منحة في رسالة: T-S 13J13.14

رسالة T-S 13J13.14
  1. الاقتباس المرجعي
    S. D. Goitein, index cards.
    Location in source
    Relation to document
    • المناقشة
  2. الاقتباس المرجعي
    Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
    Location in source
    • #053
    Relation to document
    • Digital Edition
    • الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة

T-S 13J13.14 1r

1r
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099)‎ (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.

1. [ ]ת ומפרצי הברכות ומרבצי ה[

2. [ מ]ליצי הזכיות וחפצי הלבבות ע[ם

3. שומע תפלות תהיינה לאח ביראה ורע בנפש כגק [יצחק

4. העלוב וסובל וייסור באהב מקבל יהי שכרו להצליח בידו [

5. דידו להעמיד שמו וזכרו ולהעמיד ממנו שם הורו עד וע[ולם

6. וישיש וישמח ויגיל בגדול ומהולל בקדוש יש יתהלל בר א[ברהם נע כבן הבא מארם]

7. נהרים ונעקד אחורים ורד למצרים דרומו מגורים מאחיו [

8. בנפש בכל עת מתחלת רשפיה רשפי אש /נ/קשרת בגחלת מים [רבים לא נכבת]

9. כל עומת כי היא ביראת צור מסותרת וגלויה לא בדבר אחר ת[לויה

10. בעיר קודש אים וישביע היחידות בהתחבר בידידות אמן [

11. לכנס מצוען לא מחנס והשיש לשמע שלומו והכאיב לעגמו באש[ר

12. קנהו כי נתנו באין ספר ועד להיות לו מליץ להעד להחשב בנמנים אש[

13. בעולם הזה לראות דינו אבל בעולם הבא נאמן דיינו ודע אחי כי כל [

14. אם באמונה נקבץ ובמשפט נקנה להראות בו סתרי בני האדם הישמר [

15. לו ידעו בני האדם כי הם פקידים מופקדים בכל אשר בידיהם אזי היו מ[

16. ולא ליגע יתר ממדיהם באשר ישאו ויתנו הם בעצמם ולא לתת לאחרים [

17. אם באמונה ישאו ואם ביושר יתנו כי האמונה והיושר שומרים //לברך// כל מס[

18. מאדה להפיח להסחר ואולי האיש השותף אשר במגורו נחתף לא עשה בו[

19. אסור ושינה במותו באין ציוי להציל [ ] נפש יורשיו במשפט מיום [

20. בני בליעל לחזק ידי הלוקחת אשר לא [ציו]ה אל לגזול ולחמוס הון כהנ[ים

21. חלקות המחליקים מחמאות פיהם לישר בעיני שומעיהם דבריהם לחטוב [

22. וגם המרשעת אשר שמעה אליהם ולא זכרה אחריתה ולא אמרה בלבה [

23. נפש בנה כי ראוי היה לבנה מעתה שבעצמו לכתוב צואה ולהנצל כצבי מ[

24. בחייו לבקרים לרגעים ותדמה בנפשה הורתו כי תחיה עד לאכול מקצתו [

25. ותחטף בבהל במיתה משונה ותאבד תקותה ותכזב תוחלתה ולו השיבה [

26. ייסרה בפרי בטנה אשר אמרה כי יכלכל שיבתה ראוי לשמור האמונ[ה

27. להרויח מעט ולהשליך על צור יהב כי על מוצא פיהו יחיה האדם [

28. הדרך להשחיתה ואתה אחי שים בטחונך בצורך ותבע אותה ב[

29. מוטב ואם אין הצדק דין לאמר יי נתן ויי לקח והורה למי שגיבה חובתו [

30. כי כל אשר נגזר להיות למחסור אין יכולת למלאות אבל אל יחטא א[דם לאל (?)

31. אשר הכל משלו יגולל הדבר כאשר יחפץ ויראה כי הוא טוב לבני [האדם

32. לדבר על לב אח ואל נא תשהה בארץ אשר ברוגז הושבו שננים [

33. כי יש לאינו לתת לך הרבה כי כול יוכל והאיש אשר רמזת מכ[

(margin)

  1. ולא יאכל
  2. חודש את חלקו
  3. ועלינו לבקש מיוצרנ[ו]
  4. לבלתי סור עינו
  5. מעלינו להשכילנו
  6. להורינו ואל נהיה
  7. מאמינים בעצמינו
  8. והוא בחסדו יעשה
  9. ושלומך ירבה
  10. כמניני ארבה
  11. ואברהם ומנצור
  12. יעצימו שלומך
  13. ומכתב יחיה
  14. בשלומו הגיע
  15. בקץ מרחשון
  16. מן בגדאד עם
  17. מכתב אדוננו
  18. גאון האיי שצ
  19. ואמר כי הוא
  20. יושב ושונה לפניו
  21. הלכות גולות
  22. מלך ברחמיו יזכור
  23. לו זכות זקנו
  24. [ו]יחזק ידו בתורה
  25. [וב]מעשים
  26. טובים

T-S 13J13.14 1v

1v

verso

  1. והדבר אשר זכות בטובך בעד מר רב אפרים הכהן השר שצ א[
  2. כי מכתבים שלחתי אליו לאשר כוחו ולברכו באשר היטיב ייחשבו [
  3. מקריבים למשוך אליו חסדו להטות עליו חנו ולהצילו מכל עוין וצורר [
  4. רוב שלום לאין קץ וכן לאחי ואהובי כגק מר אברהם בר סהלאן ולח[מודו
  5. ולמ מבשר בר אפרים החבר ולכל שואל בעדי ואוהביך בני מ יש[ראל (?)

(upside down)

  1. [יצחק הכהן ב]ר אברהם אוהבו המר[בה שלומו
  2. [ ת]נצבה
بيان أذونات الصورة
  • T-S 13J13.14: Provided by Cambridge University Library. Zooming image © Cambridge University Library, All rights reserved. This image may be used in accord with fair use and fair dealing provisions, including teaching and research. If you wish to reproduce it within publications or on the public web, please contact genizah@lib.cam.ac.uk.