Letter: CUL Or.1080 J225
Letter CUL Or.1080 J225What's in the PGP
- Image
- 1 Transcription
- 1 Translation
Description
India Book (IB) IV,10 (ח5). Letter from Yaʿaqov b. Salīm to Ḥalfon ha-Levi b. Natanʾel in al-Ghuwwa, Yemen, ca. summer 1131, concerning the controversy over the reshut of Maṣliaḥ gaʾon over the Jews of Yemen and the collection on behalf of the yeshiva in Fustat. Yaʿaqov b. Salīm, leader of a Jewish community in Yemen, having left Aden and moved to al-Ghuwwa, sends Ḥalfon a secret letter for Maṣliaḥ, head of the Jews in Egypt, and another letter for Abū Zikrī ha-Kohen, representative of the merchants in Fustat. Yaʿaqov b. Salīm had managed to get the Jews in the villages of Yemen to send contributions for Maṣliaḥ, and he asks Ḥalfon to beware lest the letters fall into the hands of his enemies. In case Ḥalfon is delayed on his journey to Egypt, he should ask Abū l-Yumn to deliver the letters personally. Yaʿaqov hopes he will receive an answer from Maṣliaḥ within the year. He also comments on books that he has sent to Ḥalfon, and notes that he had already copied the letter sent to him from al-Ghuwwa while he was staying in Aden. Yaʿaqov b. Salīm had left Aden for al-Ghuwwa because, like others, he was seceding from the authority of Maḍmūn b. Yefet and didn't want to be involved in controversy, all the more so given what we learn from his letter regarding contributions collected for the yeshiva of Palestine in this period of controversy. He himself had sent 34 dinars as an annual contribution from the villages of Yemen. The letter seems not to know that the villages had refrained from contributing that year — a rumor based on the exilarch's preventing the congregation from saying the reshut clause in the name of Maṣliaḥ gaʾon. Yaʿaqov b. Salīm points out that only two villages had not yet contributed, and that when their contribution came, the total contribution of the villages would be 404 dinars, a good amount according to Yaʿaqov b. Salīm, but also a much larger sum that any other geniza document mentions as a contribution to any reshut. Goitein read the sum as 600 (תר) rather than 404 (תד), but after the number the word danān(īr) appears, which in both classical Arabic and in this letter comes only after units. The regular contribution in the name of the gaʾon of Palestine demonstrates the attachment of Yemeni Jews to the central institution of learning. This seems to be the earliest document written from Yemen in the controversy over the reshut. It is exceptional that Yaʿaqov b. Salīm warned Halfon to handle the letter with secrecy and destroy it; fortunately, Halfon didn't obey the warning. The letter is difficult to decipher, but includes specific information about the affair, such as the copying of letters from the Davidic Persians and details about the collection for Maṣliaḥ, as well as greetings to Halfon's children ("his lion cubs"). Yaʿaqov b. Salīm was already known from Mann, Jews in Egypt and in Palestine, 2:366 (doc. 65; read al-Ghuwwa instead of אלגיוהומא). (Information from Friedman and Goitein)
Tags
Editors: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir
Translators: Goitein, S. D.; Friedman, Mordechai Akiva; Ashur, Amir (in Hebrew)
CUL Or.1080 J225 1v
Recto
- בשמ'
- שלום מעולה / וברכה כפולה / וחן וחסד וחמלה / ורווח והצלה / ומילו[י]
- כל שאלה / וקיבול כל תפילה / וישור כל מסילה / יאיתיון נצח סלה
- מלפני שוכן מעלה / לכבוד גד' קד' שרי וצרבי נגידי וחביב[י]
- מרי' ורבי חלפון הלוי נטריה רחמ' ואורכיה לשנוהי בר כג''ק
- רבנא נתנאל זצ''ל קבל שלום רב / כממזרח למערב / מלפני
- הצור תמים / וממשרתיו התמימים / ומתורתו הנבראת קו[דם]
- כל קדומים / ואחר כך ממתפאר בזכרך הטוב והנעים יעקב
- בן סלים רי''ת אצדר עבד חצרתה הדה אלחרוף ללסלאם עליה
- ולתעדר למא לדיה ללדי יגב עלי מן ודא חקה ואנטוי עליה מן
- אכיד ודה לא אסלבני אלבארי תעאלי אנסה וצאן ען גמיע אל-
- מכרוה נפסה במנה וכרמה וליס עלם יגלה עליה עבדה סוא
- אלשוק אלי רויתה אלעזיזה סהל אלבארי לקאי בה בחצרות הקדש
- בירושלם כן יהי רצון גיר דלך עבד חצרתה קד וגה אלי מא קבל[ה]
- כתאבין לסיידנא ואחדה וללשיך מולאי ועזיזי יהודה הכהן
- ואחדה וכתאב סיידנא פי כרקה וחדהא וסואלי מן תפצל סידי
- אלעזיז אן ידבר לממלוכה פי איצאלהמא לחצרתהמא ויחרץ לי פי
- כל מא שד ללא יגרי פיהמא חילה או ידס אלג'יר עליהמא ענד
- שחנה מן פרצ'ה או ענד חצולהמא פי אלמרכב או ענד כונהמא
- פי בית סיידי קבל יסאפ[ר] פבלא בד עבדך יכאף יחתאל עליהמא
- בעד מא פינט'ר סיידי אדא קבצהמא אין יתרכהמא אלי מא י[...]
- ס[פר]ה וענד אטלאעהם אלמרכב אין יתרכהמא ללא יקע עליה
- עליהמא פחש חתי יסאפר סיידי באלסלאמה ואן כאן אלסיד
- אבו אלימן יסאפִר קבל סיידי וגרצ'ה יקדם מצר קבל סיידי
- וראא סיידי ינפדהמא מעה אמא מן עידאב ואמא מן
- עדן פיפעל פראיה מא ראה ואן אעאדהמא עלי אלשיך אבו אלימן
- מן עדן פלא יסלמהם אליה אלא והו קד טלע אלמרכב א[ו] ק[בל]
- אלספר סריע ויחרצה בהמא ובחפצ'המא //⟦אן ימ...⟧\\ ואיצאלהמא וירסל
- אלי סיידי רקע גואב בוצולהמא אליה ובאיש פעל פיהמא [ול]א
- ינסא פקלבי מעא גואבה מעלק שד ואן כאן ראי סידי ספרה
- ולא יעטיהם אבו אלימן פיפעל ויעלמני בל אן גרצ'י צלה אלכתאב[י]ןִ
- מע אול מן יקדם מצר ולעל יגיני אלגואב פי סנתה פאן ראא לדלך
- ראי פיפעל ואן מא לם יראה ראי פיפעל ראיה ואלעִבִדִ ואלמיטל[טלין]
- אלדי לסידי אבו זכרי יחתפץ' לי עליה הו חתי יוצלה⟦ם⟧
- מן ידה אליה
recto, right margin
-
לא עדמתה אבדא [ו]אלנדבה איצא אלדי לסיידנא איצא ⟦ת.⟧ מִןִ יד ⟦סיידנאִ⟧ סיידי [אל]י יד סיידנא אד וגה אליה עב
-
עבדה מן אלנדבה דינרין ⟦נִצִףִ⟧ עין [..]גִ' דנניר [פ]צה ביצה דראהם וגירהא⟦.⟧ .....א דִ'[.]ִ דרהם וִאִלִאמִוִרִ
recto
- (1–9) (פתיחה פיוטית בעברית; ראה במקור.) עבד הדרתו שלח את השורות הללו כדי לברך אותו לשלום
- (10–11) ולהתנצל בפניו על מה שאני חייב במילוי חובתי כלפיו ו(על מה שאני חייב מחמת) האהבה האיתנה לו שאני צופן בלבי. אל ימנע ממני הבורא יתעלה את ידידותו ויגן מכל
- צרה את נפשו, בחסדו ובנדיבותו. ואין לעבדו שום חדשה לגלות לו חוץ מן
- הכיסופים למראה פניו היקר. יזמן הבורא את פגישתי בו בחצרות הקדש
- בירושלם, כן יהי רצון. לדברים אחרים: עבד הדרתו כבר שלח לו
- שתי איגרות, לאדוננו אחת ולשיך אדוני ויקירי יהודה הכהן
- אחת. ואיגרת אדוננו היא בחתיכת בד נפרדת. והריני מבקש מחסדי אדוני
- היקר להסדיר בשביל עבדו את הגעת שתיהן להדרת שניהם ולהשתדל בשבילי
- בכל כוחו שלא יעשה בהן כל מזימה או ישרבב בהן שינויים בשעת
- טעינה מן פרצה או בשעה שהן מגיעות אל האנייה או בשעה שהן
- בבית אדוני לפני שהוא נוס[ע ...]. ובעל כורחו עבדך חושש פן ינקוט תרמית בהן
- לאחר מכן. ואדוני ישקול, כאשר יקבל את שתיהן, היכן להניח אותן עד הזמן
- שהוא נוסע, ובשעה שהוא מעלה אותן לאנייה היכן להניח אותן, כדי שלא תיעשה (לו)
- בהן נבלה, עד שייסע אדוני בשלום. ואם האדון
- אבו אלימן ייס[ע] לפני אדוני, והוא מתכוון להגיע לפסטאט/למצרים לפני אדוני,
- ויראה אדוני לנכון לשלוח אותן אתן, בין מעידאב בין
- מעדן, יעשה כך, ומה שייראה לו הוא שראוי לעשות. ואם יחזיר אותן (למצרים) באמצעות השיך אבו אליטן
- (27–28) מעדן, אל ימסור אותן אליו אלא לאחר שהוא כבר עלה לאנייה או רגע לפני הפלגת האנייה. ויזרז אותו בעניינן, לשמור עליהן //⟦אם י…⟧\\ ולהביאן אל יעדן. וישלח
- לי אדוני מכתב תשובה על הגעתן של השתיים אליו ועל מה שעשה בעניינן, ולא
- ישכח, כי אני מצפה/דואג לתשובתו עד מאוד. ואם יראה אדוני לנכון לנסוע,
- ולא למסור אותן לאבו אלימן, יעשה כך ויודיעני. אדרבה, כוונתי היא לשלוח את שתי האיגרות
- עם הראשון שיגיע לפסטאט/למצרים, בתקווה שתגיעני התשובה בה בשנה. ואם יראה את זה
- לנכון, יעשה כך. ואם לא יראה אותו לנכון, יעשה מה שימצאנו ראוי. ועל העבד והמיטל[טלין]
- אשר שייכים לאדוני אבו זכרי, ישמור בשבילי עד שימסור אותו (אותם)
- מידו אליו.
recto, right margin
(1–2) הלוואי לא אחסר אותו (= אותך) לעולם. [ו]הנדבה אשר לאדוננו גם כן מיד ⟦אדוננו⟧ אדוני ליד אדוננו, כי עבדך שלח אליו (= אליך) מן הנדבה, שני דינרים ⟦וחצי⟧ זהב [ו...]ג' דינרים [כ]סף קטן, דרהמים וזולתם [...] ד' [.] דרהם. והסחורות (?)
CUL Or.1080 J225 1r
verso
- תזיד בעדן יביעהא סידי הנאך ויציף תמנהא והדא אלדינרין ⟦ואלנצף⟧
- אלי אלדי מעה וקד כאן בקי ענדה דינרין וסדס מן בעד שרא ⟦אללו.⟧
- אללולו יציף אלגמיע וישתרי בהם שוי יצלח לסיידנא יכון אלחאצל
- מע סיידי נדבה ד'ול' דינר גיר קירטין לאן אללולו בז'וכ' גיר רבע
- והדא וצלה ה' דנניר פצה ודינרין עין ומעה דינרין וסדס ועאד
- ענד נאס מן אלנדבה ד' דנניר ונצף לא אדרי עאד יצח לי מנהם שי הדִה
- אלסנה או לא פאן צאר צח לי מנהם שי וצלה קבל תרוח ואמא עבדך
- מא דכר פי כתאב סיידנא אן מע סיידי גיר ד'ול' לא גיר פאן זאד
- וצל סיידי שי אלועד אלגאי זאד אעלם בה סידנא כם הו וִ... .לִ.
- ת''ד דנאנ גבא לסיידנא הדה אלסנה מן בקיה אלקרא לחצל //שי\\ כתיר גיר
- אנהם כתבו מנעוהם והדא ליס הו אלא מן קריתין לא גיר יעלם דלך
- וקד אנפד לה עבדה עשרה דנניר גיאד וזן והי קימה אלתיאב יקב[ץ']
- סיידי דלך ויעלמני בוצולהא אליה אחסן אללה גזא סיידי ולא אכלאה
- מן אלפצל וקד וגה עבדה איִצִא ג' כראריס ⟦מן⟧ אלטב ועאד ענדי
- ה' כראריס אלמנאמאת עאד ע[בדה]אִ ינסכהא הדא אלועד ותצלה אלועד
- אלתאני אן שא אל૮ בגיר תאכיר יעלמני בוצולהא איצא ויעלמני סיידי
- אללבן אלחלו אעני אלמחלוב וליס הו חאמץ יצלח לי או לא וכאן סיידי
- קד ... דכר לי עלם אלקדור ושראהא ומן יום וצלנא אלגווה אלטריק
- פאסדה וליס חד וגדה יחמלהא אדא שריתהא ⟦ואדא וגד⟧ ופי רקע
- סיידי יקול אן כאנת קאפלה כארגה ישתרי ואלא יעלמני אשתרי
- מן עדן פלמא פסדת אלטריק ולם תתבת אלי אליום לם אקדר אשתר[י]
- שי וכתבת ⟦אל..⟧ //אלועד\\ אעלם סיידי אן יאמרני אשתרי ולו בקיית חתי תוגה
- בעדה עאם קאבל כמא כאן קד פעלת ושרית וסלפת סיידי אלתמן
- והו יסלפה לי ענד אלשיך כלף בעדן ואן ימנעני לם אשתרי שי ואן
- צח מן יחמלהא קבל יסאפר סיידי וצלתה והו סיעלמני סריע
- במא יריד חתי אעמל בחסבה פעזיז עלי בחאגה סיידי אד עלם
- בסואלי מנה כתאב אלשהאדה ואועדני בדלך וחאשא סיידי אן ימצ'י
- ולם [י]כתבה לי פיתפצל עלי בכתבה ואלאשהאד פיה ויסלמה ליד
- אלשיך כלף ינפדה לי ולא ידכל עלי קלבה הם מן גהתה פליס ואימונה
- יסמע בה אחד אצלא וקד וגהת אליך מסוודה כתאב אלדאודי אלדי
- גהדִת לה צחבה כתאב סיידי הדה יכון סיידי יציפהא אלי מסודה
- כתאבה אלדי ענדה חתי יקרא אן גמיע ועלי חצרהִ סיידי אפצל אלסלא[ם]
- ושלום לך שלום ישיג שלום ויוצי אבו אלימן מן מחרוז וגירה פי אלכת[ב]
- פי אלטריקִ ועבדה מהניִיא לה בהדה אלמועדים אלבארי תעאלי יבלגהא חצ'רתהא
- ואשבאלהא שנים רבות ומועדים טובים אן שא אל૮ ויכרק סיידי הדא אלרקע
verso - address at bottom
- לִיקר כג''ק שרי וצרבי מרי ורבי חלפון ש''צ מתפאר [בז]כרך הטוב
- הלוי בר כג''ק ר' נתנאל הזקן הנכבד ̇זצ''ל יעקב בן סלים רי''ת
verso
- יוסיפו (?) בעדן, ימכור אותן אדוני שם, ויוסיף את תמורתן ואת שני הדינרים ⟦וחצי⟧ הללו
- למה שיש עמו. היתרה לחובתו שני דינרים ושישית לאחר קניית
- הפנינים. יחבר את הכול ויקנה בהם משהו שמתאים לאדוננו. הכסף שהתקבל,
- שאצל אדוני, בתור נדבה הוא ל"ד דינר פחות שני קיראטים (2/24), כי הפנינים בכ"ז פחות רבע,
- וזאת לאור העובדה שהגיעו לידיו ה' דינרים במטבעות של כסף ושני דינרים במטבעות של זהב, ואתו שני דינרים ושישית. ועוד
- חייבים אנשים מן הנדבה ד' דינרים וחצי. איני יודע אם עוד יגיע לי מהם דבר בשנה
- זאת או לא. ואם אקבל מהם משהו, הוא יגיע אליו (= אליך) לפני שתיסע. אולם עבדך (= אני)
- לא הזכיר באיגרת אדוננו שיש אצל אדוני אלא ל"ד, לא יותר. ואם עוד יגיע דבר
- (9–10) לאדוני בעונה הבאה, אודיע עוד לאדוננו כמה הוא. ו[אילו] גבה ת"ד דינר לאדוננו בשנה זאת משאר הכפרים, היה מתקבל //סכום\\ גדול, אולם
- הם כתבו (ו)מנעום. וזה אינו אלא משני כפרים, תו לא. זאת לידיעתו (= לידיעתך).
- עבדו (= אני) כבר שלח לו (= לך) עשרה דינרים טובים במשקל שלם, והם דמי הבגדים. יקב[ל]
- אדוני את זה ויודיעני שהגיעו אליו. ייתן ה' לאדוני שכר טוב ולא ימנענו
- מחסדו. ועבדו גם שלה כבר ג' קונטרסים של 'הרפואה' ועדיין אצלי
- ה' קונטרסים של 'החלומות'. ע[בד]ו עוד יעתיק אותם בעונה הזאת, והם יגיעו לו בעונה
- הבאה, אם ירצה ה', ללא עיכוב. יודיעני בהגעתם גם כן. ויודיעני אדוני,
- אם החלב המתוק, היינו 'הנחלב' שאינו חמוץ, מתאים לי או לא. ואדוני
- כבר [...] הזכיר לי את דבר הקדרות וקנייתן. ומן היום שהגענו אל אלגוה הדרך
- משובשת, ואין שום אדם שמצא (= שמצאתי) להוביל אותן, אם אקנה אותן ⟦וכאשר יימצא⟧. ובמכתב
- אדוני יגיד אם יש שיירה יוצאת, יקנה. ואם לא, יודיעני, ואני אקנה
- מן עדן. וכאשר השתבשה הדרך – והיא לא נעשתה מתוקנת עד היום – לא יכולתי לקנות
- דבר. וכתבתי //בעונה זאת\\ להודיע לאדוני, אם יורה לי אקנה, ולו יישארו עד שיישלחו
- אליו בשנה הבאה, כפי שכבר עשיתי, אקנה ואלווה לאדוני את כסף הקנייה,
- והוא יפקיד מקדמה בשבילי אצל השיך כלף בעדן. ואם יניא אותי מזה, לא אקנה כלום. ואם
- יימצא מי שיוביל אותן לפני שייסע אדוני, יגיעו אליו. והוא יודיע לי מהרה
- מה הוא רצונו, כדי שאמלא אחריו. וצר לי על הזמנת אדוני (שלא אוכל לטפל בה), כי הוא יודע
- שביקשתי ממנו את 'ספר העדות', והבטיח לי את זה, וחס ושלום אם אדוני יעזוב
- בלי שיעתיק אותו בשבילי. ויעשה עמי חסד ויכתוב אותו ויעיד מישהו בו, וימסור אותו ליד
- (29–31) השיך כלף, והוא ישלח אותו אליי. ואל ידאג (אדוני) בגללו. ולא ישמע עליו – נשבע אני באמונה – שום אדם כלל. ושלחתי אליך עם איגרת זו של אדוני העתק של איגרתו של ה'דוידי', אשר התאמצתי להשיג לו (= לך). יוסיף אותו אדוני להעתק של
- איגרתו שיש אצלו, כדי שיקרא אותם כאחד. ולהדרת אדוני מיטב ברכת השל[ום],
- ושלום לך, שלום ישיג שלום. ויזרז את אבו אלימן באמצעות מחרוז וזולתו על המכתבים
- (34–35) בדרך. ועבדו מברך אותו (= אותך) במועדים הללו. הבורא יתעלה יזכה את הדרתו ואת בניו בהם שנים רבות ומועדים טובים, אם ירצה ה'. ויקרע אדוני את המכתב הזה.
