Letter: L-G Misc. 67
Letter L-G Misc. 67What's in the PGP
- Image
- 1 Transcription
Description
Letter from a man, in Damascus, to his father, perhaps in Fustat. The sender expresses his longing and desperation in this foreign land, especially after the departure of Manṣūr ("the world closed itself in on me... I cry... and wish my soul would leave, but it does not"). He reports that he is revered, because he has successfully humiliated all the competing cantors, and now nobody dares to chant in his presence. (The father seems to be a cantor as well.) His father was upset that he entered the service of "someone like the ghulām"; Manṣūr will explain everything when he arrives. He was unable to send some of the goods for his brother; Ibn Abū l-Zakkār may have told him not to trust a potential bearer. He has sent with Manṣūr a mould of cheese worth 2.5 dirhams, and he has equipped Manṣūr with funds to keep the cheese well-oiled en route lest it dry out. He complains about the lack of sustenance in Damascus. He claims to fast most days out of sorrow/longing, and he repeatedly asks for prayers. He is worried that his enemies will gain the upper hand over him (he may have seen this in a dream? Verso, line 8). He describes the hospitality of his paternal uncles and their children and his maternal aunt. He asks for news of potential fiancees back home—his cousin (bint ʿamm) and Nabaʾ—since the locals in Damascus are trying to set him up with a local woman. He emphasizes that he would never get married with his father absent. He alludes to a period of a year when he had a falling-out with his father, a rift which is now healed (this may explain some of the over-the-top language of longing in this letter). He asks for some aqwāl, which should be sent to the house of the Nezer along with instructions to forward them to Aleppo should the son have traveled already. He concludes by warning his father to seal all of his future letters—"and not with a heavy seal." (Information in part from CUDL.) ASE
Tags
Editor: Elbaum, Alan
L-G Misc. 67 1r
Recto:
- כי ייי יהיה בכסליך וגו
- בלכתך לא יצר צעדיך וגו
- אשרי איש ירא ייי וגו
- אשרי האיש לא הלך וגו
- ואמרתם כה לחי וגו
- וצל כתאב ואלדי אלעזיז אטאל אללה בקאה וגמע שמלי בה קריב
- אנה קאדר עלי דלך אן שא אללה וסוא דלך אן לא תסאל //מא// עלי קלבי
- מן פראקכם וסימא מן חית אן סאפר מנצור לאני כנת אגד
- במביתה ענדי ראחה עצימה ואנטבקת אלדניא עלי אלי מא
- לא נהאיה אלי אן וצל כתאבך אלשריף וקראתה ואנת תצברני
- עלי אלגרבה פתסלית בה ואיצא כתאבין אכרי ענדי מן ענדך
- פצרת אדא צאק צדרי אקרא כתבך אלשריפה ואבכי מני
- ומן רוחי אלי אן יעלם אללה אטלב אלנפס יטלע מא יטלע
- ויא ואלדי מא תחתאג תצברני עלי אלגרבה פאנא אתגרב(?)
- פי חק נפסי ותעלם אצחאבנא אליהוד מלולין(?) כאן לי טרבה
- וקד בטלת ולאכאני באלעין אלאולה אלחזאנין יהאבוני כתיר
- לאני ספהתהם פי מקאם כביר ותם מע טבקתהם אלהדר
- קד תקדם כתאבי לך מע מנצור מא גרי פמא בקא
- אחד יגסר ילחן קדאמי ואן כאן אנא ולדך וגמלה אלכיר אלדי
- אנא פיה מן רזקך ומן דעאך אלצאלח ואיצא אנך קלת לי
- אנך תעגבת מן כוני תכדמת לשכץ מתל אלגלאם
- פמנצור יערפף מא אטול עליך וגמיע אחואלי מנצור
- יעלמהא לאן מא אמכנני אבטי בכתב אלכתאב לאן כאן
- [[צאחבה]] //מוצלה// מלזוז ואמא חאגה אכי פיעלם אללה מא מנעני
- אן אנפדהא מע מנצור אלא כאן מקל וקלת אנה ינפק
- תמנהא ודפעת למוצל הדא אלכתאב חאגה אכי
- פקבח עלי בן אבו אלזכאר וקאל רגל גיד תסתחמלה
- לאלכה(?) קד חרת מע מן אנפדהא וקד אנפדת לכם מע
- מנצור קאלב גבן צחיח וזנת פיה דרהמין ונצף
- ואיצא דפעת לה תמן אלזית חתי יזיתה פי אלטריק
Recto, margin:
- לאלא ינשף ולא תסאל מא צאקת עלי
- דמשק מן קלה אלמעישה ואלשי מאס(?)
L-G Misc. 67 1v
Verso:
- ואריד שי לא בד מנה בתקתיר(?) ואשח(?) ישהד אללה
- עלי נפסי אדא תגדית אן אתעשא ואצום אכתר
- אלאיאם לאן קד חצל לי שי כיר(?) אחב אתוצל בה אלא
- מכאן אן ערפתך פי עדה כתב ואלאזם אלקראה ומא
- אגיך אן שא אללה אלא כמא אריד פאללה אללה
- אלדעא לא תקטעה עני לעלי אנגח עלי נגחי זאדה
- ותדעי פי דעאך אן יבלגני אללה מראדי פאנא קלק אן
- כתיר לאני ראית מן אנא אכיר מנה אכיר מני
- ואנתכית לנפסי פואללה לא אורין אעדאי אן סלמת
- ולא אצחך עלי מן כאן יצחך עלי והוא עד ודיין
- עלי לאן וצלת סאלם ודכלת לאעמאמי ולא [[לאולא]]
- לאולאדהם פרח ולא כרה לאני פי כל וקת אתפכר
- וקת אן גרי עלי אלשדה בקית פי בית כאלתי
- מא חלף אחד מנהם עלי לביתה ואן וצלת סאלם יכון כיר
- ואמא בנת עמי אללה אללה אנפד לי כתאב ערפני
- מא יכון מן כברהא או מן חדית נבא מן כל בד
- פאנא קד אערצו עלי אלזיגה פמא יכון דא ואנת
- גאיב אבדא פמן לי סרור בעדך ובעד ואלדתי
- ואתדכר אכי ויבקא לי פרח בעדכם לא שא אללה
- לי בהדא ומא עאקלה פי בלדה בגריב ארגע
- אן שא אללה ממכן מן אלשיאת(?) אלפצה ואלעלם
- בדעאך ואנא אעלם אן אללה מא יכיבני
- פיאחסרתי כיף מא אסתגנמת דעאך סנה מן
- זמאן ולכן אללה ימחי כטאי מן קלבך ממן(?) דלך(?)
- ואלאקואל אנפדהם לא תנסאהם פאנא טאלב
- אלספר מן כל בד אנפדהם אלי בית אלנזר וקול
- פי כתאב ללנזר וחדה אן כאן ולדי קד סאפר
- אלי חלב פתנעם תוצלהם לה והו יוצלהם
Verso, margin (a):
- מן כל בד [[. .]] פהדא אלכתאב כתבתה
- ואנא פי צמירי אלספר ומא אדרי לאני
- קד תקצר חאלי ואנא באצרף אלפלוס כל
- יום מא אעדם אלמונה ושלום
Verso, margin (b):
- פאחדר תרגע תנפד כתאב
- אלא מכתום
Verso, margin (c):
- ולא יכון
- כתם תקיל