Letter: T-S 16.286
Letter T-S 16.286Tags
Description
Letter from Alexandria from the 21st of October 1219, a short time before the crusaders' assault on Damietta. A man who had to flee Cairo to Alexandria due to debts writes to his sister, who still resided in Cairo, to ask for her help. The letter reflects the difficult situation in Alexandria. The Jewish community cannot manage to support all those in need, since it has only recently paid a large sum to the ruling authorities, a kind of a war tax (tabarru' and ju‘l). (Information from Frenkel). See additional information in Goitein, Med. Soc. 1:98-99 and the detailed discussion in V:55-56. Goitein adds that the letter was sent from Alexandria by a former official of the imperial mint of Fustat to his rich sister. The writer describes how he had lost his post, his house and all his possessions. He hired out his boy to a tailor who paid him half a dirham per week. He lists ten reasons why he cannot possibly come to Cairo; the tenth and "most stringent reason for not making the trip to Cairo was the certainty that his enemies seeing him in such a state of humiliation would rejoice over his misfortune." "Despite the careful enumeration of all his afflictions he forgot one, possibly the worst of all, which he added as a postscript ot his long letter: 'Because of my worries I got dry pimples and my skin peeled off my bones.' Of all concerns, bad health is most apt to move hardhearted relatives" (Med Soc V:56). See also T-S 8J20.26.
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
T-S 16.286 1r
Transcription
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).Recto
- א[כו]הא נחמן געל פדאהא
- בשמ רחמ
- לו אכדת אצף מא ענדי מן אלשוק אלי אלאכת אלעזיזה
- אלגלילה אדאם אללה עזהא ונעמאהא וכבת באלדל אלמהין
- חסאדהא ואעדאהא ומן חסן אלתופיק לא אכלאהא גמע
- אללה אלשמל בהא קריב גיר בעיד במנה וגודה אן שא
- אללה תעאלי וסוי דלך לא תסאלו מא אנא פיה מן אלשדאיד
- אלעצימה ולו וצפת לך למא חואה אסטר ולא וסעה
- כתאב ומא מנעני אן אטלע אלי ענדך אלא עשרה אשיא
- אולהא אלערי מא עלינא תוב ואלב אן מא מעי שי
- אתספר בה ואלג אמר אלגאליה לאני אדא טלעת ודוני
- ללחבס כמא אנא ואלד אני נטלע לך בהדה אלפאידה
- ת . . . נא פי אלחבס תתנכדי ואלה אן מא ענד אל
- אטפאל שי יעישו בה הודא ואנא חאטר ונחנא מגלובין
- כתרה אלליאלי יבאתו בלא עשא לאן אלכבז יקע דרהם
- ותמן ארבעה מצרי ומא יתאכל ואלו אן אלאטפאל
- עראיא מא עליהם שי יסתתרו בה וחסין ימשי פי
- אלאזקה עריאן ואכריתה ענד כיאט בנצף דרהם
- אלגמעה ואלז אני ש . . באלדין אלדי עליא מא אקדר
- אטהר פי אלטריק ואלא אן מא כלאתני אלאמראה
- אכרג אלא בהא ואולאדהא ומא טקת ואללה עלי דלך
- אנא מגלוב פי נפסי נאכד מעי שי אכר ואלט אן מא
- בקי ענדנא שי נביעה ולא מלחפה תתרדא בהא ואלי
- יאאכתי אעטם מן אלגמיע שמאתת אלאעדא בי כיף
- אטלע הדא אלטלוע פאללה אלהי מערכות ישראל
- לא יגפל ען מן אדאני ושתתני מן אלקאהרה ויגעל
- דריתה מתל דרייתי פלו אני אליום פי דאר אלצרב
- מא קטע //ייי// בי כנת מע [. . .] //בן// אבו סעיד ואלשיך בן אלכאזרוני
- וכתרה אלארזאק [. . . . דאר אל]צרב מא כאן יקטע
- אללה בי ואנמא אלל[ה אלקאדר ע]ליא מא פי ידי חילה
- כל דעביד רחמנא לטב ולא תעתקדי אני גפלת ען
- נפסי אן נעמל מעישה ואללה מא כלית מן אלמעאינין
- אלגיאד ואלאקארבה או עמלתהא או אכתרהא ובעד
- דלך נכסר פיהא ואיש פי ידי חילה פי נפסי פבחק
- אללה עליך תעלמי אנני אלאן יסיר ומא ענדי מן
- ינטר פי חאל אלא אנתי ולא תחסבי אני מתל בו אלעז
- פבו אלעז ענדה מעישה יציבהא לא בד מא יאכל פיהא
- אלכבז ואלתזקת לה עלי אן נעיש מעה נפץ זפתי עליה
- בקא עליא סת מאיה דרהם פאנטרי מן חאלי ומא אנא פיה
Recto - right margin
- מע מא אני אעלם מא אנתי פיה מן אלשדאיד ואלהמום ואלכוף ובאללה ל[ק]ד נעדרך ולכן אלצרוראת להא אחכאם אדא מא נסתגיר בך במן נסתגיר פאללה ידברך וידברנא באלכירה
Translation
T-S 16.286 1v
Verso
- ובקיו אהל אסכנדריה פי שדה עטימה מן אלצאיקה מא
- תעמל ענדהם פסיקה אלא כטא סבת ואן עמלת מא תגי
- אלי שי קליל מא יפיד כשף וגה אלאנסאן ולא סימא עקיב
- וזנהם אלתברע ו אלאף דינ מצ ה אלאף תברע ואלף אגעאל
- מא צאב אחד מצי[בה] אהל אסכנדריה פאללה יעווצהם
- בכל כיר וקד אסתחא וגהי מנהם וחק הדה אלאחרף ממא
- אטלב מנהם ואן דפעו לי אליום מא ידפעו לי אגדא ויחב
- אלשיך בו אלעז שי ואנא שי וקאלבי קאלב כאלי אבו סעד
- אלמכלוק פבחק אלשריעה עליך אמא סתרתינא ואנקדינא
- ממא נחנא פיה וסתר[תי . . . . .] . נא פבחק אללה עליך
- ברב(?) אן ירזקך . . . [. . . . . ויס]מענא ענך כל כבר כיר
- אמא אן ארסלתי לי גואב הדא אלכתאב ולו אנך תשתרי
- פי אלמתל ורקה בדרהם פסבחאן רב אן נזע אלמרוה
- ואלנכוה מן אבו אלפצל בן צפי אלדולה פסובחאן מן לא
- יתגייר [. . . . . .] ואמא אלשיך בו אלמנא בן עמתי אללה
- יופקה פאני אעדרה צאר גריב מנא והו מעדור בכתרה
- אלעאילה וצאיקה אלוקת ואללה אן ימנעני אלטלוע
- אכתרה אלא מן גהתה לאלא ילחקה כלפה מן גהתנא
- ואיצא אבו אלברכאת אבן בנת עמי אללה לא יכתר מנה
- מן ורקה(?) אדא כתרהא ל[מח]תאג(?) וצייעהא מן גהתי כאנת
- תפקרה ולכן מעדור הו אדא אכתפי מני הו וגירה
- פבאללה יאאכתי עליך אן גפלתי עני פארחמי גרבתי ופקרי
- ואנטרי מן חאלי לוגה אללה ודב[ר י . . .]מעי אללה בחסן תדבירך
- פאצחאב אלגואלי אגדא ירמוני אלחבס אכדו מני דיך
- אלמרה יב דרהם חתי תרכוני אלי אלאן ומא כאנת מעי
- ומא אוהבני מנהא עשרה דראהם אלא סלימאן אלכהן אלגליל
- בן אלשיך בו אלעלא זל יתפק ראיך וראי אלשיך בו אלפצל
- וראי זוגך אלשיך מנא ואלדי ילבק בכם ובנכותכם
- ומרוותכם אפעלוה //ושירו עליא בה// פקד וצלת אלסכין אלעטם ונגעה חרב
- עד הנפש ולעל תוקפי רבינו מנחם ירום הודו ויגדל כבודו
Verso - right margin
- לעל ילחקה עליא חנה פהו אלחנה ואלעצבייה . . . . פיה . . . . . . . . . . מזאד כל כיר ושלומכם קטון וגדול יגדל ואל ידל לעד אמן נצ סל י מרחשון אתקלא
- לשטרות
Verso - top margin
- ואכדתני חבה יאבסה מן אלהם וקד אנסלך גלדי מן עלי עטמי
