמכינן אראיה
  6. אמאי אחד חסר ואחד מלא ליחזי סיהרא אימת מיתחזי ומק/ד/שינן לירחא אלא חושבנא עיקר ואראיה לא
  7. סמכינן וכד שלחו ליה למר עוקבה אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הא למדתה דבחושבנא תליא
  8. מילתא וראשי סנהדרין קא מודעו לשאר עמא ועוד מדתנו רבנן אין מעברין את השנה אלא על מנת
  9. שירצה נשיא ומעשה ברבן גמל שהלך ליטול רשות מהגמון אחד שבסוריא ושהה לבוא ועיברו
  10. את השנה על מנת שירצה רבן גמל וכשבא רבן גמל ואמ רוצה אני נמצאת שנה מעוברת ואם שנת
  11. עיבור מה אנו חוששים אם ירצה נשיא ואם לא ירצה אלא לאו שמ דעל דעת נשיא קא סמכינן מפני שהסוד
  12. אצלו הוא והדבר תלוי בו מן התורה שנ אלה מועדי יי אשר תקרא אותם ואי קשיא לך האי הרי מעשה
  13. שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והיה יוח סופר הלז יושב לפניו ושלשה אגרות חתוכות ומונחות
  14. לפניו אמ לו טול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני גלילא עילאה ובני גלילא תחתאה שלמכון יסגא
  15. לעלם מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושא מעשריא ממע וטול אגרתא חדא
  16. וכתוב לאחנא בני דרומא עילאה ובני דרומא תתאה שלמכון יסגא לעלם מהודעינן אנחנא לכון
  17. דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשריא מן עומרי שיבליא וטול איגרתא חדא וכתוב לאחנא בני
  18. גלותא די מדי ולשאר גלואתא דבבל ודכל ישר שלמכון יסגא לעלם מהודעיננא לכון דגוזליא
  19. רכיכן ואימריא דקיקי וזימנא דאביבא לא מטא ושפרת מילתא באנפאי ובאנפי חבראי ואוסיפנא
  20. על שתא דא תלתין יומי לא קשיא הא אמרי עלה דיל לבתר דעיברוה דהא הוה בהדה ר אלעזר בן
  21. עזריה ראשא כוותיה משום הכי אמ חבראי ואי נמי ענותנות דהא קאמ תא חזי מה בין תקיפי
  22. קמאיי לענותני בתראיי ואעג דתקיפי הוו איכא ענוותנותא טובא ורבן גמל מסר הסוד לבנו ר
  23. שמע וממנו היו למדין קביעת מועדים ועיבורים שהרי גם הוא כתב מהודעין אנחנא לכון
  24. דגוזליא רכיכין כול ואלו חבראיי לא קאמ שמ דרבן גמ משום ר אלעזר בן עזריה הוא דאמ ובאנפי
  25. חבראיי ובכמה מעברין בשלשה ר אליעזר או בעשרה שנ אלים נצב בעדת אל ואם נתמעטו מעשרה
  26. מביאין ספר תורה לפניהן ונעשין גורן עגולה ויושבין הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ונותנין
  27. את פניהם למטה בארץ ועומדין ופורשים את כפיהן לפני אביהן שבשמים וראש הישיבה מזכיר
  28. את השם בקדושה גדולה יתר מיום הכיפורים בכהן גדול שהיה מזכירו שבע פעמים ג בפר ג
  29. בשעיר ואחת בגורלות ושומעין בבית הוועד בת קול שמשתתפת עמהן בתפלה ומדברת

(page 8)

  1. כוידבר יי אל משה לאמר: ואם מעון הדור פעמים שאין שומעין מאומה כבימ[ינו]
  2. אין יכול שלא לשכן כבודו ביניהן ואשריהן שלעומדין במקום ההוא באותה שעה שנ אשרי העם יודעי
  3. יי באור פניך יהלכון כענין באור פני מלך חיים בשמך יגילון כל היום זה שם המפורש שהוא משגב לכל
  4. יודעיו ואומרין אותו בקדושה ובטהרה שנ אשגבהו כי ידע שמי ותנן רבן שמע בן גמ או בששה מתחילין
  5. בחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעוברת תניא כיצד רבן שמע בן גמ או בשל[שה]
  6. מתחילין ובחמשה נושאין //ונות// וגומרין בשבעה אחד או לשב //שנים// [[ואחד]] או שלא לשב בטל יחיד במיעוטו שנים אומ
  7. לשב ואחד או שלא לשב מוסיפין עליהן שנים ונושאין ונותנין בדבר שנים אומ צריכה ושלשה או אינה
  8. צריכה מוסיפין עליהן עוד שנים ונושאין ונותנין בדבר לפי שאין מנין פחות משבעה תר אין מעברין
  9. את השנה אלא במזומנין לה ומעשה ברבן גמל שאמ לחכ השכימו לי שבעה לעליה השכים ומצא
  10. שמנה אמ מי הוא זה שעלה שלא ברשות ירד עמד שמואל הקטן על רגליו ואמ אני הוא שעליתי
  11. שלא ברשות ולא לעבר שנה עליתי אלא ללמוד הל למעשה הוצרכתי אמ לו שב בני שב ראויות
  12. כל השנים כולם להתעבר על ידך אלא אמרו חכ אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה ולא שמואל
  13. הקטן הוה אלא איניש אחרינא הוה ומחמת כיסופא הוא דעבר ועוד אמרי תנו רב אין מעברין
  14. את השנה אלא אם כן היתה צריכה מפני הדרכים ומפני הגשרים ומפני תנורי פסחים ומפני
  15. ישר שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו אבל לא מפני כול תר אין מעברין את השנה לא מפני
  16. הגדיין ולא מפני כול אבל עושין אותן סעד לשנה כיצד ר ינאי או משום רבן שמע בן גמל
  17. מהודעין כול כדכ לעילא בג אגרות תר על ג סימנין מעברין את השנה על האביב
  18. ועל פירות האילן ועל התקופות על שנים מהן מעברין ועל אחד אין מעברין ובזמן שהאביב
  19. אחד מהן הכל שמחין ובפרק ר אליעזר בן הורקנוס אומ על שלשה סימנין מעברין את
  20. השנה על האילנות ועל העשבים ועל התקופות הגיעו שנים ואחד לא הגיע אין מעברין את
  21. השנה לא על האילן ולא על העשבים אלא עד שתהא תקופה אחת מהן הגיע אחד מהן ולא
  22. הגיעו שנים מעברין את השנה על התקופה אם נכנסה תקופת טבת מחציו שלחדש ולמעלה
  23. מעברין את השנה מחציו ולמטה אין מעברין אותה תר על ג ארצות מעברין את השנה
  24. יהודה ועבר הירדן והגליל על שתיים מהן מעברין ועל אחת אין מעברין ובזמן שיהודה אחת
  25. הכל שמחין שאין העומר בא אלא מיהודה תר מעברי את השנה ביהודה ואם עיברוה בגליל
  26. מעוברת חנינא איש אונו או אם עיברוה בגליל אינה מעוברת אמר יהודה בריה דר שמע
  27. בן פזי מאי קראה לשכנו תדרשו וגו וכל דרישות שאתה דורש לא יהו אלא בשבחו שלמקום
  28. תר אין מעברי את השנה אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת תר אין מעברין

(page 9)

  1. את השנה לפני ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אחר ראש השנה
  2. מיד ואעפ כן אין מעברין אלא אדר ואעג דמקשי איני והא שלחו ליה לר אבא כול ומפרקי ואמרי
  3. חשובי מחשבי גלויי לא מגלא והינו דכ ונציב אחד אשר בארץ ומאי משמע דהאי נציב
  4. ירחא הוא דכ ולשלמה שנים עשר נציבים וכ ונציב אחד אשר בארץ וכל אילו דקאמרן דמ

T-S 10K7.1 2r

2r

T-S 10K7.1 2v

2v

T-S 10K7.1 3r

3r

T-S 10K7.1 3v

3v

T-S 10K7.1 4r

4r

T-S 10K7.1 4v

4v

T-S 10K7.1 5r

5r

T-S 10K7.1 5v

5v
بيان أذونات الصورة
  • T-S 10K7.1: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.