Scholarship on Letter: CUL Or.1080 J258
Letter CUL Or.1080 J258- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- Discussion
- Bibliographic citation
- Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).
- Location in source
- Doc. #99, pp. 640-645
- Relation to document
- Digital Edition
- Edition
- Bibliographic citation
- S. D. Goitein, unpublished editions.
- Location in source
- Relation to document
- Edition
- Bibliographic citation
- Moshe Gil and Ezra Fleischer, Yehuda Ha-Levi and His Circle (in Hebrew) (Jerusalem: ha-Igud ha-ʻolami le-madaʻe ha-Yahadut, 2001).
- Location in source
- Doc. #51
- Relation to document
- Edition
Editor: Frenkel, Miriam
CUL Or.1080 J258 1r
Recto
- עונך יא רב
- מגארי גמאדי וגמאדי ורגב פי גמלה תוקיעאת
- ביד אלצמאן הדא אלדי וגדת פי אלדיואן פאן
- כאנא אלכרגין המא לרביעין פקד צאעא
- אגעל צאחבהמא יאכדהמא מעאד אן
- הדא אלדי אנתהי אלחאל אליה ואמא כתאב
- ריחאן פקד אוצלתה אליה וסלמת אליה אללפה
- אלחריר ופיהא אלעשרין רטלא אלאול ואחדי
- עשר רטלא שריתהא לחצרתה והי צאלחה
- סער יא' ונצף אלעשרה צח אלתמן ענהא באל
- ואגב יב' דינא' ותלתין ואנא עלי טלב אל[ ]ן
- והו אדא חצר יסוא עשרה אלעשרה וזאיד
- מתל אלבאבה אלתי סירתהא לחצרתה וכתאב
- בן מנקד אוצלתה אליה ודכרת חצרת[ה אנה]א
- קבצת עשרה דנא' אלא קיראטין ען אלפצה יאמולאי
- אן עסרת הדה אלבאבה מן אלחריר פתאכדהא
- אליהא ואן אתפק חריר פתנעם עלי פי שכארא
- ברסם קמח ללמונה ואן כאן פי דלך כלפה
- ומשקה פעלת מנעמה וקד כאן אלשיך אבו
- מוסי הרון אועדה ריחאן אנה יאכד לה תוקיע
- ועליה עלאמה אלמלך לעל אן תנעם באדכארה
- בדלך וכדלך אועד לליהוד וללנצארי באכד
- תוקיע מכמל להם יתצ'מן אן יג'רו פי אלגזיה
- עלי מא הם עליה ואן לא יתזיד אחד עליהם
- שי ואן יגרו עלי מא כאן קררה אלקאצי אלמכין
- אן אגתמעת חצרתה אלמחרוסה בריחאן
- תפצל נכיה פי דלך וערפה אנה אמר
- יפוז בה ען גירה אדא כמל עלי ידיה
שוליים ימניים
- ואמא גיר דלך פאן אלמראכב אלאנדלסיה ואלמהדויה ואלטראבלסיה ואלצקליה ואלרומיה סארת
- וצאדפת ריח טייב לם יבק אלא מרכב צאחב אלמהדיה מא אנתגז אלי אלאן ואמא רבנו יהודה
- הלוי שמ' צ' פקד טלע אלי אלמרכב ולה פיה ד'ִ איאם ומא טאב להם אל ריח אללה יכתב סלאמתה
CUL Or.1080 J258 1v
ע"ב
- ואמא גיר דלך פאן תפצל מן תפצ'ל עלי רבנו
- יהודה וספתג' מעה דאך אלפושע בן אלבצרי
- פגרי עליה מנה מא אמתעץ' בה כל מן
- באלאסכנדריה ודאך אנה אסתגאת פיה לצאחב
- כבר אולא וקאל לה הנא יהודי אנפד לי אכי
- מעה תלאתין דינא' פלם ידפע לי שי ואנא
- רגל מסלם מומן והו יקול סר מעי אלי אלשאם
- חתי ארדך יהודי פגאת וראה רסל צאחב כבר
- ואזעג'וה פענד מא חצר ענדה יעלם אן דאך
- יתחאמל עליה פקאל לה בינך ובינה אלשרע
- פרגע תאני יום וקף פיה ללאמיר פאחצרה
- תם קאל לה ארתפעו אלי אלשרע פחמלה אלי אלקאצי
- ואדעא עליה בתלאתין דינא' פלזם רבנו יהודה
- אלימין וצאר יתגאגא עליה פלולם יכן רבנו
- יהודה מערוף פי אלבלד למא כאן יעדם צרר
- פחלף לה וכתב בינהם מואצפה וצאר יציח
- פי אלטרקאת ויקול הדא ריס אליהוד ומקדמה[ם]
- חלף לי כדב תם בעד דלך רפע אבו אלרביע
- רפיק רבנו יהודה אלי אלקאצי פלזם אלאכר אלימין
- פמא אמכנה אן יחלף לאן כאן עלי ידה שוי[ ]
- פצאלחה עלי דראהם וואצפה פהל ימ[כן א]ן
- יכון פי אלדניא אכתר ג'ן ממן יכלף קום
- גרבא בהדא אלתפצ'ל הדא וקד תקדמת לה
- מקדמאת עדה פי דמיאט וגירהא קד
- כאן סבילה אן יסתר הדא אלכניף ענדה
- ולא יספתגה מע מתל אוליך ליכן אלדי
- פעל דלך מא עדם מן אלאלות ואלשתם
שוליים ימניים
1 מא יכף/ 2 לאן ואללה אפתגע/ 3 כל מן באלאסכנדריה / 4 מן אליהוד להדא אל / 5 פעל. ואלמסלמין עז / 6 עליהם גדא / 7 אעאנתה לה חתי / 8 אן אלמסלמין כאדו / 9 אן יקתלו אלפושע / 10 חצרתה מכדומה / 11 באפצל סלאם ואת [מה] / 12 ואלשיך אבו אלנגם ואלשיך / 13 אבו מוסי יכדמאהא / 14 באלסלאם אלגזיל / 15 ואלאכוה עבדהא / 16 יכדמאהא באלאסלאם / 17 וחסבי אלה ונעם / 18 אלוכיל / 19 תאלת רמצאן
הערות
Recto
- עונך יא רב [=בעזרתך ריבוני]: נוסח זה, בראשיתו של כל עמוד חדש במכתב ובסיומו, אופייני לסגנון מכתביו של אבו נצר בן אבראהים. ראו גם במכתביו האחרים.
- שמות של שלושה חודשים רצופים בלוח השנה המוסלמי: ג'מאדא אלאולא, ג'מאדא אלאח'רא, רג'ב [גיל-פליישר]. מדובר כאן ככל הנראה בענייני מסים. לאו דווקא בעניני גזרות, כסברת גיל-פליישר, שם, שהרי יש לזכור שהנמען, אבו אסחאק, שימש כ'נאיב' ועסק בחכירת מסים דרך שגרה.
- שני חודשי רביע הם רביע אלאול ורביע אלאאח'ר, הקודמים לג'מאדא [גיל-פליישר].
- ריחאן: אחד מעבדי הכ'ליפה שעסק במסחר של חצר המלכות. השפעתו הייתה כה רבה עד כי היה בכוחו להבטיח צווים מלכותיים גם בענייניו של סוחר פרטי כאבו מוסי הרון וגם בענייני כל בני החסות באלכסנדריה. ראו גויטיין, חברה, א, עמ' 147 ולהלן שורה 20 ואילך.
- כלפה ומשקה [=טרחה וקושי]. גיל-פליישר תרגמו 'אדמומית ופסולת', אך זהו משפט נימוסין שגור למדי במכתבי סוחרים במובן 'אם לא קשה לך'. ככל שהצלחתי להבין, עיקרי העִסקה הם כדלקמן: אבו נצר שלח לאבו אסחק סוג מסוים [=באבה] של משי על מנת שימכרנו עבורו. כנראה שזה סוג של משי שקשה למכור כי אבו נצר משאיר בידיו בררה נוספת: אם לא יצליח למכור, מורה לו אבו נצר להשאיר בידיו את עשרת הדינארים שהצליח לגבות מעִסקה אחרת (של מכירת כסף) ותמורתם לרכוש למענו שק של בדי משי. תמורת בדי משי אלו מתכוון אבו נצר לרכוש חיטה.
- אלקאצ'י אלמכין: מכין אלדולה, אבו טאלב בן חדיד, מונה לקאצ'י של אלכסנדריה בשנת 1095, אחרי דיכוי מרד נזאר. נפטר בשנת 1134. ראו: אבן מיסר, עמ' 73. סאלם, עמ' 21-19. הוא היה בן למשפחת קאצ'ים שנשאו תארים שכללו את הרכיב 'מכּין'. על מאבק זה נגד העלאת המסים ראו גויטיין, מכתב, עמ' 314.
שוליים ימניים
- ההפלגה היתה תלויה בכיוון הרוחות. בעונת ההפלגה, קרי בתקופת הקיץ, הרוחות נשבו מכיוון מערב למזרח, כך שהיה נוח להפליג מאירופה או מן המגרב אל אלכסנדריה, אבל מאותה סיבה היה קשה לצאת מן הנמל והאניות הפליגו בדרך כלל צפונה או בכיוון צפון מזרח בטרם יכלו לפנות מערבה. כיוון הרוחות היה נוח יותר בעונת האביב או הסתיו, אלא שאז היתה צפויה סכנה בשל סערות ושמים מעוננים, משום כך המתינו האניות עד שהייתה רוח מתאימה ואז הפליגו מיד. הנוסעים נאלצו להמתין על האנייה, שכן לא היתה אפשרות לתכנן במדויק את זמן ההפלגה. על תנאי השיט בנמל אלכסנדריה ראו ליין, ונציה, עמ' 72 וראו גויטיין, חברה, א, עמ' 314 ועמ' 317-136.
ע"ב
- משורה זו ואילך: על פרשה זו בחיי יהודה הלוי, ראו גויטיין, חברה, ב, עמ' 304; שם, ה, עמ' 461; גויטיין, הפרשה; גויטיין, מכתב. ראו גם תעודה מספר 62 (T-S 13 J 14.1).
- ואזעג'וה [= והפחידוהו]: גיל-פליישר קראו 'ואבעג'וה' ותרגמו 'וחקרו אותו'.
שוליים ימניים
19 3 ברמצ'אן בשנת תתק"א חל ב-11 באפריל 1141, והוא תאריך בלתי אפשרי, כי יהודה הלוי הפליג לארץ ישראל רק ב-14 במאי. לדעת גויטיין זו טעות שכיחה: הכותב, שעמד בשלושה בחודש, ציין את שם החודש שחלף זה עתה, רמצ'אן, במקום לכתוב את שם החודש שבראשו עמד באמת: שואל. ראו גויטיין, האם הגיע, עמ' 246. 3 בשואל חל ב-11 במאי 1141. אבל אפשר שהכותב ביקש לכתוב 'שלושה בסיון', אך תוך כדי כתיבה שינה את דעתו והחליט לכתוב תאריך מוסלמי, ונשתבש [גיל-פליישר].