نصوص أدبيّة: Moss. VIII,119.2

II, 41

1. ולה קינה מתל דלך
2. (א) אל מה ישראל סופדים בנפש מרה
3. על שר כי נעדר ופס במהרה
4. ועל מה ישראל בוכים ברוח נשברה
5. על נגיד כי נפטר ונגנז ארון התורה
6. ובטל התמיד והסדר והשורה
7. וישראל נאנקים ותעודה נצררה
8. ונתפרדה החבילה ונתפזרה החבורה
9. ואבדו כלי מלחמה וניתיתמו בני צורה
10. מעי מעי אוחילה כי ארזה ערה
11. כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה
12. פז אל מה ישראל וכול

1. (ב) בא חושך לעולם וירטה המסילה
2. ביום נעדר אדונינו מצמון סגן ההמולה
3. בשבעה שמות נקוב מאת ראש הגולה
4. אלוף ומיודע באיומה מהוללה
5. ונגיד נין נגיד קראוהו כל הקהילה
6. וידיד הישיבה וסגולת כל סגולה
7. ספדו עליו אחי והגדילו יללה
8. וחרדו חרדה גדולה ומרה
9. אל הלקח הארון ועצה נבערה פז

1. (ר) ראש הניעו וגמעו לענה ומר
2. מבין עם תלמיד וחכם עם נמהר
3. ומספד תמרורים ספדו נא

Verso

1. מספד מר
2. על שר אשר נפטר וריחו לא נמר
3. ועומד בכל חכמה ומבין כמארי מר
4. ואחז בארזי אל וסנסני התמר
5. כל העם מקצה ספדו [… (?) מר]
6. באבל חזק בל ימוט כמו דלת במסמר
7. והתפלשו בעפר בבית לעפרה
8. על מעמיק בעצה קלה וחמורה פז

1. [ה] הוסיפו וקוננו קינה מתוקנה
2. ונהו נהי נהיה בכל רגע ועונה
3. ועשו מספד כתנין ואבל [כבנות] יענה
4. והכו כף אל כף ביגון ואנינה
5. [והציבו] תמרורים בכל פאה וכל פינה
6. […] קינה תשכיח כל נגינה
7. מרשית השנ[ה ועד] אחרית שנה
8. על מנהיג העדר כהוגן וכשורה פז

1. (מ) מעי מעי אוחילה קירות לבי מרים
2. על משנה כי אפס מיושבי השערים
3. הן ארא[לם] צעקו חוצה הברורים
4. ומלאכי שלום בכו מר בדמעות מוגרים
5. וצרחו מר בקול רם בערבה ובהרים
6. ובשפלה ובנגב ובחוף הים ובכפרים
7. כי שודד במהרה ובא לשכון בקבורה פז
8. ספדו אחי עליו וקרעו איש מדו
9. כמספד הדד רימון בבקעת מגדו
10. בלב נשבר ונדכא וברוח נשברה פז

1. (ב) בגת אל תגידו ובחומת אשקלון אל תבשירו
2. פן תשמחנה בנותם [ות]עלוזנה עדתם
3. הגידו ביהודה יבכו קהל ועדה
4. איך נפלו גיבורים וכלי מלחמה אבדה
5. ונגנז ארון הקודש ודיברות העשרה
6. אין אשכול לאכול איותה נפשי ביכורה
7. פז אל מה ישראל וכול