Scholarship on Letter: T-S 13J19.20

recto

1. אני כותב לך אדוני ורבי, ייתן לך אלוהים אריכות ימים ויתמיד את גדולתך ואת עזרתו לך, מאלכסנדריה,
2. בד' באלול, יודיעך אלוהים את ברכתו ואת אושרם של (החודשים) הבאים אחריו, ברחמיו. שלומי טוב בגופי
3. אבל יש לי עוגמת נפש; אלא יש להודות לאלוהים בכל המצבים, כי הוא אמר ויהי; וזאת
4. אחרי בוא מכתבך, יעזור לך אלוהים. זה זמן רב לא ראיתי ממך לא מכתב ולא ידיעה, והייתי 
5. מודאג, עד שהגיע מכתבך בידי סרור נושא המכתבים, ונודע לי ששלום לך, יתמיד לך אותו אלוהים, והודיתי לו,
6. יתעלה, על חסדיו; וכל מה שכתבת על עוגמת הנפש, כמוה גם אצלנו, אלוהים יתעלה יסתירנו 
7. תמיד, וכו׳. והלוא אלה צרות רבות. הדבר המעציב ביותר 
8. שאני מודיע לך הוא שהגיעה אוניית בן מג'אהד במסע של י"ז יום ובה
9. קבוצת אנשינו, ספרדים, מהם אבו יעקב יוסף אשר גיסו חסאן הוא בפסטאט. היא
10. הגיעה ביום ו', ראש חודש, אבל לא נתאפשר להם לרדת אלא אתמול, יום א'. אז הלכתי
11. אליהם ושאלתים על חדשות סיציליה, ואמרו שהחדשות טובות, והעניינים כתיקונם, וכי
12. בן אלת'מנה נהרג והעיר נרגעה. והנה ממש היום בא אלי מי יצחק בי"ר עאבד
13. וסיפר לי משמם מעשה נורא, אשר כל שומעו תצלנה אוזניו, והשכיח ממני את כל הדאגות (הקודמות). ואמרתי, הצרות, וכו',
14. דהיינו פטירת רבנא נסים ז"ל, אז הלכתי אל (קבוצת) יהודים, שאמרו שהיו במאזר,
15. כאשר הגיעו אנשים ממהרייה מאנשינו ואמרו שהוא נקבר ביום ו'
16. במהדייה; וכשומעי זאת קרעתי את בגדי וחלצתי את נעלי וצרחתי, וכו'...
17.  
18.  
19.  
20. ולפני כן אמרתי: ברוך, וכו'.
21. אין כוס מרה מזו ואין
22. עוגמת נפש קשה מזו. מי ייתן, וכו'
23. אבקש ממנו יתעלה : יראה, וכו'.
24. אשר למה שכתבת בעניין ברהון, כבר נתתי לו לקרוא את מכתבך ותבעתי ממנו את החשבון 
25. ואמר: כן, אמסור לך אותו, ואני אמשיך ללחוץ עליו בעניין זה, אף על פי שהוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ולא נעלם ממך הדבר, 
26. ויש לו הרבה אורך רוח. מה ששילמתי לו הוא כבר סילק לי ונשאר חייב לי
27. רק שני דרהמים. היתה לי עוגמת נפש בגלל העודות; אילו מכרנום בזמן ההוא, היה טוב לנו משהשארנום,
28. אבל אין מה לעשות; רצוי שתשים לב(?) לביקוש כאשר יירגעו הבריות, ברצון האל. רצוני כי תיפגש עם טייב ותגער
29. בו על מה שעשה עמי, בעוד שלא עשיתי לו שום רע, בעוד שאני מקבל מכתבים מאדוניו שאין לו הוראות, ואם הוא מציית לדברי, וכי לא 
30. (31-30) יסתלק ממני, אלא אם כן אני הוא שארצה לשלוח אותו לאבו ציר או למקום אחר. והנה עזב אותי בזמן שכזה, כשרציתי
31.  

recto, right margin

(15-1) שתהיה לי משענת באלוהים ובו. ובאו עלי, אדוני, הפרשה הזאת והצרות האלה בזמן של הקנייה, כי כאשר התאוששתי מהחורבן וביקשתי לצאת, נפלה עלי הפרשה הזאת. והלוא כל מי שאני מספר לו ושואל אותו על זאת אומר: תודה לאלוהים שלא קרה לך הדבר בזמן שהיית בריף.

(16–36) לא היית יוצא מזה, כי האנשים נהרסו בכל מקום; והרגיעו קצת את לבי; אילו היה בזה רווח הוא כבר היה מתבזבז; אבל האדם הוא חמדן. השתדל אפוא, אולי ישוב ויציית. אם יוכל, ייסע אלי לפוה או למליג', אולי יעזור אלוהים ואגבה (את החובות); עשה זאת, ככל שתוכל, ואין צורך שאזרו אותך אדוני כלל; הלוא אתה יודע כמה אני משתוקק בלבי לגבותם. אלוהים יתעלה

 

recto, top margin

(10-1) יעזור בזה ויביא טובות לנו ולכל ישראל. בעניין ר' חלפון, כבר דיברתי עם ר' מרדוך ועם ר' ישועה החבר על זאת, ואנחנו נדבר על לבו, אולי יחזיר להם, ברצון האל. 

(23-11) וכל ידיעות נוספות – ברצון האל 

תהיינה טובות – אכתוב ואודיעך. הגיע ה׳קארב׳ של מפצל למהדייה בשלום. כל האוניות הגיעו בשלום, תודה לאל. ושלום.

 

Recto

I am writing to you ... from Alexandria on the 4th of Elul (August 12, 1062) ... My body is sound, but my soul is sore. But we must be grateful to God under all circumstances. "He spoke, and so it was." Your letter—may God make you honored—arrived after I had not seen a letter from you, nor heard from you, for a long time. Then your letter came, delivered by the courier Surūr ("Happiness"), and from it I learned about your well-being; may God make it permanent. I thanked him, the exalted, for his benefaction. The worries expressed by you are shared by me. May God, the exalted, hide us in the shadow of his wings and not summon us to his court in this time of great tribulations.

The gravest of all, however, that afflicted my heart is what I have to communicate you now:

The boat of Mujahid ("Warrior in the Holy War") arrived from Mazara (Sicily) after a passage of seventeen days. A number of our Spanish coreligionists traveled in it, among them Abu Jacob Joseph, whose son-in-law is in Misr (Cairo-Fustat). The boat arrived on Friday, the day of the new moon, but they were able to disembark only yesterday, on Sunday. I went to them and asked them about news from Sicily. They reported good and reassuring news, namely, that Ibn al-Thumna had been killed and that the situation in the place had become settled.

Today I was visited by M. Isaac, son of R. ʿAbīd ("Devout," "Pietist") and he relayed to me calamitous news from them "which makes the ears of whomsoever hears it tingle" and let me forget my previous worries. "One disaster ma\es one forget the other." The demise of our master Nissim, (may his) m(emory) be (blessed).

I went to see them, and they told me that they were in Mazara when some Jewish people arrived from al-Mahdiyya and told them that he was buried on ... in al-Mahdiyya.

When I heard this, I rent my clothes and took off my shoes, and cried out in the bitterness of my soul. I was like one whose beloved lay before him dead. I sat to earth appalled and tears burst from my eyes for the light of Is(rael) which has been extinguished because of our many sins. "The godly man has gone and the righteous one is no more." For such a one I howl and lament and wail day and night, / for there is no cure to our affliction / and no one has compassion or pity. / Until the Mighty one will look forth / in mercy and indulgence / upon the dove without guile / . Before I said: Praised be the true judge, all of whose decisions are just and right, and no one should censure his ways. Praised be he by whom no wrong is done. How bitter is this cup, how heavy is this sorrow. Would I had died in his stead. But "no man can redeem his brother nor give to God a ransom for him." God is just in all his ways and merciful in all his deeds. I ask him, the exalted, to look at our tribulations, and not at our sins and have mercy and indulgence with the remnants of his people. Amen!

You wrote about the affair with Barhun. I showed him your letter and requested the account from him. He said: "Yes, I shall give it to you." I shall force him to do so, although he made the impression as if he did not know about that transaction. He is a very slow man, but I got all he owes me out of him, with only 2 dirhems remaining.

I was sorry to learn about the hides. It would have been better if we had sold them at that time, but there is nothing to be done. Perhaps, when the people calm down, Sharaf will remember to ask for them.

Kindly meet Tayyib and reproach him for what he has done to me. I have not treated him unkindly. Here are the letters of his master admonishing him and telling him that he should be at my disposal and never leave me, except if I wish to send him to BusIr (the center of flax-growing) or any other place. Now he has left me at the very time when I needed someone on whom I could rely. These tribulations came when I was through with the dissolution of the partnership and intended to leave for the country (to collect debts). But everyone to whom I talked about this said: "Praise God that you were not in the Rif when those troubles started, for people were destroyed there everywhere." Thus they calmed me somehow. If there was income there, it had gone anyhow. But man is covetous.

So, please make an effort and induce him to return and to be submissive. He could possibly come down to Fuwwa or to Malīj. Perhaps God will grant me to retrieve (some of the money due to me). I need not urge you, my lord. You know best what is in my heart and how much I burn to retrieve that money. May God help me in this and let me choose the right thing, me, and you, and all Is(rael).

As to R. Ḥalfōn, I talked to R. Marduk and to R. Yeshuʿa, the member of the academy, about this. We shall take up that matter with him and hope he will return what is due to you.

Whatever additional news arrive—I hope they will be good—I shall let you know. The boat of Mufaḍḍal ("Preferred") has arrived in al-Mahdiyya; thus, all boats have arrived there safely, thank God. And peace.

Best regards to you and to R. Abraham, R. Abū Naṣr, my masters your brothers-in-law, may God keep them, to all under your care and those who inquire about me. And peace in plenty.

R. Abū ʿAlī Ḥasan, the physician from Barqa, sends you kindest regards. He intended to travel to your place, for he is on his way to Jerusalem, may God rebuild it, and he insists on continuing the journey. When you write to me, mention him with greetings. He is a friend of yours and speaks of you all the time.

verso

1. אני שולח לך את מיטב דרישות השלום ולר' אברהם ולר׳ אבו נצר מיטב דרישות השלום; ולרבותי גיסיך, ישמרם אלוהים, דרישות שלום ;
2. ולכל הנתון לחסותך דרישות שלום ; ולכל השואל עלי דרישות שלום ושלום רב. ר' אבו עלי חסן הרופא הברקי,
3. ידידך, שולח לך את מיטב דרישות השלום. הוא עמד לעלות אליכם כי היה בדרכו לירושלים, 
4. יבנה אותה אלוהים, והוא משתדל לעשות כן; כאשר תכתוב מכתב תזכיר אותו בו, כי הוא אוהבך ומזכיר אותך בכל הזמנים.

verso, address

אדוני ורבי ר' נהוראי בי"ר נסים ז"ל, ייתן לו אלוהים אריכות ימים ויתמיד את גדולתו ואת עזרתו לו. המודה לו, ישועה בן אסמעיל נ"ע, שלום רב.

Verso

(To) my master and elder R. Nahray, son of R. Nisslm, (may his) m{emory) be (blessed).

May God prolong his life and always give him honor and strength.

(From) his grateful Yeshuʿa, son of Ismaʿīl, (may he) r(est in) E(den).

Peace in plenty!