منحة في رسالة: T-S Misc.35.20
رسالة T-S Misc.35.20- الاقتباس المرجعي
- Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature (New York, NY: NY KTAV Publishing House, 1931), vol. 1.
- Location in source
- pp. 404-408
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Mann, Jacob
T-S Misc.35.20 1v
Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature (New York, NY: NY KTAV Publishing House, 1931), vol. 1.
Address (fol. 2, verso)
- אל שער יקרת צפירת תפארת מרינו ורבנו אדונינו נשיאנו נשיא
- גליות כל יש אביר התעודה מלך העדה רבנו יהוד הנשיא הרב על
- כל בני מזרח ומערב אשר המשרה על שכמו לבד היקר הנכבד
- בר מרינו ורבינו יאשיהו נשיא גליות כל יש מנוחתו כבוד
- נין ידידיה היושב על כסא ייי למלך ניכר הגבר הוקם על משיח
- אלהי יעק ונעים זמירות יש ינשא אלהים נשיאותו ותיכון לעד
- משרתו אמן
T-S Misc.35.20 1r
(fol. 1, recto)
- על פי נתעכבתי והתאחרתי מלהשיב ותדמה כי אינני על דבריך מקשיב חלילה לי
- חלילה מחדול עמך מלעזוב ותומת שררותך אעזב אם לזרע דויד אכזב
- ועתה כבואך אל עמי יודיע/ו/ך נאמי כי בכל עת ובכל שעה הייתי מחבה
- בפלליך ומסדר יופי מפעליך אשר שמעתי והעמדתי עדים להאמין
- אמרתי ר מאיר הרב הצרפתי שצ כי הוא אשר נטע בלבי גן אהבתיך
- והשקהו עד אשר הרוהו והוא המאריך לשון בשבחיך כפי תורתו המרובה
- וכפי דעתו הנכונה הרחבה וכפי ענותו ויראתו אשר לא קצובה ולאשר
- מדבר על הדרתו תועה יפגיעהו רעה ודבר אליו קשה ונצח בלשונו
- תצח ירבה אלהי כמותו בחכמ ויגדל גבולו בתלמידים ובראותי מה הוא
- עושה תמיד לעם למרחוק נשאתי דעי וחספתי זרועי להודיע לקהל
- מה הראוי לחלוק לך מן הכבוד ולנטות אחריך לעבור ולצקת את עמודיך
- ולחזק את ידיך בעבור חכמתך וגדולתך ובעבור אבותיך הטהורים קדושים
- אשר בארץ המה וג אשר בזכותם אנו חיים בין לבאים העוברים והבאים
- ועל חסדיהם הנאמנים אנו נשענים המה מלכינו נביאינו אשר אששו
- מקדשינו וחזקו חלשינו ושמו נפשהם כפר להציל נפשותינו הלוחמים
- מלחמות ייי יורשי העצר על כל המוני הרועים אותנו בנחת ושובה
- המרבים(?) לכל שוגה ופותה תשובה המדברים אילינו בלט מ/י/ השלוח ההולכים
- לאט המשביעים אותנו כל יום [[אשר לא ישמע בקול מלחשים]] עד אשר היינו
- כגן רטוב המחכימין . . לנו בכל חכמה הנותנין לנו עצה ומזמה ומי הוא
- אשר יכפור טובתם ומעשיהם ויחלוק על צאצאיהם ומי הוא אשר מלאו לבו
- להרוס בניניהם ולדבר דבר אשר לא כן על בניהם אשר הם בין כל סגנים ופחים
- כשושנה בין החוחים והם שתילי הצדק מטע ייי כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ייי
- ולהם כל שבטי יש עבדים משתחוים ומודים וממסורת בריתם לא נצא ופה לא
- נפצה למען ייי אשר אותם(?) שיחר ולקדוש יש כי בם בחר וכזה וכזה דברתי
(fol. 1, verso)
- וכפי כוחי חיברתי על אשר החזרתי את כל הקהל לב אחד לנטות אחריך ולהתאחד
- ובכל יום ויום שואלין //מני// מתי יבוא ונצא לקראת רכבו ובפני ר מאיר שצ שאלו מני
- עצה להבין חובי ולדעת מה יש את לבי מה לאענם אני אצא לקראתו ואכבדהו
- כראוי לאבותיו ולתורתו ואם תשמעו מני ככה תעשו כולכם ותהיו בו שמחים
- וששים וכל חפציו עושים ויענו זקניהם ויאמרו עצתך לא ניפרע וכל אשר
- דברת נעשה ונשמע וכבר הסכמנו כולנו החכמ והדיינין והתלמידים ושאר הקהל
- הברוכים לצאת לקראתך ולכבדך כפי כוחינו ונשים בייי מבטחינו ובעת אשר
- הגיע אלי הכתב השני מנא אמון קיבלתי אותו במהללי וענדתיהו עטרות לי ויהי
- דברו לי מדבש ערב ושמחתי בו כמוצא שלל רב ומיד קראתי מכתבך אל ריעינו
- ומיודעינו ר נתנאל צמיד זרועינו הרופא הגדול המעוז המגדול והודעתי
- ענייניו וביארתי כל מצפוניו והרבתי על הדברים כהנה וכהנה עד אשר הפכתי
- לבו לאהבתך ויתן יד לעבדך והנה כתבו יגיע אליך ואומר אליו ואל קצות הזקנים
- אין ראוי להיות נשיאינו נתארח אצל אחד מ/ה/עם [[הארץ]] כי הזהב לא יועם אבל ראוי
- ל{ו} שתהיה לו מנוחה וחצר פתוחה לדורשו בה כל זקני המוני וכל מבקשי ייי
- ולא נחנו ולא שקטנו עד אשר היכינו חצר במקהלם קרובה לבתי כנסיות אלהים
- [[יציל]] //יציב// גבולם כל זה היה בליל ששי בעת שהגיע הכתב וממחרת ביום השבת
- קיבצתי כל הזקינים והדיינים ורוב הקהל ודרשתי להם והודעתים מה ראוי לחלוק
- לזרעו שלדויד ומה משפט כל חולק עליהם והרביתי הדברים והארכתי וראיות
- ערכתי ואמרתי להם הנה שם אותי פה אליכם אם יש את נפשכם לכבדו כראוי לו
- אני אכתוב לו ואשיב דבריכם ואם לא הוא ישוב לדרכו [[ואשיב דבריכם]] ויענו כולם
- ויאמרו חלילה חלילה לא ניראה ריקם וכפי כוחנו נוביא לו שי חלק לנו בדוד ונחלה
- לנו בבן יישי והנה כולם מצפים מתי ידרוך הכוכב בארצינו וישגיח מחלונינו
- ויציץ מחרכנו ובקרבך אל המדינה תשלח שלוח להודיענו עד אשר נצא להקביל
- פני הדרתך אלהים ייטיב אחריתך מראשיתך ותעמוד תמיד על [מכו]נך ושלומך
(fol. 2, recto)
ושלום התלמיד היקר הנכבד ר שמואל ושלום
כל הנלוים אליו ירבה ויגדל מעלה מעלה מן הגלגל