رسالة: T-S 10J5.6 + T-S 20.113
رسالة T-S 10J5.6 + T-S 20.113What's in the PGP
- صورة
- 1 Transcription
الوصف
Letter from the Qaraite Jews of Ashqelon to the Qaraites and Rabbanites of Fustat. Dating: Summer 1100 CE. The letter deals with the ransoming of Qaraite captives from Jerusalem following the Crusader conquest of the city. (Qaraites represented a large percentage of the small number of Jews who still lived in Jerusalem after the Seljuk conquest[s] in the 1070s.) The letter also explains that the fortified city of Ashqelon had not yet fallen, but the residents are struggling to cope with an influx of refugees and the need to make large payments to the Crusaders to ransom back Jewish captives - men, women and children - as well as books and scrolls pillaged from the synagogues of the Holy Land. Despite the terrible circumstances, they take solace in the fact that that the Crusaders appeared not to have mistreated the women. The writers report that they had received the suftaja (bill of exchange), at least the second substantial donation from the Jews of Fustat to the campaign to redeem captives and books. This letter is a request for further donations. The community in Ashqelon had spent over 500 dinars; ransomed over 40 captives; continues to bear the high expenses of caring for the 20 redeemed captives who remain in Ashqelon; and is now in debt for more than 200 dinars. The writers also mention Jews who had escaped from Jerusalem on their own, and others who had been given safe-conduct with the wālī. Of the refugees who arrived in Ashkelon, many had died of the epidemic they encountered there: "The attacks of these illnesses (amrāḍ), the falling of that plague (wabā'), that pest (fanā'), that disaster (balā')" (recto, lines 17–19); later, describing how the refugees perished, "Some of them arrived here healthy, and the climate turned against them (ikhtalafa ʿalayim al-hawā'), and they arrived at the height of that plague (wa-waṣalū fī ʿunfuwān dhālik al-wabā'), and many of them died" (recto, lines 42–44); then, twice more, the writers emphasize their great expenses caring for those who have survived but are still sick, who need not only food and clothing but medicines and syrups (recto, lines 53–55 and right margin 19–20). There are notes by the writers and forwarders of the letter in the right margin on verso, including Yehayyahu ha-Kohen b. Maṣliaḥ, David b. Shelomo and Ḥanina b. Manṣūr b. ʿUbayd. See DK 242 + T-S AS 146.3 for a letter written one year earlier from the Rabbanites of Fustat to the Rabbanites of Ashqelon, also having to do with the campaign for the ransoming of captives. (Information CUDL and from Goldman, "Arabic-Speaking Jews of Crusader Syria" (PhD diss., 2018), 49–58. See also Goitein, Med Soc 5:537; Goitein, "New Sources on the Fate of the Jews during the Crusaders' Conquest of Jerusalem" (Heb.) Zion, 17 (1952), 136; Goitein, Palestinian Jewry, pp. 241-242; and Goitein's notes attached to Bodl. MS Heb d 11/7 (page 9f). ASE/MR
العلامات
Editor: Gil, Moshe
T-S 10J5.6 1v
Recto
- ויפדם שומר יצחק ויעזרם צור יעקב ויהי למו משגב [. . . . . וימלא]
- משאלותיהם ויחון עליהם וברכותיו יפיק להם ויעדיף חסדו אליהם וישלח
- ברכה במעשי ידיהם ויזכור למו זכות קדמונים וחסדי דויד הנאמנים
- וצדקות ראשונים ויתנם על כל גוי עליונים ככ בעת ההיא אביא אתכם
- ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ באשלאיי
- כאן וצלנא כתאב חצרה סאדתנא אלשיוך אלאגלא אטאל אללה בקאהם
- ואדאם תמכינהם ועלאהם וסמוהם וסנאהם וכבת חסדתהם ואעדאהם
- מנטויא עלי דכר אלספתגה אלמקתרנה בה אלמתעלקה באכותנא אלשבויים
- מן אלמקאדסה ותסלמנאהא ממן כתב עליה בהא וכאן להא מן גמאעתנא
- מכאן מכין ומוקע כביר ולם נסתכתר מתל הדה אלמכרמה מן [. . .]הם אלסמחה
- בל מן אחואלהם אלרזחה ותאכדת אלמנה בהדה אלעארפה למא חצל מנהם
- מן אלתעגיל ואלמבאדרה ואלאסתטהאר באיקאעיהא עלי טריק אלפור דון אלתראכי
T-S 20.113 1r
Recto
- ושכרנא אללה עז וגל עלי מא היאה לנא מן אלבעת עליהא ויסרה להם מן
- משארכתנא פיהא וצרפנאהא פי פכאך בעץ אלאסירים בעד אן אעתמד[נא עלי]
- מקתצא מא תצמנה כתאבהם מן אנפאד מא כאן ענדנא למן ס[בק פכאכה ?]
- ולם נהמל מכאתבתהם חרס אללה מדתהם בגואב מא אצדרוה אלינא מ[ן]
- אלמכאתבה בל אגבנא ען דלך ובקינא מרתאדין מן יסיר בדלך פחצל מן
- הגום תלך אלאמראץ וחלול דלך אלובא ואלפנא ואלבלא מא שגל בה כל[נא]
- אמא בוגע לחקה או מן יכצה וסאר מן ההנא מן ותקנא פי תעריפה להם
- בצורה אל[חאל] פימא אנפדוה ווצולה וצרפה פי אלוגהה (!) אלמשאר אליהא ולם
- תזל אלאכבאר מתואצלה בתפאני גמאעה ממן אפתכו מן אלאפרנג ובקו
- בעסקלאן גועא ועריא וצרא ובקא אקואם מאסורין יקתל מנהם אלבעץ
- קדאם אלבעץ אלמתאכר באנואע אלעקובה גרצא פי אלתשפי לתמחיקהם
- ומא כנא באלדי נסמע ען ישראל מא הדה חאלה ולא נבדל גהדנא ונסתלם
- וסענא פי כלאצהם וופק אללה //תע// לסלאמה אלאחאד אלפליטים אסבאב יסר
- ונגח פאול דאך ואופאה בעד רחמי שמים כון אלשיך אלגליל אבו אלפצל סהל
- בן יושע בן שעיא שצ בעסקלאן והו מתצרף מע אלסלטאן אעז אללה נצרה
- וידה באסטה פי אלתגר וכלמתה נאפדה פתלטף ותסדר פי הדה אלנובה בוגוה
- יטול דכרהא ולם ימכנה פכאך קים ותכליה אכרין פודת אלחאל אלי אן אפתך
- כל מן אמכן אן ישתרי מנהם ולם יבק סוי אחאד חצל אלתצבט בהם מנהם
- טפיל יכון מקדר עמרה תמניה סנין יכון עשרה . . . אלמערוף באבי סעד אבן
- אמראה אלתסתרי פדכר אן אלאפרנג יערצו עליה אן יתנצר אכתיארא
- וועדוה באלאחסאן אליה פיקול להם כיף יכון כהן נצראני פיכלוה וקד בדל
- פיה מבלג כביר ואלי אלאן הו מעהם סוי מן אכדוה אלי אנטאכיה והם אחאד
- וגיר מן תשמד לתטאול אלמדה עליה ותעדר פכאכה ואיאסה מן תכליתהם
- ולם נערף בחמד אללה תע אן אלארורים אלמדכורין אשכנז קהרו אמראה
- ולא אתטוהא גצבא כסואהם פאמא אלדי סלמת ארואחהם פי הדה אלחאדתה
- פאן מנהם אקואם הרבו תאני ותאלת יום אלוקעה וכרגו מע אלואלי כאן באמאן
- וקום בעד טפר אלאפרנג בהם ובקאהם מעהם מדה הרבו מנהם והם קלאיל
- ואלאכתר הם אלדי אשתרו וזיז עלינא מר מנהם בצרוב אלמואחק ואלגזרות
- כלק פמנהם מן חמלה אלצר אלדי כאן לחקה עלי אלצעד אלי הדה אלדיאר
- מן דון מאונה כאנת מעה ולא מא דפע בה צרר אלברד פמאת פי אלטריק וקום
- פי אלבחר איצא //עלי מתל הדה אלצפה// וקום בעד וצולהם אלי ההנא סאלמין אכתלף עליהם אלהוא
- ווצלו פי ענפואן דלך אלובא פמאת מנהם גמאעה וכאן קד תקדם מגי
- קום מנהם אול פאול פלמא וצל אלשיך אלגליל אלמקדם דכרה חמל [גמ]אעה
- מנהם והם מעטם מן כאן בעסקלאן ואסבת בהם ועיד עיד אלפסח פי אל
- טריק בחסבמא ודת אלי דלך [מ]ן אלצרורה פתכלף קרץ הדה אלגמלה אל
- מצרופה ללגמאלין ולמאונתהם וללכפארה וגיר דלך מן נואיבהם בעד מא
- תפצל בה ממא לם ירפעה עלי אלגמאעה פאנצאף דאך אלי מא כאן
- אקתרץ וצרף פי אבתיאע מאיתין ותלתין מצחף ומאיה דפתר וכ
- ותמניה ספרי תורות גמיע דלך קודש והו בעסקלאן פתבקא עלי אל
- גמאעה בעד מא וזנוה פי דפעאת ממא אנצרף פי מגרד פכאך אלארואח
- והו נחו מן כמס מאיה דינאר //ומאונה בעצהא ותמן מא דכרנאה מן אלקודש// מאיתי דינאר וכסור ובעד מא כרג ען אידיהם
- פי ממאסכה ארואח מן וצל מן אול חאל ואלי אלאן באלשראב ואלמדאואה
- ואלמאונה ומא אמכן מן כסוה פאדא קרר מבלג דאך פי הדה אלמדה
- כאן גמלה כבירה ולו כאנת אלחאל גרת עלי אלמשהור מן אן סבי אליהוד
T-S 20.113, right margin
- מן ביעהם ג במאיה לכאנת הדה אלגמלה
- אנצרפת פי כלאץ אחאד ואנמא אלטאף אלבארי גל אסמה
- ורחמיו שהיא (!) מתחדשות (!) שמלת האולי אלמסאכין
- אלעשוקים אלשבויים אלעניים אלמרודים אל
- מחקוקין באלתצור ואלשכיה ואלאסתגאתה
- בקול תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתם
- תמכור עמך בלא הון ולא רבית במחיר[י]הם
- וחקיק אן נקול לולי יי צבאות הותיר לנו
- שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו
- ונקול אן כלמא נזן פי הדה אלנובה מן אול
- חאל ואלי אלאן באלנסבה אלי כברהא
- ועטם אלנאזלה בהא יסיר חקיר
- ואנמא יקום אלעדר מן אלבעץ בפקר הדה
- אלטאיפה מן ארבאב אלאחואל ודוי אלאמואל
T-S 10J5.6 + T-S 20.113, right margin
- ומן [. . .] פי הדה אלשתוה מן צלאח
- גמאעתהא מא מס[. . .] מנהא ופת פי עצדהא
T-S 10J5.6, right margin
- וביין פי אמלאכהא וקטע בצעיפה[א]
- עדדהא ואכתלת מעה גמועהא
- תם מא נאב אלסאלם מנהא מן אלאוגע
- [וא]לאמראץ אלדי אסתנפר אלמעטם מנהא
- ] אסתדאן מא צרפה
T-S 20.113 1v
Verso
- ולם יכן לנא מנתדח ען מטאלעתהם במא ערפנאה ואנתהא אליה סעינא מן דלך
- לאנא עארפין אן ענדהם מתל מא ענדנא מן אלאסא ואלגם עלי אלמפקודין
- ואלאהתמאם בחראסה אלמוגודין לא סימא מע מא טהר מן קוי נכותהם
- ואשתהר מן עאלי המתהם ואריחיתהם וכאן להם מן אלמבאדרה ואלמתאברה
- לאנתהאז מתל הדה אלפרצה מא חצל להם עלי גירהם מן אלקהלות אלסבק אלכביר
- ואלשרף אלכטיר וגרת חאלהם פי דאך מגרי מן וצף סבטה באלתהגם ללמכארם
- ואלתסרע אלי פעל אלמחאמד דאך קו ויתא ראשי עם צדקת יי עשה ומשפטיו
- עם ישראל: וקד תקדם אן אלמתבקא עלינא אזיד מן מאיתי דינאר סוי
- מא יחתאג אליה פי מאוונה אלבאקיין [[בהא]] //בעסקלאן// מן אלסבי ועדתהם ניף ועשרין
- שכצא ולמא ינצרף פי חמלהם ובקייה נואיבהם אלי אן יצירו אלי ההנא
- ומן גמלה האולי אלמקימין בעסקלאן אלשיך אלפאצל אבי אלכיר מבארך ולד
- אלמעלם הבה בן ניסן אדאם אללה חראסתה והו מן אלפצל ואלעלם ואלדין ואל
- כלל אלגלילה עלי מא //הו// משהור ועליה ימין מתקדמה אנה לא יאכד שי מן [אלצ]ב[ו]ר
- פי גמלה קום ולא קבל אלא מא כאן באסמה מעיינא ויראד להם [. . . . . .]
- אלמגי ההנא בעד מה יתפצלו אלמואלי אלשיוך אלסאדה אדאם אללה נעמאהם
- עלינא בה פי מא יופא מנה דין פכאך אכותנא ואכותהם וישמרו מענא
- פי דלך ען סאק ויסתאנפו מן הדא אלזכות במתל מא אנפוה וישתם [. . .]
- אלמכרמה במתל מא אבתדו בה ויסעפונא פיהא במא יקלנא ויעינונא
- בכרמהם עלי מא ינהצנא פמא לנא פי הדא אלאקלים מן נכאתבה במתל
- מא כאתבנאהם בה ונחן אולי באלאנבסאט אליהם ואלאדלאל פי אלתתק[ל] עליהם
- ומא אולאהם בקראה גמל כתאבנא הדא עלי גמאעתהם בעד אלאכראג
- בחצור אלגמהור פאן אלמנפעה תכון תאמה עאמה ללדאפע ללמדפוע לה
- פקל אן יכלו מן אן יכון פיהם דו נדר או עליה שי לקודש גיר מעיין פידעוה
- אלדאעי אלי תעיין מא ען לה תעיינה או מן יתברע בנדבה מבתדאה או מן
- יכץ גהה ען גהה וקביל ען קביל ויבלגו אלי חית ינתהי סעיהם ויגרו מענא
- עלי עאדה כרמהם וגמיל סירתהם ויסתברכו מן אל[די יעטי] אלצעיף קוה
- ויפיזו מן הדה אלמכרמה במא יחוזו בה נעים אלדארין פקל אן יתפק מתל
- הדא אלמוסם אלמפידה תגארתה אלמרבחה בצאעתה ומא נבעתהם עלי
- שי מן דלך לנדכרהם בפעלה אלא [. . . . . . . . . . .]הם אל
- גלילה אכבר מנבה ומחרך וקד אנפדנא רסול מן גהתנא אליהם ופי מא
- יוקפהם עליה מן תפציל הדה אלנובה מא יגנינא מן אלתוסעה ואלבסט ונחן
- נרגב אליהם חרס אללה מדתהם פי אלאשתמאל עליה אלי חין עודה ומא עסאה
- ייסרה אללה //תע// מן גהתהם אלמחרוסה פאן תמכנו אן יכתבו בה ספתגה
- פהו אעפי ללמדכור כונה רסולא ואסרע לעודה ואן לם יתוגה דלך פיסים
- מא יתחצל אליה ויכון כתאבהם עלי ידה בדכר מבלגה ואלהי ישראל ברחמיו
- הגדולים ישמרם כלם ויאר פניו אליהם ויחון ויחוס עליהם וישלח ברכה
- במעשי ידיהם הם ובניהם ובנותיהם וקרוביהם ורעיהם ובתיהם וכל
- הנלוים עליהם ויקיים בהם בימיהם ובזמניהם ולקחום עמים והביאום
- אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יי לעבדים ולשפחות והיו
- שובים לשוביהם ורדו בנוגשיהם כה אמר יי חנם נמכרתם ולא בכסף
- תגאלו כה אמר יי צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם
- החזיקו בם מאנו שלחם גאלם חזק יי צבאות שמו ריב יריב [את ריבם]
- ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי [הם]
- זרע ברך יי ושלומם ישגה לעד אמן נצח
T-S 10J5.6 1r
Verso
- מוצל הדא אלכתאב מ ור הז צדקה בן הזקן החכם החסיד סעדיה אלמערוף
- באלשיך אבו עמר אלטחאן רח אל והו מן ארבאב אלסתר ואלציאנה ואלכיר ואלדיאנה
- ולה פי גמאעתנא סעי גמיל וכביר מרוה וליס לה חאל והו קליל דאת אליד לאן
- נפסה תטאלבה במא חאלה תקצר ענה והו פי אלאכתר ואקף קד[אם] ג[מאע]תנא
- פי מהמאתהם ופי אלתטואף ללמחקוקין ופי וגוה מתובאת וקד סהל עלי נפסה
- תרך שגלה ואלתוגה פי הדא אלמקצד ונחן נגדד אלסואל פי אלאשתמאל עליה
- ואלמבאדרה באנגאזה ומסאעדתה ומעאצדתה במא אמכן פעלה פאלגמיל
- מעה מנשור משהור ואלקליל מן אלכראמה יעתרף בהא פצלא ען אלכתיר
- וראיהם אדאם אללה נעמאהם פי אלוקוף עלי מא כתבנא בה פי מענאה ואל
- תעגיל באנגאז מא תוגה לאגלה אלמדכור חרסה אללה
Verso, bottom right
- שמואל בן חלפון הרופא
- יכץ חצרתהם באתם אלסלאם
- מסלם בן ברכאת אסחק בן עזרה (?) יכץ חצרת (مسلم بن بركات بن اسحق يخص حضرتهم)
- אלגלילה באגל אלסלאם (الجليلة باجل السلام)
Verso, bottom left
- ישאו כלל הקהל הקדוש הנסגל ישמ[רם]
- צורם ויעזרם גואלם בתהלה חכמיהם
- וחסידיהם שלום רב ממני שלה
- הכהן ביר צדוק ביר מצליח בר זיט[א]
- תנצבה וידעו כי נפשי למאוד נכספת
- אלהם (!) ואלהינו בחסדו יקבצנו במהרה
- [. . . . . . . . . . . .] ויעמוד
Verso, right margin
- חנינא בן מנצור בן עזרה יכץ חצרת אלמואלי אלשיוך אלסאדה אדאם אללה עלאהם
- באגל אלסלם ואפצל תחיה ואלסלאם ויצף שוקה אליהם ויסלהם פי מא יתצמנה הדא אלכתאב ואלסלם
- حنينا بن منصور بن عزرة يخدم حضرة الموالي الشيوخ السادة ادام الله علاهم
- باجل السلم وافضل تحية واكرام ويصف شوقه اليهم ويسلهم في ما يتضمنه هذا الكتاب والسلم
T-S 20.113 verso, right margin
- כאתבה הכאוב הדאוב היגון ישעיהו הכהן בן מצליח המל[מד]
- יכץ גמיע אלסאדה באפצל אלסלאם ויסלהם בסט עדרה
- פלא כפא במא נאלה ונאבה מן בעד מפארקתהם
- ואלי גאיתה הדה וש יג א
T-S 20.113 + T-S 10J5.6 verso
- דוד ביר שלמה ביר | דוד ביר יצחק ביר עלי ה
- יכץ חצרתהם אלגלי|לה באגל אלסלאם ואתמה
- ויסלהם פי מראע|ה אלרסול ונגאזה לא עדמו
- אלפצל אב[דא
